כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

פרופ' סטנלי פישר, בועידת ישראל לעסקים:"המטרה של האג'נדה הכלכלית של מחר צריכה להיות צמיחה מהירה ומתמשכת אשר מפירותיה תהנה האוכלוסייה כולה".

11/12/2007

אתמול, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של העיתון גלובס, נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר אמר את הדברים הבאים:
הסלוגן (slogan) שמופיע בפרסומים בעיתונים לקראת ועידת ישראל לעסקים הוא "בואו להיות חלק מהאג'נדה הכלכלית של מחר". וזה הנושא שאני רוצה להציג היום - "האג'נדה הכלכלית של מחר".
המטרה של האג'נדה הכלכלית של מחר צריכה להיות: צמיחה מהירה ומתמשכת – אשר מפירותיה תהנה האוכלוסייה כולה. צמיחה כזאת קריטית לעתיד המשק, החברה והמדינה.
הסיבה לכך פשוטה, והיא כמו ההשפעה של ריבית דריבית: אם, למשל, נצליח לצמוח ב-25 השנים הקרובות, בקצב ממוצע של 6% לשנה, נגיע ב-2,032 לרמת תמ"ג של כ-2,830 מיליארד ₪ (במחירי 2007), לעומת כ-660 מיליארד ב-2007. לעומת זאת, אם נצמח רק בקצב של 3% לשנה, נגיע לרמת תמ"ג של כ-1,380 מיליארד ₪. זהו הבדל עצום – של למעלה מ-100% -- שמוכיח את מה שידידי, פרופסור הרברט סטיין ז"ל, נהג לומר: ההבדל בין צמיחה של 3% ל-6% הוא 100%. 
אם נצליח לעלות על מסלול של צמיחה מהירה ומתמשכת יהיו לנו המקורות הדרושים להתמודד עם הבעיות השונות - בתחומי החינוך, הכלכלה, החברה, הביטחון, ועוד. אחרת, יידרשו המדינה והחברה לשלם מחיר כבד.
אדבר היום על שני היבטים חשובים של הצמיחה: העובדה שהצמיחה בפועל מחלחלת לאוכלוסייה כולה; הצורך להמשיך לשמור על המשמעת התקציבית. 
(1) הצמיחה בפועל מחלחלת לאוכלוסייה כולה 
הצמיחה - בשיעור של למעלה מ-5% לשנה - שממנה נהנה המשק מאז אמצע 2003 - מביאה לשיפור משמעותי ברמת החיים של האוכלוסייה כולה.
(א) בשנת 2006 נעצרה העלייה בשיעור העוני, עפ"י המדידה היחסית - המתייחסת בעיקר לפערי הכנסות. יתירה מכך, לפי המדידה האבסולוטית, המתייחסת ליכולת לרכוש סל מוצרים בסיסי, ירד שיעור העוני גם ב-2005 וב-2006.  
(ב) הירידה באבטלה, מאז 2003, חלה בכל רמות ההשכלה - גם בקרב בעלי רמות השכלה נמוכות;  
(ג) העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה חלה בכל אזורי הארץ - גם בפריפריה (מחוז הצפון ומחוז הדרום);  
(ד) העלייה בשיעורי התעסוקה של ישראלים חלה בכל הענפים - גם במסורתיים (למשל, ענפי הבניה, החקלאות, שירותי אירוח ואוכל, חשמל ומים);   
(ה) העלייה ברמת השכר הריאלי הממוצע חלה בכל הענפים - גם במסורתיים. 
ומה המסקנה מכך? פשוט מאוד: ככל שנתמיד במסלול של צמיחה מהירה לאורך זמן, כך יותר אנשים ייקלטו בשוק העבודה ורמת החיים של האזרחים מכל שכבות האוכלוסיה תעלה. לכן, צמיחה מהירה ומתמשכת כל-כך חשובה לכלכלה, לחברה ולמדינה, שכן מפירותיה נהנים אזרחים מכל השכבות. 
(2) הצורך להמשיך לשמור על המשמעת התקציבית 
כדי להשיג צמיחה מהירה ומתמשכת, יש צורך להמשיך באסטרטגיה של הממשלה, אשר בזכותה ממשיך המשק לצמוח, והיציבות הכלכלית והפיננסית נשמרת. בלב אסטרטגיה זו נמצאת המשמעת התקציבית, ולצדה מדיניות הריבית של בנק ישראל, ותהליך הרפורמות המבניות בתחומים תומכי צמיחה ומביאים לשיפור המצב החברתי. אחד התחומים הללו - אולי החשוב ביותר - הוא החינוך, ולכן חיוני לקדם בו רפורמה כוללת.
ובאשר למשמעת התקציבית - כדי לצאת מהמיתון שבו היה המשק בתחילת שנות ה-2000, החליטה הממשלה לנקוט במדיניות תקציבית שנועדה להקטין את הוצאותיה יחסית לתמ"ג - שהגיעו אז לכ-52% - וכן לצמצם את הגירעון בתקציב. היו שתי סיבות מוצדקות לכך: הצורך לפנות משאבים לסקטור הפרטי - שהוא המקור העיקרי לצמיחה, והצורך להוריד את נטל החוב בתוצר - שהגיע ב- 2003 לכ-102% ואיים על היציבות של המשק. המצב היה כ"כ חמור שנאלצנו לבקש ערבויות מממשלת ארה"ב, כדי שנוכל לגייס הון בשווקים הבין-לאומיים.
בזכות מדיניות זו, והרוח הגבית שקיבלנו מהצמיחה העולמית, צומח המשק, מאמצע 2003, בשיעור מרשים של למעלה מ-5% לשנה, נטל החוב ירד לכ-82% מהתמ"ג, הוצאות הממשלה על תשלומי הריבית על החוב ירדו בלמעלה מ-10 מליארד שקל, גודל הממשלה ירד לפחות מ-45% מהתמ"ג, הייצוא צומח בקצב מהיר, בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נוצר עודף של למעלה כ-5% מהתמ"ג, האבטלה ירדה בכ-4 נקודות אחוז, שיעור העוני בירידה (לפי המדידה האבסולוטית), וגם שיעורי המס יורדים.
זוהי הצלחה מאוד גדולה ועלינו לשמור עליה. כעת, כשעלתה רמת אי-הוודאות ביחס לצמיחה העולמית, הצורך לשמור על המשמעת התקציבית בישראל אפילו עלה.
ומהי האסטרטגיה התקציבית של הממשלה? קביעת מסגרת קפדנית של משמעת על-בסיס יעדים כמותיים לגבי ההוצאה הממשלתית והגירעון בתקציב - אותם, מקפידה הממשלה להשיג. צעד זה חיזק מאוד את אמינותה בעיני המשקיעים והשווקים הפיננסיים המקומיים והבינלאומיים.
האמינות הגבוהה של הממשלה, יחד עם התוצאות החיוביות של מדיניותה, הביאו לירידה בפרמיות הסיכון של המשק, לשיפור דירוג האשראי, להסכמת ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, להזמין את ישראל להיכנס לתהליך לקראת הצטרפותה לארגון, ולהסכמת ממשלת ארה"ב להמשיך לתת את הערבויות. בזכות כל אלה יכולים, הממשלה והסקטור העסקי, לגייס הון בעלויות סבירות. כך, ירדו התשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות צמודות למדד לכ-3%, לעומת כ-5% ב-2003. גם משקי הבית משלמים ריביות נמוכות יותר עבור הלוואות. למשל, הריביות על המשכנתאות ירדו לכ-4% צמוד למדד, בממוצע, לעומת כ-6% ב-2003. 
כעת, רגע לפני אישור התקציב ל-2008 בכנסת ורגע אחרי שהממשלה קבעה את היעדים התקציביים לשנה הבאה, עולות הצעות לסגת מהם. מסוכן מאוד להיענות להצעות כאלה. נסיגה מהיעדים שנקבעו על ידי הממשלה עצמה עלולה לפגוע קשות באמינות הממשלה ולהחזיר את הגלגל לאחור. 
דווקא עכשיו, כאשר עולה אי הודאות לגבי המשך הצמיחה העולמית, אסור שנחזור בנו ממה שהתחייבנו. 
אני תומך במאמצים של שר האוצר, בגיבוי של ראש הממשלה, לכך שמסגרת התקציב ל-2008, על בסיס יעדי ההוצאה והגירעון שעליהם החליטה הממשלה, יקבל את אימון הכנסת בהקדם. מאמציו אלה היו בוודאי שיקול חשוב שהוביל להעלאת דירוג האשראי של ישראל לאחרונה, וחשוב שנסייע לו ולממשלה, ככל שנוכל, כדי שמחויבותו זו אכן תתממש.
הדרך האחראית להגדיל ההוצאות על סעיפים מסוימים, אם רוצים בכך, היא לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב, תוך שמירה על היעדים שנקבעו, וזאת, יחד עם רפורמות שיביאו להתייעלות. כבר בתקציב 2008 חל שינוי בסדרי העדיפויות, כאשר חל בו גידול בהוצאות הביטחון ובחינוך. ברור שנושא החינוך הוא אחד החשובים ביותר – הן מבחינת עתיד הכלכלה, עתיד החברה ועתיד המדינה. ההון האנושי הוא משאב הטבע העיקרי של מדינת ישראל. לכן, חיוני, תוך שמירה על מסגרת התקציב, להשקיע בחינוך ולקדם את הרפורמה שתביא להעלאת רמת ההישגים של הדור הצעיר.
שמירה על מסגרת התקציב, ותהליכי רפורמה תומכי צמיחה, כמו החינוך, הם תרומה חשובה מאוד של הממשלה להשגת המטרה של האג'נדה הכלכלית של מחר: צמיחה מהירה ומתמשכת – אשר מפירותיה תהנה האוכלוסייה כולה. צמיחה כזאת קריטית לעתיד המשק, החברה והמדינה.
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.