כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
שכר, קריירה, משאבי אנוש

תביעת נבחר ציבור לקבלת שכר עבודתו תתברר בבית הדין לעבודה

27/04/2008

השופטת א' פרוקצ'יה, השופט ס' ג'ובראן והשופטת ד' ברלינר, קבעו כי עובד ציבור יהא זכאי להגיש את תביעתו לקבלת שכר בבית הדין לעבודה.

בהחלטתם קבעו, כי אין מקום להגדרה מתמטית נוקשה של המונח עובד, או של יחסי עובד מעביד. ההגדרה חייבת להיות גמישה תוך שהיא משמרת את הישן ומותירה מקום גם להתפתחויות ומגמות חדשות.

בג"צ הכריע בסוגיה היכן צריכה להתברר תביעת נבחר ציבור לקבלת שכר עבודתו – האם בבית הדין לעבודה או שמא בבית משפט גבוה לצדק.

יעקב רסמי, נבחר לכהונת סגן ראש המועצה המקומית כפר קרע. לאחר מינויו פנה בדרישה למשרד הפנים כי יאושר לו תשלום שכר כסגן ראש הרשות. לטענת המדינה, רסמי, הוא נבחר ציבור, בינו לבין המועצה לא קיימים יחסי עובד מעביד ועל כן הסמכות לדון בנושא שכרו שמורה רק לבית משפט זה בשבתו כבג"צ. בחודש יולי 2000, נבחר יוסי נחמני לכהונת סגן ראש העיר בדימונה. בתביעתו טענה המדינה, כי אין לבית הדין לעבודה סמכות עניינית.

בית המשפט בשבתו כבג"צ, דן בסוגיה וציין, כי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מציג שני תנאים מצטברים להגדרת עובד: התובע הוא מי שמתקיימים לגביו יחסי עובד מעביד, עילת התביעה נעוצה באותם יחסים.

המבחנים הקלאסיים ששמשו להכרעה האם פלוני לעובד יחשב היו:

מבחן השליטה – אדם יחשב לעובד אם יש למעבידו זכות לפקח על עבודתו.

מבחן ההשתלבות –עובד הוא אדם המשולב במפעל ואין לו עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. בימ"ש קבע, כי פסק הדין המנחה בו פרשו שופטי בית הדין את הסיטואציה הדומה לענייננו, היה דנג"צ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי.

בפסק דין זה נקבע, כי למושגים עובד ומעביד, יש לתת פירוש פונקציונאלי, ולא פירוש אחיד המתעלם מן ההקשר הספציפי שבו נדרשת הפרשנות.

בימ"ש קבע, כי אין מקום להגדרה מתמטית נוקשה של המונח עובד, או של יחסי עובד מעביד. ההגדרה חייבת להיות גמישה תוך שהיא משמרת את הישן ומותירה מקום גם להתפתחויות ומגמות חדשות. משום שמדובר בערכאה ייחודית שנועדה לתת פתרון לבעיות בתחום יחסי העבודה והגנה לעובדים, הדגש צריך להיות על מתן מענה לכל סוגי העובדים.

עם זאת, בימ"ש ציין, כי אין ספק שמדובר ביחסי עבודה מורכבים שמתאפיינים לעיתים גם בטשטוש הגבולות שבין מעביד לעובד. אלא שגם יחסי עבודה מורכבים אינם שוללים את הצורך של העובד להגנה על זכויותיו במקרים מסוימים.

מדובר בדואליות נורמטיבית. המשמעות המעשית היא כי בנושאים מסוימים הסמכות תהיה לבית הדין לעבודה (למשל כאשר מדובר בתשלום שכר) ולעניין זה היחסים יחשבו כיחסי עובד מעביד. היבטים אחרים של אותה מערכת יבחנו בערכאות אחרות, כך למשל, הפסקת כהונה של סגן מועצה, בחירתו וכו'. אין כל סיבה שנבחר ציבור לא יזכה להגנה ממנה נהנה כל עובד אחר על שכרו.

בית המשפט קבע, כי ההחלטה שסגן רשות מקומית יהא זכאי לשכר עבור עבודתו בכפוף לתנאים מסוימים, נגזרת למעשה מנורמה כללית, שמקורה אף בכללי הצדק הטבעי, לפיה אדם זכאי לשכר עבור עבודתו.

לאור האמור נקבע, כי המקום הראוי לבחינת סכסוך שבמרכז הויכוח על יישום הנורמה הזו, הוא הערכאה שהוסמכה באופן ייחודי להגן על נורמה זו – והיא ערכאת בית הדין לדיני עבודה. בית המשפט קבע, כי משנכרת חוזה כלשהו בין רשות ציבורית לבין מי מעובדיה או נציגיה, לשם ביצועה של עבודה כלשהי, חלים על חוזה זה בה בעת דיני החוזים, כללי המשפט המנהלי ודיני העבודה, והכל בהתאם לשינויים המחויבים על-פי הנסיבות. תחולה משולשת זו איננה מאיינת סמכותו של בית משפט שלו סמכות ייחודית לדון בעניינים שמהותם ביחסי עבודה, אם זהו הרכיב הדומיננטי בתובענה.
 
הכותבים ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון, משרד המתמחה במשפט מסחרי-מיסויי
סימוכין- בג"ץ 1898/06, משרד הפנים נ' בית הדין הארצי לעבודה י-ם - הנהלת בתי המשפט ואח'

אלי דורון, עו"ד-  יפעת גוטמן, משפטנית- eli-doron@taxlawyers.co.il, ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי www.adviser.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.