כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

פישר: "השנה האחרונה הייתה שנה שבה משקים, הנחשבים למפותחים ומתוחכמים, נאלצים להתמודד עם משבר פיננסי בהיקף גדול ובעל השלכות רחבות"

5/06/2008

הדברים נאמרו אמש על ידי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה.

עוד אמר הנגיד: "השנה האחרונה הייתה שנה שבה משקים, הנחשבים למפותחים ומתוחכמים, נאלצים להתמודד עם משבר פיננסי בהיקף גדול ובעל השלכות רחבות. דווקא המשקים הנחשבים לפחות מפותחים מצליחים לשמור על יציבותם הפיננסית.

כבר נעשים ניסיונות להבין את הסיבות למשבר הפיננסי, וההמלצות לשינויים בתקנות ובמערכות הפיקוח כבר התחילו להתפרסם. ביניהן בולט הדו"ח החשוב שפורסם באפריל השנה ע"י "פורום היציבות הפיננסית", ה-Financial Stability Forum, תחת הכותרת: "Enhancing Market and Institutional Resilience" .

אבל אני לא רוצה להתמקד היום בנושא מערכות הפיקוח, אלא במדיניות הריבית של הבנק המרכזי במצב הנוכחי שבו נמצא המשק העולמי, ולהתמקד במשק הישראלי.

כמעט כל משק נאלץ להתמודד עם ההשלכות של המציאות החדשה - בעיקר הירידות בבורסות, העליות בפרמיות הסיכון, פגיעות בבנקים במספר משקים כתוצאה מהמשבר הפיננסי, ההיחלשות של הדולר מול מרבית המטבעות בעולם, והעלייה בלחצים האינפלציוניים שנובעים מהעליות במחירי הנפט והמזון בעולם ב-2007 ו-2008. במציאות הזו מצוי גם המשק הישראלי.

בכמעט כל מדינה הבנק המרכזי נמצא בחזית המאמץ להתמודד עם המצב המיוחד שנוצר מאז חודשים יולי-אוגוסט 2007.

כך בארצות הברית, באירופה, בבריטניה, באמריקה הלטינית, ובאסיה. וכך גם בישראל.

המשבר הפיננסי, והמשבר בצד הריאלי, הם רציניים במיוחד בארה"ב, ולכן הפחית הפד את הריבית בצורה דראסטית.

גם באירופה ובבריטניה הבנקים המרכזיים נאלצו להיות מאוד יצירתיים כדי להתמודד עם מחסור הנזילות עקב המשבר, כמו גם עם ההאטה הצפויה בפעילות בעקבותיו. וכעת, מכיוון שבארה"ב, אירופה, ובריטניה, האינפלציה נמצאת ברמה גבוהה יחסית, נאלצים הבנקים המרכזיים שם להפנות את תשומת לבם לכך.

האם פירוש הדבר כי יעדי הבנקים המרכזיים השתנו בתקופה זו? האם משקלו של יעד האינפלציה, כיעד מרכזי, פחת? שאלות דומות התעוררו גם לגבי מדיניות בנק ישראל.

חוק בנק ישראל החדש - עליו עובד בנק ישראל בשיתוף פעולה מלא עם משרד האוצר, ובתמיכה של ראש הממשלה, מבטא את יעדי הבנק. כך, קובע החוק כי היעד המרכזי של הבנק הוא שמירה על יציבות המחירים, ובמקביל, מבטא גם את הצורך שבתנאי שהיעד המרכזי לא ייפגע, יתמוך הבנק במטרות האחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה ותעסוקה. זהו הביטוי המקובל גם בחוקים של בנקים מרכזיים מתקדמים במדינות ששינו את החוק של הבנק המרכזי ב-20 השנים האחרונות - כמו למשל, הבנק המרכזי האירופי והבנק המרכזי של אנגליה. אגב, חשוב להזכיר כי היעד הנוסף בחוק החדש לבנק ישראל, הוא תמיכה ביציבות הפיננסית של המשק.

לאור היעדים הללו, אסביר את החלטות הריבית של בנק ישראל בתקופה האחרונה:

בחודשיים האחרונים של 2007 חלה עלייה במחירי הייבוא, בין היתר, על רקע עלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם. במקום להעלות את הריבית בצורה חדה על מנת להחזיר את האינפלציה לתוך היעד במהירות, החליט הבנק להעלותה בצורה הדרגתית בציפיה שמדיניות ריבית זו תתרום לחזרת האינפלציה לתוך היעד בפרק של עד 12 חודשים קדימה. ואכן הריבית לינואר הועלתה ב-0.25 נקודות אחוז.

אבל, כאשר על רקע ההידרדרות במצב המשק האמריקאי בסוף 2007 ותחילת 2008, התגבשה ההערכה כי המשק הישראלי עלול להיכנס להאטה בצמיחה ב-2008, ראה הבנק מקום להפחתה חדה יחסית בריבית, גם כדי לתמוך בפעילות הריאלית, ובעיקר לנוכח ההערכה כי ההשפעות הדיס-אינפלציוניות של ההאטה, ושל ההתחזקות המצטברת של שער החליפין מהוות רוח גבית בהחזרת האינפלציה ליעד עד סוף השנה. 

אז, הפחית בנק ישראל את הריבית לחודשים מארס ואפריל השנה ב-0.5 נקודת אחוז בכל חודש. בהודעות לעיתונות שליוו את ההחלטות הללו ציין הבנק, בין היתר, כי "בכפוף להפחתת הלחצים האינפלציוניים, כפי שתוארו, הפחתת ריבית ב-0.5 נקודות אחוז עשויה לתמוך בהמשך צמיחת המשק, מבלי לפגוע בחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד השנה".

אבל, מאוחר יותר, לנוכח סימנים לעלייה באינפלציה, החליט בנק ישראל לא לשנות את הריבית לחודש מאי והסביר, בין השאר, כי "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי עקבית עם תמיכה בצמיחה והתעסוקה. זאת בכפוף לחזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים". 

לבסוף, לנוכח הסטייה הגדולה יחסית שנוצרה מיעד האינפלציה באפריל, העלה בנק ישראל את הריבית לחודש יוני ב-0.25 נקודות אחוז וציין, בין היתר, כי "ההחלטה להעלות את הריבית הכרחית להחזרת האינפלציה לתחום של יציבות המחירים, ובכך לחיזוק התשתית החיונית להפיכת הצמיחה במשק לצמיחה בת קיימא".

אם שמים לב להסברי בנק ישראל, אפשר לסכם ולומר, כי הבנק לקח בחשבון את ההאטה הצפויה בפעילות הריאלית בהחלטות הריבית וזאת, תחת ההערכה שהייתה כי האינפלציה תתכנס ליעד בטווח זמן סביר. כלומר, בנק ישראל נשאר עקבי עם גישתו הגמישה ביחס ליעד האינפלציה.

ומה המשמעות של הגישה הזו?

בנק ישראל רואה ביעד האינפלציה היעד המרכזי למדיניות הריבית. עם זאת, קיימת גמישות בכך שלא בכל מקרה של סטייה מהיעד נכון לבצע צעדים לחזרה מיידית של האינפלציה ליעד - אלא צעדים שיביאו לחזרה הדרגתית, בתוך פרק זמן סביר - של עד 12 חודשים קדימה. למשל, העלאות הריבית ב-0.25 נקודות אחוז בחודשים ינואר ויוני.

גישה זו למדיניות ריבית, המתחשבת בכל היעדים המצוינים היום בטיוטא לחוק החדש לבנק ישראל - הגישה הגמישה ביחס ליעד האינפלציה - היא הגישה של בנק ישראל. עם זאת, חשוב להדגיש כי היעד המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים וכאשר יש התנגשות בין היעדים, השמירה על יציבות המחירים הוא היעד המכריע. כך, לפי החוק החדש לבנק ישראל.

אנו מקווים כי בקרוב נוכל להגיע לקו הסיום במלאכה המשותפת של ניסוח הטיוטא לחוק והיא תונח על שולחן הכנסת. זה יהיה הישג חשוב למדינת ישראל.

ועוד מילה לסיום. לאחרונה נשמעים קולות הקוראים למשרד האוצר לבצע צעדים שונים כדי להשפיע על שער החליפין או על ההשלכות של התחזקות השקל. אין בעניין הזה תרופות פלא וכדאי להיזהר מצעדים שלכאורה נותנים תשובות קצרות טווח אך לא עוזרות, ולעיתים מזיקות, בטווח הארוך. אני סבור כי משרד האוצר נוקט במדיניות הדרושה בתקופה הזו והיא מדיניות של שמירה איתנה על המשמעת התקציבית. זו התשתית החשובה ביותר להתמודד בהצלחה עם האתגר האמיתי והוא צמיחה מהירה ומתמשכת של המשק הישראלי והמשך הגברת התעסוקה בו. בנק ישראל, מצדו, ימשיך לתרום למשימה החשובה הזו על ידי החזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים". 
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.