כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
כלכלת משפחה, צרכנות

אמירות ומיתוסים נפוצים בכלכלת המשפחה או "למה אינני מתנהל נכון"

10/06/2008

תחום ניהול כלכלת המשפחה עתיר במיתוסים. במהלך ייעוצים שונים ומגוונים אנו שומעים מהלקוחות שפע של משפטים המסבירים לדעתם את הסיבה (או הסיבות) המובילות למצב הנוכחי. אספנו את הסיבות "המנצחות" החוזרות במרבית הייעוצים. חלקן טובות, חלקן משעשעות. חלק לא קטן הרסני. במאמר זה, אנו מקווים להתמודד עם כל הסיבות, אחת לאחת, להסביר ולהמחיש מדוע אלו בדיוק הסיבות המובילות למצב הקיים ולעיתים אף לסחרור כלכלי. אם גם אתם משמיעים את הטיעונים הללו, אנו ממליצים לכם לקרוא בעיון את השורות הבאות.

1. חיים רק פעם אחת / אכול היום כי מחר תמות.

משפט קלאסי, חוזר לפעמים גם בוואריאציה של "צריך לחיות את הרגע".

עמדה זו מובילה פעמים רבות משפחות להתעלם מהסתכלות ותכנון עתידם. משפחות רבות מעדיפות "לזרום עם החיים" - תוך שריפת מקורות קיימים לטובת טובות והנאה ומימוש חלומות בטווח הקצר. החדשות הרעות הן, שבישראל של 2008 המדינה העבירה את מרבית האחריות לעתידו של כל אדם - לידיו שלו עצמו. אם לא תכננת לעצמך פנסיה - לא תהיה לך (למעט פנסיית מינימום שהוכנסה לאחרונה). אם לא דאגת לעצמך לכיסוי סיעודי - תקבל סיוע של כמה שעות בשבוע מביטוח לאומי. אם לא חסכת כסף לילדים - לא יהיה לך כיצד לסייע להם כשיגיעו ללימודיהם האקדמיים.

איננו טוענים חלילה, שצריך להסתובב כל היום עם מחשבון ביד ופנקסי רישום שונים. אך כן, הקדשת מספר מצומצם של שעות לטובת הגדרת מטרות, ובניית תוכנית התנהלות כלכלית למשפחה - יכולה לעשות הבדל עצום לביטחון הכלכלי של המשפחה, היכולת של המשפחה לשרוד זעזועים ועיתות משבר, ולממש יעדים וחלומות כלכליים.
 

2. לא כלכלי לחסוך כשיש אוברדראפט.

זהו משפט שאנו שומעים לעיתים מ"מביני עניין" המתייחסים למשפחות שחוסכות כסף (לרוב בתוכנית חיסכון) בזמן שהן מצויות באוברדרפט מתמשך. אכן, מנקודת מבט כלכלית בלבד - אין כדאיות כלכלית לחסוך כסף ולקבל עליו מעט (ריבית נמוכה), בעוד הבנק גובה מאיתנו כסף רב (ריבית גבוהה) בהרבה על האוברדרפט. אולם מנקודת מבט של ניהול כלכלת המשפחה - התנהלות מתמשכת באוברדרפט, הנה תוצר התנהגותי. אלו הרגלים מתמשכים שמובילים למצב של מינוס תמידי. לכן, בין שהמשפחה תחסוך ובין שלא - ללא שינוי מהותי בהרגלים ובחשיבה - המשפחה תישאר במינוס. ואם כבר מינוס, אז פעמים רבות כדאי שלמשפחה תהיה רזרבה כספית בצד (גם אם לא גדולה) למקרה הצורך.
 

3. באוכל לא חוסכים.

משפט שחוזר בכל פעם שמשפחה לומדת על גובה סעיף ההוצאות על מזון מתוך סל ההכנסות. סעיף הוצאות על מזון, הנו מרכיב מהותי בסל ההוצאות המשפחתי, ופעמים רבות עולה על 30% מההכנסה המשפחתית. דווקא סעיף המזון, מהווה את אחד המקומות הפשוטים יותר ומהירים יותר לחיסכון בסל ההוצאות המשפחתי. בדיקה אמיתית וכנה של סל המזון המשפחתי מגלה פעמים רבות, כמויות רבות של אוכל שנזרק, שפע של מוצרי מותרות כגון משקאות ממותקים וחטיפים (עליהם ניתן לוותר לטובת הבריאות והכיס), ושלל עצום של מוצרים מיותרים - כגון תכשירי ניקיון מסוגים שונים ומגוונים - שמחליפים את תרחיץ האקונומיקה שההורים שלנו השתמשו. אגב - בבית שגדלתם היה פחות נקי ??
 

4. לילדים שלי אני נותן הכל.

מתוך רצון לתת לילדים שלנו את הטוב ביותר, אנו ממהרים פעמים רבות לקנות עבורם את מיטב המותגים ולצייד אותם בטכנולוגיה האחרונה שרק יצאה, שהפכה עם השנים לסמל סטטוס ומעמד חברתי. עם השנים, ילדכם מטמיע את נורמות ההתנהגות הללו של צריכה ותרבות מותגים. אלו לא ישתנו בחייו הבוגרים ובבוא העת, ינציח את הנורמות גם לילדיו.

חשוב מאוד לדעתנו, לבצע את ההבחנה בין "מה הילד רוצה" לבין "מה הילד צריך". עולם השיווק פועל רבות לשכנע אותנו שהשניים זהים. אנו ממליצים להתמקד בצרכים בלבד. פעמים רבות תגלו שאת הצרכים ניתן לספק בהרבה פחות כסף.

מחקרי עומק בתחום החינוך בישראל מצביעים על כך שמה שהילדים באמת מבקשים וזקוקים לו, זה  זמן איתנו ההורים ושבפועל, הזמן הממוצע שהורה פנוי לילדיו בישראל עומד על כ- 14 דק' ביום (!). אין ילד שלא יחליף בשמחה צעצועים טכנולוגיים כאלו ואחרים בתשומת לב וזמן איכות עם הוריו.

5. הבריאות מעל הכל.

זה משפט שחוזר בייעוצים רבים, ללא קשר לחתך הכלכלי של המשפחה. אנו מסכימים. "אירוע" בתחום הבריאותי, מטלטל פעמים רבות את המשפחה ומחזיר אותך לדברים החשובים באמת בחיים. דווקא בשל כך, אנו מופתעים בכל פעם מחדש מכך שהדוברים עושים מעט מאוד על מנת להגן על עצמם ומשפחתם מפני הזדקקות (לא עלינו) לתרופות מחוץ לסל, לניתוחים ומחלות קשות. לפעמים זה גם מתסכל לראות כיצד הכסף שיכול היה לכסות בקלות ביטוחי בריאות שונים, מוצא על חטיפים עתירי שומן, מיצים ממותקים וסיגריות כדרך קבע.
 

6. בעוד שנה - שנתיים יהיה לנו יותר קל.

"רק נסיים את התשלומים על שיפוץ הדירה"... "בסוף הקיץ אנו גומרים לחתן את הילד, ואז נחזור לעצמנו"... "בעזרת השם, עוד שנה וקרן ההשתלמות מגיעה לפדיון ויהיה בסדר" – אלו חלק קטן מהמשפטים שאנו שומעים שוב ושוב בייעוצים. הצרה היא, שמאחורי כל "עיקול" שמזמנים לנו החיים, מסתתר עוד עיקול ואיתו עוד הוצאות ועלויות. בדרך כלל גדולות ורבות יותר. אין תחליף לתכנון – ניהול וביצוע מוקפד של התוכנית, כדי להבטיח כי בעוד שנה יהיה לך יותר קל. הדרך לעתיד טוב יותר, מתחילה בהחלטה היום לנקוט פעולות מעשיות כדי להבטיח את המחר. 
 

7. הדולר לא יכול לרדת יותר / מחיר הדלק לא יכול יותר לעלות / מחיר הנדל"ן נמצא בשיא/בתחתית

טובי האנליסטים בעולם יושבים יום יום ומנסים לנחש את כיוון מחירי הסחורות. מעלה, מטה. הם גם נעזרים בכלים אנליטיים הטובים ביותר שיש לטכנולוגיה להציע כיום. בפועל – גם הם נכשלים פעם אחר פעם בחיזוי מדויק של כיוון הפרמטרים הכלכליים. לכן, עצתנו היא להימנע ככל האפשר מתלות בפרמטרים אלו. אם משכורתך בשקלים ואתה שוכר או משכיר דירה עמוד על שכ"ד בשקלים. כך תבטיח לעצמך ביטחון ושקט ללא תלות בירידה (או עלייה) כזו או אחרת. אם אתה עומד לרכוש דירה שמחירה בדולרים, דאג להצמיד את כספך לדולר. הימור על מגמת הדולר עלול להשאיר אותך עם פחות כסף לרכישה הדירה.
 

8. מתחתנים רק פעם אחת.

קשה לאמוד כמה כסף התבזבז על מזבח ה"חתונה של פעם בחיים". בעשור האחרון, קמה לה תעשיית ענק המגלגלת מיליוני שקלים על חתונות מפוארות. תספורת ואיפור (לחתונה או ניסיון), תאורה, בר אקטיבי, פאסיבי, לימוזינה, פרחים, שמלות לחותנת, מזנונים בלי סוף ואפילו רב מרקד הם רק חלק קטן שנועד להבטיח – "חתונה שלא שוכחים". בינינו – מי בחניון זוכר מה היה בחתונה של מישהו אחר. אין לנו כמובן כל התנגדות לחתונות מפוארות. זה כמובן עניין של טעם אישי והעדפה. התנאי הוא שלמשפחות יש כסף עודף למימון החתונה. פעמים רבות, אנו רואים משפחות ללא יכולת אמיתית לתמוך כלכלית בחתונה מפוארת, משקיעות את כל חסכונן ואף נוטלות הלוואת למימון האירוע (החד פעמי). לרוב, בוא נודה על האמת – הסיבה האמיתית טמונה ברצון להראות לכל האחרים שאנו לא נופלים מהאחרים, ולהפך, מפיקים אירוע שיהיה קשה לשחזר. אגב, שיעור המתגרשים בישראל הוא מהגבוהים בעולם (כ-26%) – כבר אמרנו

9. אשתי/בעלי מטפל/ת בנושאים הכספיים.

מיד אחרי החתונה, אנו עדים פעמים רבות למצב בו, אחד מבני הזוג לוקח "פיקוד" על נושאי הכספים, ואילו השני מנמיך פרופיל עד למצב פאסיבי לחלוטין. פעמים רבות, אנו מוצאים עצמנו מול אנשים מצליחים שממלאים תפקידים רמים בחברות גדולות - לעיתים חולשים על תקציבי ענק – משאירים את כל הידע והניסיון הזה מחוץ לדלת ביתם. על מנת לקיים מערכת כלכלית-משפחתית בריאה חשוב ששני בני הזוג יהיו מעורבים. רק כך מתנהלת מערכת של בקרות ואיזונים של תקציב המשפחה ונמנעים מצבים מביכים (לעיתים מסוכנים) שבן זוג אחד, מגלה על פעילות הרסנית של בן הזוג השני. לרוב, מעט מדי ומאוחר מדי, לאחר שכסף רב ירד לטימיון. לא פחות חשוב. אם חלילה יקרה משהו לבן הזוג, את/ה הם אלו שידרשו לפעולות כספיות מהירות. מהפעלת ביטוח, ועד ניוד כספים מחשבונות הבנק. זה הזמן והמקום האחרון אותו תרצו לבלות בהזמנת סיסמאות לחשבון הבנק באינטרנט.

10.  ביטוחים זה סתם בזבוז כסף, הרי ברוב המקרים לא קורה כלום וסתם זרקנו את הכסף.

=אז זהו.. שזה קורה. עם התרבות ערוצי התקשורת והאפשרות לתקשר במהירות, לא עובר כמעט יום שאיננו שומעים על משפחה כזו או אחרת שנקלעה למצוקה אמיתית. שם מישהו שזקוק בדחיפות לניתוח בחו"ל, כאן מישהו שזקוק בדחיפות לתרופות מיוחדות להצלת חייו, וכך הלאה וכך הלאה. החיים מזמנים לנו שפע של אתגרים, וכל אחד יכול לבחור אם להיות מוכן וערוך אליהם, או להקלע לבעיה ולחפש פתרון בבוא העת (בדרך כלל תרומות).

11. כל ההוצאות הכרחיות, ואין לנו מאיפה לקצץ והתייעל.

ללא ספק אחד ה"להיטים" הבולטים בתחום ההסברים. בתחום כלכלת המשפחה, אין הרבה "חוקי ברזל" של נכון או לא נכון. קיים רק חוק אחד שהוא חובה. משפחה אינה יכולה להוציא יותר כסף ממה שהיא מכניסה. עניין של הכרח ודחיפות הוצאות הוא כמובן עניין של דעות ועמדות. אנו מאמינים כי גם אם הדבר נכון (לדעתה) אין זה משנה את העובדה כי כל סטייה, לאורך זמן, מהחוק למעלה – תוביל לתסריט אחד בלבד – סחרור כלכלי שסופו התרסקות. הבנה טובה יותר של מבנה ההוצאות החודשי עשוי פעמים רבות להוביל לדיון כן ופתוח על סעיפי ההוצאה והגדרת סדרי עדיפויות מחדש למשפחה בדרך לפתרון.
 

12. ההוצאות הגבוהות במדינה, והעמלות הגבוהות של הבנקים, הם הסיבה העיקרית למינוס שלנו בבנק.

סיפור ידוע, מספר על מנהל שפוטר מתפקידו – המשאיר בידי מחליפו 3 מכתבים. המנהל ממליץ למחליפו לפתוח את המכתבים כאשר יפקוד משבר את המפעל. במכתב הראשון, ממליץ המנהל, להאשים את הבנקים במצב שנגרם. במכתב השני, להאשים את המדינה. במכתב השלישי – להכין 3 מכתבים... אין כמו להאשים אחרים במצב שלך. אך אם זה אכן נכון, וההוצאות והעמלות הגבוהות – הן הן הסיבה, כיצד ניתן להסביר את הסיבה כי רבים אחרים מצליחים כה יפה ? שמדי שנה אחוז המצטרפים ל"מועדון המיליון" הולך וגדל ? שאנשים כמו תשובה שהתחילו מאפס מגיעים כה רחוק ? תמיד ניתן לטעון למזל או רמייה, אולם האם לא מדובר בעוד "תירוץ" ואי לקיחת אחריות ?
 

13. חיים רק פעם אחת וצריך גם ליהנות בחיים.

זו בדיוק הסיבה מדוע חשוב וכדאי לנהל את תקציב המשפחה בחוכמה. תקציב מאוזן, מאפשר לבנות עם הזמן הון וביטחון שיאפשר לך לממש את החלומות והיעדים הכלכליים שלך. קניית הג'יפ המפואר, או הבית ש"תמיד חלמת" עליו היום – גם כשלא ממש יש לך תוביל – ללא יוצא מן הכלל למצב ההפוך. חוסר ודאות, דאגה, לילות בלי שינה, ובמקרים מסוימים לגירושין ואף התרסקות כלכלית.

14. פנסיה זה עניין של זקנים.

צעירים רבים אינם מעוניינים לשמוע על פנסיה, ומשאירים את הנושא לימים שיהיו 'לקראת הפנסיה'.

זוהי כמובן טעות גדולה, כיוון שהכוח העצום של ריבית הפרושה על פני שנים מאפשר לצבור סכום כסף מכובד לגיל הפרישה. אולם המפתח להנות מסכום כסף מכובד מחייב להתחיל לחסוך בגיל צעיר ככל שניתן. לא ניתן לצבור סכום משמעותי לשמירת איכות חייך אחרי גיל 60 -  אם התחלת בחיסכון בגיל מאוחר.
 

15. אם נצטרך לקצץ בהוצאות שלנו, נרד מאוד ברמת החיים.

נכון. לעיתים אין ברירה. ירידה ברמת החיים, לעיתים משמעותית, מחוייבת בדרך להבראת התקציב המשפחתי. ממש בדומה לחולה במחלה קשה, הזקוק לטיפול דרסטי, שמזעזע פעמים רבות את הגוף – בדרך להבריא. החלק היפה הוא, שיש יותר מדרך אחת לקצך בהוצאות ולחזור לתלם. כאן, כדאי להיוועץ עם יועץ מוסמך לכלכלת המשפחה על מנת להתאים לכם את התוכנית המתאימה והרלוונטית למשפחה שלכם. תוכנית אשר תאפשר לכם להתמודד וליישם את התוכנית בדרך להבראה.

16. אי אפשר לחסוך עם ילדים קטנים - ההוצאות גדולות מדי. כשיגדלו, נתחיל לחסוך.

זהו טיעון נכון בחלקו. אכן, ילדים עד גיל גן חובה, עלותם יחסית גבוהה, ובמקרים רבים מגיעה ל- 3,500 ₪ ואף יותר. אולם "תקופת הילדות" הולכת ומתארכת, ובשנים האחרונות ילדים רבים אינם ממהרים לעזוב את הבית. רבים חוזרים אחרי הצבא הביתה ושנים בנוחות שנים רבות בבית ההורים. כלל ידוע בגידול ילדים גורס כי, ילדים קטנים – הוצאות קטנות. ילדים גדולים – הוצאות גדולות. ומהי עלות של לימודים אקדמיים מזון ופעמים רבות רכב בהשוואה לעלות טיטולים ותחליפי חלב ?

17. בלי לקחת הלוואות, קשה להתקדם בחיים.

גם טיעון זה נכון חלקית. רוברט קיוסקאי מבדיל בספרו רב המכר "אבא עני אבא עשיר" בין "הלוואה טובה" ל- "הלוואה רעה". הלוואה טובה, הנה הלוואה לטובת השקעה או נכס (כגון דירה להשקעה, או עסק) שמייצרת עבורך הכנסות שוטפות. הלוואה רעה, הנה הלוואה של כסף לטובת מימון דברים שמייצרים הוצאות (כגון: דירת מגורים, או אוטו). בעוד הלוואות טובות יכולות לסייע לך להתקדם בחיים, מרבית הפעמים שאנו שומעים את הטיעון הזה – זה כמעט ללא יוצא מהכלל בהקשר לטיעון "חיים רק פעם אחת בחיים" (סעיף 13). אנו טוענים שהלוואות מסוג זה, לא רק שלא מקדמות בחיים, אלא שהן לוקחות אותך אחורה. ככל שיותר הלוואות, כך הקצב אחורה, מהיר יותר.

ולסיכום:

זוהי החלטה של כל אחד ואחת מכם האם להישאר פאסיביים  לחכות לאתגרים של החיים, וכשאלו יגיעו (והם תמיד מגיעים) לנסות להתמודד עימם על הצד הטוב ביותר – או – לקבל החלטה  להיערך מבעוד מועד, לקחת אחריות על חייך ולפעול למען חיים שקטים הן כלכלית והן נפשית. אנו רואים משפחות שבוחרות שלא לפעול, אך ראינו גם משפחות שבחרו לקחת אחריות ולהבטיח לעצמם עתיד טוב יותר. השינוי הוא מדהים ומעורר התפעלות. אנו רק יכולים להמליץ לכל אחד ואחת, ללמוד עוד על התהליך והתאמת פתרון לנושאים הרלוונטיים למשפחתכם. בקשו פגישת ייעוץ עם יועץ מוסמך לכלכלת המשפחה. זהו כסף קטן למען עתיד גדול.

בהצלחה.

לבנה שיפמן
יועצת ומאמנת לכלכלת המשפחה
0547333203

http://web.2all.co.il/levana/  http://plus.cafe.themarker.com

מיקי סלע לבנה שיפמן – שיפמן סלע, ניהול חכם לכלכלת המשפחה www.shifman-sela.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.