כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
רשויות מוניציפאליות

הקמת חברות עירוניות לרשויות מקומיות

23/04/2008

חברות עירוניות קיימות מאז קום המדינה (וחלקן גם לפני כן), כאחד מכלי הביצוע של הרשויות.

בעשור האחרון התרחב סקטור זה בצורה משמעותית. התרחבות זו, באה במקביל לדרישה של הממשלות להתייעלות והקטנת מעורבות ומימון הרשויות המקומיות בתחומים חברתיים וכלכליים כאחד (לדוגמא : שיכון ותעשיה, מוסדות לקשישים ועוד).

כיום, רשומות בשלטון המקומי כ – 360 חברות עירוניות (כ- 50% פעילות), כאשר כ – 80% מהן הינן חברות לפיתוח כלכלי אורבני, והשאר פועלות בתחומים שונים, כמוגדר ברשות המקומית הייעודית. הרשויות המקומיות מגלות עניין רב בכלי החברות העירוניות, לאור הפיתוח האורבני המואץ והצורך במענה מהיר, יזמי, יצירתי, גמיש ופשוט מהמערך המקובל במסגרת עירונית-ציבורית מסורתית. זאת בשילוב ההנחיות, הכללים והתפיסות המקובלים במסגרת מנגנונים ציבוריים.

זה מכבר השתנתה התפיסה של הרשויות המקומיות ואין הן רואות את יעודן רק באספקת שירותים מוניציפאליים מתוקף החוק.

הסביבה התחרותית שבה הן פועלות מביאה לאורינטציה של שיפור איכות החיים בישוב, הרחבה ומיגוון של מקורות תעסוקה, פיתוח תשתיות ושיפור התדמית.

כל אלה חיוניים למשיכת אוכלוסיות "חזקות" ויזמים, להקמת מוקדים של תעשייה מתקדמת וכיוצ"ב. גם מצד התושבים קיימת תופעה של עליה בציפיות לרמת השירותים, במקביל לעליה ברמת החיים. 

סוגיות מרכזיות: 

להלן נתעכב על מספר נקודות אקטואליות, אשר מאפיינות את המגמות של העשור האחרון, עד לתחילת המאה ה- 21.  

א. הפיתוח האורבני

נושא זה הפך להיות התחום המוביל ועילת ההקמה העיקרית של תאגידים עירוניים בעשור האחרון וזאת בעקבות הצמיחה האורבנית המואצת שעברה על המדינה מהשליש הראשון של שנות ה – 90 ואילך , כתוצאה מהעלייה ההמונית.

הצמיחה האורבנית יצרה זירה תחרותית לרשויות המקומיות בכל הנוגע לפיתוח שכונות המגורים ומשיכת אוכלוסיות "חזקות" ובמיוחד בכל הנוגע לייזום והקמה של אזורי התעסוקה.

התכנון המואץ של אזורי תעסוקה ובמיוחד במרכז הארץ משקף במקרים רבים גם את הרצון להרחבת "בסיס המס העירוני" .
בהמשך לתהליכים אלו גדלה המוטיבציה של הרשויות המקומיות ובמיוחד בקרב המבוססות שבהן להגדיל את הערך המוסף מתנופת הפיתוח העירוני שבתחומן , באמצעות ניהול עבודות התשתית.

שדה פעולה נוסף – השבחת נכסי נדל"ן עירוניים

בשנים האחרונות עומד ענף הנדל"ן בסימן של עודפי היצע כתוצאה מעצירת הצמיחה הדמוגרפית ובהמשך בעטיו של המשבר הכלכלי הממושך בעולם ובמשק שמשתקף בראש ובראשונה, גם בתחום הנדל"ן.

כתוצאה מכך, החריפה התחרות על משיכת אוכלוסיות ובמיוחד אלו שנחשבות ל"שכבות חזקות" וכן על יוזמות להקמת מוקדי תעשיה מתקדמת (הייטק).

החברה העירונית הינה איפוא כלי ראשון במעלה להשגת היעדים האסטרטגיים של הרשות המקומית בזירה התחרותית. 


ב. קשרי הגומלין עם הסקטור הפרטי

החשיבות של יזמות ציבורית שמקורה באסטרטגיה של הרשות המודעת כיום יותר מתמיד לצורך לפעול להגשמת יעדיה הציבוריים – איננה מוטלת בספק והגישה האקטיבית מצד הרשויות המקומיות הינה חיובית ללא ספק.

החברה העירונית, נועדה בין היתר לאפשר מימוש יעדי "היזמות הציבורית".

מאידך גיסא, מתעוררת סוגיית יסוד הנוגעת לממשק ולקשרי הגומלין שבין הרשות לגורמים בסקטור הפרטי, המסחרי.

במידה מסוימת אפשר למצוא הקבלה עם סקטור החברות הממשלתיות, שעומד בשנים האחרונות בסימן מדיניות ההפרטה.

גם השלטון המקומי חייב לאמץ, עקרונית, מדיניות למניעת חפיפה וכפילות עם גופים פרטיים ומציאת תחומי פעולה שבהם ערך מוסף ליוזמה הציבורית.

מכאן, ניתן לגזור את השיטות לשיתוף ההון והיזמות הפרטיים ומציאת העיתוי להעברת פעילות ציבורית לידיים פרטיות.
בכל מקרה, החברה העירונית אמורה למלא תפקיד מפתח במקרים שנדרש שיתוף פעולה עם גורמים עסקיים (שהוא מעבר לפרסום מכרזים או מכירת נכסים).

כמובן שיש להתמקד במקרים שבהם נדרשת יוזמה ציבורית.

בעשור האחרון הצטברו דוגמאות רבות של שיתוף פעולה מסוג זה (לדוגמא : הקמת בנייני עירייה במסגרת עסקה נדל"נית עם גורמים פרטיים או דוגמא קיצונית יותר: מכירת מעל ל – 50% ממניות מת"ם ע"י החברה הכלכלית של עיריית חיפה) וכמובן שיש מקום להפיק לקחים בהתאם. 

ג. מסלולים חדשים למימון תוכניות פיתוח ופרוייקטים

PROJECT FINANCE- נושא נוסף שמתקשר לנושא הקודם ואף הוא זכה לתנופה מרשימה בשנים האחרונות הינו בתחום מימון הפיתוח.

הן ממשלת ישראל והן השלטון המקומי פיתחו מספר שיטות של (PROJECT FINANCE) שרווחו בעולם המערבי ואף בארצות מתפתחות.

הכוונה לשיטות כגון – BOT-PFI (תכנון – ביצוע – מימון – הפעלה והחזרת הנכס לבעלים), אשר במסגרתו ניתן לגייס מקורות מהסקטור הפרטי למימון פרוייקטים של תשתיות בשיטה של מתן זכיון ארוך טווח.

דוגמאות : כביש חוצה ישראל ומנהרת הכרמל.

במקרים רבים, הפרוייקטים הינם מטעם רשות מקומית או מינהלה משותפת לממשלה וגוף מוניציפלי.

למשל: רכבת קלה בי-ם (מכרז בינ"ל מטעם החשכ"ל ועיריית י-ם), מכוני טיהור קולחין (בנתניה , נהריה , אשדוד , קרית גת ,ב"ש ועוד), מכרז שעומד להתפרסם מטעם איגוד ערים לפסולת של גוש דן.

לאחרונה, נשקלת האפשרות של מסלול אג"ח ייעודי למימון פרוייקטים. הנושא הנ"ל עשוי בהחלט לתרום לחיזוק כושר הפעולה של התאגיד העירוני. 

ד. מיסוי

ככל שמסתעפת הפעילות הכלכלית שקשורה בתאגידים העירוניים עשויות לצוץ בעיות מיסוי (מע"מ, מס שבח וכיוצ"ב) ובמספר מקרים נדרשו שלטונות המס לקבוע כללים בנושא זה. לנושא זה השלכות על מה שנאמר לעיל. 

ה. כלים וטכניקות ניהוליות

טכניקות ניהוליות מתחלפות מדי פעם ובשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת ל"כלי מדידה" כגון "מרכזי רווח" או "סרגל הישגים", בתור אמצעי להערכת תפקוד של יחידות מנהליות. בהקשר זה רווחות שתי גישות חלופיות:
האחת גורסת שניתן במסגרת העירייה להפעיל "מרכזי רווח" מחלקתיים ולקיים מערך מדידה שיבטיח ניהול יעיל במסגרת תקציב נתון.

גישה שניה גורסת לעומת זאת שמסגרת של תאגיד עירוני שמנוהל בכללים של מאזן ודו"ח רווח והפסד היא היחידה שיכולה להבטיח מוטיבציה וניהול כלכלי של השרות.

הגישה הרווחת כיום היא הגישה השניה, כאמור לעיל. 

דוגמאות חדשניות להפרטת תחומי פעולה באמצעות תאגידים עירוניים: ביצוע תשתיות, בניית מוסדות ציבור, פנוי ובינוי, חניה, גינון ופארקים, משק המים והביוב (תיאגוד) תרבות הפנאי ועוד. 

ו. גיוון תחומי הפעולה של הרשויות המקומיות

קיימת כאמור מגמה רצופה של לחץ לגיוון תחומי הפעולה "הקלאסיים" של הרשויות המקומיות ובמיוחד במקרים של אוכלוסיות מבוססות.

לדוגמא: לא רק חינוך, פינוי אשפה והסעות תלמידים, אלא גם: תרבות הפנאי, הקמה והפעלה של מאגרי מידע ממוחשבים, מתקני חנייה, פרוייקטים אורבניים וייזום. נושאים אלו מתאימים לכאורה למסגרת של חברה עירונית. 
 
כללי המשחק 

א. כללי

בשנים האחרונות הצטברו לקחים המעידים על הצורך בבחינה וגיבוש של כללי משחק חדשים בסקטור החברות העירוניות , בהתאמה לאתגרים החדשים ולסביבה התחרותית.

בדרך כלל הגישה האקטיבית של חברות עירוניות נתפסת כלגיטימית ורצויה ע"י הממשל , אולם במקביל קיימת ערנות לצורך בבקרה להבטיח את שמירת המסגרות ואי שימוש לרעה במכשיר הנ"ל.

לשם כך, יש להמשיך ב"דיאלוג" עם השלטון המרכזי.

איגוד מנהלי החברות העירוניות בשלטון המקומי מתעמת לא פעם עם נציגי הממשלה בכל הנוגע לשילובו בפרוייקטים ובמכרזים ממלכתיים כגון : התחדשות עירונית (פינוי ובינוי) , הפרטת תחבורה ציבורית , בניית מוסדות ציבור , פיתוח קרקעות המדינה וכו' . 

ב. הרציונל

חברות עירוניות הן בדרך כלל חברות בבעלות הרשות המקומית, אחת או יותר, או בשותפות עם גורם אחר, ממלכתי, ציבורי או פרטי.

בהיות החברה העירונית חברה בערבון מוגבל, אין היא שונה מבחינה משפטית – עסקית מכל חברה בע"מ והיא פועלת כגוף עסקי לכל דבר ועניין. ככזו יש לה מספר יתרונות מובהקים על המערכת הבירוקרטית הקיימת.

החברה פועלת על בסיס עסקי, כמשק סגור, בעל מדדי הצלחה כלכליים .

הפעילות היא בעלת אופי משימתי ויעדים ברורים.

החברה העירונית מהווה משאב חשוב לפיתוח אורבני וליזמות בקרב הרשות המקומית. העברת פעולות מסוימות מהרשות לחברה העירונית מכילה יתרונות תפעוליים ויתרונות כלכליים.

הכוונה ביזמות עסקית – כלכלית ברשות המקומית, היא ליצור ולקדם פרוייקטים כלכליים לרווחת תושבי הרשות באמצעות משאבים עירוניים או משאבים ציבוריים ו/או פרטיים הנמצאים בגבולות הרשות המקומית ואשר קידומם יבטיח תשואה חיובית, ציבורית וכלכלית.

יתרונותיה של החברה העירונית על פני הרשות, הם בעיקר בדרבון יזמות כלכלית בתחומים שונים כגון : בניה, שיכון, תחבורה, ספורט, תרבות, נופש וכדומה.

הכוונה "בדירבון" הינה בכך שהחברה העירונית נמצאת למעשה בנקודת המפגש שבין צרכי השוק לבין מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות (פרנסי העיר) ובין בעלי ההון (היזמים).

החברה העירונית נמצאת למעשה בצומת שבין התחום העסקי בו ההתנהגות מוכתבת ע"י שיקולים של יעילות ורווח, לבין התחום השלטוני – ציבורי, בו השיקולים המנחים הם מינהל תקין ושמירה על אינטרס ציבורי.

החברה העירונית מסוגלת לזהות, ליצור ולעודד יוזמות כלכליות בתחומים בהם הסקטור הפרטי חושש להשקיע, מסיבות של סיכון עסקי גבוה, או חשש מפני עיכובים בירוקרטים (דהיינו "כשל שוק"). 

ג. כיצד ה"עסק" פועל

רוב החברות העירוניות מתבססות על גוף מצומצם בעל כח – אדם מינימלי ויעיל הקונה שירותים (אאוטסורסינג).

דרך זו הוכחה כלכלית והיא יעילה מבחינה עסקית וציבורית ומאפשרת התנתקות מהגוף נותן השרות מיד לאחר גמר ביצוע הפרוייקט.

בכל הנוגע להפרטת שירותים באמצעות גוף פרטי , יש לשכלל את דרכי ההתקשרות ולבנות מערך בקרה מתאים . 
 
לסיכום 

החברה העירונית אינה המצאה חדשה, אולם, הפיכתה לגורם משמעותי וחשוב במשק הישראלי היא תופעה חדשה יחסית.
היא נועדה לגשר בין הרשות המקומית – גוף הקובע והמבצע מדיניות עירונית לבין הסקטור הפרטי – בעל המשאבים, הכלים והאורינטציה העסקית, להבטיח הצלחת פרוייקטים כלכליים ציבוריים בקנה מידה משמעותי.

החברות העירוניות הפכו בשנים האחרונות, ללא ספק, לגורם דומיננטי בפיתוח הכלכלי של הרשויות המקומיות.

אך גם כיום עם עליית מעמדן ומרכזיותן של החברות העירוניות , עדיין קיים צורך בהגברת המודעות לגביהן גם בקרב הרשויות המקומיות עצמן וגם בקרב מקבלי החלטות בשלטון המרכזי.

יש לעודד פעילות ותרומה מצידן של החברות העירוניות לקידום ופיתוח התשתיות והתעשייתיות, העסקיות, החברתיות, התרבותיות והכלכליות במסגרת הרשויות המקומיות.

במקביל, יש לקדם ולשכלל את שיטות העבודה והמכשירים ובמיוחד אלו שנועדו לרתום את הסקטור הפרטי לקידום פרוייקטים חשובים לאינטרס העירוני.

במסגרת זו, יש מקום לשיתוף פעולה ולהעברת ניסיון ולקחים בתוך המערכת המוניציפלית באמצעות ימי עיון, השתלמויות ומערכת לימודים שוטפת, הנערכת ביוזמת איגוד מנהלי החברות העירוניות בשלטון המקומי.  

הלל גרנות - נשיא איגוד מנהלי החברות העירוניות בשלטון המקומי בישראל, נמצא בימים אלו בסדרת הרצאות בדרום אמריקה העוסקות בהקמת חברות עירוניות לרשויות מקומיות באמריקה הלטינית. 
  
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.