הידרדרות הכלכלה העולמית ועכשיו זו גם עובדה, פוגעת קשות במסחר בין ארה"ב לישראל. ב- 2008 ערוץ בילטראלי זה, נסק ל 28 מיליארד דולר ובהשוואה לשנת 2005 הייתה זו עלייה של 30%. אולם, נתונים שפורסמו באחרונה ע"י המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף- פעולה בינלאומי, מראים תמונה הפוכה וקודרת בהשוואה ל-2008: ירידה של 38% בייצוא הישראלי לארה"ב ברבעון הראשון של 2009 וירידה של 24% ( סך של 300 מיליון דולר) בייבוא הישראלי מארה"ב בחודשיים האחרונים.
אותן הגבלות כלכליות עליהן התלוננו כאן בימים "טובים יותר", בדיעבד- מיקמו את ישראל בעמדה טובה יותר ביחס למדינות מערביות אחרות שנפגעו מההידרדרות. רמה נמוכה יחסית של חובות משכנתא, היעדר משכנתאות סאב-פריים ובנקים המחזיקים בבעלות על כרטיסי האשראי ובכך יכולים להגביל את משך תקופת זמן החוב שמשפחות יכולות לצבור, כל אלו גרמו לבידודה של ישראל מחלק ממאפייניה הגרועים ביותר של הידרדרות עולמית זו.
"המשבר" הכלכלי אותה חווה כרגע העולם, הוא בעצם מסדרון החוצה מספר תקופות מעבר המתרחשות בו זמנית. כל אחת מתקופות מעבר אלו יכולה לבדה לגרום לזעזוע, ושילובן במקביל יוצר חוסר איזון מערכתי, שאם יתמזל מזלנו יימשך לא יותר משנה וחצי. תקופות אלו כוללות: חילופי שילטון – מדינות מפתח רבות בעולם עומדות בפני מערכת בחירות, עובדה המקשה כרגע לצפות את מבנה ההנהגה העולמית, האם הוא יהיה שמרני או ליברלי, צפוי או קיצוני, מועיל או מזיק. הידרדרות כלכלית – מאז השפל הגדול של תחילת שנות ה-30, כוח העבודה העולמי לא חווה הידרדרות שכזו וכתוצאה מכך, העולם אינו מחזיק בניסיון שיאפשר לו לסייע לעובד להתמודד עם האתגרים של מציאות חדשה זו. ההשפעה הפסיכולוגית - בכל הנוגע להידרדרות, לזו בקושי מתייחסים. אזרחים במדינות מערביות רבות, כולל בישראל, התרגלו למידה מסוימת של רמת חיים טובה יותר משל הוריהם. אולם, חוסר ניסיון קודם בהתמודדות עם בעיה בסדר גודל כזה, גורם לאכזבה ולצעדים דרסטיים בקרב רבים.
עצירת הסחרור הכלכלי והחזרת האמון בסחר העולמי כתרופה לירידה המתמשכת בתפקודן של כלכלות העולם, מצריכה את התרחשותם של הפעולות הבאות:
יש להפסיק לקרוא למתרחש 'משבר' ולחדול מעיסוק בכמה הכול רע. 50% מכלכלה זה בעצם פסיכולוגיה, והמסרים המועברים לציבור חייבים לשדר שזוהי בעיה קשה אך פתירה. יש להימנע משידור פחד ופאניקה והגופים השונים צריכים לעבוד במשותף על הפתרון.
יש לעודד אנשים להוציא כספים רק באופן רציונאלי. מה שאנחנו חווים כעת הוא שיתוק הון הנובע מסוג של 'הלם קרב' כלכלי. חזרה למדיניות כלכלית צרה, וקצרת טווח ופרוטקציוניסטית רק תעמיק את המיתון העולמי, כמו שקרה בשפל הכלכלי של שנות ה-30.
מעצבי מדיניות חייבים לחשוב 'מחוץ לקופסא' כאשר הם באים לעזור ליחידים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי, הנובע מההפסדים בשוקי ההון, נדל"ן ותעסוקה.
ממשלות חייבות ליצור מקומות עבודה חדשים ולהחזיק בכוח העבודה הקיים של תעשיות חזקות כמו טכנולוגיה, בריאות ואנרגיה מתחדשת.
ללא התייחסות לנקודות אלו, נתוני הסחר העולמי כמו שהמספרים הנוכחיים מראים, יישארו נמוכים למשך זמן לא מבוטל ומשום שישראל איננה אי, יציבות כלכלתה תלויה רבות בסחר העולמי. ארה"ב, כיעד הייצוא הגדול ביותר של ישראל, תצטרך לעצור קודם את הסחרור הפיננסי אם היא רוצה להפוך את המגמה הנוכחית של נתוני הסחר הבילטראליים.
הכותב הוא נשיא Atid EDI Ltd ,חברה לייעוץ ופיתוח כלכלי ומשמש כנציגה בישראל של מדינת ג'ורגי'ה (בארה"ב) בנושאי השקעה ומסחר.
