כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
טכנולוגיה, קנין רוחני

משלמים תמלוגים

27/08/2008

ההגנה על הקניין הרוחני בתחום המוסיקה מקבלת מימד נוסף, המוסיקה תורמת ולכן ראויה לתשלום.

"אפשר לקבל אספרסו, שניים סוכר ואת השיר של שירי מימון בבקשה?", מוסיקה היא חלק טריוויאלי ובלתי נפרד מחיינו זה זמן מה; אם בעבר היה ברור לעסקים הגדולים שזו השיטה הבסיסית למשיכת לקוחות, עם הזמן חלחל הנושא גם למודעות העסקים הקטנים והבינוניים. כיום, נדיר למצוא מסעדה שלא מנגנת מוסיקה, שלא לדבר על כך שכאשר לקוח נכנס לבר שהמוסיקה בו פסקה למספר דקות הוא בטוח שהמקום סגור, מסתובב ויוצא. ההבנה כי זאת המציאות, מביאה בתי עסק להסדיר את נושא התמלוגים "לשותף המוסיקלי" עוד בטרם פתיחת בית העסק.

בזמן שהשוק הצרכני מציב אתגרים לא קלים לתעשיית המוסיקה, אם ע"י הורדות לא חוקיות וצריבות פרטיות של דיסקים ואם בירידה במכירת דיסקים (בארה"ב למשל ירדו מכירות הדיסקים ב 20% בשנת 2007 לעומת השנה שקדמה לה), ראויה לציון הגישה המתחזקת בקרב בתי העסק הרואים בתשלום תמלוגים לאומנים, דרך גופי הזכויות, חלק אינטגרלי מ"חלוקת הרווחים" של בית העסק.

בישראל, בשנת 2007 חל גידול של 43% בתשלומים שמעבירים בתי עסק לגופי התמלוגים השונים דרך חברת YCD, כאשר בסך הכללי ניתן להצביע על גידול של קרוב ל 100% במספר בתי עסק המעוניינים לשלב תשלום תמלוגים באופן סדיר עבור חבילות המוסיקה אותן הן צורכות. נקודת האור המשמעותית היא שלא מדובר רק ברשתות שיווק גדולות או בבנקים, אלא גם במאות עסקים קטנים ובינוניים המעוניינים להסדיר את רישוי השימוש במוסיקה כבר בשלב פתיחת העסק.

הגישה של בתי העסק הינה פשוטה בתכלית; הגנה על זכויות היוצרים מבוססת הן על הצידוק המוסרי (קניין רוחני של היוצר) והן בהוראת החוק . עם זאת ה"חוק" אינו הסיבה היחידה לתשלום תמלוגים שאנו מאתרים אצל אותם בלי עסק. סיבה נוספת שניתן לראות אצל מספר לא קטן של בתי עסק היא: המוסיקה תורמת לעסק שלי ולכן ראויה שאשלם עבורה. אותם בתי עסק רואים את הסדרת הנושא כהסדרת תשלומי המשכורות, המוסיקה כגורם "מכניס" שיעילותו מוכחת. האומנים כתורמים ליצירת האווירה המתבקשת בבית העסק לא פחות מהאדריכל שעיצב את המקום או המיתוג שנבחר ע"י קברניטי החברה.

לגישה זו תרמו מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, המוכיחים מעל לכל ספק שבעיני לקוחות יש הבדל תהומי בין עסק שבו יש מוסיקה לעסק שבו היא אינה קיימת.

למשל, בסקר שאחד מגופי התמלוגים בישראל ביצע עולה כי 86% מהלקוחות ציינו כי יעדיפו לבצע רכישה בחנות שבה מנוגנת מוסיקה. זאת ועוד, בסקר שערך אחד הבנקים מהגדולים באירופה בקרב מאות לקוחותיו לאחר שהתקין מערכת מוסיקה עלה כי הלקוחות דיווחו לא רק על שינוי באווירה, אלא מרביתם היו בתחושה שהמוסיקה הייתה רק חלק מהשינוי שהבנק יישם. הלקוחות חשו כי המתינו פחות זמן בתור מהרגיל ואחוז ניכר מהם אף טען כי המוסיקה הגבירה את תחושת הפרטיות בסניף. הלקוחות חשו למעשה כי המוסיקה יוצרת "מיסוך" המונע משאר הלקוחות שבתור אחריהם מלהקשיב לשיחתם עם הפקיד בדלפק. נתון מפתיע נוסף היה השפעת המוסיקה על תפוקת העובדים. הסתבר כי העובדים ראו בהכנסת מוסיקה, כבחירה בהם לסניף מצטיין ושדרוג סביבת העבודה שלהם.

גם בארץ ניתן לראות נתונים דומים. לא מעט רשתות הפכו את המוסיקה לחלק מחווית המותג עצמו, והמוסיקה מהווה חלק מסייע בבניית המותג יחד עם הצבעים והפונט, לדוגמא. ההכרה בכוחה של המוסיקה חוצה גם מגזרים שונים. מנכ"ל של רשת רהיטים גדולה ציין כי תפוקתם של העובדים גדלה משמעותית כאשר מנוגנת מוסיקה בבית העסק. מלכתחילה, אותה רשת החליטה ליישם מערכות מוסיקה בכל סניפיה על מנת ליצור חווית לקוח ייחודית, אך מתגובות העובדים הבינה הרשת מהר מאוד כי באותה הזדמנות גם שדרגה לעובדיה את סביבת העבודה. במקרה כזה תשלום תמלוגים לאומנים הנו דבר ברור מאליו. ההכרה בכך שהמוסיקה היא שותף שתורם את תרומתו הייחודית מורגשת הן אצל הלקוחות החיצוניים והן אצל הפנימיים, כלומר אצל עובדי הרשת עצמה.
 
חשוב לציין כי ההכרה בכוחה של המוסיקה בכלל, ובחשיבות זכויות היוצרים בפרט, כשלעצמה, לא "מריצה" את מנהלי בתי העסק להסדיר את נושא התמלוגים. האכיפה ההולכת וגוברת של גופי הגביה האקטיביים של חברות התמלוגים, המגובים בחוק, היא שגורמת ללא מעט מבתי העסק להסדיר את נושא התמלוגים.

עדיין ישנם לא מעט בתי עסק הבוחרים לעבוד עם ספקי מוסיקה "פיראטיים" המאפשרים לבתי העסק ליהנות מפירות המוסיקה בלי הצורך לשלם תמורתה (בייחוד על השעתוק). לצערי, ישנן אפילו רשתות גדולות וידועות, שמצד אחד גוררות אל בית המשפט כל גורם שמייצר פריט ש"מזכיר" ולו במעט את הפריט שלהם ומאידך לא נמנעות מלצרוך מוסיקה באופן לא חוקי.

נקודת האור היא שבניגוד למגמה השלטת בשוק הצרכני – עליה במספר הורדות המוסיקה הבלתי חוקיות, הרי שבתחום בתי העסק מסתמנת מגמה שונה: הגישה של אי תשלום תמלוגים בגין המוסיקה אינה נתפסת כ"הירואית" וכיום יותר ויותר בעלי עסקים  מכירים בכך שהמוסיקה תורמת למכירות שלהם ומכאן, מתוך הפן המוסרי - הם מוכנים לשלם תמלוגים עבורה.

הכותב הוא מנהל פעילות YCD ישראל, המפתחת ומספקת פתרונות של ניהול חווית לקוח בנקודות מכירה

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.