כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ארכיון

סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי יגיע היום לאורוגוואי לחתימת הסכם הסחר החופשי בין ישראל למדינות המרקוסור.

17/12/2007

ישראל וגוש המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי) השלימו את המשא ומתן על הסכם אזור סחר חופשי – הסכם הסחר החופשי הראשון של גוש זה מחוץ לאמל"ט - החתימה צפויה להיות היום בפסגת המרקוסור  באורוגוואי.

פתיחת המו"מ הוכרזה בעת כהונתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט כשר התמ"ת בשנת 2005 במסגרת ביקורו בברזיל וארגנטינה.

סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי יגיע היום לאורוגוואי לטקס חתימת הסכם הסחר החופשי בין ישראל למדינות מרקוסור וזאת בעקבות השלמת המו"מ להסכם הסחר החופשי בין ישראל וגוש המרקוסור המונה את ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי. פתיחת המו"מ הוכרזה בעת ביקורו של רה"מ, אהוד אולמרט, עת כיהן כשר התמ"ת, בברזיל וארגנטינה במרץ 2005 – כך מסר אתמול המשנה למנכ"ל וראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת.

ראש הממשלה אהוד אולמרט בירך על השלמת ההסכם,  ואמר כי מדובר במהלך משמעותי לסחר החוץ הישראלי, שהשפעותיו חורגות הרבה מעבר לתחום זה. "אנו מקווים ומאמינים כי ההסכם, אותו קידמתי עוד בהיותי שר התמ"ת יהווה גשר למדינות אמריקה הלטינית, וכי הטכנולוגיה הישראלית תתרום גם כאן לביסוס הקשרים עם יבשת חשובה זו. ישראל היא מדינה היחידה מחוץ לדרום אמריקה שחותמת על הסכם זה, והופכת כך למדינה היחידה שיש לה הסכם עם ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות אמריקה הלטינית - במקביל " - אמר ראש הממשלה, והוסיף כי הסכם פורץ דרך זה יחזק את התחרותיות הישראלית בכלכלות מתעוררות מהחשובות בעולם. 

ראש הממשלה אהוד אולמרט הודה למינהל סחר חוץ בתמ"ת אשר פעל נמרצות לאפשר את חתימת ההסכם, תהליך שהחל במהלך ביקור שקיים בברזיל וארגנטינה כשר התמ"ת במרץ 2005.

סגן רה"מ ושר התמ"ת, אלי ישי, אמר כי הוא מייחס חשיבות רבה להסכם זה, היוצר תשתית ייחודית לגישה לשווקים עבור התעשייה הישראלית, שכן מדובר בהסכם הסחר הראשון של מדינות המרקוסור מחוץ לאמריקה הלטינית, אך בנוסף, מדובר בהסכם סחר משמעותי בין ממשלת ישראל לממשלות ברזיל, ארגנטינה, אורוגואי ופרגוואי אשר משמעותו הגברת הקשרים בין מדינות אלו וישראל והידוק הקשרים עם יבשת חשובה זו.

ישי אמר כי מדובר בשווקים בעלי חשיבות עצומה לתעשייה הישראלית, שכן יבשת אמל"ט נמצאת כעת בתנופת פיתוח ונהנית מהתחזקות הכלכלות, והעובדה שמדובר בהסכם סחר חופשי ראשון של גוש זה מחוץ לתחומי אמל"ט, תהווה יתרון מהותי לחברות הישראליות. הוא הוסיף כי מדובר בהסכם עם גוש סחר בעל תל"ג מצרפי בסך של 1.2 טריליון דולר ואוכלוסיה המונה מעל 240 מיליון איש, כאשר העוגן הכלכלי של הגוש הינו ברזיל, אחת מ-10 הכלכלות הגדולות בעולם.

כמו כן, אמר השר ישי, כי מדובר במהלך של משרד התמ"ת לייצר תשתית סחר למול הכלכלות המתעוררות הידועות כ- BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), וכי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת כבר נמצא במגעים מתקדמים למול משרד הסחר ההודי לפתיחת מו"מ להסכם סחר חופשי , וכן בוחן המינהל לסחר חוץ כדאיות הסכם סחר חופשי עם רוסיה.

צוותי המשא והמתן של מינהל סחר חוץ בתמ"ת עשו את דרכם לאורוגוואי על מנת לסכם את הפרטים הלוגיסטים לקראת טקס החתימה הצפוי להתקיים היום (יום ב' ה-17.12.07).

המו"מ נוהל על ידי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, כאשר הצוות הבינמשרדי לשיחות כלל את נציגי אגף המכס ברשות המיסים, משרד החקלאות, משרד האוצר, משרד החוץ ומשרד המשפטים. סבבי המו"מ האחרונים נוהלו ע"י בועז הירש, משנה למנכ"ל וראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת. המו"מ התנהל באינטנסיביות לאור החשיבות הרבה שמייחסים במינהל סחר חוץ להסכם זה, ובשנתיים האחרונות נוהלו 8 סבבי מו"מ ישירים, אשר התנהלו בירושלים, בואנוס איירס, אסונסיון וג'נבה. בנוסף, התקיימו עוד עשרות מפגשי וידיאו קונפרנס.

בועז הירש ציין, כי דובר על מו"מ בעל מאפיינים ייחודיים. ראשית, רוב היצוא של מדינות המרקוסור לישראל כבר פטור ממכס (כ-86%), עקב מדיניות חשיפת המכסים החד צדדית של ישראל, בעוד שרק 36% מהיצוא הישראלי לשם נהנה מפטור דומה. עובדה זו פגמה בחוזק יכולת המיקוח של ישראל במו"מ. כמו כן, מדובר במדינות חקלאיות מובהקות אשר עיקר הדגש שלהן במו"מ היה על יצוא חקלאי, כאשר בישראל הסובלת ממחסור באדמות ומים, סקטור החקלאות נחשב רגיש ומסוגר יחסית בפני תחרות מחו"ל.

לישראל מסורת ארוכה של הסכמי סחר ופתיחות גבוהה של המשק. לדברי בועז הירש קרוב ל-70% מסחר החוץ של ישראל מתנהל בפטור ממכס, בגין מערכת הסכמי סחר רחבה, בעוד שעבור גוש המרקוסור מדובר בהסכם הסחר החופשי הראשון מחוץ לאמל"ט. מדינות רבות אחרות ניסו להגיע להסכם עם גוש זה, אשר הינו בין החשובים בעולם, כגון ארה"ב והאיחוד האירופי, אך נסיונות אלו לא צלחו.עוד הוסיף בועז הירש,כי הוא מקווה שראשוניות זו תתורגם ליתרון עבור החברות הישראליות המבקשות לייצא לשווקים חשובים אלו. 

ההסכם יכסה את הסחר בין ישראל והמרקוסור אשר כיום עומד על כ- 1.1 מיליארד דולר, והצפי, במשרד התמ"ת הינו כי יתרום משמעותית לחיזוק והגברת היצוא הישראלי לגוש זה.

לדברי משנה מנכ"ל משרד התמ"ת, תהליך הפחתת המכסים על ידי גוש המרקוסור יתבצע בהדרגה לאורך מספר שנים. לגבי כל המוצרים תהיה הפחתה כבר עם כניסת ההסכם לתוקף ולגבי 50% מהמוצרים המיוצאים כיום תהיה הפחתה מלאה כבר בשלב זה. לאחר 4 שנים 70% מהמוצרים הללו ייהנו מפטור מלא, לאחר 8 שנים 85% מהמוצרים המיוצאים כיום  ייהנו מפטור מלא, וכעבור 10 שנים מכניסת ההסכם לתוקף, 99% מן הייצוא הישראלי יהיה פטור לחלוטין מתשלום מכס.

באופן תקדימי עבורן, הסכימו מדינות המרקוסור גם לעקרון לפיו בשום שלב, עד יישומו הסופי של ההסכם, לא יעלו המכסים על אלו שהיו נהוגים בחודש נובמבר 2007.

למעשה, בסופו של תהליך, ייהנה הייצוא הישראלי למרקוסור מפטור מוחלט ממכס על כל מוצרי התעשייה והחקלאות, למעט במספר מצומצם מאד של פריטי ייצוא לארגנטינה בתחום הכימיה. זו התחייבה, עם זאת, שלא לאפשר ייבוא כימיקלים במכס מופחת ממדינה אחרת מחוץ לדרום אמריקה, בלא שתנאים דומים יינתנו באופן אוטומטי לייבוא ישראלי.

מן הצד האחר, גם ייבוא של מוצרי תעשייה מגוש המרקוסור יזכה לפטור ממכס בכניסה לארץ, יחד עם כ-40% ממוצרי החקלאות והמזון.

כניסתו של ההסכם לתוקף תעשה מול כל מדינה מבין ארבע המדינות בנפרד, בו ברגע שכל מדינה מסיימת את תהליך האשרור הפנימי אצלה, כך שלא יהיה צורך לחכות לסיום התהליך בכל ארבע המדינות.

ההסכם מסדיר את כללי המקור הנוגעים לכניסת סחורות לשווקים, וקובע תנאים גמישים ונוחים ליצואן הישראלי בקביעת מעמד מקור ישראלי: ערך חומר גלם זר שלא עולה על 50% ממחיר המוצר בשער המפעל, או לחילופין, שינוי של פרט המכס (בארבע ספרות) של חומר הגלם. עם זאת, מאגף המכס נמסר כי כללים מיוחדים חלים במקרים שונים, בייחוד לאור העובדה כי מדינות הגוש טרם השלימו את איחוד המכסים ביניהן. הצדדים הסכימו גם על ייסודו של מנגנון לשיתוף פעולה בין רשויות המכס במדינות השונות.

עוד סוכם כי יוקם מנגנון ליישוב סכסוכים בין הצדדים, במתכונת דומה לזו הנהוגה בארגון הסחר העולמי.  מנגנון זה יאפשר תלונות הדדיות במקרה של הפרת ההסכם ובירורן בפני פאנל מוסכם של אנשי מקצוע, כמו גם הטלת סנקציות על אי קיום פסק דינו.

פרק נוסף דן באפשרות להטיל היטל ביטחה על ייבוא מן הצד השני במידה ויתברר כי הפחתת המכסים הובילה לזינוק חד ביבוא מוצר מסויים, במידה הגורמת נזק רציני לתעשייה המקומית.

לדרישת ישראל, הוסף גם סעיף הדן בהרחבתו האפשרית של ההסכם בעתיד לתחומים כמו עידוד והגנה על השקעות, סחר בשירותים ומניעת אפליה ברכש ממשלתי. כמו כן, כולל ההסכם מנגנון אשר מאפשר הרחבה אוטומטית למדינות נוספות באמל"ט אשר יצטרפו בעתיד לגוש המרקוסור.

ישראל הינה מדינה פורצת דרך בתחום הסכמי הסחר הבינלאומיים. ישראל הייתה הראשונה לחתום על הסכמי אזור סחר חופשי גם עם ארצות הברית והייתה המדינה הראשונה לה היו הסכמי סחר חופשי הן עם ארה"ב והן עם האיחוד האירופי. כעת, ישראל היא גם המדינה הראשונה מחוץ ליבשת דרום אמריקה לחתום על הסכם כזה עם גוש המרקוסור. ההסכם ישלים את פריסת מערך הסכמי הסחר של ישראל באמריקה הלטינית ויצטרף אל ההסכם שנחתם עם מכסיקו בשנת 2000.

לדברי בועז הירש, מדיניות סחר החוץ של ישראל, עליה אמון משרד התמ"ת, כללה, עד השנים האחרונות, את שווקי היצוא העיקריים של ישראל כדוגמת ארה"ב והאיחוד האירופי, ומדינות אחרות במערב או באזור הים התיכון. אלו הם אמנם עדיין השווקים העיקריים עבור ישראל, ובמינהל לסחר חוץ מתבצעת עבודה רבה בשדרוג ההסכמים הקיימים והתאמתם לאתגרי הסחר שהינם דינמיים. עם זאת, הוא מוסיף, זירת הסחר העולמית חווה, מזה מספר שנים שינויים מהותיים, אשר הבולטים שבהם, הינם עליית המדינות המתפתחות, הכוללות את הגוש הידוע כ- BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין).

חשיבותן של מדינות אלו בכלכלה העולמית רק הולכת וגדולה, כמו גם השפעתם על עיצוב כללי המשחק בו, כפי שניתן לראות בארגון הסחר העולמי, אומר הירש, בו מדינות כהודו וברזיל קוראות תגר על ההגמוניה של "הרביעייה" הידועה כקוואד (ארה"ב, איחוד אירופי, קנדה ויפן).

כחלק מההיערכות לשינויים אלו, הוגדרו מדינות אלו עוד בתקופת אולמרט, כשר התמ"ת, כמדינות יעד עם תקציבי פעילות מיוחדים. היערכות משרד התמ"ת כללה גם את נושא בניית תשתיות הסחר , אשר המו"מ עם גוש המרקוסור, הכולל את ברזיל, הייתה הפעילות הראשונה בו.

במקביל לפעילות זו, בחן משרד התמ"ת את נושא כדאיות הסכם אס"ח עם הודו, ולאחר עבודת ניתוח כלכלי אשר מצאה כי להסכם מעין זה תהא תשואה כלכלית גבוהה למשק הישראלי, פנה השר ישי לעמיתו ההודי, שר הסחר כמאל נאת וביקשו לפתוח במו"מ עם ישראל. הנושא נמצא כעת בבדיקה בהודו ע"י צוות מומחים אשר הוקם במיוחד למטרה זו, בנוסף, אומר הירש אנחנו בוחנים כעת במינהל כדאיות הסכם סחר חופשי עם רוסיה.

גוש המרקוסור: גוש הסחר מרקוסור הוקם בשנת 1991 על ידי ארבע המדינות: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי. מטרת הארגון הינה לקדם סחר חופשי ותנועה חופשית של סחורות, אנשים ומטבע בין ארבע החברות. שורשיו של הארגון בהסכם לאינטגרציה ושיתוף פעולה כלכלי שנחתם בין ברזיל לארגנטינה בשנת 1985 וכן מתוך רצון לחזק ולייצב את המשטרים הדמוקרטים הצעירים בארצות אלו. לארגון חמש מדינות עמיתות: בוליביה, צ'ילה, קולומביה, אקואדור ופרו. ונצואלה הצטרפה כחברה בארגון ביוני 2006, אולם מעמדה כחברה המלאה טרם אושרר על-ידי ברזיל ופרגוואי. יצויין כי, איחוד המכס בין המדינות איננו שלם והתהליך האינטגרציה הכלכלית ביניהן הוא מורכב וארוך. נשיאות הארגון מתחלפת כל חצי שנה בין ארבע החברות. בפסגה ב-17 לדצמבר, בה יחתם ההסכם עם ישראל, גם תועבר הנשיאות מאורוגוואי לארגנטינה.

תעודת זהות:

ברזיל

עיר בירה:           ברזיליה

ראש המדינה:      הנשיא לואיס אינסיו לולה דה סילבה (Luis Inacio Lula da Silva)

שטח:                 8.5 מיליון קמ"ר

אוכלוסיה:            190 מיליון (2007)

תמ"ג:                967 מיליארד דולר (2006)

תמ"ג לנפש:        8,800 דולר (2006)

צמיחה כלכלית:    3.7% (2006)

אינפלציה:           4.2% (2006)

אבטלה:            9.6% (2006)

יצוא:                 137.8 מיליארד (2006)

מוצרי יצוא:         ציוד ומכשירים לתחבורה, ברזל, זהב, סויה, מוצרי הנעלה, קפה, רכבים

יבוא:                 91.35 מיליארד דולר (2006)

מוצרי יבוא:         מכונות, ציוד חשמלי ומכשירים לתחבורה, מוצרים כימיים, שמן, חלקי רכבים, ציוד חשמלי

חברות בולטות:    פטרוברס (אנרגיה), אמבראיר (תעופה)

ארגנטינה

עיר בירה:           בואנוס איירס

ראש המדינה:      הנשיאה כריסטינה קירשנר (Cristina Kirchner)

שטח:                 2.76 מיליון קמ"ר

אוכלוסיה:           40 מיליון (2007)

תמ"ג:                210 מיליארד דולר (2006)

תמ"ג לנפש:        10,200 דולר (2006)

צמיחה כלכלית:    8.5% (2006)

אינפלציה:           10.7% (2006)

אבטלה:            8.7% (2006)

יצוא:                 46.46 מיליארד דולר (2006)

מוצרי יצוא:         שמנים למאכל, דלקים ואנרגיה, דגנים, מזון, מנועים לרכבים

יבוא:                 32.59 מליארד דולר (2006)

מוצרי יבוא:         מכונות וציוד מכאני, מנועים לרכבים, כימיקלים, מתכות, פלסטיק

חברות בולטות:    קבוצת קלרין (מדיה), לומה נגרה (בניה), ארקור (מזון), קבוצת מקרי (תחבורה) 

אורוגוואי

עיר בירה:           מונטיבידאו

ראש המדינה:      טאברה ואסקס רוסאס (Tabare Vazquez Rosas)

שטח:                 176,000 קמ"ר

אוכלוסיה:            3.46 מיליון (2007)

תמ"ג:                14.5 מיליארד דולר (2006)

תמ"ג לנפש:        10,900 דולר (2006)

צמיחה כלכלית:    7% (2006)

אינפלציה:           6.4% (2006)

אבטלה:            10.8% (2006)

יצוא:                 4.38 מיליארד דולר (2006)

מוצרי יצוא:         בשר, אורז, מוצרי עור, צמר, דגים, מוצרי חלב

יבוא:                 4.85 מיליארד דולר (2006)             

מוצרי יבוא:         מכונות, כימיקלים, רכבים, נפט גולמי

חברות בולטות:    קונפרולה (חלב), נורטה (בניה)

פרגוואי

עיר בירה:           אסונסיון

ראש המדינה:      ניקנור דוארטה פרוטוס (Nicanor Duarte Frutos)

שטח:                 406,000 קמ"ר

אוכלוסיה:            6.6 מיליון (2007)

תמ"ג:                7.75 מיליארד דולר (2006)

תמ"ג לנפש:        4,800 דולר (2006)

צמיחה כלכלית:    4% (2006)

אינפלציה:           9.6% (2006)

אבטלה:            9.4% (2006)

יצוא:                  4.8 מיליארד דולר (2006)

מוצרי יצוא:          סויה, מוצרי מזון, כותנה, בשר, שמנים למאכל, מוצרי חשמל, עץ, עור

יבוא:                  5.7 מילארד דולר (2006)

מוצרי יבוא:          רכבים, מוצרי צריכה, טבק, מוצרי נפט, מכונות חשמליות

חברות בולטות:     פרוטיקה (מיצים), ארסי (כותנה), קמאגרו (זרעים לחקלאות)

 

 
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.