כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ראיון השבוע

מומחה למדעי הקנין והרוח

2/05/2008

בשנת 1997 נאלץ עו"ד מאיר דהאן לנסוע עד למכון למחקר משפט מתקדם באוניברסיטת לונדון כדי להשלים תואר שני בדיני קנין רוחני - תחום משפטי שהאקדמיה בישראל התעלמה ממנו לגמרי. 10 שנים אחרי, הוא חובק שני ספרים שעוסקים בקנין רוחני ובפטנטים, שמח לראות איך ישראל הופכת למעצמה עולמית בתחום המצאות הלואוטק, ומאמין שזוהי המהפכה החברתית החשובה של השנים האחרונות

בראיון מרתק למערכת 'אקונומיסט' מספר עורך הדין מאיר דהאן (44) כיצד החליט לפני יותר מ-10 שנים שהוא מעוניין להעמיק את ההתמחות המקצועית שלו בתחום הקנין הרוחני, וכי שש שנים לאחר שסיים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל-אביב, היה לו ברור שאת התואר השני הוא כבר ישלים במוסד לימודים בחו"ל. אבל רק כשפסע בפעם הראשונה לתוך הספרייה המקצועית שבמכון למחקר משפטי מתקדם שבאוניברסיטת לונדון, הבין  עד כמה משמעותי היה הפער בין ההתייחסות בחו"ל לכל נושא הקנין הרוחני, לבין מצבו האקדמי העגום של התחום החשוב הזה בישראל בשנת 1997.

"הספרייה המשפטית של המכון בלונדון היא בת ארבע קומות", מתאר עו"ד דהאן את החוויה, "כשכל קומה היא בגודל של מגרש כדורסל חוקי, וכול-כולה ספרים ומאמרים העוסקים בקנין רוחני. אם תלך לספרייה משפטית באוניברסיטה או מכללה בישראל, תגלה שכל הספרים העוסקים בתחום מצטופפים על מדף אחד לא גדול. באותו רגע, שם בספרייה בלונדון, הבנתי עד כמה התחום הזה יכול להיות רחב ומרתק, ובאותה נשימה - עד כמה הוא לא מפותח באקדמיה שלנו".

מה לומדים במשך שנה וחצי במכון שמתמחה בדיני הקניין הרוחני?

"כל מה שקשור לתחום, וזה המון – החל בהמצאות, מדגמים, זכויות יוצרים, מוניטין וסימני מסחר, דרך בעלות על יצירות וניסוח חוזים בתחום הקנין הרוחני, וכלה בחיפוש, עריכה ורישום של פטנטים. שתבין, מתוך 200 הסטודנטים שלמדו במחזור שלי, היינו רק שניים מישראל. כ-100 סטודנטים היו פרקליטים בכירים מכל רחבי העולם, שהמדינות שלהם הגיעו למסקנה שהן זקוקות לכוחות משפטיים בתחום המתפתח הזה, ושלחו אותם להכשרה מקצועית. שאר הסטודנטים במחזור הגיעו מחברות וממשרדי עורכי דין בסקטור הפרטי מכל רחבי העולם".

מאז שהשלים את התואר השני שלו במשפטים בלונדון, הספיק עו"ד דהאן, תושב גבעתיים, לפתוח מחלקה משפטית במשרד ישראלי ידוע לייעוץ ולעריכת פטנטים, לפרוש ממנו ולפתוח משרד פרטי משלו בתל-אביב, בו הוא מלווה ממציאים "מהרגע שהרעיון צץ להם בראש, ועד תפירת העיסקה הגדולה של מכירת הפטנט", כהגדרתו. בין לבין, הוא הוציא לאור שני ספרים – "קנין רוחני" ב-2003 ו"פטנטים" ב-2006, המיועדים הן למשפטנים שאינם מומחים בתחום, והן לממציאים ומשקיעים שמעוניינים להכיר את זכויותיהם בתחומים רגישים אלה.

מה האינטרס של מדינה להכשיר כוח אדם משפטי בתחום הפיתוח ההמצאתי?

"מרבית המדינות בעולם מעודדות פיתוח של טכנולוגיות, מוצרים ושירותים חדשים המשפרים את איכות החיים ומאיצים את התפתחות החברה. הניסיון מלמד שיוזמה פרטית, שהיא תמצית סוד ההצלחה של משק מודרני, מתפתחת במקום שבו יש תגמול ראוי למאמץ ולהשקעה של הפרט. חוקי הפטנטים בעולם מעניקים לממציא מונופול בהמצאה לפרק זמן מסוים, במטרה לעודד יוזמה פרטית לפיתוח המצאות תוך השקעת משאבים כלכליים ואינטלקטואליים. חוקי הפטנטים, מצידם, מחייבים את הממציא לחשוף את ההמצאה, כתנאי לקבלת הפטנט".

למה זה חשוב כל-כך?

"כיוון שחשיפת ההמצאה ברבים מרחיבה את הידע הקיים, מאפשרת לבסס על ההמצאה פיתוחים נוספים, מאפשרת לציבור ליישם ולנצל את ההמצאה לאחר פקיעת תוקפו של הפטנט. חוקי הפטנטים במדינות רבות מבוססים על אותם עקרונות משפטיים ואמנות בינלאומיות, המביאים ליצירת חוקים דומים, שהרי פטנט הוא מעין הסכם בין הממציא לבין המדינה, לפיו המדינה מעניקה לממציא מונופול בהמצאה לתקופה של 20 שנים, במטרה לעודד גילוי ופיתוח של המצאות ופרסומן ברבים".

איזה סוגי המצאות אתה מתעסק ומייצג?

"כל מוצר, אביזר, מכונה, מכשיר או מיתקן פיזי שאפשר 'להחזיק ביד', כלומר המצאות לואוטק שמהוות להערכתי כ-70 אחוז מסך ההמצאות המוגשות מדי שנה בישראל. מדובר בדרך כלל בבני אדם מן השורה, שכירים, שיש להם רעיון בראש ורוצים להגשים אותו. אני מדריך אותם לאורך כל המסלול, מזמין עבורם חיפוש פטנטים דומים ברחבי העולם, רושם עבורם את הבקשה לפטנט, משדך להם במידת הצורך משקיעים וחברות פיתוח ושיווק, והכי חשוב – מכין להם את החוזים מול המשקיעים, השותפים, במידה ויש, המפתחים, היצרנים והמשווקים של ההמצאה שאמורה להפוך למוצר. בגלל שאני עורך דין עם ראייה ורקע עסקי, אני רואה את עצם הגשת הבקשה לפטנט אמצעי למכירת הרעיון והמוצר. כלומר, אני מלמד את הממציא איך לעשות מההמצאה שלו כסף".

איך היית מסכם את תחום הקניין הרוחני בישראל, נכון להיום?

"בעבר הלא-רחוק, מרבית הפטנטים בישראל היו בתחום ההייטק – תקשורת סלולרית, מחשבים, תוכנות וכדומה, כך שלא היתה פלטפורמה לכל אותם ממציאים מהציבור הרחב, שכירים בדרך-כלל, שפיתחו מוצרי מדף לואוטק, אבל היו זקוקים לסכומי כסף אדירים כדי שמישהו בכלל יתייחס אליהם. רק בשלוש השנים האחרונות חל שינוי מבורך בתחום, בעקבות כניסתם של גופים כמו המרכז הישראלי לממציאים בשיטת שניידר וחברת מייקרודל, המתמחים בפיתוחי לואוטק. גופים כאלה בנו פלטפורמות המאפשרות גם לאזרחים מן השורה להגשים את רעיונותיהם הפשוטים – הן בפיתוח ובייצור ההמצאות והן באירגון מפגשים של הממציא עם משקיעים רציניים. השינוי הזה הופך את ישראל למעצמה עולמית בהמצאות של מוצרי מדף, ואני רואה בזה מהפכה חברתית חשובה מאוד".

אתר האינטרנט של עו"ד מאיר דהאן: http://www.mdpatents.com/home.htm

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.