ההצגה "מכולת" של תיאטרון הקאמרי, מאת הלל מטלפונקט ובבימויו, מתארת היטב וברגישות את האווירה ששררה בישראל בשנות ה-60 וה-70, עת ניצולי השואה היו אמורים לקבל את כספי השילומים מגרמניה.
גיבור ההצגה, תנחום (יניב לוי), גר במכולת של הוריו שמחכים לכספי השילומים כדי שיוכלו לעבור לבית גדול יותר בבת ים ויקנו מכולת חדשה. תנחום מאוהב בשכנתו, שיש לה תינוק ובעיות עם הבעל שעזב אותה. הוא בנם היחיד של ניצולי שואה, שקנו דירה ומכולת על סמך ידיעה שהשילומים אמורים להגיע לידיהם, אך לא תיארו לעצמם שיכול לקרות מצב בו הדברים ישתבשו והם יישארו ללא קורת גג לראשיהם.
ההצגה מתארת את המצב השביר בו המשפחה נמצאת, כמו למשל העובדה שהדוד והסבא גרים איתם בביתם הקטן, וגורמת לקהל לנוע במהירות מסחררת בין בכי לצחוק. זוג ההורים, שאותם משחקים תיקי דיין ואבי אוריה, עסוקים בלהתווכח אחד עם השני ללא הרף, אך יחד עם זאת ניכרת אהבתם האחד לשני ודאגתם לבנם היחיד, שנותן לשכנתו היפה כסף כדי שתוכל להתקיים, אבל לא מוצא עבודה מסודרת בעצמו.
קאסט השחקנים בהצגה כולל שחקנים מצויינים (דוגמת יוסי גרבר), שמעבירים את המסר כיאות, וכן התסריט כתוב בצורה רהוטה ואמיתית, שלא משאירה אף צופה אדיש. המכולת של משפחת מרינסקי מחזירה את צופי ההצגה אל התקופה בה לא היה אייפונים או קניונים, אלא היה מכולת קטנה ושכונה קטנה, בה ידעו כולם הכל על הכל, והסתפקו במה שיש.
אורך ההצגה שעה וחצי ללא הפסקה.
בתמונה: תיאטרון הקאמרי
