כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
אלונה קורן- השקעות ושוק ההון

כך יצאנו מרשימת השימור

30/10/2007

שיטת המסחר הנהוגה בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעשור האחרון נקראת שיטת ה"רצף". משמעותה: מסחר ממוחשב, רציף וסימולטאני, המאפשר להגיב בזמן אמת להתפתחויות בשוק. המסחר בשיטה זו מתבצע משעות הבוקר עד שעות אחר הצהריים.
ואולם, לא כל ניירות הערך בבורסה נסחרים בשיטה זו. ישנן רשימות של חברות חריגות, שניירות הערך שלהן אינם נסחרים באופן רציף. אחת הדוגמאות לכך היא "רשימת השימור", רשימת חברות שהמסחר בניירות הערך שלהן מתקיים רק בשעות הבוקר, במסחר שאינו רציף.

"רשימת השימור" היא רשימה בה נכללים ניירות ערך של החברות שאינן עומדות ב"כללי השימור" של הבורסה. המסחר בניירות הערך הנכללים ברשימת השימור נערך במתכונת מצומצמת וכולל שני שלבי מסחר בלבד:

-שלב "טרום פתיחה" – החל מהשעה 8:30 ועד 10:30 בבוקר. בשלב זה נאספות ונשמרות במחשב הבורסה כל פקודות הקנייה והמכירה שניתנו לניירות הערך שברשימה.
-שלב "הפתיחה" – מתקיים בין השעה 10:30 ל- 10:35 ובו מתבצע המסחר באותו יום. בשלב זה נפגשות פקודות הקנייה עם פקודות המכירה במחיר בו מתקיים המחזור הגדול ביותר. בהמשך היום לא מתקיים יותר מסחר בבורסה בנייר ערך זה.

כללי השימור – מהם?

כללי השימור הינם דרישות מינימום מהחברות הבורסאיות, המהוות תנאי להמשך רישומן של מניות החברות למסחר בבורסה. במילים אחרות: מדובר בקריטריונים הנדרשים לשימור המסחר של החברות בבורסה.

מטרת הכללים היא עידוד החברות להגדיל את הונן העצמי ואת פיזור מניותיהן בקרב ציבור המשקיעים. כללים מסוג זה מקובלים בבורסות בעולם והונהגו בבורסת תל-אביב בסוף שנת 1998.

כללי השימור נגזרים מהקריטריונים לרישום למסחר של חברות חדשות. הדרישות בכללי השימור נמוכות במידה משמעותית מהדרישות בכללי הרישום, מתוך מגמה לאפשר לחברות להמשיך להיסחר גם בעיתות שפל. עם זאת, אי עמידה באחת מהדרישות הנכללות בכללי השימור, מהווה עילה להעברת נייר הערך ל"רשימת השימור" ועשויה אף להביא למחיקתו מהמסחר בבורסה.

כל סוגי המניות של חברה הרשומה בבורסה נדרשו לעמוד בכל התנאים הבאים:

שווי אחזקות הציבור - לא יפחת מ-2.4 מיליון שקל.
שיעור אחזקות הציבור - לא יפחת מ-7.5% מהון המניות. במקרים בהם שווי אחזקות הציבור במניות עולה על 8 מיליון שקל, אין צורך לעמוד בדרישה זו.
ההון העצמי - לא יפחת מ-2 מיליון שקל, על פי ארבעת הדו"חות האחרונים שפרסמה החברה. במקרים בהם שווי אחזקות הציבור בחברה עולה על 24 מיליון שקל, אין צורך לעמוד בדרישה זו.
 

במאי 2007 הקשיחה הבורסה באופן ניכר את כללי השימור וכן את הפרמטרים ליציאה מרשימת השימור,  על פי הטבלה הבאה:

                                                  שווי אחזקות הציבור המינימאלי     שיעור אחזקות הציבור המינימאלי

כללי השימור הנדרשים                                         5 מיליון שקל           15% מהון המניות

התנאים הנדרשים ליציאה מרשימת השימור                7 מיליון שקל          20% מהון המניות

 
פעמיים בשנה, בינואר וביולי בכל שנה, נבדקים נתוני אחזקות הציבור ונתוני ההון העצמי של החברות הבורסאיות. הבורסה שולחת הודעה לכל חברה שאינה עומדת בכללי השימור ונותנת לה ארכה של שישה חודשים.

במהלך הארכה שניתנה להן, יכולות החברות לפעול לשיפור הנתונים במספר דרכים כגון:

-מכירת מניות מבעלי עניין לציבור - על מנת להגדיל את שווי ושיעור אחזקות הציבור.
-פרסום תשקיף וגיוס הון מהציבור, שישפרו הן את ההון העצמי של החברה והן את שיעור ושווי החזקות הציבור.
-הגדלת הון המניות על-ידי גיוס כספים בהנפקה פרטית.
 

בתום תקופת הארכה מחליט דירקטוריון הבורסה להעביר לרשימת השימור את החברות שמצבן לא השתפר והן אינן עומדות בכללי השימור.

שימוש בעושי שוק

בחברות השימור, בהן שיעור / שווי אחזקות הציבור הוא נמוך – מחזורי המסחר נוטים להיות דלילים. הדבר מדיר את רגליהם של המשקיעים, מחשש לתנודתיות גבוהה במחיר המניה, ביצוע מניפולציות בשערי המניות ו"מלכודת נזילות", דהיינו מצב בו המשקיעים לא יצליחו לממש את המניות שברשותם, מכיוון שלא יימצאו להן קונים.

אחת השיטות להגברת הסחירות היא הכנסת "עושי שוק" לפעילות במניות החברה. עושי השוק מזרימים למניה פקודות קנייה ומכירה במהלך כל שעות המסחר בבורסה, על מנת להקל על המשקיעים המעוניינים לקנות ולמכור מניות.

השלדים יוצאים מהארון

דוגמה לאחת החברות שיצאו לאחרונה מרשימת השימור היא חברת "איזי אנרגיה", המשקיעה בתחומי האנרגיה החלופית והקונבנציונאלית במדינות רבות בעולם. בגלגוליה הקודמים נקראה החברה "הנמל בזל", לאחר מכן נקראה בשם "גיבור ספורט נדל"ן" ולאחר מכן – "עדירון".

גיבור ספורט נדל"ן, שנקלעה לקשיים, החליטה להפסיק את פעילותה העסקית ומכרה את נכסי הנדל"ן שהיו ברשותה. לאחר שמכרה את כל פעילותה העסקית הפכה החברה ל"שלד בורסאי", דהיינו לחברה שמניותיה נסחרות בבורסה אך אין לה כל פעילות עסקית.

בעלי המניות של "גיבור" מכרו אותה לרוכש השלדים הידוע, שוקי הרשקוביץ', ששינה את שמה ל"עדירון", ביצע "הסכם נושים" ומכר אותה לקבוצה בבעלות אבי גפן ואלי זהבי בחודש יולי 2006. המשקיעים החדשים שינו את שמה ל"איזי אנרגיה" והצליחה להוציא אותה מרשימת השימור.

לגבי מנכ"ל החברה, אבי גפן, המהלך הראשון שיש לעשות על מנת להוציא חברות מרשימת השימור הוא לבצע הסכם נושים - במסגרתו יימחקו כל חובות העבר של החברה. "צעד זה הינו חיוני לפני מכירת השליטה בחברה. זאת, על מנת להרגיע את הרוכש הפוטנציאלי ולהבטיח לו שלא יתעוררו חובות מן העבר שיאיימו על הנכס שרכש", הוא מסביר.

"השלבים הבאים ליציאה מרשימת השימור הם העברת השליטה לקבוצה חדשה, שיש לה תוכנית עסקית ברורה; הזרמת הון  לחברה על-ידי רוכשי השליטה; כניסה לפעילות חדשה וגיוסי הון על בסיס הפעילות החדשה", הוא מוסיף.

"מיד לאחר שרכשנו את השלד הבורסאי, ביולי 2006, הזרמנו לחברה כ-8 מיליון שקל על-מנת להוציא אותה מרשימת השימור. באוקטובר 2006 ביצענו גיוס הון בדרך של זכויות (גיוס מבעלי המניות הקיימים), באמצעותו הזרמנו לחברה 8 מיליון שקלים נוספים.  בפברואר 2007 גייסנו 100 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח לציבור. גיוס זה נתן לנו את ה"דלק" להתחיל בפעילותנו העסקית החדשה. תחום האנגריה החלופית, בו אנחנו משקיעים, נחשב לתחום 'חם' מאוד בתקופה האחרונה, לאור הזינוק במחירי הנפט בעולם", אומר גפן.

לדבריו, לאחר שיצאה החברה מרשימת השימור, היא נהנית ממחזורי מסחר גבוהים, בהיקף של יותר ממיליון שקל ביום. "החל מאוקטובר 2006 החלטנו לצרף 'עושי שוק' למסחר במניות החברה, על מנת להגדיל את רמת הסחירות של המניות ובכך למנוע את האפשרות לתנודתיות גבוהה ומניפולציות בשערי המניה. לצורך כך חתמנו על הסכם עם חברת כלל פיננסים בטוחה.

"לאחר שהצלחנו ללכוד את עיניהם של המשקיעים בבורסה, אנו פועלים במרץ לקידום התוכנית העסקית שלנו, שעיקרה רכישת פעילויות נוספות בתחומי האנרגיה בעולם", הוא אומר.

לדבריו, על מנת לצאת מרשימת השימור ולרכוש בחזרה את אמון המשקיעים, יש לבדוק מהי הסיבה שבגללה החברה נכשלה בפעילותה, ולבצע שינוי דרסטי בתחום זה. "אם הבעיה היא בתחום הפעילות של החברה, יש למכור את הפעילות הקיימת ולהיכנס לפעילות בתחום אטרקטיבי יותר. אם מגיעים למסקנה שההנהלה הקיימת אינה מקצועית מספיק – יש להחליף את ההנהלה. אם רואים שבעלי השליטה איבדו את אמון הציבור – יש להעביר את השליטה בחברה לידיים אחרות", מסביר גפן.

פלטפורמה לגיוס הון

חברה נוספת שהצליחה לצאת מרשימת השימור היא "יולי שוקי הון". לא, אל תתנו לשם להטעות אתכם. החברה אינה פועלת בשוק ההון, אלא מתעתדת לעסוק בהשקעות בנדל"ן בעל ערך מוסף (Added Value).

בגלגולה הקודם נקראה החברה "ליבר", על שם בעליה הקודמים שעסקו בתשתיות ונדל"ן. ליבר צברה הפסדים, מה שהוריד את הונה העצמי אל מתחת לרף המינימאלי של הבורסה,  וגרם לה להיכנס לרשימת השימור.

בדומה לחברת איזי אנרגיה, גם במקרה זה מכרו הבעלים את פעילות החברה, והפכו אותה לשלד בורסאי מרוקן מתוכן. בינואר 2007 נמכר השלד לשוקי הרשקוביץ' שביצע הסדר נושים, שינה את שם החברה ל"יולי שוקי הון" ומכר אותה לקבוצת משקיעי נדל"ן יהודים-אמריקנים בראשות היזם החרדי הנרי קויפטייל, בתמורה ל-3 מיליון דולר.

קויפטייל רכש את השלד במטרה להפוך אותו לבסיס נוסף לפעילות הנדל"ן שלו, שעיקרה רכישת נכסי נדל"ן בישראל, אירופה וארה"ב, השבחת הנכסים ושדרוגם -  על מנת להעלות את ערכם.

קויפטייל, שהעדיף שהנהלת החברה תשב בישראל , צירף לקבוצה את חיים קמיל, המשמש מנכ"ל החברה, ואת ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח, המכהן כיו"ר הדירקטוריון שלה. בעלי המניות החדשים הזרימו לחברה כ-3 מיליון דולר בשלב הראשון.

במארס 2007 נחתם הסכם שבמסגרתו  תיכנס חברת טאו תשואות כשותפה ביולי שוקי הון. טאו, חברה ציבורית הנמצאת בשליטת אילן בן דב,  חתמה על הסכם לרכישת 5% ממניות החברה בתמורה לכחצי מיליון דולר. לטאו ניתנה אופציה להגיעה לאחזקה של 14% ביולי שוקי הון.

לדברי נס, יולי שוקי הון מתכוונת לבצע גיוס הון בהיקף ניכר, על מנת לבצע השקעות בנדל"ן בעל ערך מוסף. במארס 2007 הגישה החברה טיוטת תשקיף לרשות ניירות ערך, במסגרתו היא מתכננת לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח סטרייט ואג"ח להמרה.

לבעלי החברות שנכנסו לרשימת השימור ממליץ נס לבצע את אחד המהלכים הבאים: להכניס שותף לחברה או לרוקן את פעילותה העסקית ולמכור אותה כשלד בורסאי. "כיום יש ביקוש גדול לשלדים בורסאיים – מה שמאפשר לבעלי החברות לפתור בקלות את בעיית השימור. יש גופים רבים שמעוניינים לרכוש פלטפורמה של חברה בורסאית, שמאפשרת לגייס הון מהציבור בעלויות נמוכות בהשוואה לאשראי בנקאי", הוא מדגיש. 

תוכנית עבודה מסודרת

חברה נוספת שיצאה לאחרונה מרשימת השימור היא י.א.ד אלקטרוניקה, העוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מחשבים, ציוד היקפי ורכיבים בתחום האלקטרוניקה. החברה נכנסה לרשימת השימור כשהייתה בבעלות איש העסקים יונתן זילברשטיין. באוקטובר 2006 נמכרה החברה לחברת אלעד אחזקות ומשפחת איזקסון, שהצליחו להוציא אותה מהרשימה המפוקפקת.

לדברי יו"ר דירקטוריון י.א.ד, ערן אלעד, החברה רשמה הפסדים כבדים – מה שגרם לירידה בשער המניה בבורסה ולגירעון בהונה העצמי. "בשל ההפסדים הצבורים ירד ההון העצמי של החברה אל מתחת לרף המינימאלי של הבורסה. בשל הירידה בשווי השוק של החברה בבורסה, ירד גם שווי אחזקות הציבור אל מתחת לרף המינימאלי הנדרש.

"לאחר שרכשנו את השליטה בחברה הזרמנו לתוכה כספים – מה שהגדיל את ההון העצמי והחזיר אותו אל מעבר לרף שנדרש מאיתנו – 4 מיליון שקל. בעקבות הגידול בהון העצמי גדל שווי השוק של החברה – מה שהעלה את שווי אחזקות הציבור בחברה אל מעבר לרף המינימאלי שנדרש – 3.5 מיליון שקל", אמר אלעד.

לדבריו, האתגרים העומדים כיום בפני הנהלת החברה הם הגדלת מחזור המכירות, הרחבת מעגל הלקוחות, השבת הלקוחות שהפסיקו את פעילותם עם החברה, וכתוצאה מכך - מעבר מהפסדים לרווחיות כבר ברבעון השלישי של השנה. "הוצאה של חברה מרשימת השימור זה מהלך שצריך להיות מתוכנן היטב. זה לא דבר של מה בכך. יש צורך בתוכנית עבודה ברורה, יסודית ומסודרת", הוא מדגיש. לדבריו, בחודש מארס החליטו בעלי החברה להכניס עושי שוק למסחר במניות החברה. לצורך כך חתמה החברה על הסכם עם כלל פיננסים בטוחה.

חברה נוספת שיצאה לאחרונה מרשימת השימור היא ליגד, העוסקת בייזום נדל"ן מניב. החברה נקלעה לרשימת השימור לאחר ששווי אחזקות הציבור במניותיה ירד אל מתחת לרף המינימאלי. על מנת להוציא את החברה מרשימת השימור, מכר בעל השליטה בחברה, דורון שולדנפרי, 12% ממניותיו לציבור. לאחר המכירה הקטין שולדנפרי את אחזקותיו  בחברה מ-90% ל-78%, בעוד ששיעור אחזקות הציבור גדל מ-10% ל-22%.

"בימים הראשונים בהם חזרנו למסחר הרציף (בתחילת חודש פברואר) זינק מחיר המניה פי 2 - מ-100 ל-200 אגורות למניה. באפריל התייצב שער המניה ברמה של 160 אגורות למניה. מיד לאחר שיצאנו מרשימת השימור התקשרנו עם עושי שוק על מנת להגדיל את הסחירות. חשוב לי שהחברה תמשיך להיסחר בבורסה, מכיוון שאנחנו שוקלים לגייס הון מהציבור באמצעות הנפקת אגרות חוב המגובות בתזרים המזומנים של הנכסים המניבים שברשותנו", אומר שולדנפרי.

 

הכתבה נכתבה ע"י אלונה קורן ופורסמה במגזין "כרוז" של איגוד החברות הבורסאיות .

 

אודות אלונה קורן:

כתבת בתחומי הכלכלה, שוק ההון והפיננסים החל משנת 1998. 
בעלת תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בן גוריון, עם התמחות במימון.

כתבה/כותבת בין השאר בכלי התקשורת הבאים:

-הארץ כלכלה (כיום The Marker)
-Bizportal מקבוצת קו-מנחה.
-חדשות מחלקה ראשונה (NFC)
-מקור ראשון
-גלובס
-מגזין The Investor מקבוצת "פורום מדיה"
-המגזין "כרוז" של איגוד החברות הציבוריות    

לאתר הבית של אלונה קורן http://www.koren.dcn.co.il/

ניתן לפנות לאלונה בדוא"ל: alonakor@netvision.net.il

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.