כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מדיניות כלכלית

דוד ברודט: " רק באמצעות השתלבות בגלובליזציה נוכל להמשיך לקדם את המשק הישראלי"

4/07/2008

את הדברים נשא אמש דוד ברודט, המנהל האקדמי בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה במסגרת מושב המאקרו כלכלה של פורום קיסריה אשר נערך השנה באילת.

ברודט מוסיף כי: "מדינת ישראל צריכה לנקוע מדיניות ארוכת טווח של חיסכון בשימוש בסחורות, שימור אנרגיה, הקטנת השימוש בדלק והתלות בו".

שלמה ינאי, מנכ"ל טבע: "אני לא רוצה להציע תרופות – אני כן רוצה להציע דיאלוג דחוף בין הגורמים – ממשלה, בנק מרכזי, תעשיינים".

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות: "ועדת אריאב שעסקה בשילוב ישראל בשוק הגלובלי הציגה מסקנות לא מעודדות, אבל נראה שמההמלצה העיקרית של הוועדה כולם מתחמקים".

פרופ' דניאל צידון: "המטרה לשנתיים הבאות היא מאוד ברורה – הקטנת אי הוודאות. צריך לזכור שהשנה שונה לגמרי מהשנה שעברה, ושהנחשול של המשבר העולמי יגיע לפה. אנחנו בדיון הציבורי מבלבלים ב-10 השנים האחרונות בין תהליכי הצמיחה לבין תהליכי הגלובליזציה. זה לא אותו דבר. בואו ננסה להבין מה הבסיס של המשבר הזה, מהו התהליך שיצר את המשבר: היה גל צמיחה אדיר שנשען על התמוטטות הגוש הסובייטי, שבין היתר גרם להגדלת האי שוויון. אנחנו אומרים ש"סין קנתה אגרות חוב מארצות הברית", ובערב הסעודית גם. אבל כמה אנשים משם קנו את האגרות הללו? מעטים. רק עשירים, רכשו אותן.

תהליך הצמיחה הקטין מאוד את אי הוודאות בשווקים. יש תיעוד רחב שאומר שבתקופות של גאות, אי הוודאות נמוכה יותר מתקופות של שפל. אי הוודאות הזו הלכה וקטנה, ובהתאם הקטינה מאוד את פרמיית הסיכון. כתוצאה מכך, נוצרה המערכת הפיננסית שעליה דיבר מישקין אתמול. עוד "גורם" למשבר זה אותו מרכיב שאנחנו קוראים לו הסאבפריים – אבל הוא תוצאה של המשבר, לא אחד מגורמיו. זה היה ניסיון להעביר לשוק הפרטי נכסים לאנשים שלא יכלו להרשות לעצמם אותם.
"ההאטה בצמיחה העלתה את אי הוודאות, שינתה את הריבית הריאלית, מחיר הנזילות, ובבת אחת שינתה את התמונה הכלכלית. ההשפעה של המערכת הפיננסית העולמית עלינו מרווחי הסיכון תעלה בתחומים הפחות מסוכנים פי חמש ויותר, ובתחומים המסוכנים פי 2-3. זה מייצג סכנה אמיתית. עליית מחיר הכסף והפער המצטמצם בין מציאות ודמיון חושפים אותנו לסיכונים שלא היו קודם. כשבונים כביש מפותל ו 100 איש נוסעים עליו כשורה, ורק אחד עושה תאונה אומרים שזו טעות אנוש, וזאת לא האחריות של מי שבנה את הכביש. אבל את הכביש הזה היה אפשר לבנות ישר – למי שבנה אותו יש אחריות לעשות אותו פשוט יותר. השקל חזק מדי. ההערכה הזו מבוססת על מה שאני רואה בדוחות כספיים של חברות ועל דיבורים. בגלל re-patriation, הישראלים מחזירים את הכסף הביתה. זה נושא שלא נמצא בספרי הכלכלה. אם אנחנו מבינים שזה חלק מהסיבה – אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו יכולים לעשות משהו.

" רשויות הפיקוח בישראל טרם הפנימו את עוצמת המשבר העולמי. צריך לדבר עם הרשויות בעולם ולהבין איך הן רואות את זה, ולהבין עד כמה אי הוודאות הזו קרובה אלינו וכמה מהר היא יכולה להתגלגל אל תוך המשק הישראלי. זה שהיום אנחנו בסדר, לא אומר שמחר יהיה בסדר. בכל סרט של מיקי מאוס יש אחד שרץ רץ רץ – ופתאום מגלה שהוא באוויר, ונופל למטה".

דוד ברודט, המנהל האקדמי של פורום קיסריה: "למשבר הנוכחי יש 3 יסודות – היסוד הראשון הוא המשבר הפיננסי שנובע מעולם הדיור והמשכנתאות, הבנקים ועוד. אותו משבר שאנחנו אומדים אותו עם מחיקות של אולי טריליון דולר, או אפילו יותר – 1.4 טריליון. המספרים הם גדולים. היסוד השני הוא משבר מחירי הסחורות והנפט. מהבחינה הזאת, הוא מחזיר אותנו 30 שנה אחורה- לשנות ה-70, אבל אז הוא היה לבדו. היסוד השלישי הוא לא יסוד משברי, אבל הוא נמצא ברקע הנושאים שקשורים לשינוי במאזן הכוחות הכלכלי בין המערב למזרח. השינוי הזה יצר חלק ממשבר הדולר והשינויים ביורו. אם אלה 3 היסודות, אנחנו באמת צריכים לראות, כמדינת ישראל, איך אנחנו מתמודדים עם 3 התופעות הללו.למשל, אנחנו רואים שמרכז הכובד העולמי עובר מהזירה האטלנטית למזרח הרחוק. ישראל, עדיין מקיימת את עיקר הסחר שלה עם הזירה האטלנטית. המעבר מזרחה הוא אתגר גדול לכל התעשיות והשירותים הישראליים, תרבותית ועסקית. לממשלה אין תפקיד גדול בתחום הזה – אולי רק בדברים כמו תערוכות ושיווק. "התהליך של המעבר מזרחה ושינוי מרכז הכובד מתחבר עם השתלבות בגלובליזציה, ואסור לנו כתוצאה מהמשבר לאבד אפילו גרם אחד של אנרגיה, כי רק באמצעות השתלבות בגלובליזציה נוכל להמשיך לקדם את המשק הישראלי.

"באופן טבעי, ישראל נפגעת ממשבר הסחורות, משום שאין בה הרבה משאבים טבעיים. מדינת ישראל צריכה לנקוע מדיניות ארוכת טווח של חיסכון בשימוש בסחורות, שימור אנרגיה, הקטנת השימוש בדלק והתלות בו.
"לגבי המגזר העסקי, ההשתלבות שלו בגלובליזציה מחייבת מגזר עסקי תחרותי. צריך להרחיב את מספר החברות הבינלאומיות שמנוהלות מישראל.

בחיל האוויר, למפקד יש שני סגנים – אחד שאחראי על הפעלת הכוח, ואחד על בניין הכוח. מי שבונה את הכוח צריך לראות את המציאות בעוד 5 שנים. כך גם צריכה לפעול מדינת ישראל. אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר בבניין הכוח – חינוך, תשתיות, השכלה גבוהה, הרגולציה. אם לא נשקיע באלה, המערכת הכלכלית תהיה הרבה יותר חלשה. אין ברירה, צריך לעסוק בשוטף – אבל צריך לבנות הרבה יותר את מרכיבי הכוח של המשק הישראלי".

שלמה ינאי, מנכ"ל טבע: "אני מבקש להאיר נקודת מבט נוספת והיא סוגיית המידע והידע בקשר שבין המזרח למערב. המידע שעומד לרשותנו על תהליכים במדינות הצומחות הוא מוגבל וחלקי. לכן התגובה וההיערכות של כל המערכת הכלכלית הגלובלית היא חלקית ומהולה בהפתעה. המציאות של חוסר מידע וחוסר יכולת להפנים את המציאות בעולם המתעורר – גם מבחינת ביקוש, אבל גם מבחינת היצע – מהצד השני (במערב), אפשר לומר אפילו שיש עודף מידע, בין היתר בשל טכנולוגיות המידע המפותחות, שבה כל תזוזה קטנה, יוצרת גלים והשפעה על המערכת. אז מה עושים? 1. חשיבה לטווח ארוך –כך נוכל להניח בסיס להתמודדות נכונה עם מציאות רבת שינויים ואי ודאות. 2. ההזדמנות- למצוא במציאות משברית גם את ההזדמנויות שהיא טומנת בחובה. בחברה כלכלית הדברים אולי יותר נוחים להגדרה, בעיקר ברמה של מדינה שצריכה לזהות בתוך משבר את ההזדמנויות שעומדות בפניה".

"אני חושב שאנחנו נמצאים במשבר ואנחנו אומרים את זה, אבל כמו בספר של ברברה טוכמן – אנחנו לא מבינים את עוצמתו, ושאנחנו כבר בעצם נמצאים בתוכו. תעשיית ההייטק נמצאת כבר במשבר. אני לא רוצה להציע תרופות – אני כן רוצה להציע דיאלוג דחוף בין הגורמים – ממשלה, בנק מרכזי, תעשיינים. 50% מכל פתרון מצויים בהגדרה נכונה שלו. אי אפשר להתעלם מהמציאות הקשה שבה נמצאת התעשייה."הגמישות של התעשייה להגיב על המציאות היא יותר קטנה ממה שחושבים באקדמיה".

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות: "המשבר הפיננסי לא נגע למשק הישראלי במעגל הראשון שלו משום שאנחנו לא ממש משק גלובלי. המשק בנוי כך שיש בו הרבה מאוד חברות גלובליות, אבל רוב רובם של השחקנים אינם חלק מהתהליך. אין מדיניות ממשלתית רגולטורית שמטרתה שילוב המשק בעולם הגלובלי. השווקים של היום הם כמעט ביטוי של חזון כלכלי מאז ימיה הראשונים – משק פתוח שבו ההון האנושי מקבל ביטוי. השאלה אם אנחנו מנצלים את המצב הכלכלי החדש כדי שאותו מנוף צמיחה יקבל ביטוי. הרבה מהפער ברמת ההכנסה נובע מכך ששיעור גבוה מאוד מהמשק הישראלי לא משתתף במשחק. אפשר לקשור לגמרי את ההצלחה של הסקטור הפרטי בתהליך ההפרטה. צריך לקבוע יעד אסטרטגי חדש: איך לשלב את המשק הישראלי בעולם הגלובלי ולבחון כל כלל רגולטורי, חוק וסעיף תקציבי בשאלה אם זה תורם לכך. ועדת אריאב שעסקה בשילוב ישראל בשוק הגלובלי הציגה מסקנות לא מעודדות, אבל נראה שמההמלצה העיקרית של הוועדה כולם מתחמקים. אמרו שישראל היא גיהנום ביורוקרטי, ושבלתי אפשרי לעשות בה עסקים. לפני 20 שנה הבנקים הישראלים היו הגורם הכי גלובלי במשק – המשק זז קדימה, והבנקים נותרו מאחור. לא רק שלא יצרנו להם אפשרות לצאת החוצה, בעיקר כי הגבלנו אותם והתערבנו להם בכל חלק מהתנהלותם".

צילום: פלאש 90

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.