כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
וול-סטריט ובעולם

מרצדס זהובה או פיאט צהובה?

יתכן מאוד ובנוגע לארה"ב צהוב הוא צבע העתיד. ולא, אין הכוונה למכבי. בשפה האנגלית יש למילה "צהוב" מספר משמעויות: קנאה, דעה קדומה ופחדנות, וגם זהירות (כמו האור השני ברמזור) ואפילו הזדקנות. תחזיות רבות לגבי 2012 מספרות לנו סיפור צהוב

12/08/2011

בשקט בשקט, עברה לאחרונה ידיעה חדשותית יוצאת דופן שמשום מה לא זכתה לתשומת הלב שלדעתנו היא ראויה לה. בית הנבחרים והסנאט של מדינת יוטה בארה"ב אישרו חוק שמאפשר את השימוש בזהב ובכסף להליך חוקי בתחומי המדינה. ההחלטה אינה מבטלת שימוש בכסף נייר, אלא הופכת מטבעות זהב לחלופה שלו. מדינות אחרות בארה"ב מקדמות חקיקה דומה. לא ניגע כאן במרחק שנותר עד השלמת חקיקה זו ובהתנגשות שלה בחקיקה פדרלית, אך מדובר במיני מהפכה. מדוע?

 

כסף פיאט (FIAT)

 

המונח FIAT או FIAT MONEY משמעו, כסף שיש לו ערך אך ורק כתוצאה מחקיקת ממשלה. אין לו ערך כשלעצמו או זכות טבעית להמרה למטבע קשה. המונח נגזר מהביטוי הלטיני שמשמעותו בתרגום חופשי: "שכך יעשה". לרוב מדינות העולם ישנו כסף שהינו כסף פיאט. למשל, הן הדולר והן השקל הינם כסף פיאט.

 

העובדה כי אנו מוכנים לקבל כי פיסות נייר הן בעלות ערך (מעבר לנייר), הינה מוזרה מאוד לכאורה. אמונה זו נובעת אך ורק כי מישהו קבע שפיסות הנייר הינן בעלות ערך. ה"מישהו" הזה הינו הממשלה, היכולה לקבוע שרירותית ערך לפיסות הנייר. כל עוד הציבור מאמין בכך, איש איש במדינתו, הרי לפיסות הנייר יש ערך. כאשר הציבור מאבד את האמון בקביעה השרירותית, הרי ה"כסף" (פיסות הנייר) חוזר להיות מהר מאוד אך ורק פיסות נייר.

 

בעבר, פיסות הנייר הוצגו כשטרות התחייבות- שכנגדם החזיקה המדינה גיבוי. למשל, מלאי זהב. השטרות הורו על זכות לקבל זהב בערך הנקוב על שטר הדולר. הנושא חורג בהרבה מגבולות מאמר זה, אך נציין כי עד 1971 הדולר האמריקאי היה מגובה בבסיס זהב, ובשנה זו ארה"ב נטשה אותו. למן אז, הכסף האמריקאי הפך במאת האחוזים לכסף פיאט.

 

ומה עם הזהב כהילך חוקי במקום דולרים? מסיבותיו שלו, שלל זאת הממשל האמריקאי ולמעשה ביטל את הזהב כהילך חוקי. בנוסף, הרי שעל המחזיקים בזהב וכסף הוטל בארה"ב "עונש" בדמות 28% מס רווח הון (מדובר בכמעט כפלים ממס רווח הון רגיל בארה"ב).

 

מחיר הזהב שזינק בשנים האחרונות משקף אובדן אמון במטבע הדולר כמטבע פיאט. מהלכיה של מדינת יוטה ומדינות אחרות בעקבותיה, הינם מתן ביטוי מעשי לאובדן אמון זה וקריאת תיגר על הממשל המרכזי. עובדה מעניינת נוספת: בהיסטוריה הכלכלית של העולם, תמיד, ללא כל יוצא מהכלל, לא משנה מי המדינה, כסף פיאט הגיע מתישהו לנקודה בה הוא התרסק כמעט לחלוטין ואיבד את ערכו. החל במטבעות העולם העתיק, עבור במארק הגרמני (בין מלחמות העולם) וכלה בשורת מדינות בעולם. ולא, לא שכחנו את השקל הישראלי (שנות ה-80). התרסקות זו החלה בכל מדינה לאחר הליך מואץ של הדפסת כסף.

 

אך לזהב מספר חסרונות מהותיים למשקיע. הוא אינו מניב תזרים. בד"כ לא ניתן למנף אותו ויש עליו (בארה"ב) מיסוי גבוה. לכן, אנו מאמינים כי זהב אינו בהכרח פתרון השקעה אלא בעיקר סימפטום או אינדיקציה.

 

לעומת זאת, רכישת נכסי דלא ניידי בזמן משבר עשויה לשמש כהגנה מעולה מפני אינפלציה והתרסקות מטבע. לכך מתווספת ההנאה מפוטנציאל לרווח הון משמעותי בתום המיתון ואפילו זה יארך שנים (בישראל דומה ש"נשכח" שבמשך למעלה מעשור - ועד שנת 2005 שרר מיתון עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי) . מעבר להגנה- בזמני משבר ומיתון, הרי נדל"ן מניב הוא חלק מהותי בעסקי הנדל"ן. מעבר לכך הוא אמצעי שניתן למנפו. בסביבת הריבית הנמוכה מאוד כיום בארה"ב, מינוף מהווה אמצעי רב עוצמה. ואם בכך לא די, הרי על נדל"ן מניב ניתן לבצע תכנון מס אידיאלי בחסות ממשלת ארה"ב, אשר מפחית למינימום מיסוי על תזרים שוטף ולקבל הטבות מס מפליגות בעת המכירה. בתמצית, נדל"ן מניב הוא תחליף מעולה למתכות בימי אינפלציה (סמויה או גלויה) ופיחות מטבע, מעבר לעדיפותו כאמצעי השקעה הנהנה ממיסוי נמוך.

 

המשבר האמריקאי האחרון בנוגע לשאלת העלאת תקרת החוב מספר את סיפור האתמול. הסיפור האמיתי אינו החשש האם ארה"ב תשלם או לא תשלם את חובותיה (היא תשלם), אלא עצם הצורך הקבוע של ארה"ב ללוות עוד ועוד. הענק האמריקאי עובר בשנים אלה תהליך לא קל וכואב של שינוי מערכתי כולל (אשר אנו מאמינים כי בסופו של דבר יתגבר עליו בהצלחה). תהליך זה הינו בהכרח הזדמנות לרכישות יוצאות דופן באיכותן. שכן, ארה"ב הינה מעצמה עם משאבי הון ואנוש בלתי נדלים, רגולציה משוכללת, מוביליות טכנולוגיות ונכסים איכותיים ביותר.

 

האם ישנם עוד משברים לפנינו? לדעתנו בהחלט. האם המיתון נגמר? לדעתנו ממש לא. האם יש טעם לקנות בתקופה זו בארה"ב נכסים בהזדמנות (distressed properties) על מנת להשכירם לקבוצה גדלה והולכת של אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם לקנות דיור, בהחלט ובהחלט כן. אין מדובר באמירה צינית או חסרת לב. המצב הנוכחי לא נוצר על ידי המשקיע הממוצע. משקיע זה רק יכול לנסות ולהתמודד עם מצב הנוצר על ידי כוחות כבירים חזקים ממנו ולהתאים עצמו למצב. אנו מאמינים שביחס להשקעות ריאליות בשנתיים הקרובות, הרי הדעה הקדומה והחשש (פחדנות) ימשלו בכיפה, כמו גם הזדקנותן של פרדיגמות אשר היו שגורות בפי כל. אנו מאמינים כי הרואים לטווח ארוך, המנסים להבין את הכוחות הפועלים, ופועלים באופן מושכל בשנות המיתון, יוכלו ליהנות הן במהלכו ובוודאי לאחריו מתמורה גבוהה ביותר. 

 

כותב המאמר הוא: עו"ד אלון סלומון מנכ"ל  גלובאל פאראגון

תמונת אילוסטרציה: צילם: אסף קרואני

 

מחפש קורס בשוק ההון? כל מכללות שוק ההון בארץ- לחץ כאן 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.