כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום:" הרבה פעמים היחסים בין היו"ר לבין המנכ"ל הם כיחסי זוג נשוי"

13/01/2008

(בתמונה מימין לשמאל:ד"ר שרון חנס-הפקולטה למשפטים אונ' ת"א, עמוס שפירא-מנכ"ל סלקום, פרופ' יוסף גרוס, פרופ' עומרי ידלין – הפקולטה למשפטים אונ' ת"א, עו"ד יורם נווה- לשעבר המשנה למנהל מח' תאגידים ברשות לניירות ערך ועו"ד איילת נחמיאס ורבין- דירקטורית ומומחית לממשל תאגידי).

הדברים נאמרו בשבוע שעבר בלהב, הפקולטה לניהול, באוניברסיטת תל אביב במהלך פאנל מומחים בנושא הדירקטוריון במאה ה 21 – הלכה למעשה, בהנחיית פרופ' יוסף גרוס .

בפאנל דנו על אחריות הדירקטורים בישראל כאשר הוזכר פס"ד "פלד גבעוני" בו נקבעה עבירה של שלושה דירקטורים כעבירה פלילית. לא שאלו שאלות ולא ביקשו עדכונים. זו גם עבירה פלילית. צריך "כריות בטחון" גדולות יותר, כאשר בתפקיד זה יש גם אתגר מקצועי מעניין.

עמוס שפירא פתח דבריו בנושא היחסים שבין היו"ר לבין המנכ"ל אשר דומים ליחסים בין בני זוג כאשר הרבה פעמים הם מקבילים ליחסי "זוג נשוי".כאשר בין המנכ"ל לכפופים אליו קיימת פרמידה ברורה,הרי שבין היו"ר למנכ"ל אין פירמידה ולכן יש פתח למערכת בעייתית של סמכויות ואחריות.

שפירא הוסיף ואמר:" בכל שנות כהונתי כמנכ"ל בחברות שונות אף פעם לא בא אליי היו"ר ואמר זו האחריות שלי וזו האחריות שלך.היו זמנים שהמנכ"לים חשבו שהם הבעלים של החברה והם מייצגים גם את עצמם.אך לפני כ-12 שנה ( פרשת ויסות מניות הבנקים) היה משבר כאשר הם גילו שהם לא הבעלים ויש דברים שיש לשאול את הבעלים".

"המנכ"ל צריך לזכור שאינו בעל החברה. הבעיה מתחילה כאשר יש צורך להגדיר הגדרות, יו"ר שמתבלבל לחשוב שהוא מנכ"ל. בדרך כלל המנכ"ל הוא זה שהולך הביתה, כי היו"ר מייצג את הבעלים והרבה פעמים הוא הבעלים בעצמו".

"יש צורך גם במערכת איזונים ובלמים בין המנכ"ל לבין ההנהלה,כגון:סמנכ"ל הכספים,יועמ"ש, מבקר הפנים וכד'".

עוד דנו בניהול סיכונים רגולטורי שבו הדירקטוריון צריך לקבל רשימת כל הנושאים וההוראות הקשורות אליו.

תפקיד הדירקטוריון לשמש כגוף מייעץ ולתת ערך מוסף למנכ"ל. בדירקטוריון צריכים להיות מומחים המהווים נכס למנכ"ל בניהול השוטף ובהם צריך להיעזר. 

קיים הבדל בחוק החברות בינינו לבין אנגליה. כאשר באנגליה קיימת הגדרה ברורה להפרדת הסמכויות והאחריות בין יו"ר הדירקטוריון למנכ"ל.  יש שם גם דירקטוריון צללים כאשר על האסיפה הכללית מוטלת אחריות כאילו היא הדירקטוריון.

בארה"ב ידעו בתי המשפט לכבד את עקרון הפיקוח עם עיקרון שיקול הדעת העסקי ועקרון תום הלב.

ב- 20 השנה האחרונות היו רק 21 מקרים בהם נאלץ הדירקטוריון לשלוח יד לכיסו. קבלת חסינות בארה"ב כאשר קיים עקרון תום לב בפעילות העסקית.

בפאנל ניתנו מספר דוגמאות בהיבט הפיקוח, כמו למשל כאשר המנכ"ל מחליט להפחית את שעות הביקורת, ברור שיש כאן בעיה.

הפרוצדורה היא המהות. המהות היא העניין שצריך להנחות את הדירקטור בדרכו. לחינוך העסקי יש הרבה משמעות, הצורך להבין שגם אם יש מחיר לפרוצדורה שבדרך, בסופו של דבר החברה עצמה היא היוצאת נשכרת מהתהליך, מאחר ומתקיימים בדרך תהליכים נכונים.

לסיכום-חשוב למנות אנשים ראויים לתפקיד על פי כישוריהם על מנת שידעו לשאול את השאלות הנכונות ויוכלו לשמש כבלמים כאשר יש צורך בכך.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.