כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
פנסיה, ביטוח, בריאות

מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק שני

9/04/2008

בחלק הקודם של המאמר (פורסם בגליון 30 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם") דנו בחשיבותו של חוזה האחסנה, ובפרטים שצריכים להופיע בו. כמו כן, הרחבנו על חשיבותה של ההודעה למפקיד על קיומם של חובות אחסנה. בחלק זה של המאמר, נדון באפשרות של הגשת תביעה משפטית לצורך גביית דמי האחסנה, ובזכות העכבון.
 
הגשת תביעה
 
כאשר דרך ההידברות נכשלת, אין מנוס אלא לנקוט בצעדים משפטיים לגביית חובות האחסנה, דרך המלך, אותה מציעה הפסיקה, היא הגשת תביעה כספית בגין חובות האחסנה שנצברו עד למועד הגשת התביעה, תוך שמירה על זכות התביעה בגין חוב האחסנה שיצטבר ממועד הגשת התביעה ועד למועד איסופם בפועל, ובצירוף סעד חלופי המאפשר לחברת האחסנה למכור את הטובין המוחזקים אצלה כדי לפרוע את החוב, במידה והחוב לא יפרע תוך Xימים.
 
הליכים משפטיים, מטבעם, נוטים להימשך בין מספר חודשים למספר שנים, שבמהלכם לא רק שאחזקת הטובין במחסני החברה תופסת מקום וגורמת לאבדן רווחים בגין הגוש או חלקו בו מאוחסנים הטובין, אלא שהטובין עצמם, חשופים לפגיעות שונות ולירידת ערך. לפיכך, יש לציין בפני ביהמ"ש את נקודת הזמן, שלאחריה עלויות האחסנה ממילא יעלו על שווי הטובין ולבקש כי ביהמ"ש יאפשר את מכירתם עוד קודם לכן, על מנת שחברת האחסנה תוכל להיפרע את מלוא החוב. במידה ונקודת הזמן בה  עלות האחסנה תעלה על ערך הטובין, קודמת למועד מתן פסק הדין או המועד המשוער של סיום ההתדיינות בפני ביהמ"ש, מומלץ ורצוי, להגיש את הבקשה למכירת הטובין גם במסגרת של בקשה לסעד זמני, שתוגש במקביל להגשת התביעה.
 
מובן מאליו, כי למפקיד (מזמין האחסנה / בעל הזכויות בטובין) ישנה אפשרות להתגונן כנגד התביעה וכנגד הבקשה לסעד זמני, במידה ומוגשת בקשה כזו. במקביל, ועל מנת לצמצם הן את נזקיו והוצאותיו הוא והן את אלה של חברת האחסנה, מומלץ למפקיד לפנות לחברת האחסנה, הן באופן ישיר ובמידת הצורך, גם באמצעות הגשת בקשה מסודרת לבית המשפט, בבקשה לשחרור הטובין, במסגרתה יעלה המפקיד כל טענה והשגה שיש לו כנגד עצם קיומו של החוב ו/או שיעורו. במקרה כזה, סביר להניח כי ביהמ"ש ייעתר לבקשה לשחרור הטובין, בכפוף להפקדת ערבויות לטובת חברת האחסנה, במידה והאחרונה תזכה בדינה.
 
הפעלת זכות העיכבון
 
אופציה נוספת שעומדת בפני חברת האחסנה, הינה שימוש בזכות העיכבון. העיכבון מקנה לנושה את הזכות להותיר ברשותו כסעד עצמי (SELF HELP) נכס שמסר לו החייב, כדי לקדם את פרעון החוב המגיע לו, וזאת בעודו מוגן מפני תביעות החייב או צד שלישי בגין אחריות נזיקית בעוולת עיכוב נכס שלא כדין. למעשה מדובר במעין בטוחה שעומדת לרשות הנושה.
 
הנושה זכאי לעכב נכס של החייב שבידיו (ולא למסור אותו לבעליו), לצורך הפעלת לחץ לגביית החוב, וזאת ללא צורך לקבל צו של בית המשפט. יחד עם זאת, הדעה הרווחת בקרב המלומדים ובפסיקה, היא שכדי לממש את הנכס המעוכב (למכור אותו לצורך פרעון החוב) יש צורך בקבלת צו של בית המשפט. עיכוב של הנכס ללא אישור בית המשפט – כן. מכירת הנכס ללא אישור בית משפט, אסורה ועשוייה אף להוות גזל.
 
ראוי לציין, כי בהצעת חוק דיני ממונות תשס"ו-2006 (סעיף 556), נקבע  כי לבעל העיכבון זכות לממש את הנכס המעוכב בצו של בית משפט לפי הוראות חוק המשכון, ואם תתקבל ההצעה יעוצב העיכבון, הלכה למעשה, כ"משכון מן הדין". למעשה, כבר היום, ועוד בטרם אושר חוק דיני ממונות הנ"ל, נקבע בפסיקה כי זכות העיכבון מקנה עדיפות בהליכים של פירוק ופשיטת רגל, ממש כאילו נרשם. לפיכך, היה וקיים חשש לכושר הפרעון של המפקיד, מוטב יהיה לחברת האחסנה אם תקדים ותמציא למפקיד הודעה על הפעלת זכות העיכבון, ובכך תגבר זכותה על זכויותיהם של נושים אחרים, לרבות בהליכים של פשיטת רגל או פירוק של המפקיד.

באשר להיקפה של זכות העיכבון, על פי רוב, זכות העיכבון של המחסן כלפי סחורה תוגבל אך ורק  לחוב הנובע מסחורה זו. אם קיים חוב דמי אחסנה בגין סחורה מסוימת, ניתן לעכב בגין חוב זה רק את הסחורה שיצרה את החוב ולא סחורות אחרות אשר לגביהן אין חוב.

במידה וחברת האחסנה מעוניינת לממש את זכות העיכבון , עליה להוציא ללקוח מכתב על מימוש זכות העיכבון מכח סעיף 19 לחוק החוזים תרופות ומכח סעיף 9 לחוק השומרים.

במקרה כזה, חברת האחסנה מסתכנת בכך שבתקופת הביניים שממועד ההודעה ועד לפרעון החוב היא לא תחשב כשומרת שכר ולא תהיה זכאית לתשלום דמי האחסנה בתקופת העיכבון (ת.א. 71279/06 ארד דוד נ' עו"ד נהרי עמרם). יחד עם זאת נציין, כי גישה זו לא אומצה באופן אחיד בפסיקה וישנם גם פסקי דין בהם חוייב הלקוח בתשלום דמי האחסנה בתקופת העיכבון, לרבות בנסיבות בהן נקבע כי לחברת האחסנה לא הייתה כל זכות לעכב את הטובין (ת.א. 160692/02 שירותי גרר אזור בע"מ נ' עמותת "שם משמעון").
 
מכל מקום, זכות העיכבון ניתנת למימוש גם בשלב מאוחר יותר בתגובה לדרישה שעשוי לעורר הנתבע, במסגרת התביעה הכספית או מחוצה לה, לשחרר את הטובין, ולאו דווקא כצעד מקדים בטרם הגשת תביעה.
 
ולבסוף נזכיר, כי בהפעלת זכות העיכבון נוטלת על עצמה חברת האחסנה את הסיכון, שיהא עליה לשאת בתוצאות הנזק שגרמה למפקיד היה ויתברר כי בנסיבות המקרה לא התגבשה זכות העיכבון, ו/או לא הייתה הצדקה להפעלת זכות זו. עיכוב יהיה שלא כדין אם למשל, יתברר כי המפקיד כלל אינו בעל הטובין (ת.א. 160692/02 שירותי גרר אזור בע"מ נ' עמותת "שם משמעון"), אם החוב שבגינו עוכבו הטובין לא נוצר במסגרת אחסנתם של אותם טובין אלא בגין פעולות אחסנה קודמות של סחורה אחרת, אם זכות העכבון לא הופעלה בתום לב וכיו"ב.
 

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

עו"ד גיל נדל עוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:  www.nadel-law.co.il.

מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: www.tradelibrary.co.il

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.