פורסמו המלצותיה הסופיות של הועדה הבין משרדית להסדרת שירותי קסטודי בשוק ההון

הוועדה הבין משרדית להסדרת שירותי קסטודי בשוק ההון בישראל פרסמה היום את המלצותיה הסופיות, זאת בהמשך לדו"ח הביניים אשר הוגש על ידי הוועדה לבחינת שירותי הקסטודי בישראל לשר האוצר בחודש אוגוסט 2010. הועדה קובעת כי על מנת לישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים בתחום זה, יש לקבוע נורמות בסיסיות בתחום הקסטודי ולדאוג להטמעתן ואכיפתן של נורמות אלה בשוק ההון בישראל.

במהלך עבודת הועדה, פרץ המשבר הפיננסי העולמי שטרם הסתיים וקיימת אי ודאות  באשר להשלכותיו.

כתוצאה מכך, גופים פיננסיים רבים בעולם פשטו את הרגל, נזקקו לסיוע ממשלתי ונקלעו לאי יציבות משמעותית.

אירועים אלה הדגישו את הצורך בהסדרת התחום באופן מקיף בישראל וכן מיקדו את תשומת הלב הרגולטורית הבינלאומית בנושא קסטודי. בראשות הוועדה עמדה עו"ד יעל אלמוג, ראש המחלקה הבינלאומית ברשות לניירות ערך ולקחו בה חלק נציגי אגף שוק ההון במשרד האוצר, בנק ישראל, רשות המיסים והרשות לניירות ערך. 

יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "המשבר הפיננסי העולמי מגביר את הצורך לנקוט באמצעי הגנה להבטחת נכסי לקוחות, לאור הגידול בסיכון של קריסת מוסדות פיננסיים ברחבי העולם.

מסקנות הוועדה משקפות שיתוף פעולה פורה של רשויות הפיקוח בשוק ההון בישראל, לטובת ההגנה

על הציבור, בהשקעותיו בישראל ובחו"ל, והן יגבירו את האטרקטיביות של שוק ההון הישראלי כיעד השקעה למשקיעים זרים".

ראש אגף שוק ההון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג: "יישום ההמלצות הכלולות בדו"ח הוא צעד נוסף לשכלול שוק ההון בישראל, ולשיפור תפקודו. ההמלצות יקדמו את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל, בין היתר בכך שיחייבו את כל המתווכים הפיננסיים בישראל לשקול שיקולי איכות וטיב השירות ולא רק שיקולי מחיר, בהתקשרם עם ספקי שירות קסטודי".

על פי ממצאי הוועדה, כיום פעילות הקסטודי בישראל אינה מוסדרת באופן אחיד ומספק, מצב המאפשר שונות בטיב השירותים הניתנים למשקיעים בישראל בתחום זה. הדבר נכון הן לגבי ניירות ערך ישראלייים (בבעלות משקיעים ישראליים וזרים) והן לגבי ניירות ערך זרים בבעלות משקיעים ישראליים.

על רקע זה, ולשם בחינת הצורך בהסדרת תחום זה ברגולציה הוקמה הוועדה. הוועדה מצאה כי שירותי הקסטודי מוסדרים במדינות במדינות מפותחות בעולם ברגולציה רחבה ומקיפה לרבות כלי אכיפה משפטיים, ברורים ומוצקים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של הידוק הרגולציה לעניין זה. הוועדה למדה את הסדרי החקיקה החלים על שירותי הקסטודי בארצות הברית ובאירופה ואת השפעת אירועי השנים האחרונות על חקיקה זו. 

בין היתר, הוועדה ממליצה על קיומה של ביקורת חיצונית ובלתי תלויה אצל הקסטודיאן או המתווך, שתתבצע לפחות אחת לשנה, במסגרת ייבחנו מערכות הרישומים ביחס לנכסים ולמזומנים המוחזקים במשמורת, כמו גם מערך הנהלים הפנימיים והבקרות. יצויין כי הוועדה למדה כי קיימות דרישות מקבילות ברגולציה הבינלאומית, אשר הוחלו בעקבות המשבר הפיננסי.

הוועדה גם ממליצה כי היחסים המשפטיים בין המתווך לבין הקסטודיאן יוסדרו על פי הסכם שייחתם ביניהם, אשר יקבע בין היתר את הסדרי האחריות במקרה של נזק לנכסי הלקוח.

הוועדה אף ממליצה כי הסדרי האחריות המשפטית יהוו שיקול בבחירת קסטודיאן צד ג' על ידי המתווך. כמו כן, הוועדה ממליצה כי רגולטור המפקח על פעילותו של קסטודיאן או המתווך יוודא הסדרה, פיקוח ואכיפה של ההמלצות המוצעות.

בתמונה: פרופ' עודד שריג, ראש אגף שוק ההון במשרד האוצר,