על האחריות לגניבת מטען מיובא משטח נמל חיפה

לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בתל-אביב תביעת שיבוב של חברת ביטוח, שהוגשה נגד גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שבשל רשלנותם נגנב מטען מיובא. חברת הביטוח פיצתה את המבוטח בגין הגניבה ותבעה את הגורמים שלדעתה אחראים לגניבה. כל הגורמים התכחשו לאחריות וניסו להטיל אחריות על גורם אחר, אך בית המשפט דחה התנגדות זו וקיבל את התביעה. 

 

להלן עובדות המקרה וטענות הצדדים:  

חברת ויטלגו, העוסקת בייצור ושיווק צמר לסריגה, ייבאה ארצה מטען של חוטי אקרילן במשקל של 11 טון ובשווי של כ-49,000$. לצורך הובלת המטען למחסניה, התקשרה היא עם חברת הובלות, אשר נתבקשה לשחרר את המטען מנמל חיפה, ולהוביל את המטען לחצריה.  

 

בחודש ספטמבר 2007, שיחררה חברת ההובלות את המטען מנמל חיפה, אולם מכיוון שיום השחרור היה יום שישי בשבוע (שהנו יום עבודה קצר) לא הובילה אותו לחצרי היבואנית, אלא אחסנה אותו יחד עם המשאית בה הובל בחניון המטענים "כימוטל" שבמפרץ חיפה, שעל שמירתו הופקדה "חברת השמירה". בלילה שבין שישי לשבת נכנסה לחניון המטענים משאית הנחזית כמשאית "כימוטל", ויצאה עם המטען משטח החניון, וזאת מבלי שהיא או נהגה נבדקו על ידי השומר שהוצב על ידי חברת השמירה בשער החניון.  

 

בדיעבד, הסתבר כי המטען נגנב על ידי מאן דהוא, וחברת "הפניקס", אשר ביטחה את המטען, שילמה לויטלגו את עלות המטען (כ-49,000$), בתוספת החזר עלות הטסתו של מטען חלופי, בסך של כ-36,000 ש"ח, ותבעה את חברת ההובלות, את בעלת חניון המטענים ואת חברת השמירה בתביעת שיבוב.  

 

חברת ההובלה טענה כי הגניבה אירעה בשעה שהמטען היה בחזקת חניון המטענים ו/או חברת השמירה, ועל כן אין לחייבה בסכום התביעה. חניון המטענים טען כי הגניבה אירעה בשל רשלנות חברת השמירה, ועל כן אין היא נושאת באחריות. חברת השמירה טענה כי פעלה בהתאם להנחיות שקיבלה מחניון המטענים, ועל כן אין כל עילת תביעה נגדה. עוד טענו הנתבעות כי לא הוכח בכלל שהמטען הגיע מחו"ל כשהוא שלם ותקין.  

 

פסק-הדין בהרחבה:  

בית המשפט סקר ביסודיות את חומר הראיות, והגיע למסקנות הבאות: חברת ההובלות הובילה את המטען לחניון המטענים מבלי שקיבלה את אישורה של ויטלגו לכך, ואף מבלי שבדקה את טיב ואיכות השמירה בחניון.  

 

בנוסף, נהג המשאית לא טרח לנעול את העגלה עליה הובלה המכולה שהכילה את המטען – פעולה שהיה בה כדי למנוע את הגניבה. חניון המטענים, אשר קיבל לידיו את המטען ללא ששולמה לו כל תמורה, לא הטמיע נהלי עבודה אצל עובדי חברת השמירה, ולמעשה השומר שהוצב בליל הגניבה- שזה היה לו יומו הראשון בעבודה – הונחה לאפשר כניסת משאיות של "כימוטל" ללא כל בדיקה. 

 

לפי חוק השומרים, שומר בשכר המתגונן מפני תביעה נזיקית, צריך להוכיח כי הנכס אבד או נגנב עקב נסיבות בלתי צפויות ובלתי נמנעות. בענייננו נפסק, כי משלא בדקה חברת ההובלות כי החניון בו השאירה את המטען נשוא התביעה שמור כדבעי, ומשלא הנחתה את נהגיה לנעול את המטען כראוי - לא עמדה היא בנטל ההוכחה המוטל עליה לעניין חוק השומרים.  

 

עוד הוכרע, כי חניון המטענים לא קיבל כל תמורה בגין שירותי האחסנה שהעניק לחברת ההובלות, ועל כן נחשב כשומר חינם על פי חוק השומרים. שומר כזה, יישא באחריות לאובדן או נזק שנגרם לנכס שהיה נתון לשמירתו רק אם יוכח כי התרשל בפעולת השמירה. בית המשפט קבע כי בעלת החניון נכשלה בקביעת נוהלי קבע מוגדרים לשומר, לא הקפידה על הדרכתו של השומר אשר החל עבודתו כשומר אצלה דווקא ביום האירוע, ואף יצרה את הסיכון שבהתחזות המשאית שגנבה את המטען ככזו שכניסתה לחניון אינה טעונה בדיקה – וכל אלה מגבשים התנהגות רשלנית המקימה אחריות בנזיקין. 

 

אשר לחברת השמירה, נקבע כי מששלחה היא לחניון שומר שלא עבר כל קורס מקצועי או הכשרה ומשלא נקבעו ביחס לחניון נוהלי עבודה קבועים וכתובים ומכיוון שהנהלים שסוכמו בעל פה לקו בחסר - יש לזקוף גם לחובתה אחריות לאובדן המטען. 

 

בית המשפט קבע, בסופו של דבר, כי כל שלוש הנתבעות נושאות באחריות לנזק, וחילק את האחריות בינן לבין עצמן כך שחברת ההובלות נושאת ב-60% מגובה הנזק, וחניון המטענים וחברת השמירה נושאות, ביחד ולחוד, ביתרה, בשיעור של 40% מגובה הנזק.  

 

לערך המטען (49,000$) ולעלות הטסת המטען החלופי (36,000 ש"ח) אשר נתבעו בכתב התביעה התווספו, בסוף ההליך, גם שכר טרחתה והוצאותיה של עדה שהובאה מחו"ל לשם הוכחת הטענה כי המטען הגיע בשלמותו ארצה - עובדה עליה חלקו הנתבעות (12,000 ש"ח), וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 14,000 ש"ח.  

 

בתמונה: עו"ד גיל נדל