מספר המתייאשים - אנשים המעוניינים לעבוד וזמינים לעבודה אך אינם מחפשים עבודה, כי אינם מאמינים שימצאו עבודה מתאימה - עמד בשלושת הרביעים הראשונים של 2007 על כ-47 אלף, כ-1.6 אחוזים מכוח העבודה האזרחי.
כיוון שהמתייאשים לא איבדו עדיין את הרצון לעבוד, הם למעשה קשורים חלקית לשוק העבודה, ולכן הסיכוי לשילובם בתעסוקה גבוה יחסית. ככל שקשר זה מתרופף, קטנים סיכוייהם לשוב ולהשתלב בתעסוקה או בכוח העבודה, וגדלים הסיכויים כי ייפלטו סופית משוק העבודה.
ממצאים אלו מחדדים את הצורך בנקיטת מדיניות אקטיבית לעידוד התעסוקה, במיוחד בקרב מי שטרם התנתקו לחלוטין משוק העבודה. ראוי אפוא להרחיב את התוכנית "אורות לתעסוקה" כך שיתאפשר גם למתייאשים שאינם מקבלים הבטחת הכנסה להשתתף בה. כמו כן יש להרבות בתוכניות הכשרה מקצועית המתאימות לאוכלוסייה זו.
בשלושת הרביעים הראשונים של 2007 עמד מספר המתייאשים מחיפוש עבודה על כ-47 אלף - כ-1.6 אחוזים מכוח העבודה האזרחי. אנשים אלו, אף שאינם חלק מכוח העבודה, מחוברים חלקית לשוק העבודה, כי הם עדיין מעוניינים לעבוד.
לפיכך סביר שיעילותם של צעדי מדיניות המיועדים להגדלת שיעורי ההשתתפות תהיה גבוהה יחסית בקרבם. ככל ששהייתם של המתייאשים מחוץ לכוח העבודה מתארכת נחלשת זיקתם לשוק העבודה, ולפיכך גובר הקושי לשלבם בתעסוקה.
מניתוח השינויים במצבם התעסוקתי של פרטים לפי סקרי כוח אדם רואים בבירור כי ככל שהזיקה לשוק העבודה חלשה יותר, הסיכויים להתייאש מחיפוש עבודה, ואף להיפלט סופית מכוח העבודה, גדולים יותר (איור 1).
כך, למשל, מקרב מי שהיו ברביע נתון מחוץ לכוח העבודה רק חלק זעום (כ-6 אחוזים) יהיו מועסקים ברביע העוקב, לעומת חלק גדול יותר (כ-21 אחוזים) מן המתייאשים שחיפשו עבודה בשנה האחרונה (אך הפסיקו לחפש כי חדלו להאמין שימצאו עבודה מתאימה).
כמו כן, רק כ-30 אחוזים מהמתייאשים שחיפשו עבודה בשנה האחרונה יימצא מחוץ לכוח העבודה ברביע העוקב, לעומת כ-90 אחוזים מאלו שהיו מלכתחילה מחוץ לכוח העבודה. בולט גם ההבדל בין המתייאשים שחיפשו עבודה בשנה האחרונה לבין המתייאשים שלא חיפשו עבודה בשנה זו. כ-70 אחוזים מהאחרונים יימצאו מחוץ לכוח העבודה ברביע העוקב.
מכאן שלגבי המתייאשים חשוב לנצל את "חלון ההזדמנויות" ולנקוט צעדים לעידוד השתתפותם בכוח העבודה לפני שהם מאבדים את הרצון לעבוד ועלולים להיפלט סופית משוק העבודה. לצורך כך חשוב להרחיב את המדיניות האקטיבית לעידוד תעסוקה, שהיקפה אינו מספק.
יעילות התוכניות תגדל ככל שהן יפנו לקהל יעד שעדיין לא התנתק משוק העבודה.
כך למשל, ראוי להרחיב את תוכנית "אורות לתעסוקה" - המיועדת (כמו קודמתה, תוכנית מהל"ב) כיום רק למקבלי גמלה להבטחת הכנסה, שרובם שכבר התנתקו משוק העבודה - כך שיתאפשר גם למתייאשים שאינם מקבלי הבטחת הכנסה להשתתף בה וליהנות מיתרונותיה.
כמו כן יש מקום להרחיב את התוכניות להכשרה מקצועית, שצומצמו מאוד בשנים האחרונות, כדי לאפשר התאמה טובה יותר בין כישוריהם של המובטלים לכישורים הנדרשים בשוק העבודה ולמנוע פרישה מכוח העבודה.
