כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
כלכלה, חקר ביצועים

זו לא אותה אינפלציה

16/06/2008

לאחרונה התעורר מחדש השיח הכלכלי ציבורי בנושא האינפלציה, והדרכים להתמודד עימה. כל זאת במיוחד אחרי המדד של חודש אפריל השנה שהיה חריג (1.5%).

השיח בנושא בישראל מתחיל בדרך כלל בתקופת ההיפר-אינפלציה בשנות השמונים, בה מדד המחירים לצרכן עלה לפעמים גם בלמעלה מ- 20% בחודש אחד.

תוכנית ייצוב המשק משנת 1985 צמצמה בהצלחה את האינפלציה אך במחיר גבוה באמצעים של שחיקה בשכר, אבטלה, קיצוצים בתקציב המדינה וריבית ריאלית גבוהה מאוד. תוכנית זו נחשבה להצלחה ואף הפכה למודל חיקוי במדינות אחרות שהתמודדו עם אותה הבעיה.

אלא שמקור האינפלציה של שנת 2008 אינו דומה למקור האינפלציה בשנות ה- 80 אז היה נתון המשק בגרעון עמוק בתקציב המדינה, חוב חיצוני הגבוה  מהתמ"ג,  וגרעון מתמיד במאזן התשלומים. כל המאפיינים הללו אינם קיימים במציאות הכלכלית של 2008. מכאן ניתן להסיק כי האינפלציה של היום אינה נובעת מהביקושים המקומיים, אלא מהתהליכים הקיימים בשווקים הבין לאומיים ובעיקר ממחירי המזון וחומרי הגלם. תנודות במחירי חומרי הגלם הן בדרך כלל חריפות (גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה), ולא נמשכות לאורך זמן ולכן אין להן השפעה מצטברת על עליית המחירים כפי שזו באה לידי ביטוי באינפלציה הנובעת מעודף ביקוש (כתוצאה מתוספות שכר חריגות או עלייה בביקוש המצרפי על ידי הסקטור הציבורי).

עד כה שמר הבנק המרכזי על אינפלציה נמוכה באמצעות מדיניות הריבית, בתקופה מסוימת התאפשרה אף הורדת ריבית בהנחה שתישמר המשמעת הפיסקלית שבה הורגלנו בשנים האחרונות. משמעת זו אף גרמה להיווצרות עודפים משמעותיים בתקציב המדינה בשנים 2007/8, שניתן היה לתרגמם לכדי גמישות יתרה בתחום הריבית.

עולה בשיח הכלכלי אפשרות להעלות את הריבית על מנת להתמודד עם האינפלציה הבעייתיות באמצעי מדיניות זה היא שתהליך מתמשך של רמת ריבית גבוהה באופן בולט לעומת השווקים הבין לאומיים בשילוב עם התחזקותו של השקל מול שווקים אלו עשוי לגרום למיתון ולהאטת הצמיחה הכלכלית.

כמו כן, התיסוף של השקל בשילוב עם הריבית הגבוהה, גורם ליבוא הון ספקולטיבי. יבוא ההון מתבטא בביקוש לשקלים וכתוצאה מכך להתחזקותו לא רק מול הדולר, אלא גם למול מטבעות נוספים כגון האירו או הרנד הדרום אפריקאי.
צורה כזו של יבוא הון ספקולטיבי הינה מסוכנת למשק כי במצב של התפתחות המגמה השקל עשוי לאבד מערכו באופן חד בתקופה קצרה. במקרה זה תהיה התייקרות אמיתית של כלל מוצרי היבוא שתבוא לידי ביטוי גם באינפלציה גבוהה יותר בעתיד.

לפיכך העלאת הריבית איננה תרופת פלא המבטיחה בכל מקרה התמתנות בעליית המחירים.

ברור אפוא, כי הביטוי להעלאת הריבית (אף שהייתה מתונה הפעם 0.25%) מאחר שזו משפיעה בעיקר על עסקים קטנים ועצמאים התלויים בקבלת אשראי בשוק המקומי. לעומת זאת, קונצרנים גדולים המרושתים היטב בכלכלה העולמית פחות רגישים לגובה הריבית בישראל כי להם יש אלטרנטיבה לגייס אשראי בשווקים אלטרנטיביים. לפיכך, הטיפול באינפלציה דרך הריבית מוגבל וטומן בחובו  סיכונים רבים למשק בטווח הארוך. הדרכים שהכרנו בעבר לטיפול באינפלציה אף הם לא מתאימים למיגור תופעת עליית המחירים מהתקופה האחרונה, שכן מחירי חומרי הגלם לא מצויים בשליטת גורמים מקומיים.

דרך אחרת אפשרית לטיפול באינפלציה צריכה להיות באמצעות הגברת התפוקה החקלאית המקומית, ביטול המיסוי ומגבלות הסחר  על יבוא מוצרי מזון.

בין המקורות לעליית המחירים מצויים מחירי הדלק הנקובים בדולרים. כאן נשאלת השאלה האם יש צורך בעדכון מחירי הדלק בש"ח בזמן שעליית מחירי הדלק הינה בדולרים והשקל מתחזק בהתמדה מול הדולר?.

לכן, דרך נוספת להתמודדות עם האינפלציה המקומית הינה לעדכן את מחירי הדלק באמצעות מחירו האמיתי בש"ח ולא לפי עליית מחירי הדלק בדולרים. באמצעות התייקרויות אלו הממשלה מרוויחה פעמים. פעם בעדכון המחיר בש"ח בהתאם לעלייתו (ב- $U) בשווקים הבין לאומיים ופעם נוספת בקניית דלק במחיר זול יחסית במונחים של שקל מחוזק מול הדולר.

עצירת העדכון בשיטה הנוכחית יכולה אף היא לתרום לעצירת גלגול מחירי הדלק לאינפלציה מקומית גבוהה יותר.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.