כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

איזי בורוביץ: "על העיתונות הכלכלית להפסיק להיות צהובון"

17/04/2008

על העיתונות הכלכלית להיות עיתונות כלכלית אמיתית ולא 'צהובון' אלא כלי אמין ומהימן אשר יוכל לעזור למקבלי ההחלטות במשק- כך אמר השבוע (יום ב') ישראל (איזי) בורוביץ במסגרת פאנל 'תקשורת כלכלית-תיאום ציפיות' של פורום ראשי המשק, אשר הוקם לפני כשנתיים ביוזמתה של נגה קינן (יו"ר פורום CFO).

למועצת הפורום מוזמנים להצטרף בעלי שליטה, יו"רים, מנכ"לים ונשיאים של חברות שמחזורן עולה על 200 מיליון דולר.

בין השמות הבולטים אשר חברים בפורום נמנים בין השאר: אלי הורוביץ (טבע), יאיר שמיר (התעשיה האוירית), יצחק תשובה (קבוצת תשובה), ישראל בורוביץ (אל על), מוזי ורטהיים (החברה המרכזית לייצור משקאות קלים), יעקב פרי (מזרחי-טפחות) , ארז ויגודמן (שטראוס-עלית), זהבית כהן (איפקס), זאב וורמברנד (ריבוע כחול) עו"ד טלי ירון-אלדר, עו"ד יעקב נאמן, רו"ח רונן בראל ועו"ד רם כספי.

מדובר בגוף עצמאי, א-מפלגתי הממוקם בתפר שבין ראשי הסקטור העסקי ודרג בכירי הממשל כאשר כל אירועי הפורום הינם אירועים סגורים לחברים בלבד.

בשנת 2008 מתכנן הפורום לקיים כ-6 מפגשים אשר ידונו בנושאים הרלוונטיים למשק הישראלי ובכללם: אסטרטגית המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, תמיכה מערכתית להצמחת חברות ישראליות גלובליות גדולות, אגף התקציבים באוצר ותפקידו במשק הישראלי והתמודדות עם פערים חברתיים

הפגישה השנתית הראשונה של הפורום לשנת 2008 התקיימה השבוע (יום ב') ב"בית הירוק" שבאוניברסיטת ת"א, כאשר נושא הדיון היה "תקשורת כלכלית-תיאום ציפיות".

את הדיון בפאנל פתח משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים ולשעבר העורך הכלכלי במעריב, אשר ציין כי התקשורת היא שחקן מאוד מרכזי בתהליך הכלכלי-עסקי. כאשר הוא ערך השוואה בין הכתבים הכלכלים לשאר הכתבים.

בעוד הכתבים בתחומים הכלליים הכוללים את תחומי הספורט, החינוך, התרבות, הבריאות, הרווחה, הממשל וכד' בהחלט משפיעים על עיצוב דעת הקהל אך בתחום הכלכלי מדובר בצעד דרמטי הכולל דיווחים לבורסה, מידע על חברות וכד'. מה שבהחלט עלול להשפיע על מחיר המניה בבורסה.

בעוד בתקשורת הכללית מסתכלים על ה"מגרש" מ"היציע" התקשורת הכלכלית היא חלק בלתי נפרד מה"מגרש".

בנוסף, ציין פרל כי בתחום התקשורת קיים מתח קבוע בין הכישורים והתכונות של העיתונאי אשר צריך לדעת בעיקר לאסוף מידע ולכתוב כאשר לצידו קיימת השאלה האם הוא מבין את המקצוע/התחום אשר הוא עוסק בו?

רוב אמצעי התקשורת מעדיפים את השיטה הקלאסית שבה ישימו דגש על הכישורים והתכונות ורק לאחר מכן יעדיפו בהיררכיה את ההבנה בתחום.

זה נכון שכתב ספורט חייב לדעת ולהבין מה הוא כותב אך הוא לא חייב להיות שחקן כדורגל או שחקן כדורסל. כמו שכתב פלילי לא חייב להיות שוטר או קרימינולוג, כתב משפטי לא חייב להיות משפטן, כתב בריאות לא חייב להיות רופא וכתב חינוך לא חייב להיות מורה.

אך בניגוד לשאר הכתבים, הכתב הכלכלי חייב לשחק את ה"משחק" יותר מאשר כתב הספורט חייב לדעת לשחק כדורגל.

כיום בעידן שבו יש ריבוי של מוספים כלכליים, ריבוי במספר המיזמים בתקשורת הכלכלית וריבוי במספר השחקנים, דבר אשר יגביר את התחרות בענף. הכתב הכלכלי חייב לדעת לקרוא ולנתח דוחות כספיים ולדעת מיקרו ומאקרו כלכלה.

החל משנות ה-80 אנו רואים תהליך התכנסות של התקשורת האלקטרונית. כאשר היום הטלוויזיה מובילה את סדר היום הלאומי וההגמוניה כיום היא קודם כל בטלוויזיה, לאחר מכן ברדיו ובעיתונות המודפסת ולבסוף באינטרנט וזה מה שקורה בכל העולם. אך התחום היחידי שהווקטור מתנהג הפוך הוא תחום התקשורת הכלכלית וזאת מכיוון שהתקשורת האלקטרונית פחות יודעת ומבינה כלכלה ועדין לא פיצחו בה את הקוד של כיצד לטפל בכלכלה.

המשיך בדיון דודו הולצמן, כתב כלכלי בערוץ 10, אשר אמר כי בתקשורת הכלכלית יש משמעות לכל "מילה" ו"פסיק". מילה שפורסמה בהטיה זו או אחרת בכוחה לבנות או להרוס חברות.

הולצמן הוסיף ואמר כי קיימת סברה כי חלק מהבנקים שנפלו לאחרונה באנגליה ובארה"ב מקורן מ"שמועות" ולא מחוסר איתנות פיננסית. התקשורת הכלכלית הייתה בעלת העוצמה והיכולת לעצור זאת.

עוד הוסיף הולצמן כי כאשר התקשורת הכלכלית מפרסמת על הבוקר כי "הבורסה לניי"ע תיפתח הבוקר בירידות" נשאלת השאלה על מה מבוססת הידיעה והאם יש לה סימוכין?

"אני מצפה מאותו כתב בין אם הוא רו"ח או כלכלן שייקח תגובה מבעלי השליטה, מנכ"ל או סמנכ"ל הכספים בחברה" אמר הולצמן.

ח"כ יעקב ליצמן,חבר ועדת הכספים בכנסת, פתח דבריו בהלצה ואמר: "יכול להיות שכתב כלכלי צריך להבין בכלכלה אך יו"ר ועדת הכספים לא חייב להבין כלום בכלכלה" והמשיך: "כל בוקר אני קורא את כל העיתונות הכלכלית ..."

ליצמן הוסיף ואמר כי הרבה נתונים לחברי הכנסת מתקבלים מהתקשורת למרות שכיום כבר קיים בכנסת מרכז מידע.

ליצמן נתן דוגמה להתרשלות של התקשורת הכלכלית. כאשר בראיון שנערך על ידי אחד הכתבים הכלכלים, עם משה טרי,  יו"ר ניירות הערך היוצא נאמר בראיון כי "חכ"ים התערבו בחקירות" וכאשר ליצמן נשאל על ידי אותו כתב האם הוא התערב עבור חקירה של פלוני אזי ליצמן ענה שכן מכיוון שפנו אליו, אך ברגע שנודע לו כי מדובר בחקירה הוא אמר תודה רבה והלך לדרכו.

למחרת הופיע כותרת באותו עיתון "ליצמן התערב למקורבו בחקירה".

ליצמן אשר פתח דבריו בהלצה אף סיים בהלצה ואמר על התקשורת הכלכלית: "תיקח אותם ברצינות ותתרחק מהם".

ישראל (איזי) בורוביץ, מבעלי השליטה באל על, פתח דבריו במשפט: "שם המשחק הוא 'רייטינג', כאשר כתב כלכלי חייב להבין בכלכלה, אחרת שלא יכתוב כלום. באופן כללי, העיתונות הכלכלית בארץ היא לא ברמה גבוהה למרות שכמובן קיימים כתבים טובים יותר או פחות".

בורוביץ הוסיף ואמר: "עיתונות מקצועית מטרתה לקדם את הנושא שבו היא עוסקת בו ואני לא בטוח שהעיתונות הכלכלית בישראל רואה בפניה לקדם את הכלכלה בישראל".

עוד הוסיף בורוביץ: "התחרות בעיתונות בכלל ובעיתונות הכלכלית בפרט מביאה לפרסומים 'צהובים' כאשר משתמשים בתחרויות בנושאים אחרים על מנת לקדם את העיתונות הכלכלית".

בורוביץ הוסיף ואמר כי האינטרנט הוא כלי לא 'נורמלי' כאשר אני יכול לבחור לי כתב כלכלי מאחד מאתרי האינטרנט ולהעביר לו ידיעה כאשר אני יודע שתוך רבע שעה זה מתפזר בכל האתרים.

בורוביץ חזר ואמר כי על העיתונות הכלכלית להיות עיתונות כלכלית אמיתית ולא 'צהובון' אלא כלי אמין ומהימן אשר יוכל לעזור למקבלי ההחלטות.

בורוביץ כמובן לא שכח להתייחס למה שהציבור אוהב לשמוע 'הון ושלטון' כאשר הוא מאשים את העיתונות הכלכלית אשר יכולה לעשות את הכלכלה הישראלית למקום טוב יותר אך התקשורת הכלכלית מעדיפה לנגח את בעלי ההון כאשר היא משתמשת בהם על מנת לקדם רייטינג גבוה על מנת למכור יותר עיתונים.

בורוביץ סיים דבריו ואמר: "אסור לשכוח כי מי שמניע את הכלכלה במדינה זה דווקא הסקטור הפרטי ומה שקורה בפועל זה שמרבית אנשי העסקים גרים בחו"ל ועושים עסקים גם בארץ".

קובי הבר, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמר כי התקשורת היא שחקן מרכזי בעיצוב המדיניות והוסיף ואמר כי העורכים הכלכליים אשר אחראים על הכותרות יכולים לשנות את מדיניות הממשלה בצורה מדהימה.

הרבה פעמים יש כותרת שאין מאחוריה כלום כאשר סך הדברים יותר מורכבים מכתבה אחת בעלת 200 מילה.

כותרת אחת ביום שישי יכולה להלחיץ את כל המערכת. "לא אחת כותרות כאלה גרמו לנו לעבוד כל סוף השבוע, מבלי שיש מאחורי הכותרת ממש" אמר הבר.

הבר הביא כדוגמה את נושא "סל הבריאות" כאשר מתחיל קמפיין מוזמן ומתוזמן בתקשורת. כאשר מפרסמים כי חסכון בעלות של תרופה מסוימת לחולי סרטן יביא לאובדן חיים מה ש"מאלץ" את הפוליטיקאים ללחוץ על תוספת תקציבית עבור אותה תרופה אך אף אחד לא מציין בתקשורת מהיכן ייקחו ויפחיתו את התקציב על מנת להעבירו לטובת אותה תרופה בסל. אולי מהחינוך? אולי מהרווחה?

עוד התברר, לדבריו, כי את הקמפיין מימנו חברות התרופות אשר שילמו בין השאר את האוטובוסים והאוהלים אשר הביאו את המפגינים לירושלים. וזאת מתוך אינטרס כלכלי גרידא יצרו כותרות על מנת לקדם מהלכים אינטרסנטים בראיה פרטית צרה ולא בראיה של טובת כלל הציבור. ועל כן הרבה פעמים התקשורת מפספסת את האיזון.

הבר מסיים דבריו ואומר כי "התקשורת הנה תוכנה להעברת מסרים בתוך הממשלה, סוג של מסנג'ר".

גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, פותח דבריו ואומר כי לפי התקשורת "מחירי הסלולר רק עולים" אך בפועל הוא מציין כי העובדות הן הפוכות לחלוטין. וניתן לאמת אותן אך יש התלכדות פופוליסטית סביב הנושא.

דוגמה נוספת שמביא שרון הנה כי "האנטנות מזיקות לבריאות" אך הוא מציין כי בפועל המחקרים אומרים "יותר אנטנות פחות קרינה".

שרון מסיים דבריו בשאלה פתוחה: "היכן העיתונות החוקרת שאנו פחות ופחות מוצאים אותה כיום? ".

יאיר שמיר, יו"ר התעשייה האווירית, אמר כי "המטרה של הפורום הזה הנה לשפר את הכלכלה. אך הכתובת היא העורכים הכלכליים כאשר יש לארגן פורום של העורכים הכלכליים במדיה אשר ישתתף בפורום זה ויקבעו ביחד את כללי המשחק".

שמיר הוסיף ואמר: "כיום התקשורת הכלכלית ניזונה מרכילויות אשר מתחילות בשמועות ולא מדובר בניתוחי עומק. מה שבא בניגוד לכמה עיתונים כלכליים רציניים בעולם".

עוד אמר שמיר: "הרבה פעמים הכתבה בסדר אך הכותרת זוועתית ואותה קובע העורך. למשל: "הרווח בחברה...ירד בכ-3% בין שנה...לשנה..." כאשר הנתונים בתוך הכתבה נכונים אך מהכותרת משתמע משהו אחר וכל זאת בשביל הרייטינג".

שמיר סיים דבריו ואמר: "על מנת לתת משמעות רצינית לפורום זה יש צורך להביא לכאן את פורום העורכים הכלכליים ולהגיע עימם לסטנדרטים ולהסכמות".

דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, בא בגישה שונה ממרבית חבריו לפורום ויצא "להגן" על העיתונות הכלכלית כאשר הוא אמר כי בסופו של דבר על העורכים להעלות את ערך הנכס שלהם שהוא המדיה שבה הם מועסקים. העורכים "חוטאים" לרוב בפרשנות לא מתאימה אך עד היום הוא לא תפס אף אחד מהם בשקרים. אחרת הם חשופים לתביעות .

אבנר הוסיף ואמר כי פונקצית המטרה של העורכים הנה למקסם את ערך העסק שבו הם מועסקים.

"זה כמו שאני אבקש מהתעשיה האווירית לשרת את אינטרס העסק שלי" אמר אבנר.

אבנר הוסיף ואמר כי הוא בהחלט מבין את העיתונות אשר צריכה לדאוג לאינטרסים שלה בדיוק כמו כל עסק כאשר עליו למכור יותר עיתונים ויותר פרסומות. מה לעשות שהלקוחות אוהבים "צהוב" וזה מה שמוכר.

שלמה נס, יו"ר איילון חברה לביטוח,אמר: "יש לתקשורת השפעה שיכולה להרים או להרוס עסקים. האם אין צורך בבקרה וצנזורה או באיזה פורום אחראי? לפני שמפילים בנקים יש לבדוק את אמינות הידיעות".

חיים רומנו, מנכ"ל אל על, אמר כי יש הרבה מאוד עיתונאים וגם עורכים אשר אינם מקפידים על האתיקה.

"לדוגמה, פנה אליי אחד הכתבים של החינמונים החדשים במשק ואמר לי 'אתה הולך לחלק בונוס של מיליון ₪ לכל אחד מהסמנכ"לים' ולמחרת הופיע הידיעה בעיתון 'מנכ"ל אל על מתכוון לחלק בונוס של מיליון ₪ לכל אחד מהסמנכ"לים'  ולאחר שהידיעות אומתו העורך של אותו חינמון אף לא טרח להתקשר ולהתנצל" אמר רומנו.

רומנו מביא דוגמה נוספת שבה אחד מכתבי התעופה של אחד העיתונים הגדולים כתב ידיעה לא אחראית אשר הורידה למחרת את מניית החברה ב-5%.

רומנו מוסיף ואומר: "אני מצפה שהעיתונאים יהיו צמודים לאמת ולא שיכתבו כמה אני 'יפה ומוצלח' וזה גורם לי לקום למחרת בבוקר ולא להאמין למה שכתבו באותו עיתון על חברה אחרת מכיוון שמה שכתבו על החברה שאני מנהל אותה אינו נכון".

רומנו מסיים דבריו בנימה אופטימית: "היום יש עיתונאים ועורכים אשר מתנהגים אחרת, כאשר לפני כ- 5 שנים היינו במצב יותר גרוע".

בסוף הפאנל הוחלט להקים ועדת מעקב שעם חבריה נמנים בין השאר,אלי רונן (יו"ר מקורות), יאיר שמיר (יו"ר התעשייה האוירית), ישראל (איזי) בורוביץ (יו"ר אל על) ונגה קינן (יו"ר פורום CFO).

הועדה תיזום פגישה עם עורכים כלכליים ועיתונאים כלכליים מובילים, בשאיפה לייצר הבנות והסכמות. כאשר ועדת המעקב תדווח לחברי מועצת פורום ראשי המשק על פעילותה והשגייה.

בנוסף יעשה הפורום פנייה לראשי החוגים והפקולטות השונות לתקשורת, למיקוד תשומת הלב לייחודיות והמקצועיות הנדרשת להכשרתם של עיתונאים כלכליים שמבינים בשני התחומים כאחד.

הנושא החשוב ביותר שעלה בדיון הוא הסוגיה האם יש לתקשורת הכלכלית שליחות מעבר למטרתה המובנת של מכירת העיתון.

פורום ראשי המשק קורא לטלוויזיה להפנות ייתר תשומת לב לנושאים הכלכליים, שאינם בהכרח חברה וצרכנות. זאת, מתוך ההכרה בתקשורת כשחקן מרכזי בעיצוב מדיניות והשבחת כלכלת ישראל.

הישיבה הבאה של פורום ראשי המשק תעסוק בנושא הגישה המערכתית להצמחתן של חברות ישראליות גדולות גלובליות.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.