כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מדיניות כלכלית

שר האוצר: "תוכנית הפריפריה מחייבת הגדרה נוקבת של סדרי עדיפויות והתמודדות עם סוגיות של מרכז ופריפריה"

2/07/2008

להלן נאום שר האוצר, רוני בר-און, בועידת הנגב, שהתקיימה אמש בדימונה: "נקודת המוצא לדבריי הבאים היא כי כחבר בממשלה וכשר האוצר – אנו-אני חייבים לכם הסברים.

הסברים על הבטחות שלא קוימו; על החלטות שלא בוצעו; על אותה החלטת ממשלה  בדבר התוכנית האסטרטגית לנגב שבישרה על שינוי יסודי והאכזבה שלאחריה; על תקציבים שלא הוזרמו; על בירוקרטיה שסרבלה; ועל הרבה תקוות וציפיות שנטענו בכם – במשך השנים, לשווא.

נקודת מוצא נוספת לדבריי הבאים היא כי ככל שמדובר בציונות, בחזון, באידיאולוגיה – ספק גדול אם יש לי מה לחדש לכם. וגם אם אבקש להרחיב בפניכם בשבחה של הפריפריה; באובדנם הזוחל של חבלי הארץ היפים בנגב ובגליל; בקיפוח המתמשך;  ובאובדן האיטי והמתמשך של צביון ישראל כמדינה ריבונית יהודית ודמוקרטית – לא יהיה בזה כדי לשכך את הטעם המר שנותר בפיכם שעה ששורה של אנשי ממשל ופוליטיקה שבים ומבטיחים, מצהירים ומזדהים – בעוד הניסיון מוכיח כי רוח ישנה אך עשייה אין.

אבין אם תבחנו את דבריי בחשדנות וציניות. גישה זו נראית לי מתבקשת אחרי שנים כה רבות שבהם מדברים פריפריה – ועושים מרכז. לקחי העבר ורגש האחריות במיוחד כשר אוצר מלמד אותי כי לא נוכל לבוא אליכם שוב, אנשי הפריפריה שחיים יומיום את המציאות הכלכלית-חברתית המאתגרת, עם הבטחות חסרות כיסוי להשקעות בסכומי עתק, ממקורות שאינם ברורים.

אני יודע ששבעתם די מהבטחות שאינן מקוימות ומתוכניות שלא מיושמות. ובכל זאת, אני עומד כאן לפניכם חרף נקודות החולשה של עצם קיומו של המעמד – משום שאני מאמין בכל ליבי שמחובתי לבוא ולספר לכם על התהליך שמתרחש ממש כעת  במשרד האוצר ועל כך שאולי הפעם ישנו סיכוי אמיתי לתחילתו של שינוי.

שינוי שאיננו קשור בהצהרות  שלי ושל אחרים שייתנו כאן או בהבטחות שתלקטו משלל הנאומים – אלא שינוי שקשור בתהליך עמוק שמתחולל בין כותלי  המשרד שייתכן ואת פירותיו תראו רק בטווח הבינוני והארוך.

לשינוי זה מספר מרכיבי יסוד שאפרט להלן:

• השינוי הראשון נוגע לתשתית המקצועית שהתפתחה בשנה האחרונה במסדרונות אגף התקציבים שבמשרד האוצר. תחילתו של התהליך המקצועי היה באיתורם של גורמי הכשל בטיפול הממשלתי בפריפריה והמשכו בפיתוחה של תשתית מקצועית התומכת באופן מובהק בהסטת ההשקעה הממשלתית מהמרכז אל הפריפריה.

לאחר תהליך עמוק של דיון פנימי, היוועצות עם גורמים בכירים באקדמיה וניתוח של מקרי מבחן דומים בזירה הבינ"ל, התפתחה תשתית מקצועית איתנה. לא עוד הסתפקות באידיאולוגיה – אלא הכרה בפוטנציאל הצמיחה הטמון בפריפריה; באחריותה של הממשלה למצבה של הפריפריה; ובקיומם של כשלי שוק מובנים המחייבים מדיניות ממשלתית מוכוונת מוטת פריפריה.

o הרובד הכלכלי הראשוני נוגע לפוטנציאל הכלכלי הטמון בפריפריה – הבנה כי השקעה בפריפריה פירושה ניצול יעיל של משאב הקרקע מתוך הכרה כי שם מצויות עתודות הקרקע לפיתוח בטווח הארוך – במציאות של מלאי קרקעות הולך ואוזל במרכז; פירושה ניצול מיטבי של משאבים לאומיים ונכסים שאינם מנוצלים כהלכה במרחב הפריפריה – בחקלאות, בתיירות, בתעשייה; ופירושה פיזור יעיל ובטוח יותר של הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל. הצורך בחיזוק הפריפריה נובע לפי רובד זה מההכרה באובדן הצמיחה הנגרם כתוצאה מהפער בין הפוטנציאל לבין מימושו.

o בהקשר זה הצורך לחזק את הפריפריה – בדרך של הסרת חסמי הצמיחה העומדים בפניה - נועד לייצר מנוע מרכזי נוסף לצמיחת המשק. די בחישוב תיאורטי של השפעת השוואת שיעורי התעסוקה והשכר בפריפריה לאלה שבמרכז הארץ על אחוזי הגידול בתוצר הלאומי כדי להבין את עומק הפוטנציאל הטמון בפריפריה. 

o הרובד הכלכלי השני נוגע לכשל השוק המובנה שאינו מאפשר שינוי של הפריפריה ללא מעורבות ממשלתית. במהלך שנות המדינה נוצר מעגל כלכלי שוטה בתחום ההשקעה בפריפריה. תחילה העידו התחשיבים השונים על היעדר הצדקה כלכלית בהשקעה בפריפריה (במבחנים הקלאסיים של "כדאיות הכלכלית") – ממילא ניתבה הכלכלה את ההשקעה דווקא לאזור המרכז – השקעה זו (בצד מדיניות ממשלתית מכוונת) העצימה את היתרון היחסי של המרכז ביחס לפריפריה; יתרון זה הביא להגדלת הביקושים במרכז וממילא להגדלת ההשקעה כמענה לביקושים. וכן הלאה. התובנה החדשה היא כי מדינת ישראל וכלכלת ישראל זקוקות לפיתוח הפריפריה לא פחות משהפריפריה ותושביה זקוקים לפיתוחה.

o הרובד הכלכלי השלישי נוגע לצמצום הפערים הסוציו-אקונומיים והמתחים האתנו-לאומיים הקיימים בפריפריה ובין הפריפריה והמרכז. ההנחה הכלכלית העומדת בבסיס רובד זה היא כי קיים אי שוויון בהזדמנויות העומדות בפני תושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז. פער זה בפוטנציאל ההזדמנויות בא לידי ביטוי למשל בשונות הקיימת ברמות התעסוקה והשכר; בהוצאה כוללת לתלמיד בחינוך – העומדת על פי נתוני משרד הפנים על כ-9,000 ₪ לתלמיד במרכז (תל אביב)  לעומת כ-3,700 בישובים מסוימים בפריפריה (אופקים), בבריאות ובשורה של אינדיקאטורים נוספים. מכאן חובתה של הממשלה לצמצם את אי השוויון בהזדמנויות המוכח על בסיס גיאוגרפי ולהתמקד בהסרת החסמים המונעים את יצירת הפוטנציאל ואת מימושו.

o רובד כלכלי נוסף נוגע בחיזוק העצמאות הכלכלית של הפריפריה - באמצעות יצירת תשתית מספקת שתאפשר הקטנה בטווח הארוך של תלות הפריפריה בסיוע הממשלתי.

השינוי השני נוגע בסוגיה של המקורות והשימושים – אין זה סוד כי נוכח ריבוי התחייבויות ממשלתיות בשנים האחרונות – סובלים תקציבי המדינה בשנים הקרובות ממגבלת מקורות חמורה. תהיה זו אם כן שגיאה חמורה לשוב על טעויות העבר של קבלת החלטות ממשלה בנוגע לפריפריה המנותקות משאלת המקורות למימונן. תוכנית הפריפריה המתגבשת באוצר מכירה במגבלת המקורות ונשענת על הנחת מוצא לפיה אין מקום להפר את המשמעת התקציבית והכללים הפיסקאליים לצורך השקעה בפריפריה. המשמעות המרכזית של הנחה זו היא כי תמיכה בפריפריה מחייבת שינוי סדרי עדיפויות ברמה הלאומית – בין אם על ידי הסטת משאבים פנימים ממקורותיו של כל משרד ומשרד, ובין אם על ידי הסטת משאבים מושכלת מהמרכז אל הפריפריה; וויתור על תחומים שהיו מוטי מרכז – בחינוך, בתעשייה, בתשתיות – לאורך שנים. זהו תהליך שלא יעבור בקלות – הוא יעורר וויכוח ציבורי סוער. משמעותו הוא שרמת התמיכה הממשלתית במימון שירותים ציבוריים במרכז צריכה לרדת לטובת הפריפריה; ושישנה אפשרות שההיצע במרכז לא ייתן מענה מלא לביקושים הגואים. זהו תהליך שיחייב התמודדות אמיתית עם מחיר הגשמת חזון הפריפריה בטווח הקצר לצורך השגת יעדי צמיחה ברי קיימא בטווח הארוך.

השינוי השלישי נוגע בהכרה בצורך בהובלתה של תוכנית כוללת, סינרגטית הגדולה מסך חלקיה . הסנכרון בין מרכיבי התוכנית יאפשר מתן מענה הוליסטי לבעיות הפריפריה. כך למשל, חלק התוכנית שיעסוק בדיור צריך יהיה להתאים לחלק העוסק בתעסוקה ובתחבורה וכן הלאה. תוכנית העברת מחנות צה"ל דרומה היא הדוגמא הקלאסית לצורך שבסנכרון שכזה – מהערכה ראשונית שבוצעה במשרד על בסיס נתוני הצבא עולה כי מעבר הבסיסים לדרום ייצור בצורה ישירה ועקיפה אלפי משרות חדשות באזור הדרום,  ויגדיל את היקף המסחר והתעשייה בנגב בלמעלה מ-3 מיליארד ₪, כשנתח נכבד מכך תתפוס תעשיית ההיי-טק המתפתחת. אם לא נדע לתת מענה לביקושי הנדל"ן, לצרכי התשתית, התחבורה, החינוך והבריאות שיגדלו בהתאמה, הרי שיהיה בכך משום פספוס היסטורי ובזבוז יקר של משאבי ציבור.

השינוי הרביעי נוגע בסוגיית המנגנון ליישום התוכנית –  השנים האחרונות מלמדות כי כשל מובנה מרכזי בדרך לעשיית פריפריה נעוץ במנגנוני הביצוע הממשלתיים הקשורים בו. חסמים משפטיים, חשביים, רגולטורים ואחרים – מתגלים לעיתים כחמורים יותר מאשר היעדרה של החלטת ממשלה מסמיכה או היעדרו של תקציב לביצוע. משום כך – מרכיב עיקרי בתוכנית הפריפריה נוגע בכינונו של מנגנון ביצוע, מעקב ובקרה אפקטיבי המורכב מראשי יחידות הביצוע המרכזיות בממשלה ובהובלה מרכזית של גוף ייעודי במשרד הנגב והגליל שיוודא עמידה ביעדי הממשלה בתחום הפריפריה.

השינוי החמישי – עוסק בהגדרת הפריפריה: לא כל הארץ פריפריה וגם לא כל הדרום והצפון הם פריפריה. גם בתוך הפריפריה המוגדרת עלינו להתאזר בסבלנות ואורך רוח ולהתמקד:  לא נקים אזור תעשייה על כל גבעה צחיחה ולא נסלול כביש בכל פינה – יש סדרי עדיפויות ויתרונות יחסיים שצריך לנצל.

השינוי השישי – קשור בהצבתם של יעדים כמותיים מדידים שניתן יהיה לבחון את העמידה בהם לאורך זמן. היעדים גובשו, בין היתר, על בסיסם של החלטות ותוכניות שאושרו בממשלות ישראל בעבר ואנו מבקשים לשוב ולאשרר אותם ולהניח בצידם את כלי המדיניות והמשאבים הדרושים להשגתם. בתוך כך אנו מאמינים כי:

o בתחום האוכלוסין – אם נתחייב ל-90% מיעדי תמ"א 35, אנו נדרשים לעמוד ביעד של תוספת של כ-400 אלפי תושבים בצפון הארץ עד 2020, ולתוספת של כ-220 אלפי תושבים בדרום הארץ עד 2020 .

o בתחום התעסוקה – אנו מאמינים כי ניתן יהיה להגיע לתוספת, שנקבע בתוכנית האסטרטגית לפיתוח של כ-136 אלף עד 2015 בדרום הארץ, ולתוספת של עשרות אלפי מועסקים בצפון.

על בסיס שורה של שינויים והנחות יסוד אלו נבנתה תוכנית פריפריה הנשענת על מתכונת של זרמים ועוגנים. זרמים – בדרך של הסטת זרמי תקציב בתחום החינוך והפנים מהמרכז אל הפריפריה באופן שסך המשאבים שתקצה הממשלה לשירותים שונים תגדל; ועוגנים - בדרך של קידום תוכניות פרטניות מחוללות שינוי בתחום התיירות, השיכון התעסוקה, התעשייה, התחבורה הביטחון והתשתיות.

לשם ההמחשה, אבקש להביא בפניכם מספר דוגמאות אשר מבקשות להבהיר את עוצמת השינוי אך גם את עוצמת הקונפליקט.

הנדבך העיקרי בתוכנית הפריפריה בעניין הנגב נוגע במחויבות האוצר לתהליך העברת מחנות צה"ל לנגב. מדובר בתהליך אסטרטגי, הכרוך בהקצאת משאבים ניכרת לאורך שנים רבות וברציפות מצד הרשות המבצעת באבני הדרך השונים לקידום התהליך. כמי שעומד בראש המערכת האוצרית – אני יכול לומר לכם שאני והאוצר רתומים כיום לתהליך זה של העתקת מחנות צה"ל – זו שליחות ציונית שגם אם ייקח שנים רבות להגשים, גם אם יהיו עוד דיונים וויכוחים על עלויות ואיכות, התוכנית יצאה אל הדרך ונוע תנוע.

דוגמא נוספת נוגעת לתוכנית החדשה לעידוד התעשייה שמגבש האוצר ביחד עם משרד התמ"ת, במסגרת תוכנית הפריפריה. בתוכנית זו אנו מבקשים למקד את ההטבות הניתנות למספר מצומצם של אזורי תעשייה בפריפריה מתוך הכרה כי לא ניתן ליצור עדיפות אמיתית ומסה קריטית של תעשייה בפריפריה במצב הנוכחי שבו: א. חלקים נרחבים מהארץ זוכים לאותם תמריצים; ב. בניגוד לכל היגיון כלכלי מקימות רשויות מקומיות שכנות אזורי תעשייה סמוכים תוך השקעה מקבילה ולא יעילה בתשתיות ובזבוז משאבי קרקע  ומשאבים פיננסיים; ג. קיימים קרוב ל-100 אזורי תעשייה אשר ברובם מצויים במצב של אכלוס חלקי נוכח ההיצע הנרחב של אזורי תעשייה; ד. במצב שבו תשתיות רבות אינן מנוצלות.

לפיכך, אין די בהגדרת עדיפות של הפריפריה כולה על פני המרכז, אין די בהגדרת עדיפות לפריפריה הגיאוגרפית אלא שאנו מחויבים ומבקשים למקד, גם בתוך הפריפריה הגיאוגרפית, את ההטבות במספר מצומצם של אזורי תעשייה אשר יבחרו על פי קריטריונים ומדדים מקצועיים. מיקוד ההטבות לאזורי תעשייה מרחביים יקנה עדיפות ספציפית וברת השוואה אשר תייצר מסה קריטית של תעשייה שתאפשר ניצול יעיל של המשאבים והתשתיות ותקדם הפיכת אזורי התעשייה למרכז תעסוקתי אזורי.

דוגמא אחרת המחדדת את עוצמת השינוי נוגע לצרכי הקהילה – ליכולת לשפר את רמת החיים ביישובי הפריפריה ולהעניק לתושבים תשתית מספקת לניהול חיי קהילה אטרקטיביים – סוגיית קיומם של מוסדות ציבור בפריפריה הינה קריטית ליכולת לייצר את התשתית הנדרשת. קיומם של מעונות יום, בתי כנסת, אולמות ומגרשי ספורט ומוסדות אחרים המהווים תשתית לניהול חיי קהילה ולשיפור ברמת החיים. לפיכך, אנו סבורים כי יש להסיט את כל תקציבי בניית מוסדות הציבור מהמרכז לפריפריה. מיקוד תקציבי הבינוי ברשויות מקומיות בפריפריה יאפשר גם לרשויות הללו להעניק לתושביהן תשתית מספקת בהיבט הזה.

מדובר בתוכנית המתבססת על תוכניות ממוקדות לאזורי הפריפריה השונים בהתאם ליתרונותיהם היחסיים ולפוטנציאל הטמון בהם. כך למשל, כוונתנו היא לחבר את הערבה התיכונה למערכת המים הארצית, ולצמצם בכך את חסם ההתיישבות והפיתוח המרכזי של האזור. בדומה, בכוונתנו לנצל את משאבי הקרקע של הנגב לצורך פיתוחן של טכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיות המתחדשות ולהקים לשם כך מרכז מחקר ופיתוח מתקדם במרכז הנגב.

חשוב לי להדגיש שאהבתי הגדולה לפריפריה והירתמותו של האוצר לרעיון לא אומרים שנעבור על שני עקרונות יסוד המנחים אותנו. העיקרון של המשמעת התקציבית. והעיקרון של קידום מושכל ומקצועי של הפריפריה באמצעות הפעלה מדודה של כלי מדיניות מתאימים ומוכחים מבחינת התשואה שהם יניבו לפריפריה ולמשק. לא כל יוזמה או תוכנית שמועלית ונושאת את הכותרת של "פריפריה" תתקבל – היא תידרש לעבור את המסננת הקפדנית של המשמעת התקציבית ואת חובת ההוכחה לגבי תרומתה האמיתית לפריפריה. לא ניקח חלק במסע בזבני שלא יועיל לפריפריה ויפגע במשק. 

עד כאן כיוונים כלליים של תוכנית הפריפריה כפי שמתגבשת במשרד האוצר בחודשים האחרונים. קיבלתי על עצמי טרם הגעתי לכאן שלא לייצר, שוב, ציפיות שווא; שלא לצאת בהצהרות מופרזות ושלא להצביע, בטרם עת, על פרויקטים ותוכניות קונקרטיות שייגזרו מתוכנית הפריפריה. כפי שתיארתי בפניכם – תוכנית הפריפריה בראיה האוצרית היא תוכנית מורכבת וקונפליקטואלית – היא מחייבת הגדרה נוקבת של סדרי עדיפויות והתמודדות ישירה עם סוגיות של מרכז ופריפריה; ושל פריפריה חברתית מול פריפריה גיאוגרפית. התוכנית זקוקה עוד לזמן הבשלה בתוך האוצר, ובין האוצר למשרדי הממשלה.

אולם יותר משהתוכנית זקוקה להבשלה ברמת הפקידות המקצועית – היא זקוקה לעיתוי נכון להשקה מבחינת המערכת הפוליטית. גמרתי אומר שלא להביא תוכנית כוללת אם אינני משוכנע שניתן יהיה לגייס לה את המקורות הנדרשים – בדרך של הסטת תקציבים ברורה; ואם לא ניתן יהיה לגייס לה את התמיכה הנדרשת בממשלה ובכנסת נוכח ההתנגדות הצפויה של בעלי אינטרס שצפויים להיפגע ממנה ונוכח הכורח בקביעה מחודשת של סדרי העדיפויות. בשלב זה, נוכח אי הבהירות הכלכלית והפוליטית, אינני משוכנע כי בשלה העת להשקתה של התוכנית בכללותה – ויתכן כי נכון יהיה לחולל את השינוי באופן מדורג ולאורך זמן רב יותר.

קשה לי לקבוע כבר היום האם התוכנית תגיע לכלל השקה מלאה במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2009. הדילמה שאנחנו מבקשים להניח על סדר היום הלאומי – תפתח, ללא ספק, סוג של מאבק ציבורי על סדרי העדיפויות. זהו דיון ציבורי ערכי ונוקב שיצטרך לעבור את אישורה של הממשלה, הכנסת ואת התמיכה בדעת הקהל. שנים טענתם שהפריפריה מקופחת; שהמשאבים הלאומיים הולכים למרכז; שאנחנו מאבדים את הפריפריה – ואת המדינה. כעת תידרש התגייסות של כולכם במלאכת השכנוע – שההסטה של המשאבים לפריפריה מוצדקת והכרחית.

לא אהיה חלק מתוכנית פריפריה שתתבסס על הזרמת תקציבים תוספתיים בלבד – אחריותי כשר אוצר מחייבת כי זו תהיה תוכנית בתוך המגבלות הפיסקאליות – אחרת היא לא תהיה.

במציאות הקיימת, אני מניח שכולכם תוהים עד כמה אכן יש תוחלת לתוכנית הפריפריה שהתגבשה באוצר ומהיכן אני שואב את הביטחון ביישומה.

משאלה זו אני מגיע אל השינוי השביעי ואולי החשוב ביותר – והוא זה שקשור בשינוי התרבותי שמתחיל לקרום עור וגידים במשרד האוצר וביתר משרדי הממשלה: 

בשמונת החודשים האחרונים בהם שקד משרד האוצר בהנחייתי ובהובלתו של רם בלינקוב ראש אגף התקציבים על גיבושה של תכנית הפריפריה, חל שינוי מהותי בגישת היסוד של המשרד אל כל נושא הפריפריה.  מהכרה כללית בחשיבות העניין, התפתחה תודעה מקצועית כלכלית בהצדקות להשקעה בפריפריה; מסימפטיה כללית, התפתחה מחויבות עמוקה לתוכנית ולעקרונותיה. רגש מחויבות זה הוא הוא השינוי הגדול שהתחולל בשנה האחרונה. ההכרה כי הפריפריה היא סוג של מנוע צמיחה – מניחה את התשתית לתהליך ארוך טווח שאיננו תלוי בממשלה כזו או אחרת או בשר אוצר כזה או אחר. רק מחויבות שהתפתחה ומתפתחת כלפי הרעיון הזה בתוך אגפי האוצר ובקרב הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה השונים היא זו שיכולה לקחת חזון פוליטי מופשט ולהופכו למציאות הלכה למעשה. פריפריה לא עושים בהחלטת ממשלה אחת – מקיפה ככל שתהיה. פריפריה עושים מתוך תהליך ממושך – הבא לידי ביטוי בסדרה ארוכה של החלטות פרטניות בדרגי המקצוע השונים שמתקבלים באופן יום יומי ואלה יכולים להתקבל רק כאשר יש תודעה מקצועית וערכית שהגיעה העת לעשות פריפריה. אני מאמין כי אנחנו בעיצומו של תהליך תודעתי זה וכי מהדרך שבה בחרנו ללכת כבר אין חזרה. החותם כבר הוטבע גם אם תוצריו ייראו בעוד זמן רב.

כשר אוצר וכחבר בממשלה אני חש מחויבות עמוקה לפריפריה בכלל ולנגב בפרט- ומקווה כי תראו בי שותף לעשייתכם המבורכת בחבל ארץ מופלא זה.".

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.