האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי של הממשלה, בדרישה לגנוז לאלתר את תוכנית המגירה של המשרד לביטחון פנים להתקין תקנות שעת חירום. התוכנית נועדה להתמודד עם עיכוב ומעצר המוני של חשודים בהפרות סדר אפשריות בשטחי מדינת ישראל, סביב הבקשה הצפויה של הרשות הפלסטינית מהאו"ם להכיר במדינה פלסטינית.
על פי עיקרי התוכנית כפי שהתפרסמו בתקשורת, תקבל המשטרה סמכויות רחבות היקף לעיכוב, מעצר וחקירה של כל אדם שישתתף בהפגנות אלימות, הן של יהודים והן של ערבים בשטחי מדינת ישראל. למשטרה תינתן סמכות לעכב חשוד בהתפרעות עד תשע שעות במקום עד שלוש כפי שמתיר החוק כיום. התקנות יאפשרו לשוטרים להפעיל כח גם נגד מעוכבים, סמכות הנתונה כיום למשטרה רק בעת מעצר ולא בעת עיכוב. למשטרה תהיה סמכות להביא עצור בפני שופט תוך 48 שעות במקום עד 24 שעות היום, ומפגש של עצור עם עורך דין יתקיים עד 48 שעות מרגע המעצר, במקום בהקדם האפשרי וללא דיחוי כפי שהחוק מחייב היום. ביחס לקטינים קובע המסמך כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לדחות את המועד בו יובא עצור בפני שופט עד 48 שעות, במקום עד 12 שעות כפי שקבוע בחוק כיום.
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח ועו"ד לילה מרגלית, ראש תחום צדק בפלילים באגודה הביעו דאגה עמוקה מהתוכנית, שהתקנות המוצעות בה פוגעות בעקרונות יסוד חוקתיים ועלולות לערער סדרי משפט תקינים ולגרום לפגיעה אנושה בזכויות אדם. לדברי עו"ד יקיר תוכנית המגירה של המשרד לביטחון פנים היא דוגמה מוחשית לפוטנציאל הפגיעה החמור שיש לסמכות הדרקונית להתקין תקנות לשעת חירום. כפי שקבע בג"צ מותר להשתמש בסמכות קיצונית זו רק בעת חירום אמיתית, בה קיימת סכנה לקיום המדינה ואין אפשרות לכנס את הכנסת להליך חקיקה מסודר. זהו ודאי לא המצב הצפוי בספטמבר גם לפי התרחיש החמור ביותר.
ההכרזה על מצב חירום שנמצאת בתוקף מאז הקמת המדינה, מקנה לשרים סמכות מרחיקת לכת להתקין תקנות שעת חירום, שיכולות לגבור על כל חוק של הכנסת למשך שלושה חודשים. כזכור, האגודה לזכויות האזרח הגישה בשנת 1999 עתירה לבג"צ לביטול ההכרזה, בשל הסמכויות הרחבות שהיא מעניקה לפגיעה בזכויות האדם. העתירה עדיין תלויה ועומדת.
בתמונה: עו"ד דן יקיר. צילום: יואב לף
מחפש קורס בשוק ההון? כל מכללות שוק ההון בארץ- לחץ כאן
.jpg)
