כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

60 שנות שירות לרווחת חיילי צה"ל -המעבר מהשקם לשק"ליות בצה"ל

28/05/2008

בעת השירות בצה"ל, כל חייל מתוודע במסגרת שירותו בראשונה לשקלית בצה"ל, בה הוא מוצא מענה למגוון המוצרים אשר עונים על צרכיו באם מדובר במזון, שתייה, מוצרי היגיינה, ועוד. אנו מכירים את השקלית כדבר טבעי ומוכר אך, התגלגלותה לסניפים המרווחים והמתקדמים הקיימים כיום כללה השתלשלות רבה ואבני דרך רבות.

ההחלטה הראשונה לדאוג לרווחת החייל ולספק מוצרים לחיילים בחזית כגון סיגריות, ממתקים ושתייה קלה הוכרעה בשנת 1948 על ידי ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. בנוסף, בנקודה זו עלה הרעיון להקמת מזנונים קבועים בבסיסים ובדרכים לרווחת החייל.

מפקדת השקם הראשונה הוקמה במחנה יונה, מחנה נופש לשעבר של הצבא הבריטי על שפת ים תל-אביב, בשטח שעליו עומד כיום מלון הילטון. הסניף כלל שלושה חדרים קטנים  ושימש לשקם מקום מוצא למשרד, מפקדה ומחסן.הציוד הראשון הגיע לשקם ממחנות הצבא הבריטי שהתפנו ומן הרכוש הנטוש שהשאירו אחריהם הערבים בבורחם מהארץ. בציוד זה החלו לרהט קנטינות ותוך זמן קצר הוקמו 9 קנטינות נוספות באזור תל-אביב.

בקיץ 48 עבר מטה השקם לבית רומנו. עם תחילת פעילות השקם, בתחילה לא הוקצו רכבים ושרות הסעד ששכן גם הוא בבית רומנו העמיד מפעם לפעם לרשות אנשי השקם אמצעי תחבורה. בחודש ספטמבר 1948 כבר פעלו שרותי שקם בכל רחבי הארץ, כולל ירושלים.

השקם כמו כל צבא הגנה לישראל הוקם בתוך סערת הקרבות במלחמת העצמאות. מטרת השקם בתחילתו הייתה לספק ללוחם את צרכיו האישיים בחזית. בימים אלו, ההספקה לשקם הייתה דלה, חד גונית, מוקצבת, תחת משמר ופיקוח חמורים. ב- 14.1.1951 נרשמה לראשונה החברה כחברת מניות.

בשנת 1953, הלך והתפתח המסחר החופשי שהיה מלווה בשינויים רבים במערכת המיסים. שני הגורמים, המסחר החופשי ומערכת המיסים, השפיעו השפעה מרובה על השקם שנאלץ להסתגל למציאות חדשה. יחד עם זאת, ההסתגלות של חברת שקם למערכת המסחרית אשר התפתחה בארץ לא פגעה ביעד העיקרי של השקם אשר היה אופטימום שירות לחייל במינימום מחיר.

בשנות ה- 60 גדל הון החברה וכך גם ההשקעות גדלו, מעמד השקם התבסס גם בעיני הלקוחות וגם בעיני הציבור הרחב. הפדיון בחנויות גדל מעבר לכל המצופה, כך שבמצב זה יכלה ההנהלה להחליט על הגדלת הון המניות וגם על הרחבת ההשקעות של החברה.

עם פרוץ מלחמת ששת הימים, כשהחל צה"ל בגיוס כוחותיו הפך המערך של שקם לחלק מצה"ל.  רכבים אזרחיים גויסו והפכו לקנטינות ניידות, כמו כן אולתרו על גבי משאיות של תנובה ועלית נקודות חלוקה שונות.

אחרי מלחמת ששת הימים חל מפנה בהתארגנות רשתות השיווק הפרטיים והמאורגנים. המצב הכלכלי בארץ נשתנה לטובה, עם חידוש העלייה ועם זרם ההשקעות החדשות. רשתות השיווק החלו להקים חנויות גדולות וחדישות בהשקעות עתירות הון. עם האינפלציה המחירים של המוצרים בשקם היו זולים בהרבה מאשר ברשתות השיווק האחרות, דבר שגרר הרבה מאוד ביקורות מצד רשתות השיווק השונות. בנוסף, חוגי המסחר הפרטי בארץ קיוו כי ההתפתחות המסחרית של השקם תצומצם עם השינוי בהרכב הממשלתי.

בשנת 1971 לשקם היו כבר 30 חנויות. הקנטינות פעלו בגיוון רב והציעו מגוון רחב של מוצרים ומאז צמיחתה של השקם התפתחה באופן מאסיבי.

עם השינויים שחלו לאורך השנים בהתפתחות השקם חל מהפך בשנת 2002, לאחר הודעתה של חברת השקם (מי שהפעילה את השקמיות), הודיעה באורח פתאומי וחד צדדי, על כוונתה לזנוח את תחום הפעלת הקנטינות לאלתר (וזאת לאחר שהשקם נרכש על ידי קבוצת זלקינד). במצב דברים זה, פנה משרד הביטחון לאגודה וביקש כי תיטול לידיה, באופן מיידי, ומבלי שהייתה שהות ממשית להיערך לכך, את הפעלת הקנטינות. כשלנגד עיניה טובתם של חיילי צה"ל ואנשי שירותי הביטחון, החליטה האגודה לקבל על עצמה את המשימה ולהקים את חברת ש.י.ר.ן 2002 בע"מ.

ש.י.ר.ן  2002 בע"מ, מפעילת השק"ליות בכל בסיסי צה"ל מגזרת לבנון ורמת הגולן שבצפון, דרך יהודה, שומרון ועזה ועד אילת שבדרום, הינה חברה בת בבעלות מלאה של האגודה למען החייל, המתנהלת כחברה לתועלת הציבור וכל רווחיה מיועדים לצה"ל ומועברים לצה"ל לטובת רווחת החיילים, היא בעצם האינדיקטור הטוב ביותר לזהות את הרגלי הצריכה של החיילים. 

בתקנון החברה נקבע כי היא הוקמה להשגת מטרות ציבוריות בלבד, וכן נקבע איסור מפורש בדבר חלוקת רווחים לבעלי מניותיה. בדירקטוריון החברה חברים שלושה נציגי צה"ל, נציגי האגודה למען החייל ודירקטורים מקרב הציבור, כשכולם מכהנים בהתנדבות ומבלי לקבל שכר.

ש.י.ר.ן עם כניסתה לפעילות ביצעה שינויים מהפכניים הוזילה משמעותית במחירי מוצרים בסכום הגבוה מ - 5,000,000 ₪, שיפוץ ושיפור חזותן של כ - 130 שקליות ומהפך בתחום איכות השירות לחיילים.

חברת ש.י.ר.ן מפעילה כ-271 שק"ליות בבסיסי צה"ל השונים, בפורמט של שקליות יחידתיות ומשפחתיות, ניידות הפועלות בצירים קבועים ובהתאם לדרישות מהשטח, כ- 120 נקודות מכירה של מזון מהיר המופעלות בזכיינות וכ 2000- מכונות ממכר אוטומטיות, רוצה להפוך לרשת קמעונאית עם נראות זהה ומוצרים זהים בכל 271 נקודות המכירה.

צביקה גולדנברג, מנכ"ל ש.י.ר.ן 2002 בע"מ, סבור שחיילי צה"ל הם צרכני העתיד של  מדינת ישראל. לדבריו, "החיילים הם צרכנים עצמאיים לכל דבר. אם בעבר ההורים היו אלה שקונים לחיילים את הדברים, הרי שהיום החיילים כבר מסגלים לעצמם הרגלי צריכה משל עצמם שלאחר שירותם הצבאי, הרגלי צריכה אלה,  יהיו חלק בלתי נפרד מהרגלי הצריכה שלהם כבעלי משפחות".

לדברי גולדנברג, מטרת החברה להפוך את השק"ליות בצה"ל לרשת שהנראות שלה אחידה ולא משנה באיזה חיל השק"לית נמצאת. "מבחינתי המטרה להביא לחייל הקרבי שנמצא בחזית את אותם המוצרים ואותה נוחות קנייה כמו בבסיס חיל האוויר. עם כניסתי לתפקיד, ראיתי חשיבות רבה בשינוי התפיסה של השקליות בצה"ל כאשר המטרה הנה להפוך אותה לרשת קמעונאית לכל דבר שרווחת החייל היא נר לרגלנו".

מה השינויים שנעשו בחברה?

המטרה הראשונה הייתה להעביר את הספקים לעבוד ישירות מולנו ולא מול ספקי משנה. דבר שגם מקרב את הספקים אלינו וחשוב לא פחות חוסך עלויות תיווך מיותרות ומאפשר להוזיל את מחיר המוצרים לחיילים. שנית, בנינו מערך לוגיסטי חדש בו ייעלנו את מרכזי ההפצה שמספקים את הסחורות לכ-271 השק"ליות. כלומר, אנחנו בניגוד לרשתות אחרות לא יכולים לסגור נקודות מכירה מפסידות, לכן, תכנון שרשרת האספקה לנקודות המכירה הופך להיות קריטי. בנינו מערך של יועצי מכירות שאין לו אח ורע  בכל העולם. יועצי המכירות מגיעים לפחות פעם בשבוע לכל נקודה, מעבירים הדרכות, עוזרים בשילוט ומייצרים הזמנה אישית לכל נקודה בכדי לחזק את הנקודות הרווחיות שלנו מצד אחד, ולנסות למזער נזקים עד כמה שניתן בנקודות מפסידות מבלי לפגוע כמובן ברווחתו של החייל.

איך מסתדרים עם השארת נקודות מכירה מפסידות?

ראשית זה לא רק נקודות המכירה. אנחנו מחויבים למכור את כל המוצרים שלנו במחירים זולים. בשוק כמו שיש בחוץ, היכולת למכור במחירים הזולים ביותר  מבלי לסגור נקודות מפסידות מחייבים אותנו להיות יעילים מאוד. לכן,  תהליכי עבודה שבנינו והקפדה על סנכרון והלימה בתוכניות העבודה בין המערכות השונות בחברה  אנחנו מצליחים ליצור יעילות וחיסכון תפעולי מצד אחד וכמו כן לחזק נקודות מכירה טובות ומנסים להפסיד במינימום בנקודות אחרות מצד שני. לדוגמה: 7 שקליות ניידות שמסתובבות במוצבים ובפריסות עם המוצרים שלנו הן דוגמה טובה להסביר את הקושי. השקליות הניידות הללו גורמות להפסדים של כ- מליון ₪ בשנה, אבל כמו שציינתי קודם, רווחת החייל היא מעל לרווח הכספי ולכן, אנחנו חייבים להיות יעילים כדי לכסות על ההוצאות הללו.

החזון של חברת  ש.י.ר.ן 2002 בע"מ לרשת קמעונאית עם נראות אחידה במגוון המוצרים והמראה הוויזואלי.  ובנוסף, החברה עשויה להוות את למרכז החיזוי העתידי של הצרכן הישראלי על ידי שיקוף הרגלי הצריכה של החיילים. 

שירותי שקם ליוו את התפתחות מדינת ישראל בימי מלחמה ובימי רגיעה, בימי שפע מועטים ובימי משבר. היא ליוותה את החייל בשדות הקרב, ולא אחת אף הקדימה את הלוחם והגיעה ליעד על מנת לקדם את פני החייל בשדות הקרב וימשיכו לקדם אותו בעתיד עם השירות המקצועי והאיכותי ביותר לרווחת החייל.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.