כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ראיון השבוע

"מרים קרן לעמו"

16/03/2008

אחרי שהתמחה בחילוץ עסקים ומשפחות שנקלעו לקשיים כלכליים, גייס הרב יוסף בוימגרטן (34) כמה מיליוני דולרים והקים קרן השקעות חרדית ראשונה מסוגה, הפונה גם ליזמים ומשקיעים מהציבור הכללי בישראל.

בראיון למערכת "אקונומיסט" מספר בוימגרטן על השנים בהן ניהל את פיתוח המרכז העולמי של חסידות בעלז בירושלים, על המדור שיזם וכתב בעיתון "המודיע" בנושאי צרכנות וכלכלה לציבור החרדי, ועל היום בו יוכל לעזוב הכל ולהקדיש את זמנו ללימוד תורה וגמרא

עבור הציבור הכללי בישראל, השם בוימגרטן לא יגיד הרבה. בקרב הקהילה העסקית החרדית בארץ ובעולם, ובמיוחד אצל אנשי חסידות בעלז ממנה הוא בא -  דווקא כן. יהודה בוימגרטן הוא איש עסקים ועסקן ציבורי מוכר המתגורר בלונדון. הבן, הרב יוסף בוימגרטן (34) ניהל בעבר את האחזקה של המרכז העולמי של חסידות בעלז בירושלים, היה חתום על טור שבועי בנושאי כלכלת בית בעיתון החרדי "המודיע" (ראו ידיעה מצורפת) – ובחודשים האחרונים הקים ומנהל את קרן ההשקעות "בשלוה", המעורבת ומושקעת במיליוני דולרים בפרויקטים ובחברות שונות בארץ ובעולם.

בשנותיו הראשונות בעולם עסקים התמחה בוימגרטן הבן בחילוץ עסקים ומשפחות שנקלעו לקשיים כספיים, וכן בהשקעות שונות בתחומי הנדל"ן והעסקים. "ההתחלה שלי בעצם הייתה ייעוץ לאנשים, לא רק חרדים, שהקימו עסק ורצו לשלב אסטרטגיה עם חזון", הוא מסביר. "ואני חשבתי שצריך לתת לבני אדם כאלה את האפשרות להקים את העסק בצורה נכונה, מבלי להגיע למצב שכל ההשקעה שלהם ירדה לטמיון. יש הרבה אנשים שפתחו עסקים בלי ידע קודם, הכניסו לעסק הזה את הנשמה שלהם ובסופו של דבר הפסידו את כל כספם. כסף שחסכו בהרבה זיעה ועבודה קשה".

ואת זה באת למנוע?

"זה מבחינתי הערך האידיאולוגי של מה שאני עושה. אני קורא לזה 'עזרה הדדית' – לתת לאנשים את הכלים להשקיע את מה שיש להם בצורה נכונה. אנשים כאלה מקבלים ממני רשימה של דברים שהם צריכים לעשות, ואני עוקב אחריהם ומלווה אותם. כלומר, אותו בעל עסק עבד עד שהגענו בדרך מסוימת שנקרא לה 'איקס', והסתבך בגלל זה במערבולת כספית. אותו אדם היום כבר מסתכל על הכסף בצורה אחרת".

כלומר, אתה בעצם כמו מעין "מחנך" שלהם?

"נכון, בדיוק כמו שיש כאלה שמחנכים את הילדים שלהם עם תוכנית מוכנה מראש - איך הוא יגדל, איפה ילמד, ויש גם כאלה שמתחנכים בלי תוכנית. אבל בעסקים, כשאין תוכנית, הכל נעשה בלבול אחד גדול, העסק רק הולך ונשחק עם הזמן והבעלים של העסק נכנס לצרות כספיות גדולות. אנחנו באים ונותנים להם הכוונה – מה צריך לעשות בכל שלב, איך להגדיל את העסק, האם לקחת עוד כוח אדם. בסוף הם מגלים שהם עובדים פחות ומרוויחים יותר כסף"

אפשר להגיד שהצלת עסקים ומשפחות משואה כלכלית.

"הרמב"ם אומר שהמצווה הכי גדולה של צדקה היא 'והחזקת בו'. כלומר, לא להגיע לאדם שאין לו, ולתת לו פרוטה, אלא לתת לו את האפשרות והכלים לפרנס את עצמו ואת משפחתו בכבוד".

עובד רק לטווח הארוך

גם היום, כשהוא עמוק בענייני השקעות ויוזמות עסקיות, ממשיך הרב בוימגרטן לשמור על אותו כלל זהב אשר מלווה אותו מתחילת דרכו העסקית: הוא לא נכנס לשותפות או להשקעה חדשה (סטרט-אפ הוא קורא לזה) לפני שווידא שיש בה לפחות אחד משני הפרמטרים הבאים – "להכיר את המשקיע או להכיר את ההשקעה. כשיש את שניהם זה כמובן הכי טוב", ממהר הרב בוימגרטן להבהיר, "אבל גם פרמטר אחד מהשניים זה לפעמים מספיק".

תסביר, בבקשה.

"כשמכירים את המשקיע ויודעים מהן תכונותיו ואפשרויותיו, איך האמינות שלו ומה קורה איתו, אז אפשר לעשות איתו עסקים גם אם לא מכירים כל-כך את ההשקעה, לפחות בהתחלה כמובן. אותו דבר ההיפך – אנו בהחלט יכולים להיכנס להשקעה גם אם אני לא מכירים כל-כך את המשקיע, אבל מכירים את ההשקעה ויודעים שיש לנו אפשרות  לשלוט על המצב".

למה נושא השותפות כל-כך חשוב לך?

"כי כשאני והאנשים שאיתי נכנסים לעסקה, זה בדרך כלל לטווח הארוך. לא לטווח קצר. כשאנו לא מכירים את האדם, אנו עושים בדיקות משלנו עם עורכי דין ורואי חשבון. שותפות שלנו במקום מסוים זה רק כשאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להיות שותפים. זה קשור לאחד המשפטים ששמעתי מאבא שלי לפני הרבה שנים. פעם הגיעו אליו שני אנשים שרצו לפתוח עסק בשותפות וביקשו להתייעץ איתו. אני זוכר שישבתי בחדר השני ואבא אמר להם: 'אם אתם תעבדו כמו שותפים -  תתחלקו כמו אחים. אם אתם עובדים כמו אחים -  תתחלקו כמו שותפים'".

ומה הבנת מזה?

"שאם אני רוצה להיכנס לשותפות עם אדם מסויים, אני צריך לדעת שאנו רוצים להתחלק כמו אחים. זו הנקודה העיקרית. אם זה בלתי אפשרי, אני לא נכנס לשותפות. אני יכול להציע לו לקחת דמי תיווך, סכום מסויים וגמרנו. אבל אני לא אכיר בו כשותף שלי".

הפנקס השחור

בשנה האחרונה הגיע הרב בוימגרטן להחלטה שהגיע הזמן כי גם ציבור המשקיעים הכללי בישראל יוכל להינות מניסיונה ומאיכותה של קרן ההשקעות "שלוה" אותה הקים ואותה הוא מנהל ממשרדיו בקרית בעלז בירושלים.

ועכשיו אתה פונה לשוק הגדול, שיש בו ציבור של לקוחות חילוניים שלא מכירים אותך ואת החברה שלך כלל.

"מבחינה עסקית אין לי בעיה לעשות עסקים עם כל בן אדם שהוא ישר, בלי קשר ללאום או לדת שלו. תראה, יש במשרד שלנו עובדים קבועים על חוזה, ויש גם כאלה שעובדים רק על עיסקאות ספציפיות ומקבלים לפי אחוזים. לא פעם יש ויכוחים אצלנו האם להתחיל להעסיק מישהו עם חוזה או לא, ואני אומר תמיד – 'אנו נכשלים רק פעם אחת'.

כלומר?

"אם האדם הזה לא ישר, אנו נראה זאת כבר לאחר העסקה הראשונה. אם הוא ישר – נמשיך איתו, ואם לא - אנו אולי נפסיד עסקה, אבל הוא יפסיד יותר - את כל הקבוצה שלנו. זאת הגישה שלי. בעסקים אתה נותן אמון באנשים ואני אדם אופטימי – כשאני רואה אדם אחר, אני מסתכל קודם כל על הצד החיובי שלו. יש אומרים שאני לפעמים יותר מדי חיובי".

וכשמישהו פוגע באמון שנתתם בו?

"אז הוא נכנס לפנקס השחור - ונשאר שם. והיו גם כאלה, כן. אבל זה לא שינה את הגישה שלנו, לפיה אנו מוכנים לשבת עם כל אחד ולעשות עסקים עם כל אחד".

גם במקרים, כמו שאמרת, שאתה מכיר את ההשקעה יותר טוב מאשר את המשקיע?

"כשאנו נכנסים לעסקים שכבר קיימים, אנו עושים זאת רק אחרי שבדקנו באמצעות הפרמטרים שלנו והתרשמנו שיש 'תגובה של השוק', כלומר השוק ראה את זה והגיב לזה".

ואם מדובר בשוק קטן ולא מוכר?

"אותו דבר, ואני אתן לך דוגמה. לא מזמן השקענו בכיסא מאוד חדשני שנקרא NETHRONE. כשישבתי עם מישהו שמתעסק בתחום של השקעות נדל"ן והראיתי לו תמונות של הכסא. הוא מיד אמר 'הא, זה לא חדש'. 'איך אתה יודע זה לא חדש, שאלתי אותו, והוא אמר שהוא ראה שכבר מוכרים את הכסא הזה. אמרתי לו בזהירות: 'אני חושב שאתה טועה, כי זה דבר חדש שלא יצא עדיין לשוק', וביקשתי ממנו לעצום את העיניים, להתרכז ולנסות להיזכר איפה הוא ראה את הכסא הזה. אז הבחור הזה אכן עצם את עיניו, התרכז ובסוף אמר: 'נזכרתי, ראיתי את זה בגרמניה באיזו תערוכה'. שאלתי 'והוא היה מונח על סטנד כזה וכזה?'. הוא אמר 'נכון'. ואז החל לספר איזו התלהבות היתה בקרב באי התערוכה מסביב הכסא הזה, עד שהוא ממש ראה את הכיסא הזה כבר מונח ממש 'חי' על המדף".

וגם זו, מבחינתך, "תגובת שוק".

"נכון, ולמרות שמדובר באדם אחד בלבד שראה כיסא אחד בתערוכה אחת, זאת מבחינתי דוגמה טובה לתגובה שנותנת לנו כיוון מעניין ותובנה חשובה על אותו אפיק השקעה".

ובכל זאת, חייב להיות הבדלים כלשהם בין עסק ברחוב החרדי לבין עסק ברחוב הישראלי הכללי.

"אם יש הבדל, הוא בזה שהאנשים אצלנו הולכים לעסקים בשביל להרוויח כסף, כמובן, אבל לא משתמשים בו בשביל הרושם ולא כסמל סטטוס שצריך להתגאות בו. אצלנו אנשי עסקים לא יכריזו בגאווה 'יש לי את זה, וקניתי את הדבר החדש הזה'. אם יש שוני, הוא שם".

למרות שנולד וגדל בלונדון, הרב בוימגרטן קשור בכל נימי נפשו לעיר ירושלים אליה הגיע כבר בגיל 17. זמן קצר לאחר מכן הוא נסע להתחתן בארצות הברית, וכעבור שנה חזר לעיר הקודש, בה הוא חי היום עם רעייתו ושבעת ילדיהם. מעבר לשעות העבודה, היה בוימגטרן בין מקימי עמותת "כתר ישועה", הפועלת במשרדי החברה שלו בשכונת קרית בעלז.

"למרות שהמשרד שלנו קטן מהבחינה הפיזית, הוא מאוד גדול בפעילות ציבורית. יש לנו במשרד מערכת שעוזרת בתחום הבריאות, וגם עוסקת בתמיכות כספיות למיעוטי יכולת. אנו מגייסים סכומים לא מבוטלים וזה מחולק בדרכים שונות, בין היתר בתלושי מזון שאנשים מקבלים הביתה. הרעיון הוא לתת תמיכות בצורה צנועה, שהאנשים שמסביב לא ירגישו שהשכנים שלהם מקבלים עזרה".

להגדיר מראש את ערך ההשקעה

אל איזה סוגים של עסקים מכוונת קרן ההשקעות שלך כיום?

"ההתמקדות שלי היא בשני סוגים שונים של השקעות. הראשונה היא 'סינדיקציה' – אתה לוקח קבוצת אנשים שיש להם כסף קטן ומשקיע אותו בנדל"ן או בהשקעה עסקית אחרת. לא בשוק ההון. במקרה כזה אנו מגדירים מראש את ערך ההשקעה".

כלומר אנשים באים ואומרים לך "יש לנו 20 אלף דולר פנויים – קח ותשקיע אותם עבורנו"

"נכון, אבל את הסינדיקציות האלה אני מעדיף לעשות עם אנשים שאני מכיר אותם או את העסקים שלהם".

למה?

"כי בסינדיקציה בעצם אני לוקח מהם את השליטה על הכסף, ובשביל זה אנו צריכים לתת אמון אחד בשני. מניסיון אני יודע שמאוד קשה לי לתת אמון, או להרגיש שנותנים בי אמון, כשמולי עומד בן אדם שאני לא מכיר ואין לנו שפה משותפת. מצד שני, יש לנו גם השקעות גדולות בעסקים מסויימים, ויש גם השקעות שהם שילוב של שתי הדרכים האלה".

וזה עובד?

"אנו עומדים להכנס בקרוב להשקעה של 400 אלף דולר בעסק מסויים. אחד המשקיעים אמר שהוא רוצה להשקיע את כל הכסף, אבל אני אמרתי "לא". הוא ישקיע רק 300 אלף דולר, ואת 100 אלף הדולרים הנותרים אני אחלק לסינדיקציות, כדי לתת לאנשים קטנים שאין להם מספיק כסף, גם כן להשתלב ולהרוויח".

ואיך אתה מתייחס למשקיעים "כבדים" יותר?

"בהנחה שאני יוצא לשוק הרחב, אין לי בעיה עם משקיע אחד מסיבי. אבל אני לא נכנס עם כל אחד לשותפות. צריך שהוא יהיה גוף מוכר או מישהו שבא עם חברה גדולה. למשל, אם אני אעשה עסקים עם חברת בנייה ונדל"ן גדולה ומוכרת כמו 'אזורים' או 'אפריקה ישראל' של לב לבייב, אני יודע מי עומד מאחוריהם. במקרים כאלה אפשר לעשות 'פוקוס' ואז יודעים מה זה, מי זה ואיך זה בנוי".

ואם יתקשר אליך אדם שאתה לא מכיר ויגיד לך "קראתי בעיתון על שיטת הסינדיקציה הזו והיא מצאה חן בעיניי. קח 100 אלף דולר ותשקיע אותם עבורי". מה תעשה במקרה כזה?

"אם הוא יגיע אלי ואני אראה אדם שאני לא יכול להרשות לעצמי לתת לו את האימון, אז אני מלכתחילה אנסה שלא להיסחב לעניין הזה. יש כאן המון בורות וסכנות, כי הרבה פעמים אתה לא יודע מי עומד מאחוריו. לא חסרות תביעות משפטיות בעניינים האלה, וצריך מאוד מאוד להיזהר. אנחנו הולכים עם עורכי דין ורואי חשבון ובודקים טוב-טוב".

וכשיש ספקות – מוותרים מהר?

"אני לא מחפש פה חיים קשים. התוכנית שלי היא לא להיות איש עסקים כל החיים. אני מלמד כל יום שיעור בדף היום וגם לומד לבד. לשבת וללמוד - זאת המטרה שלי. אני בא ממשפחה רבנית, לא רק עסקית. אבא שלי, למשל, לומד יותר מאשר הוא עובד, וזו גם התוכנית שלי. בינתיים, אין לי את האפשרות הזו, אבל אני מתכנן להקים מערכת גדולה שתיתן הרבה פרנסה לאנשים, ברוך השם, ואני רק אנהל את זה מלמעלה. זו בעצם התוכנית של החיים שלי".

-------------------------------------------------------------------------

הדרכת זוגות צעירים חרדיים בתחילת דרכם

בעשור האחרון פעיל הרב בוימגרטן בארגון של חסידות בעלז, שמטרתו להדריך אברכים צעירים אחרי הנישואין. הרב עצמו עסק במשך שנים בייעוץ לזוגות נשואים: "כל אברך בחסידות שלנו מקבל אחרי החתונה מדריך שמלווה אותו בנושאים שונים ועושה איתו עבודה הלכתית, השקפתית, וזה כולל גם עזרה בעניינים מאוד אישיים".

ואם האשה תרצה לקבל ממך עצה בנושא?

"העקרון הוא שגברים מדריכים גברים, ונשים מדריכות נשים. אבל גם נשים יכולות להתקשר אלי, כך שאין לי בעיה שהזוג יגיע אלי ביחד. יצא לי כבר ללוות עשרות רבות של זוגות כאלה".

גם כשזה כלול בטיפול ברגעי משבר?

"בעבר התעסקתי יותר בתחום שנקרא גישור בין זוגות, ואף עברתי קורס בנושא, אבל היום הקטנתי את רמת הפעילות שלי בתחום הזה. אני לא יכול להתרכז בכל-כך הרבה דברים חשובים בעת ובעונה אחת".

-----------------------------------------------------------------------


מדור הייעוץ לכלכלת בית בעיתון "המודיע"

המקוריות והראשוניות מאפיינות את הרב בוימגרטן עוד לפני שהקים את קרן ההשקעות הייחודית שלו: כשהבחין לפני כמה שנים כי העיתון היומי החרדי "המודיע" החל לפרסם את המוסף הכלכלי השבועי "מדורים", פנה בוימגרטן אל עורכי העיתון והציע להם לכתוב טור קבוע בנושאים הקשורים לכלכלת בית. לא פחות. העורכים החליטו לתת צ'אנס לבחור הצעיר והאנרגטי, ולא הצטערו. בוימגרטן השקיע בטור את כל הניסיון שצבר בחילוץ משפחות ועסקים שנקלעו למצוקות כלכליות, ותגובות הקוראים והקולגות היו נלהבות.

"היום אמנם זה כבר נהיה דבר די רגיל, אבל כל התחום הזה של ייעוץ בכל הנוגע לניהול פיננסי של משקי בית חרדים, היה אז חדשני ומאוד רלוונטי", מתאר הרב את הרומן הראשון והמוצלח שלו עם התקשורת. "בהתחלה פירסמתי את הטור בשם בדוי, אבל בהמשך כבר חתמתי עליו בשמי האמיתי. בסוף יצא שפרסמתי שם כמה עשרות מאמרים במשך שנה וחצי, אשר יועדו בעיקר לגברים חרדים בעלי משפחות".

איזה עצות וטיפים נתת להם?
"לדוגמה, איך עושים ביטוח כראוי ואיך בוחנים תוכניות ביטוח שונות, איך לעבוד עם צ'קים וממה צריך להיזהר. ולא פחות חשוב, זה היה מדור שהתעסק גם עם הפסיכולוגיה של הכלכלה - איך השוק, ובעצם כל תחום השיווק, משפיעים על הבן אדם ועל משפחתו, ואיך הוא יכול 'להינצל' מהם".

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.