כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
הייטק, ביומד

ביומד כחול-לבן

4/05/2008

שינויים רבים עברו על תעשיית מדעי החיים הישראלית משנות ה-80' ועד היום. שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2008", הצפוי למשוך לישראל בחודש מאי את מיטב הכוחות בעולם, מהווה הזדמנות לסקור את התגלגלות התעשייה מימיה הראשונים ועד היום ולתהות בקול רם לגבי שאלת השאלות: מה דרוש על מנת להצליח בתעשיית מדעי החיים הישראלית?

את הובלת הכנס השנתי לקחו על עצמם השנה שניים שמייצגים היטב את התעשייה: רותי אלון, שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו, מנהלת תחום ההשקעות בחברות ביומד ויו"ר איגוד מדעי החיים הישראלי (ILSI- Israel Life Science Industry), שהתנדבה לשמש כיו"ר ועדת ההגוי של הכנס וישראל מקוב, יו"ר משותף, הנחשב לאחד מראשי המשק ומאבירי תעשיית הביו-טק בישראל, נשיא ומנכ"ל טבע לשעבר וכיום יו"ר חברת הציוד הרפואי גיוון אימג'ינג שמקבוצת איי.די.בי.
 
ישראל, נסה למקם את ישראל על מפת תחום מדעי החיים העולמית מבחינת גודלה וההיצע שלה לשוק העולמי ומבחינת החדשנות שהיא מביאה לעולם.

"תעשיית הביומד בישראל היא די מובילה בתעשייה הגלובלית, בעיקר בתחום של היזמות והחדשנות. היום הגענו לבשלות מספקת על מנת לא רק לייצר ולמכור חדשנות, אלא גם כדי לפתח תעשייה שמרכזה בישראל והפעילות שלה גלובלית. אנחנו בתנופה של חדשנות יותר מאשר בתנופה של התעשייה עצמה, וגם את זה הייתי שמח לראות (שיקרה במקביל)".

לדברי מקוב, תעשיית הביומד הישראלית היא יותר בוגרת ולחברות המובילות בה תנתן במה להציג את עצמן לעולם החיצון. "זו גם הסיבה שהדגש שלנו השנה בכנס הוא לא על הרצאות מדעיות, אלא על הרצאות עסקיות, הצגת החברות החוצה. אנחנו נותנים הזדמנות שווה לכל חברה ומעריכים שהחברות עצמן, שמעוניינות להציג טכנולוגיות חדשות, תיצורנה את העניין. הבאזז השנה יווצר באינטראקציה בין המציגים ולצופים".

מה דרוש על מנת שהביוטכנולוגיה תהפוך למנוע צמיחה במשק שלנו? מה דרוש על מנת שהכלכלה הישראלית תפיק את מלוא התועלת מהפוטנציאל הגלום בתעשיית הביומד?

"התעשייה בשלה להתחלת התהליך של הפיכה לחברות רב-לאומיות. עד היום 'מכרנו' את החדשנות הישראלית בשלבים מוקדמים של שרשרת הערך לגורמים זרים, אך כיום אין לפחד מהאתגר ולממש את החברות, לא בשלב הנמוך, אלא לכיוון התעשייה הגלובלית, כך שהיא תתרום לתעשייה הישראלית ולצמיחה הכלכלית. יש לנו את כל האפשרות לעשות את זה. יש לנו את כח האדם המתאים ואנחנו רק צריכים להכשיר יותר מנהלים, שיוכלו להביא איתם ניסיון ושיהיו מוכנים להתמודד עם האתגרים של הפיכת החברות לחברות גלובליות".

לדברי מקוב, הנהירה לבורסה היא מקור לגיוס, אך הליכה מוקדמת מדי לבורסה היא נטל על החברה, שפתאום צריכה לעסוק בתוצאות רבעוניות ובניהול חברה בורסאית, במקום לעסוק בנושא המדעי החדשני, שהוא הנושא העיקרי. "אני לא מצדד באותם מקרים בהם המימון של הקרנות הוא לא מספיק טוב, ואין ברירה והבורסה מגיעה כפשרה. זה לא המצב האידיאלי. אם יש ברירה אחרת, עדיף לא להיכנס לבורסה בשלבים מוקדמים של החברה".

"הממשלה נותנת די הרבה", אומר מקוב, "אך היא בהחלט צריכה להשקיע יותר בחינוך על מנת שנקים דורות חדשים של יזמים חדשניים. אנו צריכים את הסיוע הספציפי במתן עדיפות לחלק מהתחומים וגם אם היא נתנה להן בעבר עדיפות אני הייתי רוצה לראות שהיא תספק יותר משאבים".

האם, לדעתך, ניתן יהיה לשחזר את הצלחת "טבע" בחברות ביומד נוספות?

"אני חושב שאפשר להקים כאן 'טבע 2'. ניתן בהחלט לשחזר את ההצלחה, כי החברות יכולות לעמוד באתגר ולהפוך לגלובליות ולא למכור את עצמן, אלא לפעול מכאן. שיילכו בדרך של 'טבע' מבחינת העצמאות ולא יימכרו לזרים".

לאן, לדעתך, מועדות פני התעשייה?

"אני מצפה שהתעשייה תמשיך לגדול. היא בשלה להגיע לשלב השני של חברות גלובליות, דוגמת 'טבע'. אני מאוד מאמין בכך שחברות ביומד ישראליות, בשלות וחזקות, יניעו את הכלכלה שלנו".

לדברי רותי אלון, המטרה בכנס השנה היא להביא כמה שיותר משקיעים, מנהלי פיתוח עסקי ומשלחות מאירופה, ארה"ב ומהמזרח. "זו גם הסיבה מדוע בחרנו להציג את החברות הישראליות המתקדמות ביותר, הבשלות והבוגרות ביותר, הנמצאות, או בשלב מכירות, או בשלב ניסויים קליניים. כל החברות המשתתפות תצגנה את ההיבטים העסקיים והמעשיים ולא את ההיבטים הרפואיים-מדעיים. גם אתר האירוע מקדיש לחלק העסקי חלק נכבד: לכל חברה מציגה יש לינק לתיאור העסקי שלה ולאתר שלה (אם יש אחד כזה). מטרת הבחירה בהרצאות עסקיות ולא מדעיות: כך, כל באי הכנס, שחלקם/רובם אינם מבינים גדולים בתחום ספציפי, יוכלו להבין את כלל ההרצאות, את המגמות העיקריות בתעשיית הביומד הגלובלית, וכל תחום ספציפי ימצא את ההבנה - כיצד להשתלב במגמות הרחבות הללו. ההרצאות תצגנה את הסיכויים והסיכונים בתעשיית הביומד הגלובלית - כל פעם מכיוון אחר. אחת ממטרות המארגנים השנה היא להעשיר את הידע לגבי 'מה נדרש מחברת סטארט-אפ מתחילה על מנת להצליח בתעשייה הגלובלית'".

לדברי אלון, חדר הפוסטרים/הנטוורקינג הפתוח יתמקד ב-4 תחומים:

1. אימונולוגיה, תורת החיסון, 2. הלב וכלי הדם (Cardiovascular), 3. אונקולוגיה, חקר גידולים והדרכים לריפויים, 4. מטבוליזם אנדוקולוגיה. "פנינו לאנשים מהתעשייה, מבתי-החולים, מהאקדמיה (גם מחברות מסחור טכנולוגיה דוגמת רמות), ואפשרנו להם את האופציה להרצות בחדר הזה. זמן נכבד יוקדש לחממות, על מנת לתת גם לחברות הצעירות במה באירוע. מעבר לכל, אנחנו שמחים, שנשיא המדינה, שמעון פרס, שהתבטא רבות על חשיבות המדע הישראלי, ייפתח את האירוע ויביע בו את החזון שלו, כאחד מהתומכים הנלהבים בתעשייה זו".

תחושה של התבגרות השוק

"שנת 2007 נתנה תחושה כללית של התבגרות השוק ושל עשייה ופעילות על בסיס נסיון במקום תעייה באפלה בעבר", מסכמת גלי וינרב, כתבת הביומד של גלובס. "בשנת 2007 יצאה תרופה חדשה לשוק - מאורע די חריג, הונפקה חברה בחו"ל בשווי של 330 מיליון דולר ונכנסו חברות מוערכות וגדולות לבורסה בתל אביב", אומרת וינרב. "התעשייה התבגרה ואולי 2007 היתה שנת ההבשלה".

בין הנפקות הביומד הגדולות עליהן מדברת וינרב ניתן למנות את ביוליין שגייסה בתחילת 2007 מעל 50 מיליון דולר, איתמר מדיקל שגייסה 25 מיליון דולר ו-IDB וטבע שהוציאו לבורסה את כלל תעשיו ביוטכנולוגיה לפי שווי של 250 מיליון דולר. שמות נוספים מהתחום שראו את הבורסה בשנה החולפת: מזור, בריינסווי, סיאלו, אלוטקס, אבוג'ן, פרוקוגניה, אינטרקיור ואקסלנז. שתי הנפקות בולטות ראה השוק הישראלי השנה בחו"ל: זו של רוזטה בנאסד"ק  וזו של פרוטליקס בבורסת אמקס (לפי שווי של 330 מיליון דולר) וגם של מדג'ניקס שגייסה 8.6 מיליון דולר ב- AIM. מספרים נוספים שעשו את השנה: מדינגו שגייסה 27 מיליון דולר, אנג'יוסקור שגייסה 30 מיליון דולר, והאקזיטים של רימון מדיקל (80 מיליון דולר), נאסס שנמכרה ב- 75 מיליון דולר, הוירוסיינס שנמכרה ב- 16.5 מיליון דולר.

בין ההצלחות הרחוקות מהבורסה או מהקרנות, ניתן היה לראות בשנת 2007 את אלה של נעורים, שסגרה הסכם שיווק עם לונדבק, קונטיפי שחתמה על הסכם עם חברה אמריקנית גדולה ואנזימוטק שרשמה מכירות שיא של עשרות מיליוני דולרים.

ואי אפשר לדבר על הצלחות הביומד הישראלי בלי להזכיר את זו של חברת קמהדע, שנסחרת בבורסה בתל-אביב. בסוף מרץ 2008 הודיעה החברה כי מוצר הדגל שלה, עירוי לטיפול בחסר תורשתי של חלבון (המהווה טיפול קבוע לחולים בנפחת תורשתית), עבר את השלב השלישי של הניסויים הקליניים, לפי דו"ח הביניים שמסכם את תוצאות הניסוי, מה שאומר כי כעת פתוחה בפני קמהדע הדרך להגשת תיק רישום ל -FDA האמריקני. קמהדע צופה להשלים את תהליך קבלת אישור ה-FDA ולהתחיל במכירות המוצר במהלך 2009. כדי להבין מדוע התעשייה כולה צהלה ושמחה יש רק להזכר בכישלון של קריקס שנאלצה לקבור את התרופה שפיתחה למחלת כליות, לאחר שנכשלה בשלב השלישי של הניסויים הקליניים, חברת XTL שנכשלה בניסויי הצהבת, וכן החברות אובקיור, כן-פייט ואפיקס.

"מה שאולי היה נדמה שקרה ב- 2007 ולא קרה בפועל הוא כניסה אמיתית של חברות בינלאומיות לישראל", אומרת וינרב. "אמנם חברות התרופות והמכשור הבינלאומיות נמצאות כאן כמשקיעות, כרוכשות חברות, כמפיצות וכזירה לניסויים קליניים, הן עדיין לא באות לכאן להקמת מרכזי פעילות בסגנון של אינטל בחיפה. נקודת האור היחידה כאן היא שבינתיים קמים מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות בישראל עם הרכישה של חברות צעירות על ידי חברות גדולות".

סיכון גדול

זיו סגל, אנליסט עבור גופים פיננסיים רבים ובינהם Easy Forex ו- CIBC מזהה חולשה זמנית של סקטורי הבריאות והביוטק, אך חוזר ואומר כי ההשקעה בבריאות ובמיוחד בביוטק, הם, לדעתו, אבן יסוד עבור כל תיק השקעות לשנים הקרובות. "מדובר בענפים רבים: תרופות, ביוטק, אבחון, מחקר ועוד ובהחלט יש מגוון אפשרויות השקעה שם".

לעומת סגל, ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, מעט יותר פסימי כשהוא מתייחס בעיקר ל- 40 חברות הביוטכנולוגיה הנסחרות באחד העם. "כשחברות רבות רושמות תשואות שליליות, ההשקעה בענף מעוררת ספקות. מהסקירה שערכו כלכלני החברה עולה כי חברות הביוטק הנסחרות בברוסה התל אביבית הפסידו יחד במחצית הראשונה של 2007 סך של 330 מיליון שקל. "הנתונים מעידים על הסיכון הגדול של החברות בתחום הביוטק", אומר קובנט. "מעטות יצליחו להגיע למוצר סופי בעל הצדקה כלכלית". לדבריה של רונית הראל בן זאב, שהתייחסה לסוגיה, כשמדובר על ביוטכנולוגיה צריך לאמץ ראייה מעט שונה: "את מידת ההצלחה של חברות הביוטכנולוגיה צריך למדוד לטווח הארוך", והיא אופטימית. "נכון שהמימון שחברות הביו מגייסות הוא עתיר סיכון, אך, הוא גם עתיר סיכוי. יש בו תרומה לצמיחת המשק ולתדלוק קטר הייטק הישראלי".

וגם שחקנים חדשים הצטרפו לזירה המתחממת: קרן ההון סיכון ויטהלייף הודיעה בסוף פברואר 2008 על כוונתה להשקיע כ- 180 מיליון דולר בחברות ביוטק ישראליות. הקרן החדשה - SCPVitalife - תשקיע בטכנולוגיות רפואיות, בחברות מכשור רפואי, חברות דיאגנוסטיקה והדמיה ובחברות זיהוי ביומטרי והיא מתכננת בסך הכל כ- 15-20 השקעות. לדברי ג'ף דיקן השותף בקרן, בישראל יש נוכחות של חברות טכנולוגיה גדולות לצד מרכזי פיתוח של חברות גלובליות ולכן יזמים מגיעים מארגונים גדולים ומכירים את הצד המסחרי והטכנולוגי בהקמת סטארט אפ.

תגבור ההשקעה במו"פ

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, רואה במחקר ובפיתוח את המשאב המרכזי של התעשייה. "כדי לשמור על מעמדנו, עלינו לשאוף ולהאבק בכדי להמצא כל הזמן בקצה העליון של שרשרת הערך של המחקר, הפיתוח החדשנות. "למדינת ישראל יש מרכזי מצויינות מעולים באקדמיה, ידע רחב ועמוק בנושאים רבים ורוח יזמית. אם נפעל לתגבור ההשקעה במו"פ, ונקדם את הכיוונים המרכזיים נוכל להפוך את המדינה למובילה תעשייתית וכלכלית גם בענפי הביוטכנולוגיה והתעשייה המסורתית בדומה לענף ההייטק". ד"ר אופר, רואה כאחד הכיוונים המרכזיים בהם צריך לפעול את טיפוח ענפי הביוטכנולוגיה וענפי הננוטכנולוגיה כסקטורים מועדפים בעלי פוטנציאל צמיחה כלכלית גבוה במיוחד אשר לא ניתן למשוך ללא סיוע מסיבי של המדינה. "חייבים להבין שהיתרון היחסי האמיתי של מדינת ישראל בנושאים עתידיים אלה הינו במו"פ ובחדשנות", אומר ד"ר אופר.

סקירה ופילוח של הפרויקטים לפי תחומי פעילות, שפעלו בשנת 2007 במסגרת החממות הטכנולוגיות (כ-200 פרויקטים קיימים ועוד 74 פרויקטים חדשים שהצטרפו ב- 2007), מגלה כי כ-58% מהפרויקטים הם בתחומי מדעי החיים (23% בתחומי טכנולוגיות התקשורת והמידע, 13% בתחומי איכות סביבה, חקלאות וחומרים ו-6% בתחומי האלקטרוניקה, המכונות ושונות).

חברות שהחלו את דרכן בחממה גייסו ב- 2007 435 מיליון דולר, גידול של 74% לעומת היקף ההשקעה בחברות הללו ב-2006. עוד עולה, כי לאורך השנים, מאז הקמת תוכנית החממות ב-1993 ועד סוף 2007, הסקטור הפרטי השקיע בחברות בוגרות חממה כ-2 מיליארד דולר. מבין 50 החברות שבגרו מהחממות ב- 2007 (שסיימו תקופה של שנתיים שבה פעלו בחממה בתמיכת תקציבי המדען הראשי), כ-64% מצאו מימון המשך. חברות אלו גייסו סכום כולל של 75 מיליון דולר.

ב- 2007 התפזר הסכום המגויס על פני מספר רב יותר של עסקאות, כשכל חברה גייסה סכום לא גבוה. העסקה הבולטת בחברת חממה היתה מכירת רימון מדיקל, שהחלה בחממת ניות, תמורת 80 מיליון דולר עם פוטנציאל לתמלוגים בהיקף של עד 300 מיליון דולר. היתרה, 355 מיליון הדולר, נחלקה בין חברות שגייסו או נמכרו בסכומים נמוכים יותר.
 
סקר שערכה חברת ההשמה ג'ובאינפו שבחן את הביקושים לעובדים בכירים בשנת 2007 בתעשיית ההייטק הישראלית, מראה יציבות עם גידולים מתונים יחסית, אך מנכ"לית החברה רואה יוצא מן הכלל אחד: מדעי החיים. "למרות ההאטה בארה"ב אנו צופים כי בשנת 2008 הביקוש לעובדים יעלה בעיקר בתחום מדעי החיים והביוטק. לדבריה, גיוסי ההון הרבים שנעשו בתחום מדעי החיים במהלך 2007 ישתקפו בעלייה בכמות המשרות בשוק זה במהלך 2008.

עלייה בהשקעות הון הסיכון

בשנת 2007 השקיעו משקיעי הון הסיכון בארה"ב  29.4 מיליארד דולר ב-3,813 עסקאות, רמת ההשקעות השנתית הגבוהה ביותר מאז 2001. כך עולה מדו"ח ה-MoneyTree של PwC. מדובר בעלייה של 10.8% במונחים כספיים ובעלייה של 5% במספר העסקאות, בהשוואה ל-2006. ברבעון הרביעי של 2007, הושקעו כ-7 מיליארד דולר ב-963 עסקאות. את רוב העלייה בהשקעות הון הסיכון ניתן לייחס לשיאים שנרשמו ברמת ההשקעות במגזרי הקלינטק ובמגזר מדעי החיים, כמו גם בחברות מכוונות-אינטרנט.

חברות סטארט-אפ וחברות בשלבים מוקדמים בהתפתחותן (Seed/Early Stage) גייסו יותר כסף בשנת 2007, אך חברות הנמצאות בשלבים מאוחרים בהתפתחותן רשמו את העלייה המשמעותית ביותר בשנה זו. במקביל, ההשקעות הראשוניות הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מזה שש שנים, כאשר משקיעי הון הסיכון שמו את כספם ביותר השקעות ראשוניות, שהושקעו בחברות ממגזרים שונים.
 
על פי דו"ח PwC, מגזר מדעי החיים (ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי), רשם שיא של כל הזמנים בשנת 2007, עם 9.1 מיליארד דולר שהושקעו ב-862 עסקאות, בהשוואה ל-7.6 מיליארד דולר שהושקעו ב-786 עסקאות בשנת 2006. בעוד ששני התחומים רשמו גידול דו-ספרתי בהשוואה לשנה הקודמת, הרי שתחום המכשור הרפואי רשם את העלייה המשמעותית ביותר, עם גידול של 40%. בשנה זו, מגזר מדעי החיים היווה 31% מסך ההשקעות, אחוז המהווה שיא של כל הזמנים. בנוסף, מגזר מדעי החיים שמר על מקומו כמגזר המוביל לשנת 2007.

ניתוח של ה- San Jose Mercury News היוצא לאור בארה"ב ומתמחה ב"משקיעי עמק הסיליקון", מראה כי "למרות עליית הכוכב החדש, סקטור הקלינטק, המציע השקעה ומירוק מצפון בחבילה אחת, הביומד אינו מאבד מכוחו כמושך השקעות והקרנות היום משלמות סכומים גבוהים מאי פעם עבור חברות צעירות". המגמה הזו של התחזקות הביומד צפויה להימשך, אומרים האנליסטים של העיתון הנחשב - כל עוד חוקי הביקוש וההיצע יפעלו לטובת הסקטור. על פי העיתון, בקרנות מאמינים כי החידושים הגדולים יגיעו מתחומים חדשים לגמרי, דוגמת רפואה מותאמת אישית בביו-גנטיקה, תאי גזע ופיתוח מובנה של תרופות.

מסחור תגליות והמצאות ביו-מד אוניברסיטאיות בישראל - 2007

"המחקר המתבצע באוניברסיטאות מונע על ידי סקרנות וחיפוש אחר תגליות מדעיות ותובנות חדשות אשר עשויות לקדם את המין האנושי"' אומר ד"ר יהודה ניב, מנכ"ל רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ, חברת המסחור של האוניברסיטה. "תגליות ותובנות אשר יש להן שימוש מיידי ניתן לרשום עליהן פטנטים, ואלו מהווים קניין רוחני הניתן למימוש מסחרי".

לצורך מסחור הקניין הרוחני הקימו האוניברסיטאות יחידות שתפקידן למצוא דרך להפיכת הפטנטים למוצרים לטובת הכלל. יחידות המסחור האוניברסיטאיות מנסות לאתר גופים עסקיים אשר יירכשו רישיונות שימוש בפטנטים תוצרי האקדמיה, ויפתחו את הרעיונות הטכנולוגיים למוצרים ברי מכירה. בעל הרישיון, אשר הפטנט נותן לו מונופול מוגבל בשוק, מוכר את המוצרים ומשלם דמי רישיון ותמלוגים לבעל הפטנט.

יחידות המסחור של האוניברסיטאות בישראל הן מהמובילות בעולם במסחור קניין רוחני יציר האקדמיה, כל זאת הודות לקניין הרוחני העשיר והעשייה המקצועית והשיטתית רבת השנים בתהליך איתור הזכיין הפוטנציאלי וסגירת עסקת הרישוי. בין תריסר המוסדות האקדמיים הראשונים בעולם בהכנסות ממסחור הקניין הרוחני ניתן למצוא את מכון ויצמן למדע ברחובות, באמצעות חברת היישום שלו "ידע חברה למחקר ופיתוח", וכן את האוניברסיטה העברית בירושלים באמצעות חברת "יישום חברה למחקר ופיתוח של האוניברסיטה העברית בירושלים".

מסחור טכנולוגיות בתחום הרפואה, הביו-טכנולוגיה והמכשור הרפואי מהווה חלק עיקרי בפעילותן של כל חברות היישום בישראל, ובכללן "רמות ליד אוניברסיטת תל אביב", "מוסד הטכניון למחקר ופיתוח", "בר-אילן חברה למחקר ופיתוח" ו"ב.ג. נגב". כדוגמה, מתוך 26 הסכמי מסחור עליהם חתמה "רמות ליד אוניברסיטת תל אביב" בשנת 2007,  10 היו הסכמי מסחור לתרופות, ביו-טכנולוגיה ומוצרים חקלאיים ו-5 הסכמים בתחום המכשור הרפואי, הדיאגנוסטיקה ומוצרי מחקר. 67% מהסכמי ביו-מד אלה נעשו עם חברות זרות, ו-33% עם חברות ישראליות, כאשר 3 הסכמים נעשו עם חברות הזנק שהוקמו לצורך ניצול הטכנולוגיה יצירת האקדמיה.

ההצלחות הישראליות הידועות במסחור טכנולוגיות ביו-מד כוללות את תרופות ה"קופקסון" וה"רביף" לטרשת נפוצה ותרופת ה"ארביטוקס" למחלת הסרטן מבית מכון ויצמן למדע, ותרופת ה"אקסלון" לטיפול במחלת אלצהיימר, תרופת ה"דוקסיל" לטיפול בסרטן וזני עגבניות מבית האוניברסיטה העברית. בצנרת הפיתוח של החברות ברחבי העולם אשר רכשו רישיונות לטכנולוגיות אקדמיות ישראליות נמצאים מוצרים נוספים רבים, בהם חמישה פתרונות חדשניים למחלת האלצהיימר של אוניברסיטת תל אביב, טיפולים שונים למחלות מערכת העצבים המרכזית, מחלות מטבוליות, סרטן, כאב ועוד. כדי לקבל תמונה על היקף פעילותה של חברת יישום אוניברסיטאית בתחום מסחור טכנולוגיות חדשניות, ניקח לדוגמה את פעילותה של חברת "רמות ליד אוניברסיטת תל אביב": מתוך 26 הסכמי מסחור עליהם חתמה החברה בשנת 2007,  10 היו הסכמי מסחור לתרופות, ביו-טכנולוגיה ומוצרים חקלאיים, 6 הסכמים בתחום המכשור הרפואי, הדיאגנוסטיקה ומוצרי מחקר, 7 הסכמים נרשמו בתחומי ההנדסה וטכנולוגיות המידע ו-3 בחומרים ואנרגיה. 58% מהסכמים אלה נעשו עם חברות זרות, ו-42% עם חברות ישראליות, כאשר 6 הסכמים (23%) נעשו עם חברות הזנק שהוקמו לצורך ניצול הטכנולוגיה יצירת האקדמיה.

שתי טכנולוגיות ישראליות שפותחו באוניברסיטת תל אביב ומוסחרו על ידי רמות אף נבחרו באחרונה לרשימת 100 החידושים החמים בעולם, שעברו בהצלחה במהלך 2007 מהאקדמיה ליישום מסחרי.

דו"ח "עולם טוב יותר" של הארגון הבינלאומי למסחור טכנולוגיה אוניברסיטאית (AUTM) חשף את 100 הטכנולוגיות המצליחות ש'נולדו' במסדרונות האקדמיה והפכו למוצרים ויישומים מסחריים, כשביניהן נמצאות שתי טכנולוגיות ישראליות: בתחום המלחמה במחלת האלצהיימר ובתחום המלחמה במחלות זיהומיות. לשם השוואה, מדינות דוגמת שבדיה, הולנד וטיוואן, מופיעות ברשימה המכובדת עם אוניברסיטה אחת בלבד ועם פיתוח טכנולוגי אחד. AUTM הוא ארגון גג עולמי, בו חברים כיום מנהלי טכנולוגיה, מנכ"לים וראשי מוסדות מ-45 מדינות, האחראים על מסחור טכנולוגיות אוניברסיטאיות ברחבי העולם.

הטכנולוגיה החדשנית לטיפול במחלת האלצהיימר פותחה על ידי צוות חוקרים בראשותו של פרופ' אהוד גזית מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב וניתנה ברישיון לחברת מרז פרמצאוטיקלס הגרמנית על ידי רמות. הסכם הרישיון הבלעדי והכלל-עולמי כלל תשלום דמי רישיון, תשלומי אבני דרך ותשלום תמלוגים על מכירות עתידיות.

הטכנולוגיה בתחום הנגיפים פותחה על ידי פרופ' מיכאל עובדיה מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב וניתנה על ידי רמות ברישיון לחברת פרוטרום תעשיות בע"מ. הטכנולוגיה כוללת ידע ייחודי, המוגן בבקשה לרישום פטנט, להפקת תמצית קינמון חדשנית בעלת פעילות אנטי-ויראלית. במחקר מקיף שבוצע במעבדתו של פרופ' עובדיה הודגמה יכולתה של התמצית לנטרל במהירות פעילות של מגוון רחב של נגיפים הגורמים למחלות זיהומיות, באדם ובעלי חיים, כגון: שפעת של אדם ועופות (Influenza), נגיף ההרפס (HSV-1) ונגיף האיידס (נגיף הכשל החיסוני הנרכש, HIV-1).

טכנולוגיות אלה ואחרות מבית המדרש האקדמי עשויות להבשיל במהלך השנים הקרובות למוצרים לתועלת הציבור, אשר יובילו ל"עולם טוב יותר".

עלייה של 25% בביקוש לעובדים מנוסים

סקר שערכה חברת ההשמה נישה, לקראת שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2008", מגלה, כי שוק המכשור הרפואי ממשיך לצמוח: במהלך השנה האחרונה הייתה עלייה של 25% בביקוש לעובדים מנוסים. הדרישה היא בכל התחומים כאשר מהנדסים ביו-רפואיים ללא ניסיון מצליחים להשתלב בחברות בשכר מכובד, 10-16K. בשאר המקצועות עדיין נדרש ניסיון בתחום המכשור הרפואי. שכר כל העובדים בתחום המכשור הרפואי עלה בין 20%-30% במהלך השנה האחרונה.

סימני המיתון אינם ניכרים בתחום, מאחר והשוק פונה גם למדינות כמו אירופה והמזרח הרחוק. לדברי ליזי שוב-לונדון, שותפה ומנהלת בחברת נישה ביוטק, "התקווה בשוק המכשור הרפואי הנה כי המצב בארה"ב לא ישפיע עליו בצורה משמעותית". תחומים חמים שבלטו בענף המכשור הרפואי הינם תחומי האסטתיקה, גאסטרו, השמנת יתר, סוכרת וקארדיולוגיה.

בענף הביוטכנולוגיה התמונה שונה: שוק העבודה כולל אנשים מנוסים בלבד. בעלי תואר ראשון ללא ניסיון ימצאו עבודה בתעמולה ומכירות בלבד, בשכר של 6K בממוצע (כולל רכב וסלולרי). אין עבודה במחקר לבעלי תארים מתקדמים ללא ניסיון בתעשייה. להבדיל, יש מחסור בעובדים מנוסים מחברות ביוטכנולוגיות או פארמה. עיקר המחסור ניכר בביו-כימאים ואנשי מקצוע בתחום האבטחת איכות, רגולציה וקליניקה. המחסור הניכר ביותר הוא באנשי שיווק ומכירות, פיתוח עיסקי ומנכ"לים שהתנסו בעבודה מול חברות פארמה בינ"ל עם תוצאות מוכחות. 

סקר שערכה חברת ההשמה Jobinfo, המתמחה בתחום הביומד וההייטק, במיוחד לקראת שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2007", מגלה, כי מנתוני הרבעון הראשון של שנת 2008, ניכר גידול בביקוש לעובדים בעלי ניסיון בתעשיית הביומד: כימאים, ביולוגים (בעלי תארים מתקדמים) ומהנדסי כימיה. כמו כן, קיימת עלייה בביקוש למגוון משרות מתחום הניסויים הקליניים, ביניהם מנהלי ניסויים, אנשי רגולציה, CRA, מהנדסי אפליקציות קליניות ועובדים בעלי ניסיון בפטנטים. גידול זה נראה הן בחברות בתחום המכשור הרפואי והן בחברות הפארמה.

"ניתן להסביר נתונים אלו בעובדה שחברות רבות אשר עסקו בפיתוח בשנים האחרונות סיימו את שלבי הפיתוח הראשוניים וכעת עוברים לשלבי הניסויים", אומרת אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo. "לאורך השנה האחרונה הושקעו כספים רבים על ידי קרנות הון סיכון שונות בתחום Clean Tech, אנו צופים שמגמה זו תשפיע על הגידול בביקושי עבודה בתחום בשנים הקרובות", מסכמת אחימאיר.

התפקידים הפתוחים היום בשוק הביומד לבעלי תואר ראשון בביוטכנולוגיה, כימיה, ביולוגיה והנדסת חומרים, מתמקדים ב: תועמלנות, אבטחת איכות, הנדסת תהליך ועוזרי מחקר זוטרים במעבדות.

בעלי תארים מתקדמים משתלבים בתפקידי מחקר שונים בחברות הפארמה הגדולות ובחברות סטארט-אפ חדשות. בנוסף, ניכרת עלייה בביקוש למהנדסי ביו-רפואה הן לתפקידי פיתוח והן לתפקידי אפליקציה קלינית. משרות של פיתוח אלגוריתמים נפתחות אף הן, לאחרונה, לבעלי תארים מתקדמים בביו-רפואה.

עם זאת, ניכרת בשוק מגמה הפוכה בקרב בעלי תארים מתקדמים בביולוגיה, שצברו ניסיון מחקרי רב שנים באקדמיה ולא התנסו כלל בעבודה בתעשייה. ההשלכה מרכזית לכך היא בריחת מוחות מהאקדמיה בישראל לארה"ב בשל מיעוט ההזדמנויות בתחום הקריירה לאוכלוסיה זו.

פוטנציאל לא ממומש

לדברי זאב זליג, מנכ"ל וסגן נשיא ג'נזיים בישראל ויו"ר פארמה ישראל, חברות רב לאומיות מבוססות מו"פ ממשיכות כל העת בחיפוש אחר חדשנות ופיתוח בתחום הביוטכנולוגיה. אותן חברות מכירות בפוטנציאל של ההון האנושי וחברות ההזנק בישראל, ועל כן ניתן לצפות, כי גם השנה נזכה להמשך הרכישות וההשקעות של חברות ענק בשוק הישראלי, "חשוב לעודד את חברות הענק הבינלאומיות להשאיר את ה'רכש' שעשו בתחומי ישראל ולפתח כאן תעשייה מתקדמת", אומר זליג. "באשר לעתיד, אין ספק שהחברות הישראליות המפתחות מכשור ואביזרים רפואיים מתקדמים הן ראש החץ בייצוא טכנולוגיות בתחום מדעי החיים, וכך גם יהיה בשנים הבאות. ספציפית בתחום הביוטכנולוגיה, ההתקדמות תהיה בקצב איטי יותר (כמקובל בשוק מוצרים זה) אך בעידוד נכון ובהקצאת משאבים ממשלתיים נכונים ניתן להצליח היטב".

נסה למקם את ישראל על מפת תחום מדעי החיים העולמית מבחינת גודלה וההיצע שלה לשוק העולמי ומבחינת החדשנות שהיא מביאה לעולם.

"לדעתי, מדינת ישראל היא פוטנציאל לא ממומש בתחום מדעי החיים. מחסומים רגולטורים, חוסר סבלנות הדרוש לשם מיצוי תהליך המחקר הרפואי, כמו גם חולשה בהגנה על קניין רוחני, גורמות לכך שההון האנושי ורמת המחקר הבסיסי הגבוהה, לא מתממשים די הצורך, ואינם מבשילים לפיתוח תעשייתי בתחום.

בשנים האחרונות, גילינו רצון טוב ומימוש תוכניות אופרטיביות על ידי משרד המדען הראשי והענקת העדפה לאומית לתחום מדעי החיים – אך המחסומים שעדיין קיימום חייבים להעלם כדי לקדם את התהליך".

מה דרוש על מנת שהביוטכנולוגיה תהפוך למנוע צמיחה במשק שלנו?

"יש חשיבות עצומה בתכנון רב שנתי ורב מערכתי תוך התחיבות ויישום בהקצאת משאבים מתאימה כדי לאפשר את מימוש הפוטנציאל. כל זאת לצד סבלנות, יציבות שלטונית, צימצום הביורוקרטיה למינימום הנדרש, השקעות ממשלתיות במו"פ, יצירת תנאים אטרקטיביים למשקיעים, כולל הטבות מס, חיזוק סביבת ההגנה על קניין רוחני והשקעה בחינוך".

האם, לדעתך, ניתן יהיה לשחזר את הצלחת "טבע" בחברות ביומד נוספות?

"לא. חברת טבע הינה דוגמא מצויינת ליכולת ניהול ברמה הגבוהה ביותר של חברה בינלאומית. יחד עם זאת טבע מבססת את מעמדה כחברה הגנרית הגדולה בעולם. חברות הביומד הישראליות ברובן הינן חברות אינווטיביות המפתחות טכנולוגיות עתידיות מתוחכמות". 

על שבוע ביומד: מהם, לטעמך, הנושאים המרכזיים שיככבו השנה בכנס "ביומד" ומדוע? (התאמת הכנס למגמות בולטות בתעשייה).

רפואה מותאמת אישית, משום שזהו העתיד של פיתוח התרופות, שיתופי פעולה בחיבור בין האביזר הרפואי והתרופה, ושיתופים בין חברות במדינות שונות.

לאן, לדעתך, פניי התעשייה?

"התעשייה מתקדמת היטב לרצינות ההשקעות והפיתוח העיסקי. אני מצטרף לתקווה של עמיתי ב – ILSI לראות עוד השקעות בתחום שיביאו להקמת תעשיית מדעי החיים משגשגת".

----------------------------

"ILSI-ביומד 2008"

הכנס השנתי של תעשיית מדעי החיים בישראל - ILSI-ביומד ישראל הצליח בשנים האחרונות לשים את ישראל על מפת אירועי הביומד העולמיים. כנס ה'ILSI-ביומד 2008' הוגדר כאירוע השנתי של כל העוסקים בתעשיית הביומד הישראלי, אבל לא רק שלה, שכן יש חשיבות רבה לאורחים המגיעים מחו"ל, בין אם מדובר בחוקרים בעלי שם, נציגי חברות גדולות, או אנשי קרנות הון סיכון מובילות.

שבוע 'ILSI-ביומד 2008', שייערך השנה בין שלישי-חמישי, 27-29 במאי 2008

יכלול כנס מקצועי בינלאומי בכיכוב מיטב המומחים, ותערוכה, הכוללת את החידושים הרפואיים החמים ביותר, מהווים יחד את המפגש השנתי של תעשיית מדעי החיים בישראל. השנה, לרגל חגיגות ה- 60 למדינת ישראל, תינתן במה מרכזית ל-70 חברות סטארט-אפ ישראליות, המתקדמות ביותר בתעשייה, הן בתחום הביו-פארמה והן בתחום המכשור הרפואי. במקביל, יתקיימו שני אירועים נוספים: הכנס הבינלאומי ה-2 של חקר תאי הגזע, וכנס ISRACAS 2008, הכנס ה-11 בנושא ניתוחים מבוססי מחשב, רובוטיקה רפואית והדמיה רפואית.

להערכת רותי אלון, שבוע ביומד הישראלי ימשוך, גם השנה, כ- 6,000 מנכ"לים ובכירי חברות ביומד, מדענים וחוקרים, מנהלי קרנות הון סיכון ומשקיעי אנג'לס, מהארץ ומחו"ל.


מועד: 27-29 במאי 2008. שעות פתיחה: 9:00 – 19:00.
שם: "ILSI-BIOMED ISRAEL 2008".
מיקום: מלונות דיוויד אינטרקונטיננטל ודן פנורמה בתל-אביב.
עלות: לכנס בתשלום ולתערוכה חופשית.
טלפון ב"כנס תערוכות": 03.9727598.
אתר האירוע: http://www.kenes.com/biomed

----------------------------

מאמין גדול בביוטק

בראיון שערך לא מכבר חגי עמית מהדה מרקר, עם מיליארדר הביוטק אלפרד מאן (מדורג במקום ה-140 ברשימת המיליארדרים האמריקאים של המגזין פורבס) אומר מאן כי "מדענים הם באמת לא אנשי עסקים טובים. זה נובע מכך שאנשים נכנסים לאקדמיה, בדרך כלל, כי הם לא הטיפוס שלוקח סיכונים. כדי להיות איש עסקים אתה חייב לקחת סיכונים. אתה חייב להיות טיפוס של מהמר כדי להצליח בעסקים".

מאן, שעשה את מרבית הונו בהשקעות בתחום הרפואה - בביוטק - תוך שהוא מעורב במחקר ובפיתוח בחברות שלו, תרם במהלך 2007 סך של 100 מיליון דולר לטכניון. "האקדמיה לא יודעת להביא את המוצר לשוק", הוא אומר. "שוקי ההון קשים, יש להם אורך נשימה קצר, והם מחפשים רווח מיידי ולא כזה שיגיע בתוך כמה שנים. ברוב המקרים, החברות הרפואיות בכלל לא ייתנו לך להגיע לפגישה ולהציג את הרעיון שלך. אתה צריך להיות בשלב פיתוח מאוד מתקדם כדי שיסתכלו עליך. היה לי המזל לייסד כמה חברות שהצליחו, ואני רוצה ליצור מוסדות שיעזרו לאוניברסיטאות לשכור אנשים עם ניסיון בפיתוח מוצרים - כדי שהמוצרים עם הפוטנציאל יגיעו לשוק".

מאן הוא מאמין גדול בביוטק כתחום השקעה. "יש המון בעיות פוטנציאליות בתחום הרפואה, ושני העשורים הקרובים יהיו העשורים של הביוטק", הוא קובע.

לדברי מאן, "אנחנו שורדים, אבל יש המון מחלות חדשות שלא ראינו בעבר. פרקינסון ואלצהיימר הן מחלות שפעם לא היה להן שם, והסרטן הפך לנפוץ כל כך, שהוא אחד הדברים המרכזיים שצריך לפתור. מגיפת הסוכרת תרושש את העולם אם לא נפתור אותה (החברה המרכזית של מאן כיום היא מאן קיינד, שמציעה טיפול מהפכני בסוכרת בעזרת שאיפה במקום זריקות)".

מעבר לתרומה לטכניון, מאן גם מושקע בישראל בקרן ההון סיכון תעוזה, הנסחרת בבורסה בה הוא מחזיק 22%. "הטכנולוגיה בישראל מדהימה והאנשים נהדרים", אומר מאן. "הבעיה הגדולה היא שמפתחים ומוכרים כאן מהר מדי את החברות - ומעבירים את הייצור לחו"ל במקום ליצור כאן מקומות עבודה".

הכותבים מתמחים במסגרת פעילותם ב-"DMC - דוניצה תקשורת שיווקית", בתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.