פרופ' צבי אקשטיין,המשנה לנגיד בנק ישראל: "מדינת ישראל נתונה באיום ביטחוני מתמיד, וההוצאה הביטחונית מהווה חלק ניכר מההוצאות הציבוריות".

ביום עיון לכלכלני מערכת הביטחון שנערך ביום שלישי הופיע צבי אקשטיין,המשנה לנגיד בנק ישראל , מובאים להלן עיקרי דבריו:
 
"מדינת ישראל נתונה באיום ביטחוני מתמיד, וההוצאה הביטחונית מהווה חלק ניכר מההוצאות הציבוריות. תרומת הביטחון לכלכלה היא בהורדת פרמיית הסיכון של המשק, אך עלות הביטחון היא בהגדלת ההוצאה התקציבית, העלאת מסים ושימוש במקורות תעסוקה המקטינים את ההכנסה הפנויה ואת התוצר העסקי. לנקודה האחרונה פוטנציאל לפגיעה בצמיחת התוצר, בין היתר בשל דחיקת השקעות אזרחיות והסטת מקורות מפעילות יצרנית ומיקודם בבניית הכוח הצבאי. על כן, לקיטון ההוצאות הביטחוניות והתייעלות בהקצאת המשאבים לביטחון חשיבות גבוהה לתרומה לצמיחת המשק".   
עוד הוסיף המשנה לנגיד כי: "כוח האדם והטכנולוגיה בצבא יוצרים "כוח אש" אפקטיבי, כאשר קיימת תחלופה בין כוח אדם וטכנולוגיה. ההוצאות על כוח אדם מהוות חלק ניכר בהוצאות הביטחוניות, אולם קיים חוסר יעילות בשימוש בכוח אדם בצבא הנובע מכך שהצבא לא רואה את המחיר הכלכלי של תשומותיו. עובדה זו גורמת לעיוות המחיר היחסי בין כוח אדם וטכנולוגיה, שימוש בחיילים למשימות שאינן צבאיות ואבטלה בצבא. עם זאת, על מנת לשמור על איכות הצבא וגודלו, המודל המתאים למדינה כישראל הוא גיוס חובה והתבססות על צבא חובה ומילואים.   
אקשטיין סיים דבריו באומרו כי: "התייעלות בניהול כוח האדם בצבא תתאפשר על ידי הפנמת העלות למשק של כוח האדם בצבא. מטרה זו תושג על ידי קיצור שירות החובה באופן הדרגתי - לגברים ולנשים, ופיצוי זמני של הצבא בגובה התרומה השולית של כל חייל למשק. בהדרגה יעבור הצבא לפצות חיילים בגין תקופות שירות ארוכות יותר - בגובה השווה לשכרם לו היו מועסקים מחוץ לצבא. מטרות נוספות שיושגו הן יצירת תמריצים לצבא למיקור חוץ, להכנסת שיפורים טכנולוגיים וארגוניים ולצמצום חלוקת הנטל בין גברים ונשים ובין גברים מקבוצות אוכלוסייה שונות".