כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
טכנולוגיה, קנין רוחני

פטנטים בשדה הקרב העיסקי

1/01/2008

בסוף שנת 2004 התפרסמו בעיתונות העולמית ידיעות בקשר לרכישת זכויות לשימוש בפטנטים של חברת אלדין מתל אביב על ידי מעצמת התוכנה RSA. המדובר בשני פטנטים העוסקים בהתקני אבטחה ניידים, הידועים בשפה המקצועית בשם security token. התקן אבטחה נייד הינו מעבד זעיר המותקן בתוך מארז בגודל של מחזיק מפתחות, ומתחבר למחשב באמצעות חיבור ישיר, כמו למשל USB, או חיבור אלחוטי. התקני אבטחה משמשים בדרך כלל לצורך זיהוי משתמשים.
 
היקף ההגנה שמעניק הפטנט הראשון 6,763,399 US הינו מדהים: כל התקן אבטחה נייד שמכיל כרטיס חכם (Smart Card) ומתחבר אל המחשב באמצעות חיבור USB, חייב היום בארה\"ב ברכישת זכויות שימוש מאלדין. היקף ההגנה של הפטנט השני 6,748,541 US רחב אף יותר ומכסה כל התקן אבטחה נייד שמכיל בתוכו מידע המאפיין את המשתמש ומתחבר למחשב באמצעות חיבור ישיר, כמו USB למשל. 
 
אגב, מקימי RSA, ריווסט, שמיר ואדלמן, הם שהמציאו את ההמצאה נשוא הפטנט האמריקני הידוע למפתחות ציבוריים 4,405,829, שמהווה בסיס ליישומי אבטחת מידע באינטרנט כגון אישורים דיגיטליים, אבטחת דואר אלקטרוני, ועוד. למעשה המצאה זו הטביעה את חותמה במשך שני עשורים על נושא האבטחה של המידע ברשת האינטרנט, ובעטיו של הפטנט עליה הפכה RSA למעצמת תוכנה עולמית. הפטנט היה בבעלותו של המכון הטכנולוגי של מסצ\'וסטס MIT והושכר לממציאיו, שהקימו את RSA. תוקף הפטנט פג בשנת 2000.
 
פטנט הוא בלעדיות לתקופת זמן מוגבלת שמוענקת על ידי מדינה לממציא על המצאתו, או למי שרכש את הזכויות על ההמצאה ממנו. יש לשים לב שפטנט אינו המצאה, כפי שמשתמשים בשפת יום-יום, אלא בלעדיות על המצאה. החוק מעניק לבעל פטנט זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ייצורה, שיווקה ויבואה לתחומי המדינה בה הוא ניתן, זכות שפירושה המעשי הוא מונופול על ההמצאה. 
 
הבה ניקח כדוגמא את תכונת הרטט בטלפונים סלולאריים. אם לייצרן מסוים של טלפונים סלולאריים היה פטנט על הרטט, אין ספק שהוא היה נותן יתרון לבעליו על פני מתחריו, שכן למתחרים אסור היה לשלב את הרטט בטלפונים שהם מייצרים בלי הסכמת בעל הפטנט. אמנם בעל הפטנט היה יכול לאפשר ליצרנים האחרים לקנות ממנו את הזכות לשלב את תכונת הרטט במכשירים שלהם, אולם מן הסתם הסכום שהיה דורש היה גבוה, דבר שהיה פוגע ברווחיות של המתחרים. למתחרים הייתה עוד ברירה, והיא הוזלת המכשירים שלהם, הוספת תכונות נוספות למכשירים שלהם תמורת אותו המחיר וכדומה, אולם איך שלא נסתכל על זה הרווחיות שלהם הייתה נפגעת.
 
מצב הנחיתות היה נמנע אם למתחרים היה מאגר פטנטים שווה ערך למאגר הפטנטים של בעל פטנט הרטט. במקרה כזה מתחרה היה יכול לחתום על עם בעל פטנט הרטט על הסכם לשימוש הדדי בפטנטים שלהם, cross licensing בעגה המקצועית. אולם גם בלי חתימה על הסכם כזה, כאשר מצבת הפטנטים של שתי חברות הינה שווה ערך, נוצר \"מאזן אימה\" שמשמעותו שכל אחת מהחברות יכולה לעשות שימוש בהמצאות נשוא הפטנטים של המתחרה מתוך הבנה שאם תתבע על הפרה, היא תוכל לתבוע את החברה האחרת. זה מאזן אסטרטגי שיכול להבטיח שקט תעשייתי לשתי החברות.
 
פטנטים הם גם כלי שיווקי שכן באמצעותם ניתן לשכנע לקוחות פוטנציאליים לקנות רק מבעל הפטנט: מאחר ולקוח הקונה מוצר שמפר פטנט הינו שותף לדבר עבירה, הוא עשוי להעדיף לקנות מוצרים שאינם מפרים פטנט, ממש כמו שצרכן מוסיקה עשוי להעדיף תקליטור חוקי על פני מועתק. די סביר שבעל פטנט לא יתבע את הלקוחות על ההפרה ויסתפק בפעולה רק נגד יצרני מוצרים מפרים, אבל בכל זאת הלקוח מסתכן בכך שהוא עלול לקנות מוצר שעשוי לרדת בשלב מסוים מהמדפים שכן הוא פחות ריווחי לייצרן שלו. נקודה זו היא חשובה במיוחד למוצרים הנמכרים הלאה, כגון מכוניות. 
 
אנליסטים למדו זה מכבר את חשיבות הפטנטים לחוסנה של חברה, ובסקירה שלהם אחת הנקודות שהם לוקחים בחשבון היא מה ערכה של מצבת הפטנטים שברשותה של החברה. כי אפילו אם המאזנים של החברה מראים שהיא במצב טוב וערך המניה שלה גבוה, עדיין זה עשוי להיות מצב נזיל אם מצבת הפטנטים שברשותה דלה. 
 
ובאשר לממציאים \"עצמאיים\", אחת הדעות הרווחות היא שהדרך להפיק רווחים מפטנט היא על ידי מכירתו לחברה העשויה לעשות בו שימוש. אלא שהממציא העצמאי עשוי לגלות שהמציאות אינה כל כך וורודה, והקונה הפוטנציאלי לא ממהר לקפוץ על המציאה.
 
אסטרטגיה אלטרנטיבית ופחות מוכרת גורסת שעל בעל הפטנט לאתר חברות המפרות את הפטנט שלו, ואז לתבוע אותן. היה ונמצא מי שמפר את הפטנט, המפר יאלץ להגיע לעמק השווה עם בעל הפטנט, אחרת בעל הפטנט יוכל לאלץ את המפר להפסיק את ייצור אותו מוצר. יתרונו של בעל הפטנט הוא בכך שהמוצר המפר כבר נמצא בפס הייצור, הושקעו בפיתוחו ובשיווקו כספים רבים, ולכן קרוב לוודאי שלמפר לא תהיה ברירה אלא לקבל את התכתיבים של בעל הפטנט. מבחינה כלכלית עדיף למצוא מפר מאשר משקיע, כי מפר פטנט נמצא בעמדת נחיתות ואילו משקיע לא. ובכלל, לממציא העצמאי שהינו בעל פטנט יש הרבה יותר כוח מחברה בעלת פטנטים. כפי שתואר לעיל, חברה א\' עשויה להפר את הפטנטים של חברה ב\', ולכן היא עשויה להסס מלהפעיל את הפטנטים שלה נגד חברה ב\', אבל לממציא העצמאי אין חברה שיכולה להפר את הפטנטים של חברה ב\', ולכן הבטן שלו לא חשופה, ומכאן שהכוח שבידיו הרבה יותר גדול.
 
סוף דבר: לגבי גופים עסקיים, הימנעות מהשקעות בפטנטים אמנם תחסוך מעט מזומנים בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך זה עשוי לעלות הרבה יותר, וזה זניח לעומת הסכנה שהחברה תאלץ להוריד מוצר מסוים מהמדפים או לצאת משוק מסוים. ואילו לגבי ממציאים \"עצמאיים\", השקעה בקבלת פטנט על המצאה עשויה להתגלות כמשתלמת ביותר גם אם בשלב הראשון לא נמצאו קופצים על הפטנט.

מקור המאמרReader - מאגר המאמרים הישראלי

פרטים אודות מחבר המאמר:
המחבר הוא עורך פטנטים.
אין לראות ברשימה זו ייעוץ מקצועי.
מאמרים נוספים של המחבר ניתן למצוא באתר האינטרנט של אדיסון עורכי פטנטים בע"מ   http://www.epal.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.