כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
הכל של עסקים למכירה - תעשיה והזדמנויות עסקיות

המשק הישראלי מפסיד 40 מיליארד ₪ בשנה כתוצאה מאי-שילוב האזרחים הערבים במשק

27/11/2008

במושב מיוחד שנערך שלשום ע"י עמותת "יוזמות קרן אברהם" בכנס ישראל-שדרות לחברה, ועסק בתועלות הכלכליות השונות הגלומות בשילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל. אמר איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הלא-יהודי במשרד ראש הממשלה, שהמשק הישראלי מפסיד 40 מיליארד ₪ בשנה (שהם 6%  מהתוצר הלאומי)כתוצאה מאי-שילוב האזרחים הערבים במשק.

במושב השתתפו : מוחמד דראושה, מנהל-שותף ביוזמות קרן אברהם;; קובי הוברמן, יזם חינוכי ויועץ פיתוח עסקי; ח"כ ד"ר חנא סוויד (חד"ש); מיכל איתן, מנהלת פרויקט התכנון "ישראל 2028"; ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל.

אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה, המנהלים השותפים של יוזמות קרן אברהם, מדגישים כי המושב נערך במסגרת מאמצי קרן אברהם להמחיש את התועלות השונות הגלומות בשילובם המלא של הערבים בחברה הישראלית ובכלל זה התועלת הכלכלית. "מדינת ישראל אינה משכילה לשלב את הערבים במשק ומשלמת על כך ביוקר. מדיניות של שילוב ושוויון תשתלם לכלל אזרחי המדינה" – הוסיפו.

לקראת הדיון, הוציאה קרן אברהם אסופת מאמרים, העוסקים, כל אחת מזווית שונה, בתועלות הכלכליות של שילוב ושוויון יהודי-ערבי. 

הכותבים במסמך והנקודות העיקריות שהם מעלים: 

• ד"ר ירון זליכה, נשיא המרכז הערבי-ישראלי לטכנולוגיה והייטק ולשעבר החשב הכללי במשרד האוצר (2003-2007), מצביע על פער כרוני בין היצע כוח האדם לבין הביקוש לעובדים בתעשיית ההייטק הישראלית העומד על כ-3000 עובדים מידי שנה. זליכה טוען כי ללא שילובו של המגזר הערבי בתעשיית ההייטק, מנוע הצמיחה הלאומי המהווה כ-80% מהייצוא התעשייתי ומוקד מרכזי למשיכת השקעות זרות למשק- קשה לראות את הפערים הללו נסגרים. מתוך ניתוח השוואתי של המרכיבים לצמיחה כלכלית במדינות שונות בעולם קובע זליכה כי כל המרכיבים הדרושים מצויים גם במדינת ישראל, אך המשק הלאומי אינו מנצלם. זליכה קובל על היעדר תוכנית ממשלתית כלשהיא להסבה להייטק, המיועדת למגזר הערבי, ועל המגמה הגורמת ליותר ויותר חברות ישראליות להעביר עבודות בהיקף הולך וגדל אל מדינות מתפתחות. בעוד המשק הישראלי מעודד את הפעילות במדינות מתפתחות, אומר זליכה, הוא מזניח את אותו חלק מתפתח במדינתו הוא.

• דוד ברודט, מבכירי הכלכלנים במשק:  לדבריו, אחת המסקנות העיקריות העולות מן העבודה הינה החשיבות והדחיפות שבה יש לפעול על מנת לקדם את צרכי המגזר הערבי בישראל. כדי לחולל את המפנה הדרוש, קורא ברודט לממשלה ליזום מדיניות כוללת למימוש הפוטנציאל של המגזר הערבי ומציע לפתח אסטרטגיה כלכלית חברתית לשנת 2028 שתתמקד באוכלוסיה הערבית. אנו מצטרפים לקריאה זו ומצפים מהממשלה להכיר בחשיבות הנושא ולפעול לפיתוח התכנית המוצעת.

• אמין פארס, מנהל המחלקה הכלכלית-חברתית של מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, מצביע על מדיניות מפלה כלפי המיעוט הערבי כגורם היוצר מראית-עין של כשל שוק:לדבריו, ההפסד השנתי למשק כתוצאה מפרודוקטיביות נמוכה של כוח העבודה בקרב הערבים עומד על כ-25 מיליארדי שקלים ואילו ההפסד בגין שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות בשוק העבודה מוערך בכ-6 מיליארדי שקלים. כדי לשנות את המצב ישנו צורך בתוספת ייעודית לתחום הפיתוח בקרב האוכלוסיה הערבית בתקציב המדינה 2009, בסך 2,394 מיליוני שקלים, לעומת תקציב הפיתוח המסומן בשנת 2008.

• קובי הוברמן, יזם-חברתי ויועץ לפיתוח עסקי העומד בראש יוזמות נופים אסטרטגיים לטרנספורמציה חברתית, פורש לדיון הצעת מדיניות חדשה, לפיתוחם של מנועי שילוב האזרחים הערבים בישראל:על פי הצעה זו, פיתוח כלכלי ("מנוע כלכלי") יתכן אך ורק אם במקביל תתפתח הידברות אמיתית מבוססת כבוד הדדי ("מנוע תרבות ומורשת" תודעתי), תתפתח מערכת חינוך למגזר הערבי תוך דגש על הליבה המאחדת והמורשת המייחדת ("מנוע חינוכי"), יתחוללו שינויים חברתיים עמוקים בקרב הקהילות הערביות ("מנוע חברתי") ותיווצר מערכת חוק וממשל המאפשרת התפתחות ברת-קיימא ("מנוע חוק וממשל"). הוברמן פורט את תכניתו הכלכלית למרכיבים אופרטיביים, מציע יעדים להשגה בעשור הקרוב, העשור השביעי של מדינת ישראל, ומניח שורת המלצות, ביניהן ההמלצה לגיבוש תכנית "לב הארץ", המתייחסת ליישום המודל המוצע באזור מצומצם נבחר (בין עפולה לחדרה) בשיתוף המנהיגות המקומית- המלצה זו נמצאת כיום בשלבי בחינה במשרדים ממשלתיים שונים.

• איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, מציג סקירה של אפיקי פעולה ממשלתיים שהוקמו בשנים האחרונות מתוקף החלטות ממשלה, לצורך פיתוחן של תשתיות כלכליות בישובים הערבים: האפיקים כוללים: הקמתה של קרן השקעות פרטית, יצירת תקנים ייעודיים לאוכלוסייה הערבית באמצעות נציבות שירות המדינה, מסלול עידוד תעסוקה בפריפריה, השתלבות ברשימת היישובים באזורי עדיפות לאומית והקמת מרכזי מחקר ופיתוח בצפון. יחד עם זאת, כפי שמעיד סייף בעצמו, מבחנה האמיתי של עשייה זו יהיה ביישום החלטות הממשלה השונות הנסקרות.

• פרופ' עזרא סדן, מנכ"ל משותף בחברת סדן-לובנטל בע"מ לתכנון ולייעוץ כלכלי ומנכ"ל משרדי האוצר והחקלאות לשעבר, וד"ר רמזי חלבי, יועץ כלכלי ומרצה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, חברו יחדיו ולבקשת יוזמות קרן אברהם הכינו בשנת 2007 דוח מקיף בנושא השתלבות האזרחים הערבים במשק הלאומי.

הדוח הוצג בכנס הרצליה השביעי והיווה טריגר לדיון ער בנושא ובנתונים שהוצגו, אשר בחלקם ממשיכים ללוות את ניתוח תמונת המציאות גם כיום. בשל עובדה זו מצאנו לנכון לשלב דוח זה גם באסופת המאמרים הנוכחית.

• יהודית קינג, דניז נאון ואברהם וולדה-צדק, חוקרי מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, מספקים הצצה למחקר מקיף ביותר שערכו לאחרונה בנושא תעסוקת נשים ערביות בישראל. תמצית ממצאי המחקר, שטרם פורסם עדיין, מספקת מידע חשוב לצרכי תכנון מדיניות לעידוד שיעור השתתפותן של נשים ערביות בתעסוקה, מהנושאים שעליהם מצביעה כמעט כל תוכנית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. הממצאים שופכים אור חדש על כמה מן התפיסות הרווחות. למשל, ביחס להרחבת מסגרות הטיפול בגיל הרך, אחת מהצעות הפתרון העולות תדיר בנוגע לעידוד תעסוקת נשים ערביות, מצאו החוקרים כי מחסור במסגרות אלה אינו מהווה מגבלה מרכזית עבור חלק גדול מהנשים (מתברר כי ל-34% מהלא-משתתפות בכוח העבודה אין כלל ילדים מתחת לגיל 18 ול-13% נוספות ילדים בגילאי 10 ומעלה). כמו כן, על אף שנמצאה השפעה חברתית-תרבותית על רכישת השכלה ושיעור ילודה (גורמים המעודדים הגברת ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה) אין השפעה זו חזקה כפי שמקובל לחשוב. למעשה, זיהה המחקר קבוצה גדולה המונה 53,000 נשים המגלות מוטיבציה אקטיבית להשתלבות בעבודה כשהחסם העיקרי העומד בפניהן הינו מבנה ההזדמנויות של המיעוט הערבי, ושל הנשים הערביות בפרט, בשוק העבודה, ולא חסמים פנימיים כמו נורמות חברתיות ומאפייני הנשים עצמן.  לו היה בנמצא פתרון תעסוקתי לנשים אלו, היה היקף הנשים הערביות המועסקות גדל ב-81%, מציינים החוקרים.

• דליה שחם, תלמידת מחקר בבית הספר פלטשר למשפט ודיפלומטיה באוניברסיטת טפטס (Tufts University), בוחנת את תפיסת "הערבים בישראל כגשר למדינות ערב" המלווה את היחסים בין ערבים לבין יהודים במדינה משחר ימיה ביחס לפוטנציאל שילובם של האזרחים הערבים ביחסים כלכליים עם מדינות המפרץ הערביות, כמקרה-מבחן. מעט מאוד נכתב על סוגייה זו, ומחקרה של שחם מסייע להבין מדוע: היחסים הכלכליים בין ישראל למדינות המפרץ מתאפיינים בראש ובראשונה בחשאיות, כשהתנאי לקיומם הוא יכולתם של הצדדים להסתיר את עצם קיומם, מסיבות ששחם עומדת עליהן במאמרה. אף על פי כן, קיימים ערוצים כלכליים שונים והחוקרת מנתחת את פוטנציאל ההשתלבות של האזרחים הערבים בהם: דרך נקיטה בפעילות עסקית עצמאית, השתלבות תעסוקתית במגזר העסקי היהודי, ובחינת הפוטנציאל למימוש השקעות מהמפרץ במגזר הערבי בישראל. החשיבות הכלכלית העולה של מדינות המפרץ והמעורבות העסקית הגוברת של חברות ישראליות בשוק זה, טוענת שחם, יכולות לשמש מקפצה להעסקת אקדמאיםערבים. על מנת לממש פוטנציאל זה היא מצביעה על הצורך בתכניות לשילוב אקדמאים ערבים בחברות הטכנולוגיה ובמגזר הפיננסי, הלוקחות בחשבון את החסמים המבניים המקשים על האזרחים הערבים להשתלב בחברות ישראליות, ובראשם דרישת הסיווג הביטחוני. מדיניות החוץ של ישראל כלפי מדינות ערב נשענה לאורך השנים על שיקולים פוליטיים וביטחוניים, אלא שבמקרה של מדינות המפרץ הבסיס ליחסי ישראל עם מדינות אלה הוא כלכלי, והשיקולים הכלכליים תופסים תפקיד מרכזי במדיניות החוץ של ישראל כלפיהן.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.