כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ECO- TECHNO

רות אלון מקרן פיטנגו על תעשיית הביוטק: "בעוד אנו עומדים במקום גבוה בעולם ברמת החדשנות, הרי היקפי ההשקעה הכספית קטנים"

25/06/2008

הדברים נאמרו אמש במושב "כיוונים ויעדים לתעשיות עתירות הידע בישראל" בכנס רעננה למדיניות הייטק לאומית:

• רות אלון, פיטנגו: "בעוד אנו עומדים במקום גבוה בעולם ברמת החדשנות, הרי היקפי ההשקעה הכספית קטנים"

• ד"ר מיקי רודה, יבמ: " להקים מרכז מחשבים מבוסס אנרגיה סולארית ליד עיר הבה"דים החדשה בנגב, כתשתית לשירות בתחום טכנולוגיית מידע"

• ד"ר עמית מור, אקו אנרג'י: "יש כסף זר וכסף מקומי שמחפש טכנולוגיות. צריך מדיניות ממשלתית, יותר מאשר כסף ממשלתי"

• פרופ' עוזי דה האן, הטכניון: "לאור העובדה כי שירותים הופכים למרכיב גבוה מהתוצר בארצות רבות, עד 70 אחוז,  פעילות offshore יכולה להיות מנוע לצמיחה חדשה"

• תא"ל (מיל.) יעקב נגל, מפא"ת: "בישראל הפיתוח הביטחוני הנו מרכיב מאוד חשוב. ויש לתאם הדדית את הפעילות בין מערכת הביטחון והמערכת האזרחית, תוך מינוף ההשקעות וההכוונה של מערכת הביטחון"

• ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת: "יש מספיק כסף להעביר לפריפריה ולא על חשבון ההייטק במרכז. התחרות של מדינת ישראל היא עם העולם, ולא בין תל אביב לבאר שבע"

מאות אנשי תעשיית הייטק, קהילת הון הסיכון וההשקעות ואנשי חינוך, השתתפו אמש בכנס רעננה למדיניות ההייטק הלאומית, שהתכנס זו השנה השנייה ועסק בהרחבה בדמותה ובעתידה של התעשייה עתירת הידע בישראל.

הכנס התקיים במשכן למוסיקה ואומנויות בקריית החינוך ע"ש רבין ברעננה, ובמסגרתו התקיימו דיונים מעמיקים בנושאים המעצבים את תעשיית ההייטק הישראלית, כולל טכנולוגיות, חינוך, מקורות מימון ובריחת מוחות, מתוך מטרה להתוות את המדיניות הלאומית בתחומים אלה על מנת  לשמר ולפתח את יתרונה היחסי של ישראל בזירה הגלובלית.

במושב הראשון של הכנס, שכותרתו "כיוונים ויעדים לתעשיות עתירות הידע בישראל", בראשותו של ד"ר גיורא ירון, יו"ר אקסנט, יו"ר חברת ישום האוניברסיטה העברית; השתתפו ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת; רופ' עוזי דה האן, הטכניון, לשעבר מייסד ומנכ"ל פיליפס בישראל; ד"ר מיקי רודה, סגן נשיא לפרויקטי צמיחה ביבמ; ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף אקו אנרג'י; רות אלון, מנהלת שותפה בקרן פיטנגו; ותא"ל (מיל.) יעקב נגל, סגן יו"ר מפא"ת במשרד הביטחון.

רות אלון מקרן פיטנגו אמרה כי בישראל יש יותר מ- 900 חברות בתחום מדעי החיים, מעבר לחברות הגדולות כמו טבע, מתוכן כ- 500 בתחום מיכשור רפואי, 180 חברות ביוטכנולוגיה, והשאר חברות פרמה, כאשר 70 חברות מתווספות כל שנה.  היא ציינה כי ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם במספר פטנטים רשומים בתחום מיכשור רפואי, בהשוואה להיקף האוכלוסיה; אך במקביל יש מספר בעיות גדולות במבט קדימה: תשתיות, בתחום הפרמה איננו באווירה כמו באירופה וארה"ב ויש צורך למצוא ממי ללמוד. הרגולציה בתחום מאוד כבדה. יותר ויותר קשה לעבור את תהליכי ה- FDA.  בעוד שבעבר נדרשו 20-40 מיליון דולר לתקופה של 5-7 שנים כדי להביא לשוק מוצר מיכשור רפואי חדשני, היום צריך 50-70 מיליון דולר לתקופה של 7-10 שנים.

"המצב הולך ומידרדר", אמרה רות אלון. "התעשייה צריכה 500 מיליון דולר בשנה. רוב הכסף בא מה- VCs, שהמנדט שלהן הוא להחזיר את הכסף למשקיעים. לכן מטרידה המחשבה איך תוכל התעשייה בישראל לפרוח.  בעוד אנו עומדים במקום גבוה בעולם ברמת החדשנות, הרי היקפי ההשקעה הכספית קטנים".

ד"ר מיקי רודה מיבמ דיבר על ההיערכות לקידום חדשנות, ואמר כי כל אי-חלוקה של ידע וקניין רוחני  - מחלישה את היעילות כמערכת כוללנית שמייצרת חדשנות ומוצרים.  יש יתרון לאשכול של חברות סביב רעיון לעומת חברה בודדת. לכן כדאי ליצור מספר אשכולות בארץ – ללא חשיבות לנושא בו עוסקים.

לדבריו, ברמת הפרט תואר ראשון הוא קומודיטי - הכרחי אך לא מספיק. "נדרשת מקצוענות, כולל הסמכה  לאומית ליצירת בידול של אנשי הייטק ישראלים בעולם, וכן רמה אתית גבוהה  מול תרבות של דיווחים לא מדויקים ואי עמידה בלו"ז. "זו סכנה חמורה  מאוד", אמר ד"ר רודה, שציין כי אין הכרה מספיקה בעולם לעלית המקצועית בישראל, ובמקביל אמר יש צורך ברב תרבותיות – פתיחות לשת"פ בינלאומי.

הוא הציג מודל לבניית חברה  מיני-רב לאומית, ואמר כי מאחר שמרכיב השירותים (services) בהייטק הולך וגדל, יש להקים תשתית שירותים כפרויקט לאומי, ולהפוך למס' 1 בעולם בתחום. כדוגמה העלה ד"ר רודה הצעה להקמת מרכז מחשבים מבוסס אנרגיה סולארית ליד עיר הבה"דים החדשה בנגב, כתשתית לשירות בתחום טכנולוגיית מידע.

ד"ר עמית מור מאקו אנאג'י, הציג את אתגרי השקעה בקלינטק  ואנרגיות מתחדשות, המהוות בסך הכול שני אחוזים מכלל האנרגיה בעולם: שמש, רוח, מים, גלי ים.

מור אמר כי בישראל הנושא החל בשנות ה- 40-50 עם המצאת דוד השמש ע"י ד"ר צבי תבור והצוות שלו, כאשר הממשלה מימנה את המו"פ בתחום, ובהמשך קמו חברות כמו אורמת ולוז (היום סולל) הפועלות בכל העולם.

"קביעת מדיניות תמריצית להקמת מערכות אנרגיה חליפית צריכה להיות ספינת הדגל בפעילות ממשלת ישראל.  מיישום מדיניות סביב הקמת מפעלים סולאריים יגיע הרבה כסף לחברות", אמר ד"ר מור.  "יש כסף זר וכסף מקומי שמחפש טכנולוגיות. צריך מדיניות ממשלתית, יותר מאשר כסף ממשלתי".

פרופ' עוזי דה האן מהטכניון, אמר כי שלושת העמודים של ההייטק בישראל הם: חברות סטארט-אפ,  חברות רב לאומיות, וחברות סטארט-אפ שהופכות לחברות עצמאיות (שליש מהסארטאפים).

" יש לנו יתרון תחרותי בסטארטאפים המספקים טכנולוגיות חדשניות. חברות גדולות לא טובות בזה.  אנחנו מאוד טובים בפתרונות טכנולוגיים, ולכן חשוב מאוד לשמור על הסטארטאפים. שני שליש מהסטארטאפים נרכשים ע"י חברות גדולות. יש יתרון בכך, מפני שהחברות הבינלאומיות נשארות בארץ. זה מביא תעסוקה, הרבה ידע בשיווק, פתיחת שווקים, וגם ידע טכנולוגי".

פרופ' דה האן ציין כי לעתיד תעשיית ההייטק חשובה זרימת חדשנות פתוחה בין חברות, מאוניברסיטאות, מצה"ל וכו' – ויש לשמור על כך.  נושא נוסף אליו התייחס דה האן הוא הגלובליזציה: "יש לנו חסרון, אנחנו קטנים. אין לנו שוק פנימי. ולכן חשובה מאוד הראייה הגלובלית והבאת חברות רב לאומיות לישראל, ובמקביל להמשיך לפתח ולטפח ולשמור חברות בארץ ".
לדבריו, לאור העובדה כי שירותים הופכים למרכיב גבוה מהתוצר בארצות רבות, עד 70 אחוז,  פעילות offshore יכולה להיות מנוע לצמיחה חדשה.

תא"ל (מיל.) יעקב נגל ממפא"ת, אמר כי התחום הביטחוני מקיים יחס גומלין הדוקים עם האקדמיה והשוק האזרחי, ויש תחומים עם ממשק קרוב בין הצרכנים הביטחוניים ותעשיית ההייטק.

בנושא איזרוח טכנולוגיות צבאיות אמר נגל כי יש שלושה מוקדים עיקריים של פיתוח במשרד הביטחון וצה"ל: טכנולוגיות מפיתוח פנימי בצבא – בעיקר חיל מודיעין, ופחות בחיל אויר וחיל התקשוב. לדבריו, אזרוח טכנולוגיות כאלה בעייתי מאוד, אך ניתן לאזרח את המפתחים עצמם בהמשך הקריירה שלהם בתעשייה ובאקדמיה.

תא"ל (מיל.) נגל אמר כי משרד הביטחון מעודד למסחר ידע שנוצר אפילו במימון צבאי. התנאים: שמירת הביטחון, השארת הידע ללא תמורה לשימוש משרד הביטחון, והשתתפות ברווחים. לאחרונה נחתמו הסכמים כאלה עם מכון ויצמן, אוניברסיטת ת"א, חלק מתעשיות הביטחון ועוד'.

תא"ל (מיל.) נגל אמר כי תעשייה ביטחונית אינה בנויה למסחר ידע ביטחוני , והדבר צריך להיעשות בחברות שזו ההתמחות שלהן, והידע יועבר אליהן דרך מערכת הביטחון, בתנאים אותם ציין.

"בישראל הפיתוח הביטחוני הנו מרכיב מאוד חשוב, ויש לתאם הדדית את הפעילות בין מערכת הביטחון והמערכת האזרחית, תוך מינוף ההשקעות וההכוונה של מערכת הביטחון", אמר נגל.

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, אמר כי ההשקעה במו"פ היא הדבר הכדאי ביותר עם תשואה ללא אח ורע.
לדבריו, יש לגשר על הפער בין האקדמיה והתעשייה, והנושא יותר רחב מאשר העברת טכנולוגיות וכולל הפיכתן לתעשייה ומסחורן. גם ד"ר אופר דיבר על פתיחות החדשנות ללא חומות, ואמר כי יש להפוך את הנכס הנקרא מדע ישראלי לתעשייה וכלכלה.

המדען הראשי אמר כי  יש לקבוע תחומים מועדפים  ולקבוע מתי להתערב ברמת המדינה ומתי לא. "מדינת ישראל צריכה להתערב בתחומים מיוחדים, כמו דגש על ביוטכנולוגיה. כדי שתהיה לנו תעשיית ביוטכנולוגיה מפוארת, אם המדינה לא תתערב באופן חיובי – זה לא יקרה".

"המדינה צריכה לעודד הרבה יותר ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה", אמר ד"ר אופר. "ההייטק הסטנדרטי – ICT – מתקדם לבד, והמדינה צריכה להשקיע הרבה יותר בתחומים אלה, וגם בטכנולוגיה בתעשיות מסורתיות  ובקלינטק".

על נושא התקציב אמר המדען הראשי: "לא חסר כסף במדינת ישראל – השאלה היא לאן הכסף הולך. צריך להילחם על התקציבים. אנחנו תלויים במצוינות. יש מספיק כסף להעביר כספים לפריפריה ולא על חשבון ההייטק במרכז. התחרות של מדינת ישראל היא עם העולם, ולא בין תל אביב לבאר שבע".

צילום: גדי פישרמן- גוונים רעננה

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.