מרציפן היה פופולארי בעיקר אצל האוכלוסייה המבוגרת בישראל – שהביאה אותו איתה מאירופה וצפון אפריקה. המרוקאים עדיין עושים בו שימוש בממתקי המימונה שלהם, ובעיקר זכור לנו אצל יוצא גרמניה ופולין בשנות ה-70. עם הליכת הדור ההוא לעולמו הממתק די נעלם, אבל לאחרונה, כטרנד, הוא חוזר במסעדות ובקונדיטוריות בתל אביב. מה זה מרציפן?
קצת על ההיסטוריה של המרציפן – ואיך עושים אותו?
מרציפן הוא אבקת שקדים טחונים וסוכר, שנילושה לבצק. המרציפן הוא בעיקר ממתק פופולארי באירופה, שאפשר לעשות איתו הרבה דברים: להוסיפו לפירות, לצפות אותו בשוקולד ואף לשלבו במאפים. יש בו משהו מסורתי מאד: הוא היה משולב בעוגות חתונה, אפשר לכתוב איתו על גבי מאפים וקצפות ולצפות אותו בצבעי מאכל. אחת הסיבות שהוא "נעלם" היא השילוב הכמעט אוטומטי שהיה לו עם צבעי מאכל, שלא הסתדרו עם הטרנד הבריא באוכל. היום מוסיפים למרציפן גם גלוקוזה שתקשיח אותו.
היתרון הגדול שלו הוא נוחות הבצק: אפשר ללוש אותו לצורות שונות – ולעצב אותו בצורה אמנותית מאד (למשל – בצורה של פירות ולצבוע אותו כך שיראה כמו הפרי עצמו!). בשל כך האיטלקים נוהגים לעשות עוגיות בצורה של חיות, בספרד ופורטוגל בצורה של פירות ועוד. היהדות האירופאית והצפון אפריקאית כאמור, אהבה מאד מרציפן. עוד עדה שאוהבת להשתמש בו מאד היא העדה האיראנית פרסית בישראל. מי שהמציאו את המרציפן הם הפרסים, שהעבירו אותו לתורכים – ומשם באימפריה העות'מאנית לאירופה וצפון אפריקה.
בתמונה: צפרדע עשויה ממרציפן (מתוך ויקישיתוף 3.0 cc).
מחפש קורס מסחר יומי בבורסה האמריקאית?
