כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
שוק ההון

החזון הגלובלי של דני גולדשטיין

4/11/2007

יו"ר איגוד החברות הציבוריות בריאיון פרידה עם סיום כהונתו
 
הרישום הכפול הוא האירוע המשמעותי ביותר בשוק ההון הישראלי בעשור האחרון, קובע דני גולדשטיין, ערב פרישתו מתפקיד כיו"ר איגוד החברות הציבוריות. עם סיום כהונתו הוא קורא לפתח כאן מומחיות פיננסית, למשל בתחום הנפקות היי-טק, שתאפשר למשקיעים זרים לסחור בת"א ללא קשר לשוק המקומי ותהפוך את הבורסה לזירה בין-לאומית אמיתית

ביום שנכנס דני גולדשטיין לתפקידו כיו"ר איגוד החברות הציבוריות קרסו בנייני התאומים בניו-יורק ועימן הבורסות בעולם. היום, שש שנים אחרי, כאשר גולדשטיין עומד בפני סיום כהונתו, הבורסות שוב סובלות מתנודתיות חריפה, לרבות זו של ת"א, ועוד לא ברור האם מדובר בתיקון זמני מתמשך, או במשבר עמוק. בתווך, לפחות בארבע-חמש שנים האחרונות, נהנו הבורסות בעולם, ועימן הבורסה הישראלית, מעליות שערים בולטות. דני גולדשטיין, שפעיל בשוק ההון המקומי כבר משנת 1981, אינו סבור ששוק ההון הישראלי רעוע יותר משווקים אחרים. במובן זה, הוא מהווה היום תמונת ראי מדוייקת של השווקים בעולם, לא פחות ולא יותר מאשר השוק בפרנקפורט, בטייוואן או בקנדה. זהו מחיר התלות ההדדית שהתפתחה בין השווקים הגלובליים לטוב ולרע ולא נראה שזה עומד להשתנות.

דני גולדשטיין היה פעיל באיגוד החברות - המאגד ומייצג את החברות הבורסאיות הישראליות - עדו לפני היבחרו לתפקיד היו"ר ("ישבתי בוועד הפועל לפני היבחרי ואני אמשיך לשבת שם גם אחרי שאסיים את כהונתי הנוכחית"). הוא מהפיננסיירים היותר ממולחים בשוק ההון המקומי, שביצע כמה וכמה הנפקות משמעותיות ומוצלחות בארץ ובחו"ל. הוא הצעיד את חברת האחזקות שיסד, "פורמולה", להישגים בולטים, אך גם מעד בדרך, למשל כשניסה למכור את השליטה בה לקבוצת פלד-גבעוני הבעייתית. מי שהכיר את דני גולדשטיין כמנוע טורבו חסר מנוחה, מוצא היום אדם נינוח ומפוייס יותר. הוא מכר את השליטה בקבוצה ל"אמבלייז" והשאיר לעצמו נישת פעולה צנועה יותר וממוקדת יותר - טיפוח חברות סטרט-אפ בראשית דרכן, בתחומי התוכנה והתקשורת, אותן הוא מקדם עד הגיען לבשלות. יש בזה אתגר לא רגיל, הוא אומר בסיפוק, לגדל את החברות ממצב עוברי ועד שהן מגיעות לבגרות.

כשאתה בוחן את שוק ההון הישראלי בפרספקטיבה ארוכת טווח, מהו לפי דעתך השינוי המשמעותי ביותר שחל בו?

"אין ספק שהמהלך החשוב ביותר בעשור האחרון היה אימוץ הרישום הכפול, שאיפשר לחברות ישראליות הרשומות בניו-יורק להירשם גם בישראל. זהו המהלך היזום שהשפיע יותר מכל על התפתחותו של שוק ההון המקומי והפיכתו לחלק בלתי נפרד ממארג השווקים הגלובליים. ללא המהלך הזה היינו מפסידים חברות איכותיות רבות ובמובן זה הרישום הכפול ניטרל את ההשפעות השליליות של הגלובליזציה. היום אנו עדים לחברות רבות שמבצעות רישום כפול ואפילו רישום משולש וזה מבורך כי לרישום הכפול יתרונות רבים לחברה, לעובדיה, לציבור המשקיעים ולשוק ההון בישראל. חוק הרישום הכפול וכללי הבורסה שבאו בעקבותיו סללו את הדרך אל הבורסה בתל אביב, 'המגרש הביתי' של החברות הישראליות ושל ציבור המשקיעים הישראלי, מה שגרר את הרחבת שעות המסחר והגדלת הסחירות, תוך כדי כך שהשוק המקומי הופך לחלק אינטגרלי מהשווקים בעולם."

אבל לא כל החברות הישראליות מימשו את הרישום הכפול ובהן חברות גדולות וחשובות?

"זה נכון, אבל אין לי ספק שזה יקרה כחלק מהתפתחות השוק ובסופו של דבר רוב החברות הישראליות הרשומות היום בנאסד"ק או בבורסות אחרות יירשמו רישום כפול."

מדבריך משתמע כי יש להרחיב את שיטת הרישום הכפול גם לבורסות נוספות?

"בהחלט. הבורסה כבר נקטה בצעדים מתאימים לגבי הבורסה בלונדון. אני תומך בהרחבה משמעותית של הסדר הרישום הכפול. לא צריך לאמץ כל בורסה בעולם, אבל מצד שני לא צריך לנקוט בגישה דקדקנית. בורסות שמפוקחות ברמה של לונדון וניו-יורק, שהפיקוח עליהן נמצא ראוי וסביר, בהחלט רצוי שיכללו בהסדר הרישום הכפול. מה שטוב לשוויץ ולגרמניה בוודאי טוב לנו."

לפי אותו הגיון יש להניח שאתה תומך בחוק החיתום החדש, שבו העתקנו את השיטה האמריקנית?

"חוק החיתום הקודם היה חוק מיושן ביותר והגיע הזמן לשנותו. הצרה היא שעבדו עליו כמעט 15 שנה, הרי אנחנו תמיד בפיגור פאזה מול העולם הגדול, ולכן השפעתו כיום היא פחות משמעותית. בינתיים חלק מהרעות החולות שאיפיינו את השוק לפני עשור כבר נפתרו. עם זאת, אני מאמין שהחוק החדש, המאפשר לחתמים גם להקצות סחורה שלא באופן שוויוני, הוא צעד בכיוון הנכון. בכך השוק הישראלי הופך דומה יותר לשווקים בחו"ל. הוא ימשוך לכאן שחקנים זרים שכמעט ולא משתתפים היום בשוק הראשוני, אלא רק בשוק המשני."


צל"ש לבורסה

האם בעקבות תהליך הגלובליזציה, רשויות הפיקוח על שוק ההון, מולן אתה פועל ביום-יום, נפתחו אף הן לעולם?

"רשות ניירות ערך נפתחה לעולם הגדול, אם כי עדיין יש בה נטייה קצת מופרזת לאמץ סטנדרטים המקשים על המשקיעים ואינם מעודדים דווקא השקעות. משרד המשפטים, לעומת זאת, כממונה על החקיקה התשתיתית, עדיין שקוע בתפיסה כי 'מציון תצא תורה' ומרבה בהמצאות ופלפולים שבעולם הגדול הם די נדירים. קח למשל את כללי הצעת הרכש שגיבש משרד המשפטים, שעליהם נאמר שהם בהחלט לא אור לגויים. מכל הרשויות אין ספק שהבורסה לניירות ערך בת"א עברה את השינוי הדרמטי ביותר. הבורסה הפנימה, הפנמה מוחלטת, שחברה רשומה בבורסה איננה נודניק נוסף שאפשר גם בלעדיו, אלא לקוח שצריך להתייחס אליו ברצינות ובגישה שירותית כנגזר מעידן של תחרות גלובלית. אחרי הכל, היום יש לחברות חלופות והבורסה בהחלט מבינה את כללי המשחק החדשים ופועלת בהתאם. על כך היא ראויה לציון 'עשר', במיוחד על הגישה השיווקית שהיא פיתחה."

אתה אומר זאת כמנהל חברה בורסאית או גם בתוקף תפקידך כיו"ר האיגוד?

"מזווית הראייה של איגוד החברות הציבוריות הגענו למצב יציב שבו קיימת הידברות מתמדת ופתוחה עם כל הגופים הרלוונטיים בשוק ההון. זה לא אומר שתמיד מקבלים את דעתנו, אבל בהחלט שומעים אותנו ומקשיבים לנו וכך צריך להיות. דלתם של כל המפקחים פתוחה ומרבים להתייעץ עימנו בסוגיות שונות."

אגב כך, מה דעתך על הרעיון שמועלה לעיתים קרובות לאחד את רשויות הפיקוח בשוק ההון בדומה למודל הבריטי?

"איחוד גורמי הפיקוח בשוקי הכספים וההון הוא צעד מבורך. כיום חלק נכבד מהזמן מתבזבז על מחלוקות שנובעות מזוויות ראייה ארגוניות שונות, שלא לדבר על אגו, כי כל אחד משוכנע שהוא חייב להטביע חותם על התהליך ולכן בהכרח מפתח זווית ראייה שונה. זמן יקר הולך לאיבוד על מאבקים פנים-ציבוריים מיותרים וכל אחד מהרגולטורים יכול לעכב את התהליך. מספיק שגורם אחד יעכב וכל המהלך תקוע. יש מספר נושאי חקיקה בשוק ההון שמתעכבים זמן רב רק בגלל מחלוקת פנימית בין הרשויות. כדי להעביר מהלך חקיקה נדרשים לעיתים אישורים מכמה וכמה גופים וזה מתעכב שנים באחת התחנות ולעיתים ללא מוצא. זה מה שקרה לחוק החיתום למשל, וזה מיותר. במקום להיות תלוי בארבעה גורמים, הרי מנקודת מבט של החברות והתאגידים בשוק ההון, מוטב להיות תלוי בגורם אחד בלבד."

אך האם אינך חושש מקיומו של גורם אחד ריכוזי בעל כוח עצום?

"זה יתקזז כנגד היעילות שתצמח מהמהלך."

מספיק תפוח רקוב אחד

אתה ידוע כמי שבמשך שנים התריס כנגד רמת הפיקוח והרגולציה בשוק ההון. האם נוכח השערוריות האחרונות, כמו קריסת חפציבה, אי אפשר לטעון שרמת הפיקוח איננה מספקת?

"אני לא סבור ששוק ההון הישראלי מפוקח פחות משוקי הון אחרים, או שיש בו יותר שערוריות מאשר בשווקים אחרים. יש נטייה בתקשורת הישראלית לנפח דברים מעבר לכל פרופורציה והקהל שאיננו מתמצא נוהר אחרי התקשורת. מי שקורא את העיתונים יכול לקבל רושם מוטעה שהאש פשטה כאן כמו בשדה קוצים, אבל אם בודקים את העניין בצרוה סטטיסטית הרי מדובר במקרים מבודדים, שאין להם השפעה ממשית על שוק ההון. גם קריסת חפציבה היא בעלת מימדים זעירים מבחינה כוללת, אם כי מדובר במקרה מצער.

הצרה היא שמספיק שיהיה תפוח רקוב אחד, קטן ככל שיהיה, מתוך מאות הנפקות שהיו כאן, כדי לייצר כאן היסטריה. זה מה שדוחף אח"כ את הרגולטור להעביר עוד סדרה של איסורים, כללים וחוקים חדשים. אני לא מזלזל, חלילה, במה שקרה אבל דרושה קצת פרופורציה. מי שרוצה לגנוב תמיד יגנוב, כי הוא גנב באופיו. לא יעזרו שום איסורים. גם אם ישימו שמונה דח"צים בכל דירקטוריון אי אפשר יהיה למנוע את זה."

אז מה הפתרון? אני לא מניח שאתה תומך בהסרת שומרי הסף?

"צריך לייצר הרתעה חזקה כמו בארה"ב בתחום המס. אם אתה נתפס בגניבה, אתה יושב 20 שנה בכלא. אם תהיה כאן מערכת משפט יעילה ומהירה, ואנשים יידעו שאי אפשר לגרור משפט במשך שנים ואח"כ לצאת עם עונש קל יחסית, תהיה כאן התרעה אפקטיבית."

ומה לגבי הרגולציה במשק בכלל. אנו שומעים לא מעט טענות של אנשי עסקים בכירים שטוענים שקשה לעשות כאן עסקים?

"יש אכן תחומים שבהם הרגולציה מבריחה יזמים לחו"ל. אין בזה שום ספק. קח את תחום הנדל"ן, למשל. אצלנו לאשר פרוייקט בנייה לוקח שנים רבות, שלא לדבר על רמת הסיאוב שכרוכה בזה לא פעם. בכך לא מעודדים או מפתים יזמים לפעול ולהצליח. אני מוכרח לציין שבתחום התכנון והבנייה שום שינוי משמעותי לא התרחש בשנים האחרונות, למרות שמדובר בתחום שהוא קטר רציני של המשק המסוגל לחולל תגובת שרשרת חיובית בענפים רבים נוספים. יש לו משמעות רבה בכל הקשור להגברת התעסוקה, פיתוח התשתיות וכו'. אז אין ספק שיזמים מחפשים לפעול בחו"ל, שם קל יותר ולא נתקעים עם פרוייקטים. וזה לא קשור רק לעובדה שהמשק הישראלי קטן עליהם. אני משוכנע שיצחק תשובה יסיים את פרוייקט פלאזה יותר מהר מאשר בניית כמה יחידות דיור בכפר י

לאתר איגוד החברות הציבוריות

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.