כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

מממצאי פרויקט ההשוואה הבינ"ל שנערך על שווי כוח הקנייה של התוצר ב–55 מדינות, עולה שהתמ"ג הממוצע לנפש בישראל הוא 82% מהתמ"ג הממוצע לנפש במדינות המשתתפות בפרוייקט ההשוואה

13/12/2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל משתתפת בפרויקט ההשוואה הבינלאומית של התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)  ומרכיבי ההוצאה במונחי שווי כוח הקנייה Purchasing Power Parities - PPPs')). הפרויקט נערך כל שלוש שנים (בסבב), במשותף ע"י ארגון ה- OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) והמשרד הסטטיסטי של מדינות האיחוד האירופי (EUROSTAT). מדינת ישראל משתתפת בפרוייקט החל מ-1996 וממצאים קודמים פורסמו לשנת 2002.

בסבב הפרויקט לשנת 2005 אשר סוכם לאחרונה, השתתפו 55 מדינות שכוללות 30 מדינות חברות בארגון ה-OECD ו-25 מדינות, ביניהן ישראל, ששותפות לפרויקט אם כי אינן חברות בארגונים.
שווי כוח הקנייה הוא שער חליפין מיוחד אשר באמצעותו ניתן לנכות את ההפרשים ברמת המחירים בין המדינות השונות. בסכום כסף שהוחלף באמצעות שווי כוח הקנייה (PPP), ניתן לקנות סל סחורות ושירותים זהה בכל המדינות כלומר, ניתן לאמוד את כוח הקנייה של המטבעות השונים על בסיס אחיד. לכן התמ"ג שמתקבל מהחישוב על בסיס שווי כוח הקנייה הוא במחירים קבועים  וההשוואה בין המדינות משקפת הבדלי כמויות של סחורות ושירותים בלבד. בפרויקט הנוכחי כלל ה"סל" כ-3,000 מוצרים והקיף מדגם רחב של סחורות ושירותים אשר מרכיבים את המדד.

המחירים שנאספו במשך שלוש שנים שימשו לחישוב יחסי מחירים לסחורות ושירותים בודדים ולאחר מכן שוקללו יחסי המחירים בנתוני ההוצאה המתאימים בחשבונות הלאומיים וחושבו ממוצעים עד לרמת התמ"ג.

להפרשים קטנים בתמ"ג לנפש אין משמעות רבה וחישוב מדד התוצר לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה, אינו אמור לשמש כמדרג מדויק של המדינות, לפי רמת התוצר שלהן, אלא לקביעת שיוך המדינות לקבוצות לפי רמת ההכנסה לנפש. המדדים מאפשרים לאמוד את עוצמתה של הפעילות הכלכלית של כל אחת מקבוצות המדינות כ"גבוהה" או כ"נמוכה" ביחס לקבוצות אחרות של המדינות המשתתפות.
לפיכך, חולקו 55 המדינות ע"י ה-OECD ל-5 קבוצות לפי רמת מדד התוצר הממוצע לנפש. הבסיס למדד נקבע לפי הממוצע של 30 המדינות החברות ב-OECD שהוא ה-100%.
מממצאי הפרויקט לשנת 2005 החלוקה הבאה משקפת את עוצמת הפעילות הכלכלית של המדינות השונות:
קבוצת המדינות עם מדד ברמה של 125 ומעלה הן: אירלנד, ארצות הברית, לוקסמבורג ונורבגיה.

קבוצת המדינות בה מדד התוצר לנפש נע בין 100 ל-124: אוסטריה, אוסטרליה, איסלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יפן, פינלנד, צרפת, קנדה, שוודיה ושוויץ.

קבוצת המדינות בה מדד התוצר לנפש נע בין 75 ל-99: איטליה, יוון, ישראל, ניו–זילנד, סלובניה, ספרד וקפריסין.

קבוצת המדינות בה מדד התוצר לנפש נע בין 50 ל-74: אסטוניה, הונגריה, מלטה, סלובקיה, פורטוגל , צ'כיה  וקוריאה.

קבוצת המדינות בה מדד התוצר לנפש נע בין 25 ל-49: בולגריה, בלרוס, טורקיה, ליטא, לטוויה, מונטנגרו, מכסיקו, מקדוניה, סרביה, פולין, קזחסטן, קרואטיה, רומניה ורוסיה.

קבוצת המדינות בה מדד התוצר לנפש נמוך מ-25: אוקראינה, אזרבייג'אן, אלבניה, ארמניה, בוסניה הרצגובינה, גיאורגיה, טג'יקיסטן, מולדובה וקירג'יסטאן.

כאמור, מהממצאים עולה כי בשנת 2005 מדד התמ"ג לנפש בישראל ,במונחי כוח הקנייה,  נמצא בטווח שבין 75 ל- 99 ומהווה 82% מהתוצר הממוצע לנפש במדינות ה-OECD. התמ"ג הממוצע לנפש בישראל הינו 24.5 אלף דולר  והינו קרוב לתמ"ג לנפש בקפריסין – 25.4 אלף דולר, בניו-זילנד – 25.1 אלף דולר ובקוריאה – 22.0 אלף דולר. זאת בהשוואה לקבוצה אשר בה מדד התמ"ג לנפש מעל 125: לוקסמבורג עם תמ"ג לנפש של 71.3 אלף דולר, נורבגיה 48.6 אלף דולר, ארה"ב 43.0 אלף דולר או אירלנד 39.0 אלף דולר.

מכיוון שהתמ"ג מורכב בנוסף לצריכת משקי בית גם מהשקעות, צריכה ציבורית ויצוא נטו, אין לראות ברמה גבוהה של תמ"ג לנפש כמשקפת בהכרח רמה גבוהה של צריכת משקי בית. כך לדוגמה, מדינה שבה שיעור ההשקעות מהתמ"ג גבוה באופן יחסי, עשויה להימצא ברמה גבוהה מהממוצע של תמ"ג לנפש, אך יחד עם זאת במידה ונבחן את רמת צריכת משקי הבית באותה מדינה , הרי היא עשויה להימצא מתחת לממוצע שאר המדינות. על מנת להשוות את צריכת משקי הבית בין המדינות חישב ה-OECD בנוסף ל-PPP עבור התמ"ג גםPPP  עבור "צריכה אינדיבידואלית בפועל לנפש" , המתחשבת בנוסף לצריכה הפרטית של משקי הבית גם בשירותים אשר מספקת להם הממשלה באופן אישי, כגון שירותי חינוך או בריאות.

לפי ממצאי הפרויקט ב-2005 עולה כי "הצריכה האינדיבידואלית בפועל לנפש" בישראל הגיעה ל-76% מממוצע מדינות ה-OECD, בדומה לפורטוגל (73%) , מלטה (74%) וסלובניה (71%).
מדינות בהן הצריכה האינדיבידואלית בפועל לנפש גבוהה באופן משמעותי מזו של ממוצע ה-OECD הן לוקסמבורג (163%), ארה"ב (152%) ואיסלנד (128%).
לעומתן, אזרבייג'אן, גיאורגיה, טג'יקיסטן, מולדובה וקירג'יסטאן, נרשמו רמות נמוכות במיוחד (פחות מ-15% מממוצע ה-OECD) של צריכה אינדיבידואלית בפועל לנפש, במונחי PPP.

בחינה של רמות המחירים בכל אחת מהמדינות כאשר חישוב רמת המחירים נערך על בסיס שווי כוח הקנייה (PPP) או על בסיס שער החליפין הרשמי, מגלה שאם ה-PPP במדינה גבוה משער החליפין, המשמעות היא ששווי יחידת מטבע אחת מבחינת כוח הקנייה שלה בשוק המקומי נמוך יותר מאשר שווייה בשווקים של מדינות אחרות ולהיפך. הסיבה לכך קשורה בין השאר להבדלי מחירים של הסחורות והשירותים שאינם נסחרים בסחר בינלאומי. במדינה עםPPP  נמוך משע"ח ניתן לרכוש סחורות ושירותים שאינם נסחרים בסחר בינ"ל במחיר זול יחסית למחירם בשוקים אחרים.
הבדלי ההגדרות בין שערי חליפין לבין שווי כוח הקנייה (PPP) הם ששערי חליפין מבטאים יחסי מחירים בין מטבעות שונים שמושפעים מעסקאות בינלאומיות ומדיניות בעוד ששווי כוח הקנייה מבטא יחסי מחירים בין מוצרים זהים במדינות שונות.
בישראל, בשנת 2005, נמצא ששער החליפין 4.488 ש"ח היה גבוה משווי כוח הקנייה – 3.72 ₪. משמעות הדבר היא שניתן לקנות במטבע הישראלי בישראל, כמות גדולה יותר של הסחורות והשירותים מאשר בשווקים אחרים. בדרך כלל, לאחר שמנכים את השפעת ההבדלים ברמות המחירים בין המדינות ע"י השוואה במונחי PPP, נמצא שהפערים מצטמצמים בין המדינות בהן התוצר הממוצע לנפש במונחי שע"ח גבוה, למדינות שבהן התוצר הממוצע לנפש נמוך. מדד התוצר הממוצע לנפש בישראל שמחושב על בסיס שווי כוח הקנייה מגיע ל – 82% מהתוצר הממוצע לנפש במדינות השייכות לארגון ה-OECD (66% על בסיס שער החליפין) ומגיע ל–90.0% מהתוצר הממוצע לנפש במדינות האיחוד האירופי (71% מהתוצר על בסיס שער החליפין). בהשוואה לארה"ב, התוצר לנפש בישראל על בסיס שווי כוח הקנייה הוא 57%, בעוד שלפי החישוב על בסיס שער החליפין התוצר הממוצע לנפש בישראל מהווה 47% בלבד מהתוצר בארה"ב.


 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.