כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
פנסיה, ביטוח, בריאות

מדריך לנפגעי תאונות דרכים

29/08/2007

מי זכאי לפיצויים עקב תאונת דרכים?  
 
נהג, נוסע, או הולך רגל, שנפגע בתאונת דרכים, זכאי לפיצויים עבור נזקי גופו ונפשו, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, להלן: "חוק הפיצויים".
 
במקרים מסויימים ובהתאם לפרשנויות הפסיקה גם בן משפחה של נפגע - אדם שניזוק נפשית עקב פגיעת קרוב המשפחה שלו בתאונה, יהיה זכאי אף הוא לפיצויים. 
 
השכר שעורך הדין רשאי לקחת  
 
על פי החוק וכללי לשכת עורכי הדין, כאשר שכר טרחת עורך הדין נקבע על פי התוצאות, הוא משולם בסוף ההליך, על פי סכום הפיצויים שישולם לנפגע בפועל במסגרת התביעה:
 
8%: במקרה שמושגת פשרה לפני הגשת תביעה;
 
11%: במקרה שמושגת פשרה לאחר הגשת תביעה לבית המשפט;
 
13%: במקרה בו ההליך המשפטי מוצה בפסק דין.
 
לשכר הטרחה מתווסף מע"מ כחוק.
 
לעניין זה נהוג שחברת הביטוח ו/או בית המשפט מכסים את שכר הטרחה של עורך הדין המייצג את הנפגע. 
 
חישוב הפיצויים לפי ראשי נזק 
  
 
סכום הפיצויים המגיע לנפגע נקבע לפי ראשי נזק. דוגמאות לגובה הפיצויים הנפסקים בבתי המשפט לפי ראשי הנזק השונים. ראשי הנזק העיקריים הינם:  
 
כאב וסבל  
     
     
אובדן כושר השתכרות והפסדי שכר  
     
     
הוצאות רפואיות  
     
     
הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד  
     
     
הוצאות ניידות  
     
     
הוצאות להתאמת דיור  
     
     
הוצאות משפט  
     
     
אגרת בית המשפט  
    
 
תאונות קטלניות - מקרי מוות  
 
במקרים, בהם נהרג אדם כתוצאה מתאונת דרכים, יהיו "התלויים" בו זכאים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
 
כ"תלויים" ייחשבו מי שהיו סמוכים על שולחנו של המנוח לפרנסתם ובכלל זה בן זוג, אישה, ילדים ולעיתים הורים, ולאחרונה אף הוכרה "ידועה בציבור" כ"בת זוג" קרי, כ"תלויה" במנוח.
 
ראשי הנזק העיקריים במקרי מוות הינם: הפסדי השתכרות עד ליום המוות ומיום המוות עד גיל פנסיה, כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים, הפסדי תמיכה, אובדן שירותי בן זוג וכיוב'. 
 
האם ניתן לקבל מהביטוח כסף "על החשבון"?  
 
משפט הפיצויים עלול להמשך זמן רב. לכן, חוק הפיצויים נתן לבית המשפט סמכות מיוחדת לפסוק לנפגע תאונת דרכים לאלתר סכומים לכיסוי הוצאות המחייה שלו, כאשר מצבו הרפואי אינו מאפשר לו את מימונם. תשלום זה קרוי תשלום תכוף. 
 
כלי רכב מזכים בפיצויים מכח חוק הפיצויים?  
 
החוק מגדיר רכב זכאי " רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית" .
 
כך שהכוונה היא בעיקר למכוניות פרטיות, מסחריות, מיניבוסים, אוטובוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה.
 
קארטינג לדוגמא, אינו נחשב ככלי רכב בחוק ולכן תאונה במסגרת נסיעה בקארטינג לא תיחשב כתאונת דרכים.
 
יחד עם זאת, אין הרשימה המוזכרת לעיל , רשימה סגורה ויתכן כי בית המשפט העליון יכיר בעתיד בסוגים נוספים של כלי רכב ככלי רכב "מזכים" העונים על ההגדרה בחוק הפיצויים.  
 
אילו סוגי שימוש ברכב מזכים בפיצויים לפי החוק?  
 
נסיעה ברכב, כניסה לרכב וירידה ממנו במהלך חנייה , דחיפת הרכב או גרירתו , פגיעות תוך כדי הידרדרות הרכב, התהפכותו, נפילת מטען או הינתקות חלק מרכב נוסע, פגיעות בעת טיפול או תיקון דרך ברכב או פגיעות ממטען או מהינתקות חלק מרכב עומד או חונה, מזכות בפיצויים, (בתנאי שהנפגע לא נפגע במסגרת עבודתו), התפוצצות או התלקחות של הרכב בשל רכיב החיוני לנסיעתו וכיוב'.
 
כל אלה מוגדרים בחוק תחת הסעיף של שימוש ברכב מנועי אשר לפיו במקרה של פגיעה יהיה הנפגע זכאי לפיצויים לפי החוק. 
 
פגיעה ברכב חונה -   
 
על פי לשון החוק, פגיעה ברכב שחנה, מכוסה בביטוח חובה, בתנאי שהרכב חנה במקום שאסור לחנות בו. 
 
לפי פסיקתו של בית המשפט העליון -"חנייה במקום שאסור לחנות בו", כוונתו לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה. 

 טעינה או פריקה כשהרכב עומד -   
 
חוק הפיצויים מחריג מקרה כזה, במפורשות, מההגדרה של 'שימוש ברכב מנועי' משמעות הדבר היא שפגיעה עקב טעינה או פריקה, של מטען כשהרכב עומד אינה מזכה בפיצויים. 
 
אולם בית המשפט העליון צמצם חריג זה וקבע, כי כאשר הפגיעה נובעת משימוש ברכב, אשר הוא כשלעצמו מזכה בפיצויים, אין זה משנה שהשימוש נעשה במהלך, או לצורך טעינה ופריקה.  
 
מלגזות, מנופים, רמפות -   
 
אם הכלי הייעודי ניצל את הכוח המכאני של הרכב, השימוש בו מזכה בפיצויים. בית המשפט העליון קבע, כי הזכאות לפיצויים קיימת, אפילו הכוח המכאני של הרכב נוצל שלא למטרות תחבורה.  
 
נוסע ברכב: את מי הוא תובע ?  
 
את מבטח הרכב בו נסע. להדגיש כי אין זכאות לפיצויים ממבטח של רכב מעורב אחר בתאונה, גם אם נהג הרכב האחר אשם בתאונה. 
 
הולך רגל: את מי הוא תובע?  
 
במקרה כזה הנפגע תובע את מבטח הרכב שפגע בו. החוק אינו מציב תנאי, שהפגיעה בהולך הרגל תהיה במגע פיזי עמו.
 
לדוגמא, מקרה בו רכב התקרב אל אדם. הוא נבהל, קפץ לבור ונפגע. בית המשפט פסק כי הוא זכאי לפיצויים ממבטח הרכב. 
לעיתים, כאשר אדם נפגע מחוץ לרכבו ממכונית חולפת הוא עדיין נחשב כמי שעשה שימוש ברכבו שלו וזכאי לפיצויים מהמבטח שלו. 
 
הולך רגל שנפגע ממספר רכבים, רשאי לתבוע את חברת הביטוח של אחד הרכבים, או של כל הרכבים שהיו מעורבים בתאונה, לפי שיקול דעתו. 
 
נהג הרכב: את מי הוא תובע?  
 
נהג הרכב אשר נפגע בתאונת דרכים תובע את מבטח הרכב בו נהג בעת שנפגע. אין זכאות לפיצויים ממבטח הרכב האחר, גם אם נהגו של הרכב האחר אשם בתאונה. 
 
רכב ללא ביטוח או לא ידוע: "קרנית"  
 
במקרה בו זהותו של הרכב הפוגע לא ידועה או במקרה בו הרכב הפוגע ללא כיסויי ביטוחי ניתן לתבוע את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, "קרנית".
 
קרנית הוא תאגיד, שהוקם על פי חוק הפיצויים, במטרה לפצות את הנפגעים שאינם יכולים לתבוע חברת ביטוח. למשל, במקרה של תאונת "פגע וברח" בה זהות כלי הרכב הפוגע אינה ידועה, או במקרה בו נהג הרכב נהג ללא רישיון בר תוקף, או בנסיבות אחרות בהן הביטוח אינו מכסה את השימוש שנעשה ברכב במועד התאונה. 
 
ייחוד העילה -   
 
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עליו לתבוע פיצויים בעבור נזקי הגוף אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה על פי חוק הפיצויים בלבד ואינו יכול לתבוע גורם אחר, גם אם לכאורה (ללא חוק הפיצויים) הייתה קיימת לו עילת תביעה כלפי גורם זה.
ויודגש כי המדובר בנזקי גוף או נפש בלבד ואין המדובר בנזקים אשר נגרמו לרכבו כתוצאה מהתאונה. 
 
בתאונת דרכים בעבודה בדרך אליה או ממנה זכאי הנתבע לתובע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את חב' הביטוח
 
אדם שנפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו, בדרך למקום עבודתו, או בדרך חזרה ממקום עבודתו, זכאי לתבוע גמלאות בעין (ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי) וגמלאות בכסף (דמי פגיעה, מענק וקצבה), מהמוסד לביטוח לאומי וזאת בנוסף לתביעת נזקי הגוף אותה יגיש כנגד חברת הביטוח.
 
יחד עם זאת, שווי הגמלאות שהמוסד מעניק, מנוכה מהפיצויים המשולמים על ידי מבטח הרכב. הנפגע לא יקבל יותר מנזקו.  
 

ביטוחים פרטיים?  
 
נפגע תאונת דרכים המבוטח באופן פרטי, או באמצעות המעסיק, או במסגרת קבוצתית, בביטוחים פרטיים, כגון ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, זכאי לתבוע פיצוי גם מאת מבטחים אלה בלא כל קשר לתביעתו מכוח חוק הפיצויים.
 
על תביעה מכוח ביטוחים אלה להיות מוגשת לבית משפט לא יאוחר מתום שלוש שנים ממועד קרות התאונה. לאחר שלוש שנים, תתיישן התביעה והנפגע לא יוכל לממש את פוליסות הביטוח שברשותו. 
 
 
לסיכום:  
 
חשוב לדעת, 
 
במקרה של פגיעה יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום!
 
יש להימנע באופן חד משמעי ממתן פרטים ו/או כל שיתוף פעולה עם חוקרים מטעם חברות הביטוח ו/או חתימה על כל מסמך משפטי ללא קבלת ייעוץ מעורך דין. 
 
חברות הביטוח תכופות מנסות, בדרכים מגוונות, להימנע מתשלום פיצויים לנפגעים או לחילופין מציעות לנפגעים פיצוי כספי "עלוב" שאינו משקף כלל וכלל את הפיצוי הריאלי לו זכאי הנפגע בפועל.

מקור המאמר:  Reader - מאגר המאמרים הישראלי

פרטים אודות מחבר המאמר:
משרד עורכי דין - שלומי באשי, מתמחה בייעוץ ,  בליווי ובייצוג משפטי במגוון רחב של תחומים, כולל ליטיגציה בכל הערכאות והטריבונלים.
• מעמד אישי • דיני עבודה • מקרקעין • הוצאה לפועל  • נזיקין וביטוח  • משפט מסחרי • צוות המומחים שלנו עומד לרשותכם בכל עת. דרך מנחם בגין 148, בית גזית, תל אביב 64921טל':6076221 – 03, פקס: 6952351 – 03דוא"ל:  bashiadv@zahav.net.il
   http://www.bashi-law.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.