כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

פרופ' סטנלי פישר : "אין ספק שהמשק הישראלי יושפע מההאטה בצמיחה העולמית"

15/04/2008

את הדברים נשא אמש נגיד בנק ישראל בכנס FORBES אשר הצדיע למדינה לכבוד יום הולדתה ה-60 

סטנלי פישר הוסיף ואמר כי: "אני רוצה להתייחס בדבריי היום לתקופה המיוחדת שעוברת הכלכלה הישראלית ולמה שנדרש מקובעי המדיניות והסקטור הפרטי כדי לעבור בהצלחה את תקופת ההאטה בצמיחת המשק העולמי, שבה שאנחנו נמצאים כעת. הכלכלה הישראלית מתמודדת בתקופה הנוכחית עם מצב מורכב מאוד. בעולם המערבי, ובעיקר בארה"ב, יש משבר פיננסי גדול, ואחת ההשלכות לכך היא האטה משמעותית בצמיחה בארה"ב - ובעקבותיה גם באירופה, ובהיקף הסחר העולמי. אין ספק שהמשק הישראלי יושפע מההאטה בצמיחה העולמית.

ההשפעה הזו צפויה לבוא משני כיוונים:

דרך ההשפעה של השווקים הפיננסיים. אומנם המשבר כמעט ולא נגע למערכת הפיננסית בישראל, אבל הוא כן משפיע על המשק. הדבר מתבטא בירידות מחירים בשוק המניות ובגידול של פרמיות הסיכון בשוק האג"ח. כתוצאה מכך, צפוי צמצום של ביקושים מצד הצרכנים בגלל "השפעת הרכוש" - זו ההשפעה של הירידה בערך הנכסים של משקי הבית על הקניות שלהם - וצמצום ברמת ההשקעות הריאליות במשק, על רקע העלייה בעלות הגיוס של הפירמות בשוק ההון.

א) דרך האטה בייצוא הישראלי, על רקע ההאטה בביקושים מכל העולם, ובעיקר מארה"ב, והתחזקות השקל מול הדולר. 

ב) על רקע זה, תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2008 היא 3.2%. אמנם זוהי צמיחה נמוכה מזו שאליה הורגלנו מאמצע 2003, אך היא דומה לצמיחה הממוצעת שנרשמה בישראל ב-25 השנים האחרונות, וגבוהה מהצפוי במדינות המפותחות - בעיקר בארה"ב ובאירופה.

במילים אחרות, תחזית בנק ישראל - כמו גם של כמעט כל החזאים - היא שהמשק הישראלי ימשיך לצמוח בקצב מכובד, למרות המצב הקשה במשקים המערביים.

נשאלת כעת השאלה מה על קובעי המדיניות - הממשלה, בעיקר משרד האוצר, ובנק ישראל, ועל הסקטור הפרטי - לעשות כדי לְמַזְעֶר את הפגיעה במשק. 

חשוב להדגיש, כי כל מה שייעשה חייב להיות עקבי עם המדיניות המקרו-כלכלית שבה הלכנו בשנים האחרונות ושאליה התחייבנו. המדיניות הזו היא גורם חיוני ביותר בהצלחה המרשימה של המשק בשנים האחרונות.

אם נמשיך במדיניות המקרו-כלכלית הזו, האמון של הסקטור העסקי - המקומי ומחו"ל - ושל משקי הבית במשק הישראלי יימשך.

כך, ימשיכו המשקיעים המקומיים והזרים להשקיע במשק, ומשקי הבית ימשיכו לצרוך. חשוב שלצד כל אלה הסקטור העסקי ייערך מראש לתנאים המשתנים על מנת להתמודד איתם טוב יותר - כוונתי לחיפוש שווקים חדשים, יישום תהליכי התייעלות וכדומה. מהנתונים ל-2007 עולה, כי היצואנים כבר התחילו בכך, ואכן היצוא לאירופה והמזרח עלה יותר מאשר היצוא לארה"ב.

למדיניות המקרו כלכלית שיש להמשיך בה, שתי רגליים עיקריות: המשך המדיניות התקציבית המתבססת על יעדי ההוצאה והגירעון שנקבעו - ושמטרתה להמשיך ולצמצם את היחס הגבוה של החוב הממשלתי בתמ"ג.

זו מדיניות שתורמת לפעילות הסקטור העסקי, כגורם המוביל את צמיחת המשק, ותוך כדי כך, תורמת לחיזוק האמינות של המשקיעים המקומיים והזרים במשק, וע"י כך גם לחיזוק היציבות הפיננסית במשק.

א) ביחס לתקציב, הדבר הנכון כעת הוא לתת ל"מייצבים האוטומטיים" לעבוד. משמעות הדבר היא כי גם אם תהיה ירידה בהכנסות ממיסים השנה אל מתחת לרמה החזויה בתקציב, על רקע ההאטה בצמיחת המשק, לא יהיה צורך לעלות את שיעורי המס או לקצץ בהוצאות, אפילו אם תהיה, כתוצאה מכך, עלייה מסוימת בגירעון התקציבי. לעומת זאת, הורדת מסים מעבר לכך, ומעבר לתוואי שעליו התחייבנו כבר בעבר, עלולה לפגוע באמינות המשק.

הדבר האחרון שהמשק זקוק לו, במיוחד כעת, הוא אובדן אמינות במדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה. הדבר עלול לעלות לנו ביוקר, באמצעות עלייה בשיעורי הריבית שנקבעים בשוקי ההון, שתגרום בסופו של דבר, לפגיעה נוספת בצמיחה ובתעסוקה.

הצעד שהאוצר מוביל לגבי הפחת המואץ הזמני, כתמריץ לחברות להשקיע עכשיו ולא להמתין עד סוף ההאטה בצמיחה, הוא טוב ורצוי, ויסייע למשק לעבור את התקופה הזו בהצלחה.

אני רוצה לציין, כי בימים האלה תפקידו של משרד האוצר אינו קל. זאת, על רקע הלחצים הקיימים לבצע צעדים שונים ומשונים - גם כאלה שאינם תורמים להשגת יעדי המדיניות. למרות כל אלה, ממשיך משרד האוצר במדיניות הנכונה והשקולה מבלי להיענות לדרישות להיפראקטיביות חסרת תועלת.

המשך מדיניות הריבית של בנק ישראל, שמטרתה העיקרית היא שמירה על יציבות המחירים.

ב) בעניין הזה לא היה, אין, ולא יהיה שום שינוי בהתייחסות בנק ישראל לשמירה על יציבות מחירים כאל היעד המרכזי של מדיניות הריבית. 

במקביל, ימשיך הבנק לתרום למטרות הכלכליות האחרות של הממשלה, בעיקר הצמיחה והתעסוקה, כל עוד הדבר לא פוגע ביעד של יציבות המחירים. כמו כן, ימשיך הבנק לתמוך ביציבות הפיננסית של המשק.

הנושא הזה, של יעדי בנק ישראל, מוביל אותי לנושא תפקידו של בנק ישראל במשק. התפיסה של יעדי מדיניות בנק ישראל באה לידי ביטוי בתפיסת הבנקאות המרכזית המודרנית, לפיה הבנק המרכזי הוא מוסד עצמאי וקיימת חלוקת עבודה ואחריות ברורה בין הממשלה, ובעיקר משרד האוצר, לבין הבנק המרכזי. 

עצמאותו של הבנק המרכזי חשובה מאוד להצלחת המשק. זאת, בגלל הפיתוי ההרסני שעלול להיות לממשלה לדרוש מהבנק המרכזי להדפיס כסף כדי לממן את פעילותה, במקום להטיל מיסים על התושבים. 

הדרישה להדפיס כסף יכולה ללבוש צורות שונות: למשל, דרישה להוריד ריבית - אשר בהתחלה, בתנאים מסוימים ובטווח הקצר אולי תורמת לצמיחה, אבל בסופו של דבר - לאחר תקופה שיכולה להיות מאוד קצרה - מובילה לאנפלציה. דוגמאות אחרות הן דרישה לממן ענף מסוים במשק, או לרכוש אג"ח ממשלתיות, או למחוק חובות של הממשלה, ועוד. 

הסכנה הזו גדולה במיוחד במדינות דמוקרטיות. זאת, משום שבדרך כלל יש לממשלות דמוקרטיות - בכל מדינה ובכל זמן - אופק קצר, עד הבחירות הבאות. לכן, למרות שהדפסת כסף, על כל צורותיה, מובילה בסופו של דבר לאינפלציה, היא אינה עומדת בראש דאגותיהן, למרות השפעתה ההרסנית על המשק והחברה. במילים אחרות, במדינות דמוקרטיות יש לממשלות נטייה אינפלציונית. הדבר הזה מוכר היטב לחלק מאיתנו מלפני 30 שנה במשק הישראלי, עד המשברים שבאו כתוצאה מכך.
לכן, חשוב שיציבות המחירים תופקד בידי מוסד מקצועי ועצמאי מכל שיקול ומעורבות פוליטיים, שיפעל מתוך ראייה ארוכת טווח. המערכות הפוליטיות במדינות המתקדמות הבינו עד כמה הדבר חשוב והעניקו עצמאות לבנק המרכזי. 

יש המון מחקר שמראה כי ביצועי המשק טובים יותר כאשר הבנק המרכזי עצמאי. לכן, עצמאותו של הבנק המרכזי חשוב להשגת צמיחה בת-קיימא, ליציבות מחירים וליציבות הפיננסית של המשק.

לכן, עצמאותו של הבנק המרכזי נלקחת בחשבון ע"י המשקיעים המקומיים והזרים בבחירת יעדי ההשקעה שלהם. הדבר מקבל ביטוי, בין היתר, בדירוג המדינה ובעלויות גיוס ההון של הממשלה והסקטור הפרטי. 

חשוב שלצד עצמאות הבנק המרכזי יהיה שיתוף הפעולה הדדי ופורה בין הממשלה, ובכלל זה משרד האוצר, לבינו. בהקשר זה, אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המצוין בין שר האוצר לביני, ובין בכירי משרד האוצר לבכירי בנק ישראל.

התפיסה המודרנית לעצמאות הבנק המרכזי מקבלת ביטוי בחוקים של הבנקים המרכזיים במדינות המתקדמות בעולם. זו גם התפיסה בהצעה לחוק בנק ישראל החדש שאנחנו מגבשים יחד עם משרד האוצר, ובתמיכת ראש הממשלה.

זהו חוק שיעמוד בסטנדרטים המקובלים במדינות המתקדמות, וזהו גם, ובעיקר, חוק שישרת בצורה הטובה ביותר את המשק, המדינה ואזרחיה. 

אני מקווה שהממשלה תגיש לכנסת את הצעת החוק החדשה תוך זמן מאוד קצר. זו תהיה אבן דרך נוספת בבניית היסודות של כלכלה ישראלית מתקדמת ומודרנית. זאת, לגאוות מדינת ישראל ואזרחיה, לאחר 60 שנות קיומה".
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.