כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
בנק הפועלים

הפועלים: קרן המטבע הבינ"ל צופה כי לראשונה מזה 60 שנה תהיה צמיחה עולמית שלילית בשנת 2009

2/04/2009

הכלכלה הגלובלית

המשבר הכלכלי בו שרוי העולם בתקופה האחרונה פגע בצמיחה באופן קשה יותר משנחזה עד לא מכבר. ההערכה היא כי התוצר העולמי התכווץ ברבעון הרביעי של שנת 2008 בשיעור שנתי של כ- 7%. כלכלות ארה"ב ואירופה הראו צמיחה שלילית של כ- 6% וכלכלת יפן צנחה בשיעור שנתי של קרוב ל- 13% - שיא שלילי מאז תום מלחמת העולם השנייה. גם במדינות המתפתחות חלה התכווצות בתוצר כתגובה לירידה החדה בביקוש ליצוא, קיפאון באשראי וצניחה במחירי הסחורות.

האינדיקטורים הכלכליים אינם מעודדים ומעידים על המשך ההאטה בעולם. מדדי מנהלי הרכש ממשיכים להעיד על ירידה בייצור הן במדינות מפותחות והן במתפתחות, היקפי הסחר הבינלאומי מתכווצים במהירות ונתוני הייצור והאבטלה מעידים על כך שגם ברבעון הראשון של 2009 תהיה צמיחה שלילית.

לכלכלות המפותחות הייתה הצלחה חלקית בלבד בהתמודדות עם המשבר בסקטור הפיננסי -חוסר האמון בשווקים נותר גבוה ומקשה על חזרת השוק לתפקוד נורמלי. שוקי האשראי כמעט שאינם פועלים ותנאי הסף למתן אשראי הוקשחו.

הימנעות הבנקים ממתן אשראי מותירה את המרווחים ברמות גבוהות. מרווחי ה- CDS של מדינות האמירו גם הם, בעיקר בכלכלות שבהן רמות החוב גבוהות מאוד. במדינות המתפתחות ובעיקר במזרח אירופה קיימת בעיה קשה במיוחד לחברות אשר זכו עד לא מכבר למימון מבנקים ממדינות מפותחות, ובמהלך התקופה הקרובה, עם הגעת מועדי הפירעון, קיים החשש שלא יימצא מקור אשראי חלופי ותתחיל מגיפה של פשיטות רגל. על רקע זה צופה קרן המטבע הבינלאומית כי בפעם הראשונה מזה שישים שנה תהיה צמיחה עולמית שלילית בשנת 2009 עם התאוששות איטית שתחל רק בשנת 2010.

ארה"ב - בחודש החולף פורסמו לשם שינוי מספר נתונים "חיוביים": עלייה במכירות הקמעונאיות, בהזמנות למוצרים בני-קיימא ובמכירות בתים. נתונים אלו לצד סימנים לבלימת ההידרדרות בסקטור הפיננסי הפיחו מעט תקוות בשווקים הפיננסיים.

יחד עם זאת יש לזכור כי התנודתיות בסדרות הנתונים החודשיות היא גבוהה מאוד. כמו כן ייתכן שהנתונים האחרונים משקפים תיקון מסוים ל"פאניקה" של החודשים הקודמים. נתוני שוק העבודה בארה"ב ממשיכים להצביע על הרעה, וברמה הגלובלית היקפי הסחר ממשיכים לרדת בחדות. נדרשת התייצבות בשוק הדיור האמריקני (מחירים) וחזרת הביטחון בסקטור הפיננסי לפני שניתן יהיה לקבוע כי מתחילה התאוששות בפעילות הכלכלית.

בשבוע שעבר פרסם שר האוצר האמריקני, טים גייתנר, תכנית שמטרתה למצוא פתרון לנכסים הרעילים שבמאזני הבנקים. יש לציין שתוכניות דומות עלו לדיון בשנה וחצי האחרונות ע"י קודמו.  התכנית אמורה לסייע לבנקים הגדולים "לנקות" חלק ניכר מהנכסים הרעילים ממאזניהם, כגון הלוואות ישירות המגובות בנדל"ן ואיגרות חוב מגובות משכנתאות. תקוות התכנית היא לייצב את הבנקים ולהעמיד לרשותם מקורות למתן אשראי חדש למגזר הפרטי. תכנית גייתנר מהווה רק חלק ממכלול שלם של צעדי מדיניות פיסקלית, מוניטרית ופיננסית הננקטים ע"י ממשל הנשיא אובמה.

בתכנית גלום שיתוף פעולה בין הממשל למגזר הפרטי. הממשל יקצה 75- 100 מיליארד דולר מכספי ה- TARP ואלה ימונפו בסופו של התהליך להיקפים של 0.5 - 1 טריליון דולר לרכישת נכסים רעילים ממאזני הבנקים. על פי ההערכות, יחלפו לפחות עוד 45 יום עד לקיום המכרז הראשון של נכסים רעילים בתכנית החדשה. בבסיס התכנית עומד הרעיון של השתתפות המשקיעים הפרטיים והממשלה הן בהפסדים והן ברווחים. תמחור הנכסים ייעשה באמצעות מנגנון של שוק, אך פרטיו המדויקים טרם ידועים.

הדעות לגבי התכנית חלוקות. לצד התומכים בתכנית כ"רע הכרחי" לעת משבר יש המבקרים אותה, (כגון פרופ' פול קרוגמן) שטוענים שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מהלאמת בנקים גדולים בארה"ב.  ישנן גם שאלות רבות לגבי שיטת התמחור של הנכסים הרעילים. סביר שגם במערכת הפוליטית האמריקנית יגברו הקולות להתערבות ישירה יותר של האוצר האמריקאי בניהול הבנקים.

לדעתנו, גם אם יש בתכנית תרומה חיובית למניעת הידרדרות פיננסית-בנקאית נוספת בארה"ב, אין בה כדי לשנות את התמונה הבסיסית. אין הכרח שהבנקים האמריקנים ישתמשו בכספי מכירת הנכסים הרעילים למתן הלוואות בעלות סיכון גבוה. כמו- כן, במוקדם או במאוחר תגבר המודעות לעלות התכנית ותכניות אחרות למשלם המסים האמריקני. בצד הריאלי בשוק העבודה האמריקאי עדיין יותר מחצי מיליון עובדים מאבדים כל חודש את מקום עבודתם, וברור שרווחיות החברות נמצאת במגמת ירידה.

חלק מתהליך החזרת שיווי המשקל לכלכלה הגלובלית מחייב עלייה בשיעור החיסכון בארה"ב. בטווח הקצר תהליך זה לכשעצמו פוגע בפעילות. הגידול לאורך השנים במתן אשראי צרכני אפשר במידה רבה את הצריכה המוגברת של משקי הבית האמריקנים. צריכה זו אחראית לכ- 70% מהתוצר בארה"ב, ושוק כרטיסי האשראי בארה"ב מהווה ברומטר לצריכה.

בחודשים האחרונים ניכרת התייצבות ואף ירידה בניצול מסגרות האשראי, ובד בבד ניכרת עלייה בשיעור הפיגורים של משקי הבית בתשלום חובות כרטיסי האשראי. סביר להניח שעל רקע ההרעה במצב משקי הבית והסיכון הגובר יצמצמו חברות כרטיסי האשראי את מסגרות האשראי ויגבירו בכך את מחנק האשראי לצרכן.

אירופה- החשיפה הגדולה של בנקים במערב אירופה לחברות ולבנקים במזרח אירופה יוצרת חששות להורדות דירוג, שיקשו על המשך גיוסי ההון ויעלו את מחירי האשראי שלהם. על פי האומדנים, היקף מחזור החוב של בנקים במערב היבשת בשנה הקרובה לחברות במזרח אירופה נאמד בכ- 360 מיליארד דולר. בראש רשימת המדינות החשופות עומדת אוסטריה, שלפי האומדנים, היקף האשראי שסיפקה למזרח אירופה מגיע לכ- 75% מהתמ"ג האוסטרי. אחרי אוסטריה ניצבות שוויץ, בלגיה, הולנד ושוודיה עם חשיפות בשיעורים של 30%-40% מהתוצר. הגידול בסיכוני מדינות אלו משתקף במרווחי ה- CDS שמהווים את פרמיות הביטוח כנגד חדלות פירעון של המנפיק. מרווחי ה- CDS של המדינות בעלות חשיפה גדולה לאשראי עלו בחודשים האחרונים באופן בולט.

יפן-  כלכלת יפן היא הנפגעת הקשה ביותר מהמיתון מבין מדינות ה- 7–G. התוצר ברבעון האחרון של 2008 התכווץ ב- 12.1% במונחים שנתיים. מרבית הירידה מוסברת על ידי הצניחה ביצוא. קרן המטבע הבינלאומית פרסמה לאחרונה מסמך המנסה להסביר מדוע נפגעה הכלכלה היפנית בצורה קשה כל כך מהמשבר הנוכחי.

על פי הקרן, המיתון הגלובלי הביא לכך שהביקושים בעולם למוצרי היצוא של יפן, בעיקר תעשיות הרכב, תעשיית ה- IT ומוצרים בני- קיימא, ירדו באופן חד. הנתון הבולט ביותר הוא יצוא כלי הרכב לארה"ב שירד ב- 75% מאז חודש ספטמבר. הפגיעה ביפן גדולה יותר מבשאר מדינות ה- 7-G לאור שני נתונים נוספים: החשיפה הגדולה לשוקי המדינות המתפתחות התעשייתיות במזרח אסיה (בעיקר קוריאה וטייוואן) והמצב הקשה במדינה עצמה שהפחית במידה רבה גם את הביקוש המקומי.

הודות לתכנית התמריצים של ממשלת סין נרשם שיפור מסוים במספר אינדיקטורים כלכליים בסין. בחודש פברואר נרשמה עלייה בהשקעות (בעיקר בתשתיות, כגון בניית כבישים ומסילות), בייצור התעשייתי ובמדד מנהלי הרכש, שעלה זה החודש השני ברציפות, אם כי עדיין נמצא ברמה המעידה על התכווצות התעשייה. בנוסף נרשמה עלייה במכירות הקמעונאיות ובמתן הלוואות. עם זאת, היצוא מסין מוסיף לרדת עקב ההרעה המתמשכת במצבן של הכלכלות המפותחות והירידה החדה בביקושים מהן. המדינות השכנות לסין נהנו גם כן מהשיפור בכלכלה הסינית, וביצוא מקוריאה מטייוואן ומסינגפור נרשם שיפור בחודש האחרון.

ישראל - המשק והמדיניות

ההחלטות לגבי תקציב המדינה להמשך השנה ולשנת 2010 מהוות מבחן כלכלי ראשון עבור הממשלה החדשה. השאלה המרכזית עבור המשקיעים היא האם לאחר העלייה המשמעותית שצפויה בגירעון השנה, תוכל הממשלה להבטיח חזרה לתוואי יורד של הגירעון והחוב הציבורי.

השווקים הפיננסים כבר מגלמים הערכות שהיקף הגירעון התקציבי השנה יגיע לרמות של  6%-7% מהתוצר. במידה ולא תחול תפנית חדה בפעילות, תאלץ הממשלה החדשה לבצע קיצוצים והעלאות מסים על מנת להפחית את היקף הגירעון בשנה הבאה. 

האינדיקטורים הכלכליים ממשיכים להצביע על התכווצות של הפעילות הכלכלית, אם כי עדיין באופן מתון יחסית למדינות אחרות בעולם. ירידה חדה בהיקף הסחר העולמי פוגעת בכל המדינות ובעיקר באלו שבהן משקל היצוא בתוצר גבוה כמו ישראל. היצוא התעשייתי ירד בשיעור דולרי של כ- 18% בחודשיים הראשונים של השנה לעומת אשתקד, ירידה חדה, אמנם, אך במרבית המדינות שיעור הירידה היה כפול ואף יותר מזה.

במספר תעשיות אף גדל היצוא בתקופה זו: תרופות, כלי טיס ורכיבים אלקטרוניים. כל עוד המשבר בעולם נמשך תימשך גם ההידרדרות בפעילות המקומית. המצב הטוב של שוק העבודה ערב המיתון מהווה גורם מייצב חשוב מבחינת הפעילות, אך בחודשם האחרונים ניכרת עלייה מהירה במספר המפוטרים החדשים, ושיעור האבטלה עלה ברבעון הרביעי ל- 6.3%.

ההידרדרות בשוק העבודה צפויה לפגוע בביקושים המקומיים ולהחריף את הירידה בפעילות.

משרד האוצר השלים החודש הנפקה של 1.5 מיליארד דולר בארה"ב לטווח של עשר שנים בפרמיה של 2.6% מעל איגרות החוב של ממשלת ארה"ב. האוצר העדיף לא להשתמש בערבויות האמריקניות להנפקה, ולכן המחיר משקף את פרמיית הסיכון של המדינה. ההנפקה הוכתרה בהצלחה בשל ההרעה במצב הפיסקלי ומגמת שנאת הסיכון בשוקי ההון בעולם, אם כי הפרמיה ששולמה יקרה מאוד ביחס לעבר. סביר להניח שתמורת ההנפקה תשמש למחזור חוב, ולא למימון הגירעון המקומי.

קצב האינפלציה השנתי צפוי להמשיך לרדת. מדד המחירים לחודש פברואר ירד בהתאם לציפיות בשיעור של 0.1%, ושיעור עלייתו בשנים עשר החודשים האחרונים הסתכם ב- 3.4%. סעיף הדיור שעלה בתקופה זו ב- 14.9% מהווה את הסיבה העיקרית לעליית המדד, ובלעדיו הייתה האינפלציה מסתכמת ב- 0.5% בלבד. אנו סבורים כי בתקופת מיתון קשה יהיה לראות את מחירי הדיור (שכר-דירה) ממשיכים לעלות וסביר אפילו שירדו. מחירי הסחורות, והאנרגיה בפרט, מהווים גורם משמעותי של אי- ודאות לאור התנודות הגבוהות במחירים. בהנחה שהשפעת מחירים אלה לא תהיה גדולה אנו צופים אינפלציה של כ- 0.5% בשנים עשר החודשים הקרובים.

בנק ישראל מנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה ובמספר כלים. בתכנון המוניטרי לחודש אפריל הופחתה הריבית לשפל של 0.5%. כמו כן הודיע בנק ישראל על צעדים נוספים: רכישות המט"ח נמשכות בקצב ממוצע של 100 מיליון דולר ליום, גם לאחר שהיתרות יגיעו ל- 44 מיליארד דולר; קצב רכישות איגרות החוב הממשלתיות יואץ ל- 200 מיליון שקל ליום.

השפעת צעדים אלו על בסיס הכסף אמורה להיות מעוקרת (ללא הדפסת כסף). לאחר שכלי הריבית מוצה או מגיע לכלל מיצוי מנסה בנק ישראל להשפיע על התשואות לטווחים הארוכים יותר המהווים סמן למחירי האשראי. בהיעדר גמישות בצד הפיסקלי להתמודדות עם המיתון בשל הגירעון הגדול מוצא עצמו בנק ישראל בחזית המאבק במיתון, ובהתאם לכך הוא נוקט מדיניות אגרסיבית. אנו מעריכים, על כן, שניתן לצפות לריבית נמוכה, הדומה לרמתה כעת, לפחות מספר חודשים עד להתבהרות התמונה הכלכלית בעולם.

שוק המניות

התאוששות השווקים בעולם מסייעת לבורסה המקומית. בשבועות האחרונים ניכרת התאוששות בשוקי ההון בעולם, וזו מקרינה לחיוב גם על שוק המניות המקומי. הקטליזטורים המרכזיים לעליות בשבועות האחרונים הם תוכניות הממשל האמריקני לחילוץ הכלכלה מהמשבר תוך שימת דגש על התכנית לרכישת הנכסים הרעילים בהיקף של טריליון דולר, וכן מספר אינדיקטורים חיוביים שפורסמו בארה"ב. חשוב לסייג אופטימיות זו שכן כישלון התכנית מחד גיסא וחזרתם של האינדיקטורים השליליים מאידך גיסא עלולים להחזיר את האווירה השלילית לשווקים. בין כך ובין כך, בתמיכת המגמה הגלובלית חזרו מדדי המניות הכבדות בתל אביב בסוף חודש מרס להיסחר ברמותיהם הגבוהות ביותר מאז נובמבר אשתקד, עם עלייה חדה של כ-26% מאז רמת השפל במדד תל אביב 25.

התאוששות בשוק האג"ח הראשוני. עידוד נוסף לתחום המנייתי ניתן לשאוב מניצני ההתאוששות בשוק הראשוני, שמופיעים לפי שעה בגיוסי החוב באג"ח. לאחר חודשים של שיתוק ביצעו לאחרונה מספר חברות גיוסים מוצלחים באג"ח.

אמנם לעת עתה מדובר רק בחברות גדולות וחזקות, אך לאחר קיפאון של חודשים רבים מדובר בסנונית מבורכת. לצד ההפשרה של השוק הראשוני חלה בחודשים האחרונים ירידה חדה בתשואות האג"ח הקונצרניות. מגמה זו מועילה גם לאפיק המנייתי הן בשל הירידה בתשואות האלטרנטיביות באפיק הקונצרני והממשלתי והן בשל האיתותים הראשוניים לשיפור יכולת המימון של הפירמות, אם כי הדרך להקלה במישור זה עודנה ארוכה.

למרות הנימה החיובית, אין להתעלם מגורמי הסיכון שעודם קיימים באפיק המנייתי. הנתונים במישור המאקרו- כלכלי המקומי עדיין שליליים תוך שימת דגש על נתוני שוק העבודה והצפי לצמיחה שלילית ב- 2009. גם במישור המיקרו הדרך להתאוששות בת-קיימא ארוכה, וזאת נוכח הפסדי הענק שהציגו חברות רבות בדוחות הרבעון הרביעי של 2008, וחלקן אף צפויות להציג תוצאות לא טובות בשנת 2009.

אנו סבורים כי רמת הסיכון בהשקעה באפיק המנייתי נותרה גבוהה בעיקר בשל המשבר הכלכלי המתמשך בישראל ובעולם.

הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות שליליים ברמת המאקרו, וגם ברמת המיקרו דוחות מרבית החברות מצביעים על הרעה בביצועיהן. אך יחד עם זאת, מחיריהן של מניות רבות הידרדרו בחודשים האחרונים לרמות שפל, ורבות מהמניות נסחרות במכפילים- חד ספרתיים נמוכים, ובנוסף חלה ירידה ניכרת בתשואות לפדיון באג"ח הממשלתי והקונצרני, מה שמעלה את האטרקטיביות היחסית של המניות. הצלחת תוכניות הממשל לחילוץ כלכלת ארה"ב מהמשבר עשויה להפיח רוח גבית חזקה בשווקים, אולם יש לקחת בחשבון כי אם התכנית תיכשל, עלול הדבר להביא להידרדרות מחודשת בשוקי ההון.

לאור האמור לעיל, המלצתנו למרבית המשקיעים היא להמשיך להחזיק ברכיב מנייתי נמוך, אך משקיעים בעלי אורך נשימה, שמסוגלים לסבול את הסיכון הגבוה, יכולים לנצל את הרמות הנמוכות בשוק כדי להתחיל בבניית פוזיציה ארוכת טווח, בעיקר דרך מדדי המניות, תוך הבנה כי בטווח הקצר ייתכן תיקון טכני לעליות של השבועות האחרונים.

שוק איגרות החוב

העדפה לאפיק השקלי על פני האפיק הצמוד. אנו סבורים כי יש להמשיך ולהעדיף את האפיק השקלי על פני צמודי המדד לאור עלייה בציפיות לאינפלציה כפי שהן נגזרות משוק ההון ובהתחשב בכך שהערכתנו היא לאינפלציה נמוכה של 0.5% בשנים עשר החודשים הקרובים. 

איגרות חוב שקליות

מק"מ - מומלץ (במינון נמוך). ריבית בנק ישראל לחודש אפריל הופחתה ברבע אחוז נוסף לשפל היסטורי חדש של 0.5%.

נראה שעידן הפחתות הריבית הגיע לסיומו וכעת נגיד בנק ישראל יעשה שימוש בכלים מוניטריים נוספים על מנת לסייע למשק המקומי. אנו סבורים כי המק"מ בתשואתו הנוכחית (1%) ראוי להשקעה עבור משקיעים המבקשים השקעה ב"נכסים בטוחים". בנוסף, התנודתיות הגבוהה המאפיינת אפיקי השקעה אלטרנטיביים (מניות ואג"ח קונצרני) תומכת באפיק זה.

גילונים - לא מומלצים. תוספות התשואה באיגרות החוב בעלות ריבית משתנה מסוג גילון פחתו מאוד עד לכ- 0.2% מעל תשואת המק"מ. תוספות תשואה אלו אינן מצדיקות, להערכתנו, את ההשקעה באפיק זה.

שחרים - מומלצים במח"מ עד שלוש שנים. בנק ישראל הודיע על כוונותיו לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקף של 200 מיליון שקלים בממוצע ביום בסכום כולל של 15-20 מיליארד ש"ח (פעילות שתימשך כארבעה חודשים). מידת ההשפעה של בנק ישראל עשויה להיות מהותית בהתחשב במחזור היומי הממוצע באג"ח ממשלתיות שקליות וצמודות (ללא מק"מ) שעומד על 3- 3.5 מיליארד שקל. משמעות הדבר היא שחלקו של בנק ישראל עשוי להגיע לכדי 6% מהמחזור. 

להערכתנו, נותר מרווח "צר יחסית" לירידת תשואות נוספת באיגרות החוב הארוכות לאחר עליות השערים שאפיינו את השחרים הארוכים בעקבות הודעת בנק ישראל. האיגרת לעשר שנים מגלמת תשואה של 4.5% ומשקפת פער של 1.8% בלבד לעומת המקבילה האמריקנית. עם זאת, רכישות בנק ישראל של אג"ח ממשלתיות מפחיתות את הסיכוי לעלייה מהירה בתשואתן על רקע החשש מפני עלייה בגירעון הממשלתי. לאור האמור ובהתחשב בתנודתיות המאפיינת את האיגרות הארוכות אנו ממליצים לנהל מח"מ השקעה בינוני (3-4 שנים) באפיק השקלי.
 
איגרות חוב צמודות מדד

מדדי קצר (עד שלוש שנים) - אינו מומלץ להשקעה

האינפלציה לשנים עשר החודשים הקרובים צפויה להיות נמוכה ולהסתכם ב- 0.5% בלבד. לעומת זאת ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לשנים עשר חודשים הוסיפו להתרחב במהלך החודש האחרון והגיעו ל- 0.9% (לעומת 0.35% לפני חודש). לפיכך אנו סבורים כי אפיק זה אינו מומלץ להשקעה. 

מדדי בינוני (4-7 שנים) –אטרקטיביות נמוכה

מחד גיסא, מדיניות האוצר של שמירה על תמהיל הנפקות מוטה שקלים בשילוב מיעוט הנפקות באג"ח קונצרניות מקטינה את היצע איגרות החוב הממשלתיות הצמודות ומחזקת את מעמדן. מאידך גיסא, עליות השערים בצמודים הבינוניים והתרחבות ציפיות האינפלציה הגלומות בהם לרמה גבוהה מ- 2.2% מפחיתות את כדאיות ההשקעה ברכיב זה. לפיכך אנו סבורים כי יש להקטין את משקלו של הרכיב הצמוד הבינוני לטובת האפיק השקלי. באיגרות החוב הקונצרניות אנו ממליצים על איגרות החוב המדורגות גבוה ובמח"מ עד ארבע שנים תוך שמירה על פיזור בין הסקטורים השונים (תקשורת, אנרגיה, מזון, אחזקות וכו').

כמו כן אנו  סבורים כי יש לשמור על משקל נמוך של הרכיב הקונצרני בהשוואה לרכיב הממשלתי הצמוד על רקע רמת הסיכון והתנודתיות הגלומה באפיק זה.

מדדי ארוך (מעל 7 שנים)- אינו מומלץ

לאור ציפיות האינפלציה הגבוהות הגלומות (מעל 2%) ולאור החשש מעליה בגירעון הצמודים הארוכים פחות אטרקטיביים להשקעה.

שווקים גלובליים

עמידתו הנחרצת והמאוחדת של הממשל האמריקני לימין השווקים תוך שימוש נרחב בכל סוגי התחמושת האפשריים שנותרו (לאחר הפחתת הריבית לרמה אפסית) החלה לתת אותותיה על השווקים. תוכניות הסיוע שהוצגו בפרוטרוט על- ידי הממשל האמריקני, ובכללן רכישת אג"ח ממשלתיות ומגובות משכנתאות בהיקף של טריליון דולר, ותכנית חילוץ למערכת הבנקאית המתבססת על 'יצירת שוק' לנכסים הרעילים הפיחו אופטימיות רבה בקרב המשקיעים.

מדד ה-S&P 500 הוסיף לערכו מאז נקודת השפל שנקבעה ב-9 במרס, למעלה מ-21% וקיזז בכך את ההפסד מתחילת השנה לכ-9%. מדד ה-VIX התמתן במהלך החודש לכדי כ-40 נקודות לעומת כ-50 נקודות בתחילתו, ושיקף בכך את השיפור בסנטימנט, אם כי הוא מצוי עדיין ברמה היסטורית גבוהה יחסית. בהתאם רשמו מדדי המניות באירופה ובאסיה עליות שערים מרשימות. שיפור בנתונים הכלכליים, ובכללם נתוני הנדל"ן, תמכו אף הם בהמשך המגמה החיובית בשווקים. 

עם זאת, לעת עתה עדיין קשה להעריך האם מדובר בתיקון של שוק דובי או בשינוי מגמה. יש לזכור כי הצלחת תכניות הסיוע הנרחבות של הממשל האמריקני ובייחוד תכניתו של שר האוצר טים גייתנר להצלת המערכת הפיננסית בארה"ב עדיין אינה מובטחת. על כך יעידו חצי הביקורת הרבים שהופנו לעברן לאחרונה, ובמרכזם החשש כי לא יהיה מנוס מהזרמות הון נוספות למגזר הפיננסי עד כדי הלאמה.

ירידה מינורית בלבד של כ-0.1%-0.4% בתוספות התשואה של איגרות החוב הפיננסיות מעל אילו הממשלתיות מהווה אינדיקטור נוסף לספקנות המאפיינת את השווקים באשר לסיכויי ההצלחה של תכניות הסיוע הממשלתיות. בנוסף, השלכותיהן העתידיות של התכניות הללו על הכלכלה (כדוגמת עלייה חדה ברמת האינפלציה ובגירעון הלאומי) ותחזית קודרת באשר להמשך ההתכווצות ברווחיות החברות במהלך המחצית הראשונה של 2009 עלולות להעיב על השווקים. לפיכך אנו מוסיפים לדבוק בגישה הזהירה הטוענת כי מוקדם מדיי לשנות את הרכיב המנייתי בתיקים. המלצתנו היא להמשיך ולהדגיש בפני הלקוחות את רמת הסיכון המאפיינת עדיין את השווקים תוך התאמתה לפרופיל הסיכון וליבון צרכים אישי של הלקוחות.

שוק איגרות החוב הממשלתיות הוסיף להיסחר בתשואות נמוכות בחודש האחרון הן על רקע המשך היותו מפלט מפני הפסדים הכרוכים בהשקעה באפיקים מסוכנים יותר והן על רקע הודעת הממשל האמריקני בדבר כוונתו לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 300 מיליארדי דולרים במהלך ששת החודשים הקרובים במטרה לתמוך בהמשך ירידת התשואות ובהוזלת האשראי הצרכני. שוק האג"ח שמר על חוסנו למרות היקפי השיא בגיוסי החוב הממשלתי, ההכרחיים למימון תוכניות הסיוע הנרחבות שעליהן הכריז הממשל (ששילשו עצמן עד כה יחסית לממוצע והסתכמו בכ-2.5 טריליוני דולרים) ולמרות השיפור בנתונים הכלכליים בארה"ב ובסנטימנט בשוקי המניות.

בראייה רחבה יותר נציין כי עד כה נחשב הרבעון הראשון של 2009 לגרוע ביותר מאז 1996 על רקע עליית תשואות שנתמכה בנסיקה בהיקפי גיוסי החוב הממשלתי. להערכתנו, צפויה מגמה זו להימשך ולהוביל להפסדי הון בשוק האג"ח הממשלתי.

בניגוד לאיגרות החוב הממשלתיות בארה"ב מהוות האג"ח הקונצרניות בדירוגים גבוהים (טווח של עד חמש שנים) בענפים דפנסיביים, כגון צריכה, אנרגיה, בריאות ותקשורת (בכפוף לבחינת תוספות התשואה ותוך התאמה לרמת הסיכון של הלקוח) אלטרנטיבת השקעה ראויה. הגידול ההדרגתי בהיקף ובהיצע החוב הקונצרני בשווקים משמש אינדיקציה טובה להשבה הדרגתית של אמון המשקיעים על רקע מאמצי הממשל לשכך ולהפשיר את  שוקי האשראי.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.