חוק הספאם שיכנס לתוקף ב-1 לדצמבר הוא בהחלט תקדים תחיקתי בישראל וכנראה בכל העולם. החוק קשה מאוד מבחינת ההגבלות אותן הוא שם על המפרסמים, מבחינת הקנסות הכבדים, כאשר חובת ההוכחה חלה באופן חריג ביותר על הנתבע, ומכיוונים אחרים.
נוספת על כך העובדה כי החוק עמום ולא חד משמעי ולכן קשה לקבוע באופן ברור ומוחלט מה בדיוק מותר ואסור, עד שיהיו פסיקות ותקדימים משפטיים. נקודה זאת שמה את בעלי העסקים פשוט בבלבול, דבר שיבלום את עסקיהם ללא סיבה הגיונית.
החוק משפיע במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים. תאגידי ענק ועסקים גדולים מנהלים תקציבי פרסום מנופחים, המאפשרים להם לפרסם בערוצי הטלוויזיה והרדיו, בשלטי חוצות, באינטרנט, בעיתונות ובערוצים נוספים. שאר בעלי העסקים, המהווים נתח כמעט מלא מתוך כ-400,000 עסקים בישראל, מתקשים ואף לעיתים לא יכולים להרשות לעצמם פרסומים באפיקים אלה.
אני לא נהנה לקבל דואר זבל ותומך במתן דגש על אכיפת ההסרה מרשימות התפוצה. החוק במתכונתו הנוכחית רחב הרבה יותר מאשר רק "הסרה" ומתיל הגבלות קשות, כמעט בלתי אפשריות ניתן לומר, על פרסומם של עסקים בפקסים, מיילים, SMS והודעות מוקלטות. צריך למצוא שיטה אחרת אשר מגינה על הציבור אך מאפשרת לציבור גדול אחר לפרסם, לשווק ולהתפרנס בכבוד.
למרבית האירוניה המחאה על החוק כמעט לא נשמעת. יצאתי לבדוק למה וגיליתי, שהמודעות לחוק ולהשפעותיו מאוד נמוכה. בעלי עסקים לא יודעים עליו או ששמעו עליו והם משוכנעים שזה לא קשור אליהם כלל. דיברתי למשל עם מנהל של רשת חנויות אופניים, שהסביר לי שהוא מדוור הרבה אבל מכיוון שהוא לא ספאמר הוא לא בבעיה. שאלתי אותו איך הוא מגדיר ספאמר והוא ענה, שזה אחד ששולח מיילים לתפוצות רחבות וזה ממש לא הוא. הוא רק שולח לכאלו שרכשו אצלו או שהוא אסף את פרטיהם באירועי אופניים או שסתם ביקרו אצלו בחנות ונתנו את המייל שלהם. שאלתי אם יש לו תיעוד לכך שהם מסרו את המייל מרצונם. הוא אמר שבודאי שלא, מכיוון שהוא לא שומר אותם. אם הוא היה קורא את החוק לעומקו הוא היה מגלה, שמהראשון לדצמבר הוא פשוט חשוב כפושע. לא סתם פושע אלא פושע פלילי. הוא גם היה מבין שהרשימה שלו ממש לא שווה הרבה והוא איבד קו תקשורת חשוב מאוד עבורו עם הציבור.
יתרונות, בכל זאת
זאת באמת הזדמנות מעולה לסדר ולרענן את רשימות התפוצה וליצור קשר עם כל אחד ואחד. אם תזמו פרויקט אישורים המבוצע ביעילות זה יכניס סדר לעסק. זאת פעולה לא פשוטה וצריך היערכות לצורך כך אבל רענון כזה יוצר פלאים. תקשורת עם קהל הלקוחות תמיד עושה רק טוב לעסק. הדבר מאפשר הורדה מהרשימה של אנשים שממש לא צריכים להיות שם, מעיר לקוחות ישנים ונותן סיבה מצוינת לתקשר עם כולם טוב יותר.
זאת יכולה להיות גם הזדמנות עסקית מצוינת. למשל להקים עסק העוזר לעסקים אחרים להתמודד עם השלכות החוק או המשדרג את מערכת הדיוורים. למשל לבצע אישורים טלפוניים או אחרים, לבנות עבור עסקים אחרים מערכות הסרה ואף לתת להם את השירות באופן קבוע. לחפש עבורם ערוצי תקשורת חדשים.
את כל השאר אשאיר ליזמים.
נותרו לנו ערוצי תקשורת, שעדיין אין עליהם הגבלות:
1. מכתבים אישיים בדואר – קצת יותר יקר אבל בהחלט יעיל ומביא לעסק זרימה נאה של לקוחות.
2. פליירים בתיבות הדואר – יש צורך בכמויות גדולות אבל זה ערוץ מצוין להביא לקוחות לעסק.
ברמת המקרו, החוק הזה לא מקדם את כלכלת ישראל ומקטין את שוק העסקים הקטנים והבינוניים. אני ממליץ לקבל חוות דעת משפטית מעורך דין על כל פעולות הקידום והשיווק בעסק. יהיו אלה שישתמשו בחוק למנף את עצמם ויהיו אלה שיפלו. אולי אפשר לקרוא לזה ברירה טבעית.
עדי פלאוט הוא הבעלים של קבוצת קומליין, המכילה קבוצה של חברות ויועץ עסקי משנת 1989.
אחת מהחברות היא קומליין יעוץ עסקי המתמחה ביעוץ עסקי וסמינרים בנושאי ניהול ושיווק לבעלי עסקים.