כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
שוק ההון

משקיעים בעירבון מוגבל

10/06/2008

רגע לפני ההכרזה על הצטרפותה של ישראל לרשימת המדינות המפותחות, יצאנו לבדוק מה היקף הפעילות האמיתי של המשקיעים הזרים בשוק ההון הישראלי, כיצד הם מתנהגים בעת מפולת (לעיתים בניגוד "לעדר"), ומה הולך לקרות ביום שאחרי – יהיה טוב, או שלא. תלוי את מי שואלים.

בשנים האחרונות חל גידול ניכר בהיקף השקעותיהם של המשקיעים הזרים בישראל. זאת, יחד עם שינויים חיוביים נוספים בכלכלה הישראלית, כמו שדרוג מעמדו של שוק ההון הישראלי על ידי חברת הדירוג הבינלאומית FTSE (פוטסי), מ"שוק מתעורר" ל"שוק מפותח" החל מיוני 2008, והדיבורים על הצטרפותה של ישראל לקבוצת המדינות החברות ב-OECD, ממקמות את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם.

בבורסה לני"ע סבורים, כי השדרוג שעובר שוק ההון הישראלי יהווה מרכיב חיובי בתהליך קבלת ההחלטות של משקיעים זרים, שכן היקף הסכומים המושקעים בשווקים מפותחים גדול בהרבה מאשר הסכומים המושקעים בשווקים מתפתחים. לפיכך, מציינים בבורסה לני"ע, כי מדובר בתרומה משמעותית לסחירות ולנזילות הן מבחינת הגידול בכמות המשקיעים והן מבחינת הגיוון.

אך מה יקרה כאשר ישראל תצורף רשמית ל-OECD והגדרתה תשונה רשמית ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת? האם צפויה יציאה המונית של משקיעים זרים מהשוק, משום שהפסיק להיות אטרקטיבי. מנגד, אולי נחזה דווקא בכניסתם של משקיעים זרים מקודקס חדש, שעד היום נמנעו מלהשקיע בישראל. ולא פחות חשוב מכך, מה יקרה לשוק ההון המקומי בתקופת המעבר? 

עזרא שעיו, כלכלן ראשי באתגר, חברה לניהול תיקים מקבוצת בנק מזרחי טפחות סבור, כי השדרוג של FTSE וכן והצטרפות ישראל לקבוצת המדינות החברות ב-OECD הוא הליך טכני בלבד שכן השווקים הפיננסיים והמשקיעים הזרים כבר הטמיעו את השדרוג ופעלו בהתאם. לדבריו, כבר כיום מחזיקים המשקיעים הזרים כמחצית מהסחורה הצפה של מניות הנסחרות בת"א והמניות הדואליות הנסחרות בחו"ל.

"אני לא מסכים עם הטענות, כי שדרוג ישראל לכלכלה מפותחת, יביא למשיכת כספים שהושקעו בשוק הישראלי ויגרמו לנפילת שערים בבורסה המקומית. החלטות ההשקעה של המשקיעים, מקומיים וזרים נעשות על בסיס כלכלי, ולפיכך לא צפויה יציאת כספים משמעותית. יתרה מזאת, בהתבסס על נתוני המשק הטובים יחסית, צפויה זרימה נוספת של כספים לשוק ההון המקומי", הוא טוען.

חיים ישראל, מנהל מחלקת המחקר של מריל לינץ' בישראל, מציג תמונה אופטימית פחות. לדבריו, המעבר של שוק ההון הישראלי ל-OECD הוא לא בשורה מעודדת. אמנם, מדובר בקבלה למועדון יוקרתי, אך אין קשר בין חברות במועדון לגידול בהשקעות. מעבר לכך הוא מטיל ספק אם ייכנס לכאן שקל אחד בעקבות השדרוג.

"למרות הכבוד שחולקים למדד ה-FTSE והטפיחות על השכם, למעבר של ישראל מ"שוק מתעורר" ל"שוק מפותח" אין משמעות כלל. קרוב ל-95% מהכסף בעולם מנוהל באמצעות המדדים של בנק ההשקעות מורגן סטנלי (מדדי MSCI) ומכאן ש-5% מהכסף העולמי שנותר מתחלק בין מדדים האחרים ובכללם FTSE. לפיכך, שינוי מעמדה של ישראל לא יגרור שינוי משמעותי בזרימת הכספים", הוא טוען.

"למשק קטן כמו המשק הישראלי עדיף להיכלל ברשימת השווקים המתעוררים, שכן משקלה היחסי של רשימה זו גדול יותר, בהשוואה לזו של השווקים המפותחים. כך למשל, במדד ה-MSCI של מורגן סטנלי, לפיו ישראל עדיין מוגדרת כשוק מתעורר, המשקל היחסי שלה במדד הוא 2.2% בלבד. בהנחה וישראל תעבור למדד השווקים המפותחים, יהפוך משקלה ל-0.2% בלבד", הוא טוען.

ישראל מוסיף ואומר עוד כי, "אם לוקחים בחשבון שמחצית ממשקלה של ישראל מיוחס למסחר בחברת טבע, המשמעות היא שכל שאר החברות ביחד ייאלצו להסתפק ב- 0.1% במדד השווקים המפותחים. עם משקל אפסי שכזה אף משקיע זר לא יטרח לבצע אנליזה ולהשקיע בישראל וזה יהיה סוף עידן המשקיעים הזרים בארץ. כך למשל, בפורטוגל וביוון שעברו בסוף שנות ה-90 תהליך דומה חלה פגיעה ממשית בזרם השקעות הזרים. ביוון לדוגמא התהליך היה חד יותר, שכן אף אנליסט לא סיקר חברות במדינה ולקח למשק היווני שלוש שנים להתאושש מיציאת הכספים. בסוף התהליך מריל לינץ' ובתי השקעות אחרים, סיקרו את המשק היווני שוב כשוק מתעורר".

לפיכך, הוא סבור כי לישראל עדיף להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות ובתוך כך, הוא מצביע על מגמה של גידול מתמיד בהשקעה של הזרים בשווקים המתעוררים. אם ב-2003 כ-5% מהכסף הפנוי להשקעות השקיעו המשקיעים הזרים בשווקים המתעוררים, כיום לאחר חמש שנים בלבד כ-18% מכסף הפנוי זורם לשווקים אלו.

מה יקרה כאשר ישראל תשודרג ל"שוק מפותח" גם במדדי מורגן סטנלי?

"מדובר בקטסטרופה עבור המשק הישראלי", טוען ישראל ומוסיף, "המשמעות הישירה היא יציאה של כספים מישראל כחלק מעדכון המדד. רק לאחר מכן, כאשר נצטרף לרשימת המדינות המפותחות, יזרום כסף לישראל, כאשר חשוב לזכור כי תהליך כניסת הכספים הוא לא מיידי, ודורש אנליזה של המשקיעים. בניגוד לפוליטיקאים שדוחפים למהלך, כל המנכ"לים של שוק ההון הישראלי, מבינים היום שזו הולכת להיות בעיה קשה, שכן כמות הכסף שנכנסה לשווקים המתפתחים לעומת המפותחים גבוהה בצורה משמעותית".

"האבסורד הוא, שביום השדרוג אנו צפויים לראות את הבורסה מזנקת, שכן המוסדיים הישראליים יפרשו את ההודעה כחיובית ויזרימו ביקושים", אומר ישראל ומוסיף, "תהיה אופוריה של מספר ימים בבורסה ללא קשר לזרימת הכספים, אלא רק בשל ההודעה. כך, היה עם גם עם מדד הפוטסי, שהוא כאמור לא רלבנטי  - שקל אחד לא עבר לישראל, אבל הבורסה עלתה".

לעומת חיים ישראל, סבור עזרא שעיו, כי חלק ניכר מהשקעות הזרים הוא לא במסגרת מדדי המשקים המתעוררים. "רוב השקעות הזרים, מתבססות על הכלכלה הישראלית;ועל שיעור הצמיחה החריג ביחס למשקים המפותחים וחלק מהמשקים המתעוררים. זאת כמובן בנוסף לפוטנציאל הצמיחה של החברות הישראליות. כהוכחה לכך ניתן לראות את ההשקעות במניות הישראליות (שאינן דואליות) ומניות של חברות בבעלות ישראלית הנסחרות בארה"ב ובאירופה בשווי שוק כולל של יותר מכ-90 מיליארדי דולר (כ-75% מהסכום נסחר בבורסה בניו-יורק בנוסף לשווי השוק של המניות הנסחרות בבורסה בת"א). שוק המניות הישראלי והמניות המזוהות עם ישראל הנסחרות בבורסות חו"ל, העומד בפני המשקיעים הזרים, כולל אלו המשקיעים בגין מדדי המשקים המתעוררים, עומד על כ- 274 מיליארדי דולר" , מציין שעיו.

גם בנוגע ליציאה בלתי צפויה של משקיעים זרים, מציין שעיו כי בניגוד לתסריט הפסימי של מפולת מקומית בשוקי המניות והאג"ח, בשנתיים האחרונות שכללו תהפוכות כלכליות וגיאו פוליטיות דרמטיות לא הייתה יציאה מסיבית של כספים מהשוק המקומי".

מי הם בעצם אותם משקיעים זרים שמשקיעים בשוק ההון הישראלי?

ניתן לחלק את המשקיעים הזרים לשלושה סוגים:

1. משקיעים אסטרטגים.
2. משקיעים מוסדיים.
3. משקיעים פרטיים.

משקיעים אסטרטגים זרים משקיעים בחברות ישראליות כחלק מהאסטרטגיה העסקית ובתוך כך חודרים לשוק ההון הישראלי. בנוסף, רוכשות חברות זרות חברות ישראליות על מנת להשיג טכנולוגיה או מומחיות ספציפית, לרוב בתעשיית ההיי-טק.

משקיעים מוסדיים זרים הינם קרנות נאמנות, בנקים להשקעות, חברות ביטוח וקרנות פנסיה. משקיעים אלו רוכשים מניות של חברות ישראליות כחלק ממדיניות פיזור ההשקעות בעולם. לרוב, עיקר הפעילות מתמקדת בחברות הגדולות והסחירות ביותר בבורסה בתל אביב.

משקיעים פרטיים זרים משקיעים בשוק ההון הישראלי, לרוב על ידי חברות לניהול השקעות, הממליצות על מניות מסוימות ומספקות דרך נוחה לביצוע ההשקעה.

עיקר הפעילות בשוק ההון הישראלי היא של משקיעים אסטרטגים ומוסדיים, הכוללת רכישת חברות פרטיות, רכישת הנפקות של המגזר הפרטי לציבור בחו"ל (כמו טבע אשתקד), מתן אשראי ישיר במט"ח למגזר הפרטי הלא בנקאי ועוד. באשר להתפלגות השקעות הזרים בין אפיקי ההשקעה השונים, אין כיום נתונים, שכן בנק ישראל מפרסם נתונים חודשיים רק לגבי המחזור הכולל של המשקיעים הזרים במניות ואג"ח.

מנתוני בנק ישראל, עולה כי בשנת 2007 הסתכמו ההשקעות של המשקיעים הזרים בישראל בכ-13.6 מיליארדי דולר, מהם כ-9.6 מיליארד דולר השקעות לא סחירות בתאגידים ישראליים ומקרקעין (כולל רכישת חברת אי.סי.איי בחודש אוקטובר).

באשר להשקעות הסחירות, ההשקעה הפיננסית של משקיעי חוץ במניות הנסחרות בבורסה בת"א, הסתכמה בשנת 2007 בכ-900 מיליון דולר. בנוסף הושקעו כ-310  מיליון דולר כהשקעות "בעלי עניין" זרים בחברות ציבוריות בבורסה בת"א. בנוסף רכשו משקיעים זרים באותה תקופה מניות ישראליות הנסחרות בחו"ל - לא דואליות - בכ– 1.0 מיליארד דולר.

במקביל, ישנה פעילות ערה של המשקיעים הזרים גם בשוק האג"ח בעיקר באגרות חוב מסוג שחר ומק"מ, כאשר באג"ח צמודות וקונצרניות הפעילות שלהם היא זניחה. כך למשל, בשנת 2007, מימשו המשקיעים הזרים אג"ח סחירות בבורסה בת"א בשווי של 554 מיליון דולר - בעיקר אג"ח שחר. זאת, לאחר שברבעון האחרון של 2006 (אוקטובר-דצמבר), רכשו המשקיעים הזרים אג"ח סחירות בעיקר אג"ח שחר, בהיקף חסר תקדים של כ-2.1 מיליארד דולר.

לשם המחשה, משקלם של המשקיעים הזרים בשווי השוק של אג"ח שחר עומד כיום על כ-8.6%, כאשר חלק ניכר מהאחזקה היא של גופים מוסדיים בחו"ל כהשקעה לזמן ארוך. לעומת זאת, האחזקה של הזרים באג"ח צמודות מדד היא של 1.0% בלבד, שיעור זניח לאור הקושי של הזרים להשוות בין אג"ח צמודות מקומיות לזרות. שיעור האחזקה שלהם במק"מ בסוף 2007 היה - 0.8%. בתחילת 2007 הגיע משקלם של המשקיעים הזרים במק"מ לכ-3.2%.

לא פועלים על פי "אפקט העדר"

לדברי רונית הראל הראל בן- זאב, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך, על פי נתוני בנק ישראל עומד כיום משקלם של המשקיעים הזרים במחזורי המסחר במניות ואג"ח, על כ-30% -25%. מדובר בגידול משמעותי בפעילות לעומת סוף שנות התשעים (15% -14%), כאשר בתחילת תקופת השפל בראשית שנת 2000 עם פרוץ משבר ההיי טק בעולם, ירד משקלם בפעילות לכ-10%.

הירידה בשיעור הצמיחה של המשק, גררה המשך ירידה משמעותית בפעילותם של המשקיעים הזרים בבורסה ובראשית 2002 הגיע משקלם במחזורי המסחר לשפל של 5% בלבד. יחד עם זאת, למרות התהפוכות הרבות בשוק ההון הישראלי בעשור האחרון, שכללו שינויים מבחינה כלכלית מקומית ובינלאומית, ביטחונית וגיאו פוליטית בישראל, לא אובחנו משיכות חריגות מצידם של המשקיעים הזרים הן במניות והן באג"ח, שעלולות היו להשפיע ישירות על שוק ההון. זאת, למרות השינוי במשקלם במחזורי המסחר בבורסה.

כך למשל, בחודשים הראשונים למשבר הפיננסי בישראל בחודשים מאי-נובמבר 2002 בו שיעור התשואה לפדיון באג"ח שחר הגיע לכ-12%, רכשו המשקיעים הזרים אג"ח שחר בכ-370 מיליוני דולר. כשהמשבר התעצם מכרו המשקיעים אג"ח ב-100 מיליוני דולר בלבד. כלומר, המשקיעים הזרים פעלו נטו כנגד המגמה בשוק.

גם בשוק המניות, לא פעלו המשקיעים הזרים על פי "אפקט העדר". כך למשל, במשבר הפיננסי במשקים המתעוררים במאי-יוני 2006 הקטינו המשקיעים הזרים את השקעותיהם בבורסה בת"א בכ-750 מיליון דולר בלבד. מאוחר יותר באותה שנה, בשני חודשי המלחמה בצפון, יולי-אוגוסט 2006 מכרו המשקיעים הזרים מניות ואג"ח, בבורסה בת"א ומניות דואליות הנסחרות בחו"ל, ב-500 מיליון דולר בלבד (מזה מניות כ-375 מיליוני דולר וכ-125 מיליוני דולר באג"ח). גם במקרה זה מדובר בסכומים שאינם מהותיים ביחס לשווי אחזקתם הפיננסית במניות ואג"ח בבורסה בת"א (כולל הדואליות הנסחרות בחו"ל), המסתכמת בכ-28 מיליארד דולר.

אבן דרך משמעותית בפעילות הזרים בישראל היא בפעילות בשוק האג"ח. פעילות זו של הזרים גברה משמעותית, מאז הופעלה שיטת "עושי השוק" בהנפקות ובשוק המשני באוקטובר 2006. על פי נתוני משרד האוצר משקלם של עושי השוק הזרים בפעילות הכוללת של עושי השוק, עומד כיום על 40%-35%. ביטוי לפעילות הדומיננטית של הזרים בשוק זה, באה לידי ביטוי ברבעון השלישי אשתקד, כאשר עושה שוק זר ריכז את היקף הפעילות הגבוה ביותר לפני שני הבנקים הגדולים.
בהתאם לנתוני העבר המצביעים על גידול בפעילות המשקיעים הזרים בישראל, גם השנה נמשך קצב הגידול בהשקעות הזרים. מנתוני בנק ישראל עולה, כי בינואר-פברואר השנה, חל גידול של 400 מיליון דולרבהשקעות של משקיעים זרים בשוק המניות בתל אביב, ובנוסף השקעה של כ-300 מיליון דולר בשוק אגרות החוב. כאשר לשם השוואה סך ההשקעות ב-2007 כולה הסתכם ב-340 מליון דולר.

בתמונה: חיים ישראל, מנהל מחלקת המחקר של מריל לינץ' בישראל, צלם: ישראל הדרי

פורסם לראשונה ב'כרוז', עיתון איגוד החברות הציבוריות

לכתבה המלאה  לכתבה המלאה
הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.