כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

סטנלי פישר:"מסיכום המחצית השנייה של 2007 עולים סימנים מהותיים ראשונים להיחלשות הקשר ההדוק בין שער החליפין של הדולר למחירי הדיור"

5/02/2008

אמש הגיש נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, את דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של 2007 .

דו"ח זה מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה.

הדו"ח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית. 

מהדו"ח עולה כי מדד המחירים לצרכן עלה במחצית השנייה של 2007 בשיעור שנתי של 4.9 אחוזים, ובשנים עשר החודשים שהסתיימו בדצמבר 2007 הוא עלה ב-3.4 אחוזים, מעל הגבול העליון של תחום יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים).

הצמיחה בתוצר ובתעסוקה, במיוחד של המגזר העסקי, נמשכה במהלך 2007 כולה, ובפרט במחציתה השנייה, תוך ירידה באבטלה.

הצמיחה התפרסה על פני ענפים רבים במשק, וניכרה היטב בהשקעות, בצריכה הפרטית וביצוא.

גם ב-2007 היה עודף משמעותי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ונמשכו ההשקעות הזרות הישירות בחברות ישראליות, אות להערכה של המשקיעים כי המשק הישראלי יוסיף לשגשג.

הערכת השווקים הפיננסיים בדבר חוסנו של המשק באה לידי ביטוי גם בהעלאת דירוג האשראי שלו על ידי חברת "סטנדרד אנד פורס", וארגון OECD אף הזמין את ישראל לפתוח בהכנות לקראת הצטרפותה לארגון. 

במהלך 2007 המשיכו לפעול שני הכוחות העיקריים המשפיעים על האינפלציה בישראל בשנים האחרונות בכיוונים מנוגדים: המשך הצמיחה המהירה של הפעילות הכלכלית יוצר לחץ לעליית המחירים, ואילו מגמת התחזקות השקל מול הדולר של ארה"ב, שהחלה עוד בתחילת 2006 ונמשכה ביתר שאת בינואר 2008, פועלת למיתון עלייתם.

בשנת 2007 הושפעו המחירים מגורם משמעותי נוסף - עליות המחירים החדות של הנפט, חומרים בסיסיים נוספים והמזון בעולם. הלחץ מצד הביקושים המקומיים אמנם לא ניכר במיוחד בשכר, אך איפשר ליצרנים לגלגל אל הצרכן את תוספות העלויות שנבעו מעליית המחירים העולמיים. 

האינפלציה ב-2007 אופיינה, בדומה לשנים קודמות, בתנודתיות רבה: בחמשת החודשים הראשונים של השנה הסתכמה עליית מדד המחירים לצרכן ב-0.3 אחוז, לאחר ירידה מצטברת של 1.8 אחוזים בארבעת החודשים האחרונים של 2006.

בשלושת החודשים יוני, יולי ואוגוסט עלה המדד ב-2.5 אחוזים (מצטבר), ואילו בארבעת החודשים האחרונים של השנה הוא עלה ב-0.6 אחוז.

רוב התנודתיות במדד המחירים קשורה עדיין לתנודתיות בשער החליפין של השקל מול הדולר האמריקאי ולתמסורת החזקה מאוד משער זה אל המחירים לצרכן, תופעה שאפיינה את המשק הישראלי שנים רבות. 

בתקופה הנסקרת ניכרו סימנים מהותיים ראשונים להיחלשות הקשר ההדוק בין שער החליפין של הדולר למחירי הדיור; התפתחות זו התבטאה הן בירידה משמעותית של משקל חוזי השכירות החדשים הצמודים לדולר והן בהעלאת המחיר הדולרי בחוזים שנשארו צמודים לו.

עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בתופעה חולפת, הקשורה לחולשה המיוחדת הנוכחית של הדולר בעולם, או שמא אנו עדים לשינוי של ממש בהתנהגות הציבור, שינוי שיימשך גם אם הדולר ישוב ויתחזק בעולם. 

התנודתיות הגבוהה של עליות המחירים מקשה על המדיניות המוניטרית בתפקידה לשמור על האינפלציה בתוך תחום היעד לאופק של כ-12 חודשים, ולעתים תכופות נוצרות סטיות מתחום זה.

עם זאת, עליות המחירים במשך תקופות ארוכות יחסית, שנתיים ויותר, אכן נמצאות לרוב בתוך תחום היעד. יתירה מזו, ציפיות הציבור לאינפלציה, הנמדדות ממקורות שונים, הן לטווחים קצרים והן לטווחים ארוכים, נשמרות היטב בתוך תחום היעד. ניתן אפוא להסיק כי משטר יעד האינפלציה מספק עוגן לסביבת אינפלציה נמוכה, שלפיו הפרטים במשק קובעים את המחירים . 

התפתחות חשובה נוספת בתקופה הנסקרת היא המשבר הפיננסי הנמשך בעולם המערבי.

משבר זה, שהתחיל בשוק משכנתאות ה-sub-prime בארה"ב, גלש בתוך זמן קצר למדינות מפותחות אחרות ולכמה פלחים בשווקים הפיננסיים.

ההשפעה הישירה של משבר זה על הגופים הפיננסיים בישראל היא עד עתה קטנה יחסית.

על פי רוב ההערכות, המשבר הפיננסי יהווה גורם מרכזי להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית בארה"ב. ככל שההאטה שם תהיה ממושכת וחריפה יותר, השפעתה על המשק העולמי - ובכלל זה, במידה מסוימת, על הפעילות הכלכלית בישראל - תהיה חזקה יותר.

ואולם, סימנים מהותיים של השפעות כאלה טרם ניכרו במכלול האינדיקטורים של המשק הישראלי, כולל אלו הצופים לעתיד (סקר החברות, המידע הנגזר מהעסקאות הפיננסיות, הערכות הפעילים בשווקים ועוד).

כך, למשל, עלה המדד המשולב למצב המשק במהלך 2007 ביותר מ-8 אחוזים, ועלייתו ברביע האחרון הייתה העלייה הרבעונית הגבוהה ביותר בשנה זו. 

חסינותו של המשק הישראלי כנגד המשבר עד כה מושתתת על מספר נדבכים מרכזיים:

(א) המגזר העסקי מצליח לצמוח, להתייעל ולהרוויח;

(ב) המדיניות הפיסקלית שומרת על תקציב המתאים למצב המשק;

(ג) המדיניות המוניטרית חותרת ליציבות מחירים ותומכת ביציבות פיננסית, ואלה יחד יוצרות סביבה עסקית נוחה.

משטר יעד האינפלציה עם תנועות הון חופשיות וניוד מלא של שער החליפין מאפשר למגזר הפרטי ליהנות מהיתרונות הרבים של גישה לשווקים הפיננסיים בעולם, ומקנה למדיניות המוניטרית גמישות רבה יחסית בהתאמת הריבית המקומית לצורכי המשק. 

ואולם, בהיות המשק הישראלי משק קטן, הפתוח מאוד לסחר בסחורות ושירותים ולתנועות הון חזקות ומהירות, קובעי המדיניות המקרו-כלכלית בישראל אינם נהנים מאותה גמישות שיש לעמיתיהם במשקים גדולים כארה"ב ואזור האירו בהפעלת כלי המדיניות. מכאן החשיבות הרבה של דבקות בכללי המדיניות שקבעה הממשלה - הן בתחום התקציב והן בתחום המוניטרי - כללים הבונים ומשמרים את אמון הציבור והמשקיעים המקומיים והזרים בשמירת יציבות המחירים והיציבות הפיננסית.  
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.