ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דנה אתמול בבעיות החינוך החרדי.
יו”ר הוועדה, ח”כ מיכאל מלכיאור: ”אנו חייבים לנהוג באופן ראוי לגבי כל חלקי החינוך במדינה. ילדים, ללא קשר למגזר החינוכי שבו הם לומדים, חייבים לקבל את מלוא זכויותיהם. הדבר נכון לא רק בקנה מידה יהודי ודתי, אלא בקנה מידה גם הומניסטי, שהוא הבסיס לכל חברה. לכל תלמיד במדינה מגיעה קורת גג ראויה”.
ח”כ שמואל הלפרט: ”החינוך המוכר שאינו רשמי מקופח מאז קום המדינה, בכל התחומים ובכל רמות החינוך, מגני הילדים ועד הסמינרים והישיבות. התלמידים נאלצים ללמוד בתנאים מחפירים - בקרואנים, צריפים ומקלטים. בחינוך זה חסרות כ-6,000 כיתות לימוד - זה כולל את גילאי 3-4. הממשלה צריכה להכין תכנית אב לבינוי במגזר החרדי, כפי שהכינה למגזר הערבי”.
ח”כ אברהם רביץ: ”היהודים המציאו את החינוך. סוף סוף, הפנימה המערכת החילונית כי לא תשנה את אורחות חיינו הדתיים - אך היא הלכה רק חצי דרך. גם אני מצר על כך שילדיי וילדי חבריי אינם לומדים באותו בי”ס. השאלה היא - מי צריך לשלם. האם יש להטיל את המעמסה רק על ההורים החרדים, שגם בתוכם יש פלגנות, ומשום כך - ריבוי בתי”ס? או - שכלל המערכת צריכה לשלם עבור כלל החינוך. אנו לא נוכל לאחד בתי”ס, אך אני מבקש שלא נטיל מעמסה נוספת על המשפחות החרדיות, שכבר קשה להן ממילא. איננו מבקשים ארמונות. רק קורת גג סבירה.”
ח”כ יעקב מרגי: ”בעיר מגוריי לוד קיימת תכנית מיל”ת - תוספת לימודית אחה”צ. עד לשנה שעברה, היו בפרויקט גם מוסדות החינוך המוכר הלא רשמי. השנה, הוציאו אותם מהתכנית. שרת החינוך אמרה שהיא מודעת לצרכי החינוך החרדי, אך אינה מתכוונת לפתור שם את הבעיות, כי היא רוצה להציל את החינוך הרשמי. ההפליה זועקת לשמיים.” אביבה בריינר, מנהלת אגף החינוך בעיריית לוד אישרה את דברי ח”כ מרגי. ”השנה קיבלנו הוראה מפורשת להפעיל מיל”ת בחינוך הרשמי בלבד.”
ח”כ משה גפני: ”כל החמרה בקריטריונים של משרד החינוך מבקשת לפגוע קודם כל, בחינוך החרדי, כל שינוי, מופעל תחילה שם. למשל, הסעות: מתוך תקציב של 900 מלש”ח להסעות, ניתנו בשנה שעברה לחינוך החרדי 21 מלש”ח. על פי המדדים החדשים, ירד התקצוב ב-2/3 ל-6 מלש”ח בלבד! גם בבינוי כבר נאמר שאנו מופלים לרעה. כנראה שהממשלה מאותתת לנו ש”אם תתנהגו בסדר, נבנה לכם, ואם לא- קודם נסגור את הפער בחינוך הרשמי, ורק אח”כ אצלכם”.
לבנה אברמוביץ, מנהלת בכירה האגף החינוך המוכר שאינו רשמי במשרד החינוך, אישרה כי ”החינוך המוכר שאינו רשמי הם החלוצים בשימוש במדדים החדשים להסעות, אך הכוונה היא שהמדדים יהיו שווים לכולם. אכן, ירד תקצוב ההסעות בחינוך זה, והסיבה היא כי בעבר, מדידת המרחק להסעות היתה בין מקום מגורי התלמיד ובין מוסד החינוך שבו למד בפועל. המדידה החדשה, היא בין מגורי התלמיד ובין ביה”ס הקרוב ביותר, גם אם אינו לומד שם.”
ד”ר שי כנעני, סגן מנהל מינהל הפיתוח במשרד החינוך: ”אנחנו נמצאים בדילמה קשה. תקציב הפיתוח העומד לרשותנו איננו עונה על הצרכים. רוה”מ ושרת החינוך הודיעו לאחרונה על בניית 8,000 כיתות - 7,000 לגידול הטבעי, ו-1,000 לסגירת פערים. אני מעריך שחלקו של המגזר החרדי במחסור בכיתות הוא שליש עד חצי, אך רק רבע מהכיתות ייבנה שם.”
לאה שקד, הממונה על שירות החינוך המיוחד במשרד החינוך: ”לילדים עם צרכים מיוחדים, ההקצאה הינה שוויונית. ואולם, בחינוך המיוחד, ע”פ החוק הקיים, ילדים זכאים לשירותים רק במוסדות חינוך מוכרים. לפיכך, במוסדות הפטור והחינוך המוכר שאינו רשמי, אין חינוך מיוחד. עם זאת, כל ילד יכול לגשת לוועדת השמה”.
הרב יוסף ביננפלד מהסתדרות מורי אגודת ישראל: ”גני הילדים שלנו מופלים לרעה: לא בונים לנו כיתות ואנו נאלצים לזכור כיתות בכסף רב; כמוכן, איננו מקבלים תכניות כמו מיל”ת, כפי שמקבלים בחינוך הרשמי”.
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור, סיכם את החלטות הוועדה: " הוועדה קוראת לממשלה להגיש לה תוך חודשיים מתום השביתה בבתיה”ס העל יסודיים, תכנית עם פירוט הבעיות והחוסרים, ופתרונות למגוון הבעיות בחינוך החרדי."
