כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ראיון השבוע

מערכת "אקונומיסט" בראיון בלעדי עם יונתן לוי, הקונסול הכלכלי של ישראל בקנדה

27/02/2008

כתבתנו לעיניני דסק צפון אמריקה, ליבי מנטין, ראיינה את יונתן לוי, הנספח הכלכלי של ישראל בקנדה.

הראיון בוצע בקנדה באוניברסיטת ווסטרן שם נשא מר לוי הרצאה בפני סטודנטים.

ש- מהו תפקידך היומיומי?

ת- מדינת ישראל מפעילה מערך של נספחים כלכליים בערך 32 במספר, אשר מוצבים במקומות בעלי פוטנציאל לפיתוח משמעותי של הסחר בין ישראל לבין אותה מדינה.

עיקר תפקידנו הוא לסייע לחברות הישראליות בפתיחת השוק ובחיבור לגורמים מקומיים, משיכת השקעות לישראל ועידוד שיתופי פעולה, לדוגמא במחקר ופיתוח.

בנוסף, כנציגים רשמיים של ממשלת ישראל בתחום הכלכלי אנו מקדמים הסכמים כלכליים בין המדינות וחותרים לשיפור ההסכמים הקיימים, אם ברמה הפדראלית, ואם ברמה הפרובינציאלית. 

תפקידנו היום יומי הוא לתת מענה לחברות, אשר פונות אלינו בבקשות שונות לסיוע.

אנחנו גם יוזמים פעילויות, ומקדמים משלחות בענפים שאנחנו מזהים כבעלי פוטנציאל גבוה.

ש- מהן התכונות והכישורים אליהם נדרש נספח כלכלי ומהו משך התפקיד?

ת- דרישה בסיסית היא שלנספחים הכלכליים יהיה תואר רלוונטי. לדוגמא: בכלכלה, במנהל עסקים,  בראיית חשבון או במשפטים.כאשר לרוב המכריע של הנספחים יש תארים מתקדמים.

תהליך הגיוס וההכשרה שלנו דומה לתהליך של משרד החוץ. הגיוס נעשה בדרך של מכרז, כאשר המועמדים שעברו את שורת המבחנים והמיונים מתקבלים לקורס צוערים אינטנסיבי.

הקורס מתרכז בלימוד של כלכלת ישראל, הכרת התעשייה הישראלית, פיתוח מיומנויות בתחום של הופעה בפני קהל, הסברה ועבודה מול התקשורת.

לעבודתנו נדרשת סקרנות טבעית, אהבה לבני אדם ולימוד מתמיד של נושאים חדשים ומגוונים. ההחלטה על יציאה לשליחות היא במקרים רבים החלטה משפחתית אשר דורשת מעבר מישראל, מהסביבה המוכרת ונכונות לשרת את המדינה בחו"ל. משך התפקיד הוא לרוב  4 שנים.

יש בכך שליחות לא רק במובן הצר של המילה אלא זו תחושה אמיתית של לייצג את מדינת ישראל וזה כבוד גדול.

ש- כיצד אתה תורם לקידום היחסים בין קנדה-ישראל?

ת- המטרה שלנו היא להביא למודעות גבוהה יותר בקנדה לגבי היכולות של ישראל. דברים שהם לאו דווקא ידועים לאנשי העסקים המקומיים.

באותה מידה לחברות ישראליות לא תמיד ידועות ההזדמנויות שקיימות כאן בקנדה כאשר תפקידנו להפגיש בין אנשי עסקים, להאיר את ההזדמנויות ולסייע בכל דרך שאנחנו יכולים.

הנספחים הביאו בעבר להשקעות של מליוני דולרים בישראל וסייעו לחברות לזכות בחוזים נכבדים במקום שירותם.

זה עיקר תפקידנו, אנחנו מתרכזים בענפים שבהם יש לנו הערכה בדבר קיומו של פוטנציאל גבוה במיוחד.

בשנה הקרובה אנחנו מתכננים אירועים בתחומים של טכנולוגית המידע ( "IT") של "קלינטק" שזוהי טכנולוגיית איכות הסביבה ובטחון המולדת ("הומלנד סקיוריטי"). אלה תחומים שאנחנו מזהים כבעלי פוטנציאל גבוה לשת"פ בין ישראל וקנדה.

ש- אשמח לשמוע פרטים אודותיך, אודות המסלול שעברת ותפקידיך הקודמים?

ת- עברתי תהליך של גיוס לקורס צוערים, שירתתי בתפקידים בישראל ובחו"ל. החל מצוער, דרך ממונה על מרכז ומזרח אירופה, כנספח כלכלי בוינה, הייתי אחראי על היחסים הכלכליים בין ישראל לאוסטריה, סלובקיה, סלובניה וקרואטיה.

חזרתי לישראל, לנהל את המחלקה לצפון אמריקה, ומאוגוסט האחרון (אוגוסט 2007) אני כאן בקנדה בתפקיד הקונסול הכלכלי של מדינת ישראל.

ש- האם יש מדינות נחשקות יותר או פחות בתחום? מדוע?

ת- אני מניח שהיות ומדובר בתחום של העדפה אישית אז יש מקומות שהם יותר אטרקטיביים ויש מקומות שהם פחות אטרקטיביים, בעיני חלק מהאנשים.

יש מדינות שהן מתפתחות ויש להן מאפיינים מיוחדים, שווקים מתעוררים כגון: סין, טיוואן והודו באסיה ורומניה ופולין במזרח אירופה. מדינות אלו מחייבות עבודה רבה מול גורמים ממשלתיים.

ש- מה עיקר המסחר בין קנדה-ישראל?

ת- הסחר בין קנדה וישראל עומד על למעלה ממיליארד וחצי דולר בשנה. כאשר קיים יתרון בולט לטובת ישראל.

הייצוא הגיע ב-11 החודשים הראשונים של 2007 לכ-840 מיליון דולר. ישראל מייבאת מקנדה סחורות בשווי של כ 500 מיליון דולר בשנה.

סכום נוסף שמוערך בכ-200 – 300 מיליון דולר הוא יצוא של ישראל לקנדה שהוא לא ישיר אלא עובר דרך ארה"ב ועל כן לא מופיע בסטטיסטיקות.

מבחינת החלוקה, הייצוא הישראלי לקנדה הוא מגוון למדי. ממוצרי מזון, טקסטיל, כימיה, פלסטיק וכלה בהייטק שמהווה את עיקר הגידול בייצוא לקנדה.

ש- האם יש הרבה השקעות של ישראלים בקנדה ולהפך?

ת- יש הרבה השקעות של ישראלים בקנדה. ההשקעות העיקריות של ישראל בקנדה הן בתחום הנדל"ן, השקעות המוערכות בכמה מיליארדי דולרים.

קבוצות כמו אלעד של יצחק תשובה, מליבו ופישמן אלו חברות נדל"ן גדולות שמשקיעות בקנדה.

יש גם השקעות שהן לא נדל"ניות, כמו טבע שרכשה מפעל תרופות בשם "נובה פארם".

השקעות קנדיות בישראל ניתן למנות את "נורטל נטוורקס" שהשקיעו בתחום התקשורת בישראל , קבוצת שטרן שרכשה חממה טכנולוגית בתחום המים בצפון ישראל באזור צמח, חברה בשם  "גלובל" רכשה את "רהיטי צרעה" ועוד.

היד נטויה להמשך השקעות בשנים הקרובות.

ש- כיצד השינוי בשער החליפין השפיע על המסחר?

ת- המסחר בין המדינות מתנהל בעיקר במטבע הדולר האמריקאי. מן הסתם שכאשר מדובר ביצוא לקנדה, מדובר בפחות שקלים למכירה של מוצר במחיר דולרי נתון, דבר המשפיע בעיקר על רווחיות החברות הישראליות.

יחד עם זאת החברות הישראליות פועלות לרוב בתחומים שבהם שולי הרווח מספיק גדולים על מנת שהם יוכלו לספוג את הירידה הזו ברווחיות.

מצד שני, מעבר למסחר עם קנדה, כאשר מסתכלים על המכירות של ישראל לאירופה נתקלים ביורו גבוה ולכן המרה לשקלים מניבה הכנסות גבוהות יותר.

ש- האם וכיצד משפיעים הפיגועים על המסחר?

ת- קשה למצוא השפעה ישירה, אבל יש קשר בין המצב המדיני-ביטחוני לעסקים שאי אפשר להתעלם ממנו והשקט הביטחוני היחסי שהיה בישראל בשנים האחרונות תרם לתחושה של בטחון גדול יותר בעסקים עם ישראל.

חשוב לציין שגם בתקופות לא שקטות, כמו מלחמת לבנון השנייה, הסחר לא נעצר והחברות המשיכו לעמוד בהתחייבויות שלהן, כולל חברות מאזור הצפון.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.