מיטב בית השקעות מפרסם היום (ב') סקירה על הבנקים המקומיים על רקע משבר החובות העולמי: מסתמן שאנחנו עומדים בפני גל חדש של המשבר הפיננסי שהתחיל ב-2008. אירופה נמצאת על סף משבר כולל עם צמיחה אפסית בתמ"ג וסימני שאלה לגבי האיתנות הפיננסית של הבנקים האירופיים ומדינות ה-PIIGS. ארה"ב עומדת כנראה בפני סיכון לא מבוטל של מיתון כפול. קשה מאד להעריך מראש את עוצמת גל ההדף החדש ומה יהיו השלכותיו.
מה שכן, בבית ההשקעות מציינים, כי הבנקים הישראליים מגיעים למשבר עם אמצעי מיגון טובים יותר מאשר ב-2008. קודם כל, הם חיזקו את בסיס ההון העצמי בעיקר בשל הפסקת חלוקת הדיבידנדים בשנים 2008 ו-2009. במשברים של 2001 ו-2008 הלימות ההון של המערכת הבנקאית הייתה נמוכה משמעותית מהממוצע של מדינות ה-OECD. היום, הלימות הון הליבה של הבנקים הישראלים עומדת בקנה מידה עולמיים.
בנוסף, מציינים כי התחלנו לראות תהליך של הורדת מינוף בסקטור העסקי והגברת אמצעי הנזילות. כיום יחס החוב של הסקטור העסקי עומד על כ-98% מהתוצר לעומת רמה של כ-120% בסוף 2007. היום נטל החוב של הסקטור העסקי ביחס לגודל הכלכלה יותר סביר (אם כי עדיין גבוה ביחס לרוב מדינות ה-OECD). הורדת המינוף התאפשרה לאור הצמיחה היפה במשק בשנתיים האחרונות וגם ע"י הקטנת החוב אצל חלק מהחברות (כולל הסדרי חוב שהפכו חלק מהחוב לאקוויטי).
כמובן, כותבים במיטב, השנים 2009-2010 התאפיינו בתופעות פחות רצויות כגון עלייה חדה ברמת המינוף של משקי הבית (מרמה של 30% מהתוצר לרמה של 45% היום) בעיקר בגלל גידול בהיקפי המשכנתאות. העלייה במינוף משקי הבית תביא לגידול ברמת ההפרשות. עם זאת, רמת המינוף של הצרכן הישראלי עדיין נמוכה יחסית לממוצע במדינות ה- OECD. לדוגמא, החוב של משקי הבית בגרמניה עומד על כ-60% מהתוצר. לכן, אנחנו חושבים שברמות המינוף הקיים היכולת של משקי הבית לשרת את נטל החוב עדיין גבוהה.
בנוסף, התיאבון של הבנקים המקומיים מממן עסקאות ממונפות במחיר נזיד עדשים עדיין לא דעך. הבנקים כמובן טוענים שלמדו את הלקחים ממשבר 2008 והיום הם מנהלים את האשראי הממונף בצורה טובה יותר, אבל ראוי להתייחס לטענות אלו בסקפטיות רבה. אין לנו ספק שהריבית הצנומה שהבנקים מסתפקים בה בעסקאות אלו אינה מפצה באופן ראוי על רמת הסיכון.
ובכל זאת, כאשר במיטב משקללים את כל ההתפתחויות של השנתיים האחרונות נדמה לכלכלנים בבית ההשקעות, שיכולת הספיגה של הבנקים טוב יותר מאשר ב-2008. אולם, בכלכלה פתוחה כמו ישראל (הנשענת על ייצוא ותנועות הון חופשיות) אי אפשר להפוך את המערכת הפיננסית לחסינה מפני משברים שמגיעים מעבר לים.
כרגע, להערכתם, הבעיה העיקרית נובעת מעודפי הנזילות במט"ח שהצטברו בבנקים הישראלים. בסביבת ריבית נמוכה חלק מהבנקים הישראלים התפתו להגדיל את רמת הסיכון ביתרות המט"ח תוך השקעה באג"חים של בנקים זרים. לדעתנו הבנקים המקומיים שמחזיקים חשיפה גדולה לבנקים באירופה (לאומי והבינלאומי) כבר מתחילים באופן יזום להקטין את רמת החשיפה, והם לא יחכו לרגע האחרון כפי שקרה במשבר של 2008. בעקבות פתיחת המרווחים באג"חים באירופה מימושים אלו עשויים להסב הפסדים לבנקים הישראליים (אם כי חלק מהנזק עשוי להתקזז בעקבות עליית שער הדולר והאירו וירידת התשואות באג"חים ממשלתיים בארה"ב ובגרמניה שינטרלו חלק מעליית המרווחים).
אולם, במקרה שהמשבר יגלוש מעבר למוסדות פיננסים באירופה אל תוך הכלכלה הריאלית (ונראה שזה כבר קורה) יהיו השלכות גם על איכות תיק האשראי של הבנקים הישראלים ולכן ראוי לציין את הנקודות החלשות והחזקות של כל אחד מהבנים המקומיים.
.jpg)
