כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

רוני בר-און, בועידת ישראל לעסקים:" יש כאן ממשלה שבאמת נתנה עדיפות לנושא החינוך ולנושא החברתי – אך ללא הועיל. הזעם הציבורי – נותר בעינו".

11/12/2007

אתמול, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של העיתון גלובס,שר האוצר, רוני בר-און אמר את הדברים הבאים:
• אני שמח לעמוד בפניכם היום לאחר 5 חודשי כהונה במשרד האוצר. מוקדם מדיי בכדי לסכם, מוקדם מדיי בכדי להצהיר הצהרות – אך בזמן בשל כדי לשתף.
• אני מנסה לנתח, במבט לאחור, את רצף האירועים עימם התמודדנו בחמשת החודשים האחרונים. למצוא את החוט שחורז את כולם. החל מהסכם השכר עם הסתדרות העובדים הכללית; דרך נושא ניצולי השואה והזעקה החברתית; עבור באישור תקציב 2008 בממשלה והליכי העברתו בכנסת; המשך בהעלאת דירוג האשראי; בפרסום נתוני הצמיחה, ביצועי התקציב ואומדן ההכנסות; וכלה במשבר החינוך המתמשך.
• מהו קו הדמיון שמלכד את השיח הציבורי שליווה אותנו בכל המהלכים האלה?
• דומני שלב העניין הוא בקושי שלנו להסביר מדוע בעידן של גאות וצמיחה; במציאות של עודפי הכנסות ממיסים – אנחנו מתעקשים על מדיניות תקציבית מרוסנת? טוענים כנגדנו - מדוע לא לנתב את עודפי ההכנסות להשקעה בתשתיות חברתיות?  נסיונותינו להסביר בעניין הזה – לא צולחים. ניסינו להסביר, באותות ומופתים, שהממשלה הנוכחית שינתה סדרי עדיפויות, שביחס לקודמותיה היא ממשלה חברתית, שבצד אילוצי הבטחון, יש כאן ממשלה שבאמת נתנה עדיפות לנושא החינוך ולנושא החברתי – אך ללא הועיל. הזעם הציבורי – נותר בעינו.
• נוצרה מציאות אבסורדית. בעוד שבשיח הכלכלי ישנה תמיכה רחבה במדיניות התקציבית האחראית של הממשלה, הרי שבשיח הציבורי – ישנה ציפייה דרוכה לשבירת המסגרות התקציביות ולהזרמת כספים להשקעה בתחומים שונים.
• זהו כנראה עונשו של שר אוצר בעידן של צמיחה – האחריות על שמירת הקופה במציאות של תחושת שגשוג ושפע ותביעות מוצדקות מצד אלה שלא נהנים מפירות הצמיחה.
• בחודשים האחרונים, במסגרת מאמצינו לקידום השתלבותה של ישראל במדינות ה- OECD, להעלאת דירוג האשראי, ולחידוש ההסכמים עם האמריקאים בנושא הערבויות והסיוע הבטחוני, נפגשתי עם שורה של אנשי מפתח בכלכלה הגלובלית – בתי השקעות; חברות דירוג; בכירים ב-OECD; אנליסטים; יזמים; ואנשי ממשל אמריקאים. לכל אורך הדרך ניתן היה לזהות את ההערכה הגבוהה לכלכלה הישראלית אך גם את החשש מפני התנהגות הממשלה. פעם אחר פעם נשאלתי על יכולתנו לשמור על המסגרת התקציבית? על הדרך בה נתמודד עם הדרישות החברתיות השונות מצד הציבור, הכנסת, ושרי הממשלה.
• לוקח מעט זמן להפנים, כשר אוצר, שאחד האתגרים שעומדים בפניך הוא למצוא את נקודת האיזון שבין מדיניות כלכלית מתערבת למאפשרת. קל מאוד להתערב – להצהיר על שינוי מיידי של גודל הממשלה, על הסטה של מתווה הורדת המס או של גובה החוב; לשנות באחת סדרי עדיפויות; להצהיר על "רפורמות מגירה" שבכוונתך להוביל ולעטוף זאת במשלים ודוגמאות עממיות. קל מאוד להפריע. ניתוב עודפי הכנסות ממיסים להגדלת ההוצאה הלאומית היא רק דוגמא אחת לכך. קל להתפתות ללחצים מכאן ומכאן ולטלטל את הכלכלה כ"פיל בחנות חרסינה". קשה מאוד לבנות אמון וחוסן כלכלי – קל מאוד לפגוע.
• החלטתי הראשונה כשר אוצר היתה להפריד בין הטווח הקצר לבין הטווח הבינוני והארוך. להפנים שבשלב זה – של ייצוב המערכת הפנים אוצרית – חובה עלינו לשמור מכל משמר את מה שיש ולא להתיימר לשנותו בן לילה. לשדר לכלכלה המקומית והגלובלית – שאת האמון שהם נותנים לכוחות הפנימיים של השוק הישראלי, הם יכולים לתת גם לנו – לממשלה. להבהיר, שעל אף חוסר היציבות הפוליטית והגיאו-פוליטית - מובטחת להם יציבות ווודאות כלכלית. שזרמי הכלכלה הישראלית יכולים לפרוץ בדרכם המוכחת את המחסום המדינתי ולהתחרות על מקומם בכלכלה הגלובלית.
• בראייתי, זהו אחד הנדבכים המרכזיים לאמון שמביעים השווקים בעולם בכלכלה הישראלית. להחלטה על העלאת הדירוג; ולקידום המו"מ להצטרפותינו ל- OECD. ביצועי הכלכלה הישראלית מרשימים. הפוטנציאל הטמון בה – גדול. החסם העיקרי שמטריד את השווקים הזרים – הוא החשש שהפוליטיקה והבירוקרטיה יחבלו ביכולת הצמיחה של הכלכלה.  נחישותן של ממשלות ישראל שלא לשבור את המסגרות התקציביות – מסיר את החסם הזה, מבטיח את קיומה של התשתית הכלכלית להתמודדות במצבי משבר והאטה, ומאפשר לשווקים לתת ביטוי אמיתי לנתוניה האובייקטיביים של הכלכלה בישראל (הדוגמה של החלטת S&P; ציטוט מדו"ח קרו המטבע שהוגש היום).
• חשוב לי להבהיר כאן, על הבמה הזו, בפני אלה שמייצרים את מנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית, את נחישותי להוביל מדיניות כלכלית ותקציבית אחראית. זהו הקו שהנחה אותי במהלך גיבושו של ההסכם עם ההסתדרות הכללית; זהו הקו שהנחה אותי בעת גיבוש התקציב; וזהו הקו שמנחה אותי בסכסוך המתמשך עם ארגון המורים ובוויכוח שמתנהל כעת סביב דיוני התקציב בכנסת.
• כשר אוצר - לא אתן ידי שיוזמות החקיקה הפרטיות; חולשת הקואליציה; ואף לא לחץ ציבורי בנושאים מתחלפים יביאו - לפריצתן של מסגרות התקציב. הגשנו לכנסת תקציב מאוזן, עם דגלים מובהקים בתחום הרווחה, החינוך והביטחון. בעולם של סדרי העדיפויות – מגיע שלב שבו צריך גם להחליט לאלו תחומים לא נותנים ומאילו תחומים מקצצים. הפריבילגיה לתבוע רק תוספות בכל התחומים איננה קיימת אם אנו חפצים במדיניות כלכלית יציבה ואחראית.
• על הפער שבין שיעורי הצמיחה וביצועי הכלכלה לבין המציאות החברתית המקוטבת של ישראל יש לגשר באמצעות הובלת מדיניות חברתית אגרסיבית לטווח הארוך. כזו שתשנה את פני המציאות ולא רק תתחזק אותה. הזרמה חד-פעמית של כספים לא תעשה זאת.
• התחושה שישנם עודפי הכנסות שניתן לנצל – הזינה גם את הוויכוח סביב משבר החינוך בישראל. אני מאמין בכל ליבי שהחינוך הוא ההשקעה הנכונה לטווח הארוך. כי החינוך הוא הכלי להבטחת קיומה של צמיחה בת קיימא. כי החינוך הוא כלי המדיניות המרכזי לצמצום פערים, להעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ולהעלאת כושר ההשתכרות העתידי. אני גם מאמין שיהיה עלינו להרחיב בשנים הבאות את התוכנית שגיבשה הממשלה להשקעה בחינוך גם מעבר ל- 10 המליארד התוספתיים שכבר הוקצו. התודעה המכוננת שהשקעה בחינוך היא ההשקעה הנכונה ביותר לטווח הארוך – היא שעומדת מאחורי התחייבותי בפני בית-הדין ובפני הממשלה לגבש תוכנית רב-שנתית לצמצום מספר התלמידים ולהחזר השעות שקוצצו. אבל מכאן ועד לשינוי קיצוני של המדיניות המאקרו כלכלית של הממשלה בתוך תקציב 2008 במחיר של אובדן אמינות; הסטה של כספים שיועדו לצמצום החוב הציבורי הכבד שמוטל על הממשלה ופריצה של יעד ההוצאה המרחק גדול.
• צר לי שלא הצלחנו להגיע עם המורים להסכם על חזרה ללימודים. בקשתנו לצווי מניעה היתה צעד של "אין ברירה" שנבעה מחובתינו כלפי ציבור התלמידים. אך אין בהוצאת צווי המניעה כדי לגרוע כהוא זה מחובתנו להמשיך ולחתור לקיומה של הידברות על רפורמה גם בחינוך העל יסודי. אני מצר על השיח שהתעורר סביב מידת הציות לצווי בית הדין. זהו שיח שמעורר תהיות נוגות באשר למידת המחוייבות בישראל לכללי המשחק של הדמוקרטיה. יתר על כן – הוא מעורר תהיות באשר למידת יכולתו של ארגון המורים להנהיג מאבק אחראי שיש לו לא רק מחוללי תבערה, אלא גם מנגנוני סיום.
• ככל שחולף הזמן והמשא ומתן איננו מתקדם – פוחת הסיכוי לרפורמה מוסכמת. פוחת הסיכוי שנקבל צד שני להסכם שמבין שהבעיה איננה רק כסף או שכר המורה – על אף שאלו מרכיבים מרכזיים בתהליך השינוי. צר לי שארגון העובדים עמו אנו נושאים ונותנים אינו מוכן להיות חלק מהמפיכה הנדרשת בשיטת הניהול הבית-ספרי. כי אינו מקבל שנדרשת גם גמישות העסקה; עצמאות ניהולית; ומערכת תמריצים מתגמלת שתשאיר את המורים הטובים במערכת.
• במקום זאת, אנו מקבלים פרטנר שמנסה שוב ושוב להסיט את הדיון ממערכת יחסי העבודה אל המרחב של מדיניות החינוך של הממשלה– מרחב, שבית הדין הארצי הבהיר שכלל איננו נוגע לו. זהו קו שפוגע ביכולת לסיים את המשבר.
• הממשלה תוביל רפורמה בחינוך. לא באמצעות בגיבוש "תוכנית חירום" תחת לחץ שביתה או במהלך חפוז שאין בו בחינה אמתית של עלויות ותועלות. נשקיע כסף בצמצום כיתות והחזר שעות – אך לא רק בהם. המערכת הפדגוגית – ולא ארגון המורים - היא שתקבע מהו היקף ומהות ה"תיקון" הנדרש. היא שתביע את עמדתה האם נכון להשקיע דווקא בצמצום מספר התלמידים? היא שתקבע היכן נכון להשקיע בשלב הראשון – בגין הרך, ביסודי, בתיכון? היא שתאמר אם לא נכון לפצל במקצועות מסויימים, להכניס מורה מסייע, להחזיר שעות בתחום מסויים? ואולי נכון יותר להשקיע בכלל בצמצום פערי החינוך בפריפריה שהוזנחה במשך שנים כה רבות? הממשלה – ולא ארגון המורים – היא שתקבע את המדיניות בשאלת היעדים הראויים וקצב יישומן.

• בתום חמישה חודשים הולכת ומתגבשת הנבחרת העתידית שתוביל את הנהלת האוצר בשנים הבאות. אני גאה ומוקיר תודה לאנשים שהסכימו להירתם למשימה לאומית חשובה זו. חבורה של אנשים מנוסים, שבאים לאחר שהשלימו פרק נכבד בסקטור הפרטי ומוכנים לבוא ולתת את שנותיהם היפות למען המדינה. אני מאמין כי נבחרת זו תחזיר את היציבות הנדרשת למערכת האוצרית ואת השקט שהיא כה זקוקה לו.
• פתחתי את נאומי בתכנון לטווח ארוך. ואכן, המשימה העיקרית שאציב בפני הנבחרת החדשה הוא גיבושה של אסטרטגיה אוצרית משותפת למשק הישראלי. אני מעוניין באוצר שחושב עתיד ומתכנן עתיד. אוצר שמביט על ישראל של 2020 – ושואל את עצמו כיצד לייצר מציאות כלכלית של פיתוח בר-קיימא בעולם של כלכלה גלובלית.
• בהקשר זה עומדים בפנינו שורה של אתגרים מורכבים:
o יהיה עלינו לגבש את מדיניותה המאקרו כלכלית של ישראל לשנים הבאות. לבחון מהם היעדים הפיסקאליים המתאימים לישראל. מהו גודלה האופטימלי של הממשלה; מהו גודל החוב הרצוי והמתווה להגעה אליו; מהו מתווה המס הנכון. נטייתי בעניין זה היא לאפשר מדיניות פיסקאלית גמישה בתוך גבולות ומתווים ברורים וקשיחים. אנו נשיק תכנית אב למיסים. תוכנית אשר תקנה וודאות לסקטור העסקי לשנים הבאות. התוכנית תגדיר את מתווה הורדת המיסים בשנים הבאות – בהתחשב בשיקולי התחרותיות, היעילות והצדק החלוקתי - תוך הצבעה על נקודת האיזון המתאימה בין מתווה זה ובין המתווה להורדת החוב הלאומי ביחס לתוצר; תוך התחשבות ביעד הגירעון, יעד ההוצאה ושיעורי הצמיחה החזויים.
o נבחן את המגמות הגלובליות – עד כמה מסתמנת ההאטה בשווקי המערב וסימני צמיחה בשווקים המתפתחים במזרח, תוך זיהוי מחוללי הצמיחה של העתיד אשר יבטיחו את חוסנה של כלכלת ישראל גם במציאות של שפל והאטה. צעד ראשון בכיוון נעשה בהקמתו של פורום מאקרו כלכלי בראשותי המורכב מבכירי האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל. כך נשמור את "היד על הדופק" של הכלכלה הישראלית.
o תגובש תוכנית רב שנתית לצמצום הפערים בחברה הישאלית. נמשיך בנחישות באג'נדה החברתית ששמה את הדגש על שינוי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ככלי מרכזי לצמצום העוני לטווח הארוך; על אכיפת חוקי העבודה וצמצום העובדים הזרים. אך בד בבד הגיעה העת שנבחן, ברצינות, האם ניתן להטות את הספינה האוצרית – בתשתיות; בחינוך; בשירותים; בתעסוקה - מהמרכז אל הפריפריה. אחרי שנים של מדינת חדרה-גדרה, הגיע הזמן לשנות את נקודת המבט. החזון של לשים את הפריפריה במרכז – הוא זה שהניע את רמי בלינקוב לחזור אל השירות הלאומי. אני מאמין שבעזרתו נוכל להציג תוכנית מגובשת בעניין הזה בתוך חודשים ספורים.
o הנבחרת החדשה של האוצר תידרש לגבש אסטרטגיה למשק הישראלי – לבחינת השינויים המבניים הנדרשים ואת הרפורמות המבניות הרצויות, ולגבש דרכים חדשות ויצירתיות יותר להובלתן ביחד עם משרדי הממשלה, תוך מתן כר פורה לבחינת מדיניות הממשלה על ידי הכנסת.
o חלק מרכזי מהאתגר העומד בפנינו יהיה הגדרה מחודשת של יחסי משרד האוצר – משרדי הממשלה. נדרש ביזור מושכל של הכוח העצום שנצבר בין כותליו של משרד האוצר. שינוי איטי ומדורג של תפיסת הממשל – באופן שיביא לייעול השירות שהבירוקרטיה הישראלית מספקת לאזרחיה.
אלו אך מקצת מן האתגרים המונחים לפתחנו, ואני מאמין ומקווה כי נוכל להם.

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.