כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מדיניות כלכלית

סטנלי פישר מאותת על העלאות ריבית ולא פוסל התערבות בשוק המט"ח: "בנק מרכזי לעולם לא אומר לעולם לא"

4/07/2008

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נאם אמש במסגרת פורום קיסריה ה-16 אשר נערך השנה באילת.

פישר פתח דבריו ואמר כי: " כנס קיסריה מתכנס השנה בתקופה מאוד מסובכת הן בכלכלה העולמית והן בהקשר להשלכותיה על הכלכלה הישראלית. לפני שנתיים רוב האנליסטים הכלכליים ראו בעיקר בגרעון הענק בחשבון השותף של ארה"ב את הבעיה המרכזית של המשק העולמי. כולם הבינו שגורם מרכזי בפתרון יבוא מהיחלשות הדולר.לפני שנה פרץ משבר פיננסי מאוד מסוכן בארה"ב, וזה חלחל לקנדה ולמדינות המפותחות באירופה".

בדבריו על המשבר הפיננסי אמר פישר כי המשבר עוד לא חלף ויש אפשרות שעוד יחמיר. בארה"ב,  ובכמעט כל משק, צפויה האטה בצמיחה במחצית השנייה של השנה - האטה שתמשיך ב-2009.  ועוד לא ברור מה יהיה עומקה ואורכה.

פישר הוסיף ואמר כי: "בתחילת המשבר הפחית הפד את הריבית באופן משמעותית, זאת, משום שהוא ראה במשבר את הדבר הדחוף ביותר שזקוק לטיפול, וגם כדי לסייע לכלכלה לעבור את תקופת ההאטה. גם באירופה ובבריטניה שמו הבנקים המרכזיים אז את מירב תשומת לבם להתמודדות עם המשבר הפיננסי וההאטה. כעת נְאֵלָצִים הבנקים המרכזיים להעביר לפחות חלק מתשומת לבם לטיפול באינפלציה, לנוכח העלייה בה.

המשבר הפיננסי בארה"ב לא חלחל למשקים המתעוררים והפחות מפותחים בכך שלא היו בהם הפסדים גדולים או פשיטות רגל במוסדות הפיננסיים. אבל המשבר הפיננסי כן חלחל למדינות אלו בכך שראינו בהן תופעות כמו ירידות בבורסות, עליות בפרמיות הסיכון, התחזקות המטבעות השונים מול הדולר, והאטה בקצב הצמיחה הצפוי השנה וב-2009". 

עוד הוסיף, הנגיד כי: "התופעות האלו היו צפויות מאז תחילת המשבר הפיננסי אבל העלייה באינפלציה בכל המדינות, על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם, לא הייתה צפויה.

השילוב של אינפלציה גבוהה והאטה בצמיחה מציב אתגר קשה בפני הבנקים המרכזיים והממשלות בכל העולם, ובוודאי גם בישראל. 

בתחילת המשבר הייתה האינפלציה נמוכה יחסית ובנקים מרכזיים טיפלו בעיקר במשבר הפיננסי, לרוב באמצעות פעולות מאוד אקטיביות להספקת נזילות.  כשהתברר שבינתיים התחזק האיום האינפלציוני, הם פעלו לפי הגישה הגמישה ליעד האינפלציה. כלומר, בנסיבות שהיו, הם פעלו להחזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים בצורה הדרגתית, תוך פרק זמן סביר. זאת, משום שהורדה מיידית של האינפלציה דרך עליה חדה בריבית עלולה לגרום נזק מיותר לצמיחת המשק. זו גם הגישה שבה פועל בנק ישראל".

בדבריו של פישר על המשק הישראלי אמר כי: " כידוע, צמח המשק מאמצע 2003 בקצב גבוה של למעלה מ-5% לשנה. זאת, כתוצאה מהצמיחה במשק העולמי ומהמדיניות המקרו-כלכלית המאוד מוצלחת בישראל. מדובר במדיניות תקציבית שהובילה לירידה בנטל החוב, שעדיין הגבוה, בתוצר, ובמדיניות ריבית שפעלה לשמירה על יציבות המחירים.

הצמיחה המהירה גרמה לירידה באבטלה, לשיפור ברמת החיים של השכבות החלשות בחברה,  לעלייה בדירוג האשראי של המשק, להזמנה שקיבלנו להיכנס לתהליך ההצטרפות לארגון ה-OECD, ועוד.

על כן, המדיניות המקרו-כלכלית של השנים האחרונות הייתה מוצלחת – אפילו מאוד מוצלחת.

מאז יולי-אוגוסט 2007, מתמודד המשק הישראלי, כמו מרבית המשקים האחרים בעולם, עם ההשלכות של המשבר הפיננסי וההאטה בצמיחה העולמית שבעקבותיו".

פישר הוסיף ואמר כי: "בחודשים נובמבר ודצמבר 2007, על רקע עלייה לא-צפויה במחירי המזון והאנרגיה בעולם, עלתה האינפלציה בישראל, וב-2007 היא חרגה מהיעד שבין 1% ל-3% בשנה. עד אז, כל ההערכות היו כי האינפלציה ב-2007 תהיה בתוך היעד. עם זאת, על רקע המשבר שהתפתח במשקים המפותחים, התגבשה בבנק ישראל ההערכה, בעיקר בתחילת 2008, כי ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית תתבטא בהתייצבות במחירי האנרגיה והמזון בעולם, וכן בהאטה במשק הישראלי. לאור כל אלה, וההשלכות של התחזקות השקל מול הדולר על המחירים, היה צפוי כי עליות המחירים בישראל יתמתנו בהמשך השנה. על כן, הפחית בנק ישראל את הריבית לחודשים מארס ואפריל השנה, ב-1 נקודת אחוז בסך הכול".

"במאי התפרסמו נתוני החשבונאות הלאומית שהראו כי המשק הישראלי המשיך לצמוח בקצב גבוה מהצפוי ברביע הראשון של 2008. גם נתונים אחרים היו חיוביים: האבטלה המשיכה לרדת והעודף בחשבון השוטף  היה גבוה מהצפוי. אבל במקביל המשיכה האינפלציה לעלות אף מעבר למה שהיה צפוי, והחריגה מיעד האינפלציה גדלה. זו כבר תמונה שאי אפשר להשלים איתה.ההערכות להאטה בצמיחה בישראל, על רקע האטה בצמיחה העולמית, הן כי זו תגיע מאוחר מהצפוי. יתכן כי היא כבר כאן ויתכן כי היא תחול במחצית השנייה של השנה. מכיוון שגם בעולם נראה כי ההאטה בצמיחה תגיע בהמשך השנה, ניתן להניח כי מחירי האנרגיה והמזון יפסיקו לעלות בשלב מסוים".

פישר מדבר על העלאת הריבית בחודשים האחרונים ואומר: "בכל מקרה, האינפלציה בישראל, ובעולם,  דורשת טיפול. על רקע זה, העלה בנק ישראל את הריבית ליוני וליולי ב-0.5 נקודת אחוז בסך הכול. יש הטוענים כי העלאות הריבית לא יועילו כי מקור האינפלציה בעיקר בעליות מחירי הנפט בעולם, והם הרי לא מושפעים מריבית בנק ישראל. חשוב לציין בהקשר זה כי העלאות הריבית היו הכרחיות משום שקיימת סכנה אמיתית של גלישת עליות המחירים של מוצרים מיובאים למחירים של מוצרים המקומיים - ובמידה מסוימת התופעה הזו כבר מתרחשת. ואנחנו רואים זאת בעלייה במדד המחירים ללא מזון ואנרגיה בחודשים האחרונים. הנזקים של האינפלציה לכלכלה הם רציניים מאוד - הן מבחינת יכולת המשק להשיג צמיחה המתמשכת ותעסוקה גבוהה לאורך זמן, והן מבחינת הפגיעה בשכבות החלשות. בנק ישראל ישמור בקפדנות על יציבות המחירים באמצעות מדיניות הריבית".

בנושא המדיניות התקציבית טאמר פישר: " מתרבים לאחרונה הקולות המציעים למשרד האוצר להגדיל את יעד ההוצאות ליותר מ-1.7%, ואפילו שנחזור לשימוש ב"קופסאות" כדי להגדיל את ההוצאות הממשלתיות בתחומים מסוימים. כדאי להיזהר מקריאות אלה. אם נחרוג מהיעד התקציב, נשלם מחיר כבד ונאבד את אימון המשקיעים הישראליים והזרים. הדבר יביא לכך שמשקי הבית, הפירמות וממשלת ישראל יידרשו לשלם שיעורי ריביות גבוהים יותר -- ואני לא מתכוון לריבית בנק ישראל אלא לריבית שנקבעת בשוק. משרד האוצר נוקט במדיניות הנדרשת והיא המשך השמירה על המשמעת התקציבית, שהוכיחה את עצמה כבסיס חיוני ומוצלח לצמיחת המשק בשנים האחרונות".

פישר רומז על האפשרות שימשיך במדיניות של העלאת הריבית כאשר אמר: "בנק ישראל, מצדו, ימשיך לתרום למשק  ע"י התמקדות מדיניות הריבית לשמירה על יציבות מחירים. כך, נצליח לעבור את תקופת ההאטה בפגיעה המזערית האפשרית, ולחזור לצמיחה מהירה ומתמשכת בהקדם.ב-4 השנים האחרונות זו הייתה הגישה המקרו-כלכלית – בצד המדיניות התקציבית ומדיניות הריבית - שהביאה לתוצאות מאוד מוצלחות, כפי שציינתי. אנחנו במבחן הרציני הראשון וחשוב שנעמוד בו בהצלחה. לא נעשה זאת אם נשנה את הגישה זו דווקא עכשיו".

לסיום, אמר פישר כי : " אנחנו עדים להתחזקות השקל הנובעת מגורמים גלובאליים – היחלשות הדולר בעולם – ומגורמים מקומיים – העודף בחשבון השוטף וזרם ההשקעות לארץ. עם זאת, התחזקות השקל בתקופה האחרונה לא צפויה ולמרות שאנחנו לא מוצאים עדויות לטענות שמדובר בפעילות ספקולטיבית, קשה להסביר אותה. בנק ישראל ימשיך במדיניותו הנוכחית, אם כי תמיד אמרתי כי בנקאי מרכזי לעולם לא אומר "לעולם לא".

הקולות הנשמעים להטיל מגבלות מכל סוג שהוא על תנועות ההון מסוכנות וחסרות אחראיות. מדובר ברעיונות שלא הצליחו בעולם וגם לא בארץ בשנות ה-70, ה-80 וה-90. אם נקשיב להם אנו עלולים להחזיר המשק הישראלי יותר מ-10 שנים אחורה. אסור לנו להקשיב להצעות בלתי אחריות אלו. זו העת להמשיך ולגלות אחריות ולא לצאת להרפתקאות מסוכנות".

צילום: פלאש 90

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.