כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מדיניות כלכלית

אופיר פינס: "ממשלת ישראל הכשילה הצעת חוק להחליף את כל הנורות בכנסת בנורות חסכוניות משום שזו הייתה הצעה של הכנסת ולא של הממשלה"

3/07/2008

את הדברים נשא אמש ח"כ אופיר פז-פינס, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, במסגרת מושב איכות הסביבה בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה אשר נערך השנה באילת.

פרופ' ערן פייטלסון ראש צוות איכות הסביבה, בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "שמירה על איכות הסביבה היא לא עול כלכלי. אם בעבר הנושא הוצג כך, הרי לא זאת הגישה שאנחנו מציגים פה – ההפך הוא הנכון. אם אנחנו מקטינים את הבעיות הסביבתיות, אנחנו מגיעים לתוצאות טובות יותר בכל שאר התחומים. הדבר הזה יכול לתרום גם לחברה וגם לצמיחה. הצעדים האלה באים כדי לתרום לתהליכים של פיתוח והקמה. אנחנו מציעים פה אסטרטגיה, לקדם את התפיסה של פיתוח  בר קיימא".

רון ג'רוויס, סגן נשיא "חידוש סביבתי" בחברת Home Depot, הציג תהליך של הכנסת הרכיב הסביבתי לתוך התנהלות של תאגיד. ג'רביס מספר שב-1989 המוצרים הסביבתיים העלו אבק באחורי הסניפים, היו יקרים יותר ולרוב פחות מוצלחים מהמוצרים הרגילים. ב-1996 זכתה החברה לאות מהנשיא קלינטון, ב-1998 נערכה הפגנה ראשונה שבה השתתפה הרשת, נגד מכירת עצי יער ותיקים (Old Growth Wood).

לדעתו, כדי ליישר קו עם הדעות שהובעו במסגרת ההפגנה היה עליהם ללמוד את שוק העץ בכל מדינה שמייצאת עץ לארה"ב, ולהחליט אם ראוי לרכוש ממנה עץ. היה עליהם לחקור את מקורם של כ-9,000 מוצרי עץ. זה לקח שנתיים. במסגרת המהלך שיתפה הרשת פעולה עם ארגונים ירוקים וחלקה עימם את המידע הרב שצברה. נכון להיום, כ-94% ממוצרי העץ בסניפי הרשת מקורם בצפון אמריקה, ששיעור ההתייערות שלה חיובי (כלומר, בסך הכל, שטחי היערות ביבשת מתפשטים).

לטענתו הסניפים עצמם חסכנים באנרגיה – דבר החוסך מיליוני דולרים בשנה. הרשת גם מעודדת מעבר לנורות CFL חסכוניות בחשמל. עם זאת, בנורות ממין זה יש שיעור נמוך של כספית – לכן הצהירו ברשת כי לקוחות יוכלו להביא את הנורות הגמורות לסניפים, למחזור. "זה עלה לנו כסף רב, אבל בחישוב הרווחים מהמכירה המחודשת והלקוחות שבאו לחנות בשביל למחזר וגם רכשו משהו – בסופו של דבר, זה היה רווחי". לטענתו, תוכנית מיחזור סניפית חוסכת לרשת כ-20 מיליון דולר בשנה.

לפני שלוש שנים החלה הרשת להפעיל תוכנית חינוכית לחיסכון במשאבים. התוכנית מסובסדת, ולא רק שבשורה התחתונה היא לא גרמה להפסדים, אלא הביאה לרווח של 16 מיליון דולר. עוד מוסיף ג'רוויס כי, המדיניות הרשתית ב-2007 אחראית לחיסכון של כ-606 מיליון דולר בהוצאות החשמל של הציבור האמריקאי".

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ אופיר פז פינס: "אנחנו מזמן לא עוסקים באיכות הסביבה, אנחנו עוסקים בהגנת הסביבה. בסך הכל התחושה בעולם היא שכל מה שאנחנו מדברים – עשו כבר לפני עשר שנים. לוחות הזמנים, אליבא דכל המומחים בעולם, מתקצרים. היום התפיסה אומרת שיש לנו בין  10-7 שנים לעשות מעשה אסטרטגי שיעצור את התחממות כדור הארץ. ישראל צפויה להיות מדבר מלא, קו החוף שלה אמור להיות מוצף, יהיה כאן פליטים פנימיים שלנו בהיקפים גדולים מאוד – אני כבר לא מדבר על קונפליקטים פנימיים ואזוריים – גם מה שקורה בסודאן קשור – אני מעריך שבעוד חמש או עשר שנים הדיון הזה יתקיים, אבל באופן שונה לגמרי. לא תהיה תחנה פחמית באשקלון – העולם לא ייתן לנו לבנות אותה, גם אם נרצה. הולכת להיות רגולציה עולמית ברמה שאנחנו לא מבינים כרגע. כל הנחות העבודה של קיוטו התרסקו. גם המודל שהם המציאו לא מוכיח את עצמו. לא מגיעים למספרים שרוצים להגיע – אחרי כל מה שעשו. איכות הסביבה - זה כבר לא ברמה של אופנה. זה להיות או לא להיות. גם 10% אנרגיה חלופית – שעל זה אפילו לא מדברים היום - לא תציל או תשנה את המצב".

"כבר נאמר שזו מדינה צפופה, אחת הצפופות בעולם, מאוד לא מתוכננת, וכל נושא הסביבה אף פעם לא היה באג'נדה שלנו" אומר פינס ומוסיף כי "ממשלת ישראל הכשילה הצעת חוק להחליף את כל הנורות בכנסת בנורות חסכוניות ,משום שזו הייתה הצעה של הכנסת ולא של הממשלה. אנחנו חיים בסביבה מאוד מזהמת, חוק אוויר נקי עדיין לא חוקק. זו סביבה מסרטנת בהרבה מאוד מובנים. בלי כל קשר להתחממות כדור הארץ, אנחנו עושים מאמצים לטפל בזיהום אוויר, נחלים, ים. המים בישראל מזוהמים בצורה מאוד מאוד קשה. אני חושב שלפחות מחצית הבארות בישראל נסגרו".

"לממשלת ולמדינת ישראל אין מדיניות סביבתית. אין דבר כזה, ולא שום דבר שדומה או מתקרב לזה. זו אחת הבעיות הכי קשות שיש לנו, אנחנו מתעלמים מזה כאילו זו מחלה – כולל הצד הכלכלי של זה". כל מה שעשו לקידום ההייטק לא נעשה בהקשר של התעשייה הירוקה. תסתכלו על תקציבי המדען הראשי – מה לו ולתעשייה טכנולוגית ירוקה. אנחנו מפסידים כאן דבר מאוד מאוד חשוב. אני רוצה לומר כך: אני מאוד אוהב את ההמלצות האלה, אני חושב שהן חשובות, שהן מאוחרות מאוד – אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. אבל זה לא עושה הבדל אמיתי – רק בשוליים. קצב העלייה השנתי בצריכת החשמל הוא במספרים כל כך גבוהים שמה שצריכים לעשות כדי לשנות את הטרנד הזה הוא הרבה יותר מסובך ממה שחושבים, ואני חושב שהממשלה הבאה תצטרך להתעסק עם זה".

צילום: פלאש 90

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.