כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
דיני עסקים

בעקבות היקפים אדירים של שיקים חוזרים, עו"ד מומחה להוצל"פ מזהיר: על המשק להפסיק לקבל תשלום בהמחאות

18/05/2008

עורך דין יאיר מסלם, ממשרד דורון טיקוצקי מזהיר מפני קבלת שיקים בהיקפים גדולים, מתאר "תרגילי עוקץ" בהם אתם עשויים להיתקל ואף פתרונות מניעה אפשריים.

מאז כניסתו לתוקף של "חוק שירות נתוני אשראי" ביולי השנה, חלה עליה דרמטית בכמות ובהיקף ההמחאות החוזרות, וזאת בשל העובדה, כי חלק מלקוחות הבנק לא הסדירו את גובה המסגרות שלהם מול הבנק וחלקם כלל אינם "עומדים" במסגרת חדשה כפי שהוקצתה להם מהבנק.

תהליך זה ייצר כמות בלתי מבוטלת של המחאות חוזרות בעיקר מאז אכיפת  החוק החדש.

לאור הפרסומים האחרונים היקף חובות במערכת ההוצאה לפועל עומד על סך של כחמש מאות וארבעים מיליון  (540 מיליון ₪), המורכבים מכשלושה מיליון תיקים בכל הלשכות בארץ, כאשר למעלה מחצי מיליון מהם מקוטלגים תחת תיקי חייבים מוגבלים באמצעים.  

לחייבים אשר מוגדרים "איחוד תיקים/מוגבלים באמצעים" יש יותר מתיק ההוצאה לפועל אחד ולעיתים אף חובות נוספים. חייבים אלה מבקשים מההוצאה לפועל להכריז עליהם כחייבים מוגבלים באמצעים. לאחר שהם מוכרזים ככאלה, מאוחדים כל תיקי ההוצאה לפועל שלהם תחת תיק אחד מרכז אחד.

לאחר איחוד התיקים ישלמו החייבים המוגבלים באמצעים תשלום חודשי היכול להיות אף על הסך המינימאלי הקבוע בחוק מאה ₪ (100 ₪) בלבד שיחולק בין כל התיקים (בין כל הזוכים).

בפועל התוצאה היא כי חייב מוגבל באמצעים המשלם חובו בתשלומים בהוצאה לפועל, "מזרים" לכל תיק מבין תיקי האיחוד סך של אגורות בודדות, וזאת בשל היקף התיקים והחוב היחסי מול שאר הנושים.

בנוסף ולמרות הסכום הנמוך חלק ניכר מחייבים אלה לא משלמים כלל הצו החודשי, והדרך לפיזור תיק האיחוד רצפוה מכשולים רבים, בעיקר בשל הבירוקרטיה בהוצל"פ .

כאשר חוקק חוק ההוצאה לפועל בשנת 1967 עמדו לנגד עיניו של המחוקקים עקרונות סוציאליים ראויים לפיהם ראוי כי  אדם אשר בתום לב נקלע לחובות לא יהפוך לעבד או צמית לאדם לו הוא חייב הכסף, עם זאת ישנם מספר לא מבוטל של חייבים המנצלים ניצול ציני של עקרון זה וכך הופכים להיות "נבלים ברשות החוק"

נבלים אלו הגו מספר תרגילים, ובינהם:

• תרגיל העוקץ של ה"עולה החדש"

חבורת נוכלים חוברים לעולה חדש ומבקשים ממנו לפתוח חשבון בנק או מספר חשבונות בנק. העולה, מצויד במספר מאות שקלים ניגש לבנק ופותח את חשבון הבנק ומפקיד את הכסף בו. העולה מבקש פנקסי שיקים ובדרך כלל מקבל ארבעה פנקסים, היינו מאה המחאות. העולה חותם "בלנקו" (חתימה ע"ג המחאה ללא פרטים)  על כל השקים ומעבירים לנוכלים,אשר מייד  מתחילים במסע קניות "ללא חשבון"  תרתי משמע. מראש לקורבנות מסע הקניות אין כל סיכוי לקבל את כספם מאותו עולה. אין חולק כי גם אם יבוצעו כל הליכי הגביה הדרקוניים ביותר כנגד העולה  לא יעלה בידם לפרוע אפילו 1% מקרן החוב ולרוב הוא מזמן עזב את הארץ.

 תרגיל העוקץ של "החייב המקצועי"

לא פעם אחת, עומדים בעלי עסקים ועוסקים שלהם חייבים כסף, מול חייב המוכרז כ"מוגבל באמצעים" כשוקת שבורה כל זאת כאשר החייב נוסע במכוניות פאר ומתגורר בבתים יוקרתיים.

חייב זה הוא אחד הבעייתיים בהתמודדות מולו, הוא מכיר את המערכת המשפטית החוקים והתקנות וכפנתר שחור מחליק הוא במסדרות בית המשפט. הוא כמובן דואג לאחד את כל תיקיו ולבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

ל"חייב המקצועי" אין כל רכוש רשום על שמו אין  לו חשבון בנק על שמו, כל כספו ורכושו מחולק בין מקורביו. ה"חייב המקצועי" דואג להגיע לדיונים בלבוש מרופט ולהופיע בפני השופט במשחק אשר לא יבייש כל זוכה אוסקר הוליבודי. מאחר והוא מציג עצמו כחסר כל, לבית המשפט אין כל יכולת בירור ממשית לפיה הוא יכול לאמת את האינפורמציה שמוסר לו החייב בדיון. יכולת זו תאומת רק אם  אחד הנושים ייקח על עצמו לממן חוקר פרטי שימצא סתירות בין הצהרותיו לבית המשפט ורק אז  ניתן יהיה לשנות צו התשלומים ו/או יחוס הרכוש לחייב. מובן מאליו, שחוקר פרטי גובה סכום שיכול להפוך את התהליך ללא כדאי כאשר מדובר על קטן לנושה אחד.

מכל אלו עולה תמונה עגומה כי החוק מגן הן על  נזקקים והן על נוכלים כאחד.במצב דברים זה הגביה באמצעות מערכת בתי המשפט ולשכות הוצאה לפועל  הופכת לקשה ביותר עד כדי בלתי אפשרית.

ובכל זאת, ניתן להתמודד במקרים מסוימים על פי הכללים הבאים:

• מהרו לפעול!
כדאי לדעת, כי מהירות התגובה לטיפול המחאות  חוזרות היא חשובה מאד. אם נותן ההמחאה  נקלע לקשיים, נותר לא פעם מרוץ בין הנושים והעיקרון המשפטי בדרך כלל הוא, שכל הקודם זוכה.

• עם קבלת המחאה מלקוח יש להבחין בפרטים הבאים על מנת לגלות "נוריות אזהרה" להמחאה שסיכויה לחזור גבוהים:
o פרטיו האישיים של נותן ההמחאה לא רשומים על גבי ההמחאה.
o במקום כתובת רשומה תיבת דואר.
o קיים מרחק לא סביר בין מגוריו של נותן ההמחאה  לסניף הבנק שלו.
o רצוי להתקשר למספר הטלפון של נותן ההמחאה. קו טלפון מנותק עשוי לרמז על "בעיה".
o כאשר מדובר בהמחאה  על סכום גבוה, או כשיש חשש לגבי יכולת הפירעון, ניתן לדרוש מנותן ההמחאה  להתקשר במקום לסניף הבנק שלו ולברר את מצב החשבון שלו.
o אם נותן ההמחאה הוא חברה בע"מ ומדובר בסכום גבוה, מומלץ להתעקש על קבלת ערבות אישית ממנהלי החברה או מבעלי מניותיה.
o באתר בנק ישראל ניתן באמצעות הזנת פרטי חשבון בנק ו/או מס' ת.ז לגלות האם החשבון מוגבל.
o ישנן חברות שונות בשוק אשר מציעות מידע עסקי על חברות ואנשים (מוסדר עפ"י חוק מאגרי מידע ) וכן חברות המבטחות בביטוח אשראי עסקאות בהמחאות. לכל עסק כדאי לבחון כדאיות הכלכלית בשימוש אלו אל מול מחזור העסקי.

כמו כן, ישנם משרדים אשר מתמחים בתחום הגביה וההוצל"פ אשר להם שיטות פעולה מתוחכמות ואפקטיביות לגביה. לרוב הם נעזרים בחוקרים לאיתור זכויות ונכסים שהחייב מסתיר מנושיו.

יובהר כי רשימה טיפים אלו אינה ממצה ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי

רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´:  03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: eli-doron@taxlawyers.co.il

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.