בר-און: "המשבר החריף שהיכה בכלכלה הגלובלית חשף את משיחי השוק החופשי במערומיהם"

להלן נאום שר האוצר, רוני בר-און, אמש במסגרת כנס כלכלי: "השיח עסק בעיקרו בחלוקת העוגה הפנימית בין השחקנים השונים, בשיפור רמת התחרותיות, בבחינת היכולת להעניק שירותי מימון תחרותיים למגזר העסקי במשק, ובדרכים למניעת ניגוד עניינים.

כך, בהתאם להמלצות ועדת ברודט (1995) הוקטנה מעורבותם של הבנקים בפעילות הריאלית במשק, שעה שהוגבלו אחזקותיהם בתאגידים ריאליים בשיעור מקסימאלי של 20%.

בהמשך, בשנת 2003, בוצעה הרפורמה בקרנות הפנסיה, רפורמה אשר נועדה להבריא את קרנות הפנסיה הותיקות והגרעוניות,  ולהבטיח שניהול ההשקעות יתבצע על ידי גופים מקצועיים, א-פוליטיים,  מפוקחים ומבוקרים גם על ידי כוחות השוק.

הרפורמה המרכזית שבוצעה היא הרפורמה המבנית בשוק ההון, הידועה בשם "רפורמת בכר".

מטרת רפורמה זו היתה להביא להתפתחותו ולביסוסו של שוק אשראי חוץ בנקאי עסקי, אשר יהווה אלטרנטיבה תחרותית הולמת למערכת הבנקאית.

כדי להשיג מטרה זו, נקבע כי על הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שבבעלותם.
במהלך השנתיים האחרונות נמכרו לגופים חוץ-בנקאיים כמעט כל החזקות הבנקים בקופות גמל ובקרנות נאמנות.

רפורמות אלה וצעדים אחרים שבוצעו הפכו את שוק ההון הישראלי לתחרותי יותר. זהו נדבך חשוב אך לא הנדבך הבלעדי.

המשבר הפיננסי החריף שהיכה בכלכלה הגלובלית חשף את משיחי השוק החופשי במערומיהם. וכעת חלק מחסידיהם הנאמנים ביותר, כאלה שלקחו את "מנטרת השוק החופשי" לקיצוניות קשה, קיצוניות שביקשה להוביל לכלכלת שוק תחרותית נטולת חמלה ורסן, זועקים מרה שצריך לתת, להרחיב, לחלק, לפרוס ולֵרָשֵת, אולי בכדי שכספי משלם המיסים יכסו על הבושה, ואולי כדי שכספי משלם המיסים ירפדו את כל הדרך לכס השלטון.

המשבר הפיננסי חידד את הסכנות הקיימות בריצת האמוק אחר רפורמות, רפורמות שחלקן בוצע מתוך גאוותנות שכל עניינה הכרזה על רפורמות, "עוד " רפורמות, רפורמות שכל עניינן שיפור התחרותיות, וזאת מבלי לבחון את תוצאות השינויים במישור ההגנה על הצרכן, החוסך והמשקיע, מבלי לבחון את מערכת התמריצים בתחום ניהול הסיכונים, ומבלי לתת את הדעת להתאמות הנדרשות במישור הרגולציה.

המשבר הפיננסי חשף וחידד את הכשלים.

ההתעלמות המוחלטת ביישום רפורמת ועדת בכר מן הצורך החיוני להגדיר מחדש את מבנה הרגולציה, הן ברמה המוסדית והן ברמה המהותית, ההתעלמות משאלת ההגנה על החוסך והמשקיע, הביאה אותנו למקום בו אנו מתמודדים עם דרישות מרחיקות לכת לשיעבוד כספי כלל משלמי המיסים לטובת ההגנה על כספי החיסכון הפנסיוני של אוכלוסיה ממוקדת.

במציאות הנוכחית, נדרשת פעולה משולבת, החלטית ונחושה, הן ברמה המוסדית והן ברמה המהותית.

ברמה המוסדית – נראה כי המשבר חידד את ההכרה כי מבנה הפיקוח בישראל, במתכונתו הנוכחית, אינו תואם את דרישות השוק המשתנות בארץ ובעולם.

כבר למעלה משנה אני קורא לשותפיי לעשייה הכלכלית בישראל לתת יד ולצאת לדרך משותפת שתביא בסופו של תהליך לאיחוד הרגולטורים.

אין לי ספק כי כעת ישְנוֹ תהליך הפנמה כי המצב הנוכחי של מבנה הרגולציה אינו מעניק מענה הולם לצרכיו המשתנים של שוק ההון;

• המפקח על הבנקים הינו אורגן בבנק ישראל,
• הרשות לניירות ערך הינה תאגיד סטאטוטורי,
• והמפקח על הביטוח ושוק ההון הוא  יחידה  במשרד האוצר.

שונות זו, בין האורגנים השונים, משליכה במישרין על שיטות הפיקוח ורמת הגמישות הניהולית. רשויות הפיקוח בישראל מתאפיינות בשונות רבה בסמכויותיהן,  במידת עצמאותן, במשאבים ובכלי האכיפה העומדים לרשותן.

שוני זה מקשה על יצירת מערך פיקוח אפקטיבי, שוני זה מגביר את הבירוקרטיה, מעצים את מרחב אי הוודאות,  ומייצר עודפי רגולציה בעייתיים.

כידוע, קיימים בעולם מודלים שונים למבנה הפיקוח על שוק ההון. אין ספק כי הגיע העת להתאים את מודל הרגולציה הישראלי לתנאי השוק המשתנים בארץ ובעולם.

אני סבור כי עלינו להיכנס לתהליך בָּעניין – גם אם הדבר יחייב, בסופו של תהליך, שינוי במבנה הכפיפות והעצמאות של הגופים המצויים היום תחת אחריות האוצר ובנק ישראל.
 
ברמה המהותית – הכרחי לבחון את הרגולציה הקיימת בהיבט ההגנה על הצרכן, החוסך והמשקיע;
הכרחי לבחון את מערכת התמריצים בתחום ניהול הסיכונים, ולתת את הדעת ביחס לכלל ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות, הן להתפתחותו המהירה של שוק האשראי בישראל בשנים האחרונות, והן לתמורות שידרשו כעת נוכח הטלטלה העולמית.

זהו תהליך ארוך שמחייב אומץ, אחריות ושיקול דעת. התהליך החל.

בתוך 6 חודשים ננהיג רפורמה רגולטורית מקיפה שתגדיר מסלולי השקעה תלויי גיל, מסלולי השקעה שיביאו להקטנת הסיכון הגלום בתיק ההשקעות,  באמצעות הגדלת משקלם של הרכיבים הסולידיים בתיק ההשקעות של עמיתים בני 60 ומעלה, ובכך יווצר מסלול בעל רמת סיכון ותנודתיות נמוכים יותר.

בראייה ארוכת טווח, הרפורמה הזו היא הבסיס להגנה על כספי החיסכון הפנסיוני.

ברור כי מהלך שכזה, אילו היה נעשה בסמוך ובצמוד לרפורמת בכר, היה מביא לשינוי מהותי בפרופיל הסיכון שבתיק ההשקעות לקראת גיל הפרישה, ויתכן כי היה מייתר את הדיון הציבורי ההיסטרי סביב "רשת הביטחון".

שכן מודל רשת הביטחון שניקבע אתמול נועד, בראש ובראשונה, להעניק הגנה לחוסכים לפני גיל פרישה, מהמעמד הבינוני והנמוך, אשר יכולתם להתמודד עם הפגיעה בחסכונותיהם היא מוגבלת, יכולת הממשלה להעניק להם מענה, בטווח המיידי, באמצעות התאמת הרגולציה היא מצומצמת, והזמן הנדרש להשפעתם של הכלים הריאליים והפיננסיים על החיסכון הפנסיוני  שלהם עלול לפעול לרעת החוסכים לפני גיל פרישה.

אין זה סוד שלא אהבתי את רעיון רשת הביטחון. בטח לא בכיוונים שהוצעו בשבועות האחרונים.

בהפעלתה, גם במתכונת המגודרת שסוכמה, יש אי צדק חברתי בולט;  יש עיוותים כלכליים;  יש השפעות שליליות על תפקוד שוק ההון וממילא על תרומתו לצמיחת המשק –  ובעיקר, יש היעדר הצדקה עניינית להפעלה מיידית של כלי אגרסיבי ותקדימי זה שהוכן על ידינו לתרחישי חירום אחרים.

המציאות הפוליטית, ההצהרות הפופוליסטיות, הפאניקה שנזרעה בציבוריות, בהתעלם מהעובדות הממשיות לגבי מצב החוסכים,  הכתיבו תנאי פעולה אחרים. החשוב הוא שבנסיבות אלה נמצאה נוסחה מגודרת שכלכלת ישראל יכולה לשאת בה.

אני חרד לחשוב מה היה קורה אילו היו מתקבלות חלק מההצעות שהונחו על השולחן. 

אילו היינו מקשיבים להצהרותיו של נתניהו – ומדרדרים את שוק ההון 20 שנה אחורה, כדי שהוא יוכל אחר כך לבוא ולטעון  אח"כ שדרושות רפורמות נוספות כדי לשכלל את התחרותיות בשוק ההון.

אני חרד לחשוב מה היה קורה אילו היינו נעתרים לדרישות שבאו – דווקא מכיוונה של מפלגת העבודה –   לפריסת רשת רחבה יותר שהיתה משתקת את שוק ההון,  חושפת את משלמי המיסים לעלויות עתידיות כבדות, ובעיקר בעיקר – פוגעת פגיעה חריפה בשוויון ובצדק החברתי.

האם זה מה שחרתה העבודה על דגלה? – סיוע לעשירים ולוועדים גדולים???

אני מאמין שתוכנית ההאצה תקודם ותאושר בימים הקרובים –  יצעקו שאין בה די; נבהיר שוב שזה לא סוף פסוק – ונתקדם.  מבחינתי, המבט הוא לצעדי הפעולה הבאים.

האתגר בשוק ההון הוא גדול ולא אמרנו את המילה האחרונה.

הכלים שפיתחנו להגברת יכולת מחזור החוב – צריכים להשתכלל ולצאת מהר אל הדרך.  המערכת הבנקאית – חייבת לפתוח את ידה.

אנו נשלים את המהלך של העמדת הערבויות ואז ייגמרו התירוצים – הממשלה לא תוכל לעמוד מנגד במציאות של ניצול המשבר על ידי המערכת הבנקאית לפגיעה בשוק החוץ בנקאי או לפגיעה ביכולת הצמיחה של המשק.

השוק החוץ בנקאי חייב להתעורר גם בתחום מתן האשראי החדש; רמת הסחירות בשוק המשני עדיין בעייתית ומשקפת רמה גבוהה של שנאת סיכון, רמה שלא בהכרח משקפת את המציאות הריאלית של החברות במשק.

כאמור, לא אמרנו את המילה האחרונה - וכפי שהבטחתי וקיימתי עד כה –  אנו נעקוב נֵעָרֵך, ונפעל במידה ובמועד כדי להמשיך ולסייע למשק.

גם בצד הריאלי ישנם עוד אתגרים רבים – צריך להמשיך ולגבש כלים להתמודדות עם ההתפתחויות בשוק העבודה ועם הגידול באבטלה; בעניין הזה אני מציע לחברי מימין ומשמאל שלא להטיף לנו מוסר; לא היתה ממשלה כמו ממשלה זו שפעלה בצורה כל כך נחושה אבל גם כל כך ברורה לצמצום העוני. בשונה מרעיונות סהרוריים שאני שומע שמבקשים להחזיר אותנו לעידן הקצבאות או לתקופת הָהָחְזָקָה הוירטואלית של מפעלים כושלים – עשינו ונעשה זאת באמצעות פעולה ממוקדת ונחושה להעלאת שיעור ההשתפות בכוח העבודה; בהתמקדות במגזרי המיעוטים והחרדים; בהנהגת מס הכנסה שלילי; באכיפת חוקי עבודה; ובצמצום עובדים זרים.

איש לא יאמר לי שאינני דואג או מטפל בבעיית הפיטורים – גם אם זה מתאים וקוסם מבחינה פוליטית לנגח.

 האצנו פעילויות נרחבות בתחומים מוגדרים אלה בשוק העבודה במסגרת תוכנית ההאצה, וצוותים של האוצר וגורמים נוספים פועלים נמרצות לגיבוש כלים נוספים להתמודדות עם בעיית האבטלה וסוגיית הפיטורים.

הצענו להסתדרות להשמיע עמדתה בתחום זה בצוותים משותפים וההצעה עדיין בתוקף. אני מבטיח גם שניתן לה את כל הכבוד שהיא זקוקה לו גם אם לא נוכל לקבל כל הצעה שתעלה.

כך או כך, אנחנו ממשיכים לפעול,  כך לדוגמא - בשיתוף הביטוח הלאומי אנו מגבשים  תוכנית סיוע  שתאפשר למפעלים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום,לתקופה מוגבלת, תוך כדי מימון הכשרה פנים מפעלית, שבסופה יחזרו העובדים לעבודה מלאה.

התוכנית המתגבשת תאפשר למפעלים להימנע מפיטורין ולצלוח את תקופת המשבר באמצעות סיוע ממשלתי. נמשיך לבחון ולגבש פעולות נוספות בתחום הריאלי לעידוד הצמיחה במשק – ונעשה זאת באחריות ובזהירות הנדרשת, עם גירעון גבוה אך תוך דאגה לרמת החוב של ישראל; עם הרחבה תקציבית אך ללא שיעבוד לדורות של המשק; עם פתרונות יצירתיים – אך תוך שמירה על כללי משחק של שוק תחרותי צודק ויעיל;  לא אתן יד לכך שבתקופת מעבר, חודש וחצי לפני בחירות, תחת לחץ פוליטי ופופוליסטי –ניכנס לסטגנציה ולא ננקוט בפעולות חיוניות להאצת המשק; ולא אתן יד שבשל התיאבון שמתעורר להעלאת דרישות, ולניגוח אישי היסטרי ולא ענייני,המחריף נוכח האקטיביות שבה אנו נוקטים, ייעשו צעדים אשר יביאו לחורבן המשק.

ומילה אחרונה לסיום, שמעתי היום את מזכיר ההסתדרות קורא לי להתפטר, גם אתמול שמעתי את תאומו הסיאמי קורא את אותן קריאות פחות או יותר.

ברור שהיה נוח לתוקפים אותי אילו היה כאן שר אוצר שנכנע ללחצים, שמוכן להשתתף בכלכלת בחירות פופוליסטית. איני נבהל ואיני מתרגש, ואין לי עניין לפתוח כאן את הפולמוס.

אומר רק זאת: אם עופר עיני רוצה לדבר איתי על בעיות העובדים – אהלן וסהלן.

אם הוא רוצה לנהל על גב המשק הישראלי את קמפיין הבחירות של אהוד ברק, ולנסות להציל אותו מהכישלון המהדהד כבר היום- שישכח מזה!".