כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
יזמות, ניהול עסקים

משבר כהזדמנות?

22/04/2009

"הרעיון הטוב שברעיון הרע"

אמירה חבוטה כמו "להפוך לימון ללימונדה" הייתה בראשיתה, הצהרה רעננה, לפני שהפכה לסתמית וקלישאית.

בצוק העיתים של עולם הכלכלה המיוסר היום, צץ משפט שהוא בבחינת "כוכב נולד" חדש - "משבר הוא גם הזדמנות". . "אשליות, הן חומרי הגלם שמהן מורכבת המציאות של המחר" אך יש לעזור להן להתממש.

"חשיבה יצירתית שיטתית" – כשמה כן היא - שילוב בין יצירתיות לבין שיטתיות, בלא סתירה ביניהן אלא להיפך: גדול השלם מסך חלקיו, גישה זו נחקרת אקדמית כבר למעלה מ 40 שנה ברחבי העולם ובאמתחתה כלי עבודה שימושיים ותכליתיים, "איחוד" הוא דרך שבה מחפשים להשתמש במשאבים הזמינים בסביבת הבעיה שלכאורה אינם קשורים לה רעיונית אך קישורם היזום מסביבת הבעיה אל תוך מרכז הפתרון יכול להביא לפריצת דרך מעניינת ותורמת כאחד.

פרפטום מובילה

חשמל חינם

האם יכול אדם להרים את עצמו, באמצעות משיכה בציצית ראשו כלפי מעלה? תשאלו כל הליקופטר והוא יהנהן במדחסו – תשובה חיובית.

כך התבשרנו ב"ידיעות אחרונות" על "המצאה ישראלית מהפכנית  שתנצל את הלחץ שיוצר משקל המכונית על הכביש, כדי ליצור חשמל" האומנם חידוש מרעיש? הסיפור הזה  הזכיר לי קטע קצר בספרי "הבלתי אפשרי אפשרי" ובו סיפרתי על רון -חן חתוכה , מורה ומנהל בית ספר שעסק שנים ארוכות בטיפוח ילדים מחוננים עד שגילה שאף הוא עצמו מחונן ברעיונות מבריקים. כך הוצא "הבמפרון".

ה"במפר" הוא הכינוי לגבעה המעצבנת המקפיצה אותנו בכבישי יישובים ושכונות כדי לרסן את היצר הפראי של רגלנו הלוחצת על דוושת הגז, במטרה להאט את מהירות הנסיעה . רעיונו של חתוכה היה להשתמש בחומר גמיש ליצירת במפר הנמעך ע"י גלגלי הרכב ובכך מספק חשמל למתקן אגירה מתחת לכביש, כלי הרכב העובר על פני הבמפר יוצר אפוא אנרגיה שהיא מעין "תכנית חסכון" היכולה לשמש לתאורת מדרכות ואולי אף לחשמל ביתי, דומה שרעיון ה"חשמל חינם" שניתן עד כה לעובדי חברת החשמל, יהיה בקרוב נחלת כלל הציבור , כמו רחבת הריקודים האקולוגית שבהולנד. שם נפתח מועדון ריקודים המספק לעצמו חשמל ע"י קפיצות הרוקדים, המועדון יכול להכיל עד 1400 איש והחשמל נאגר ביחס ישיר לעוצמת המוזיקה, מהירותה ומספר הרוקדים, "חשמל זורם בכפות רגליך" , הייתה הכותרת של המאמר הישראלי שתרגם את המאמר המקורי שב "ניו יורק טיימס" שבישר על ההמצאה.

טל גוף

הרעיון של רווח משני לפעולה עיקרית ההופך לרווח ראשי, בבחינת "מתוך שלא לשמה בא לשמה" יכול להיות ישים לא רק ברכב אלא גם בגוף. חברת NIT מיפן פיתחה טלפון סלולארי שניתן לענוד אותו כמו שעון, במקום אפרכסת או אוזניה, ממיר המגביר את הקול האנושי לתנודות המשודרות תוך עצמות הגוף , ישר אל אחת האצבעות בכף היד , כשמכניסים את האצבע לאוזן, נשמעות התנודות כמו קול אנושי, במקום ממשקים חיצוניים במתקני תקשורת מסובבים סביבנו, אנחנו בעצמנו נהפוך לממשק התקשורתי. תכלית האדם במלוא הדרה....

חברה יפנית אחרת, נקרא TU- KA  פיתחה אף היא טכניקה דומה של העברת קול דרך עצמות הגוף, ע"י השענת החלק העליון של הטלפון על קידמת הפנים וכך העצמות מוליכות את גלי הקול בלי להצמיד מכשיר לאוזן או לאוזניה , המכשיר הזה אידיאלי כמובן לשימושם של כבדי שמיעה.

האנימטור כאנימציה

רעיון האיחוד שלנו עם סביבתנו הוא שיטה מקובלת בפיתוח חשיבה יצירתית שיטתית , הפשפש שצועק בגאווה מראש הפיל "תראו כמה אנחנו גבוהים" מעורר גיחוך , אבל אני מעריך אותו, באמת פתר את בעיית הגובה שלו ע"י איחוד גובהו של הפיל עם דמותו הזעירה ובכך נהנה מהתוצאות המגלומניות של שאיפותיו, המשל מתורגם לנמשלים רבים מעשיים ומועילים ובכללם הסיפור הבא, באנימציה המסורתית נעו הגיבורים בדרך לא טבעית, בשל מגבלות הטכניקה, הקהל קיבל את המגבלות בחביבות , כחלק משפת המדיה, מאיירים ניסו לחקות במדויק את תנועות הגוף , אך היו חסרי אונים מול מורכבות התנועה החיה , הפתרון שצץ איחד את האדם והמכאניקה : בקצה אחד מתחברים חיישנים רגישים לחלקי גוף שונים של האנימטור ובקצה השני למחשב. מחשב האנימציה רושם בדייקנות את תנועות הריקוד, קרב , או הריצה שמבצע האדם והמוצר המתקבל הוא דמויות מצוירות, הדומות להפליא ליוצרן האנושי.

שכלול רב יותר ראיתי בדמות אנימציה וירטואלית תלת ממדית המתפקדת על תקן של מנחה טלוויזיה שמראיין אנשים אמיתיים באולפן אמיתי. הדמות הוירטואלית מדברת בזמן אמת, בסינכרוניזציה מלאה בין הקול לתנועה, עם המרואיינים האמיתיים באולפן , השיטה: החיישנים מחוברים לא רק לאיברים המשפיעים על התנועה, אלא גם לשפתיים המעצבות את הקול.  כך נוצר תאום מושלם בין תנועות השפתיים לצלילי ההברות היוצאות מהן, התוצאה הסופית: השאלות המופנות למרואיין נשמעות באולפן כאילו יצאו זה עתה מפיה של הדמות הוירטואלית.

פרופורציה

בין סיפורי אלפרון לבין פרשיות שחיתות של פוליטיקאים ומשבר כלכלי עגמומי , נותרו עדיין די מחצבים של רעיונות מבריקים, אופטימיים ומועילים לרווחת האדם , צריך רק לכרות אותם באותה חדווה שאנחנו כורתים את הענפים שאנחנו יושבים עליהם.

כותב המאמר הנו כתב ובמאי טלווזיה ומומחה בפיתוח יצירתיות. מרצה בקורס חשיבה יצרתית ב- IBEC המרכז הישראלי להתמחות עסקית.

לפרטים והרשמה: 1-700-705-525, www.ibec.il

IBEC- המרכז הישראלי להתמחות עסקית, אשר הוקם במטרה להעניק ליזמים ולבעלי עסקים קטנים ובינוניים את האפשרות לשפר את המיומנויות האישיות והעסקיות ולהשיג תוצאות עסקיות טובות יותר, וכפועל יוצא לשפר את הרווחיות. IBEC- מרכז את כל סוגי הידע במרכז אחד, בקורסים מעשיים, ומצליח למקד את התכנים המועברים מאנשי מקצוע, לצרכיו של העסק באמצעות מומחים, ולא מ"מומחה" אחד שמעביר את כל התכנים. חמישה עשר מומחים התאגדו ויצרו קורס יזמות עסקית מודולוארי. כל אחד בתחום התמחותו, מעביר ידע תאורטי וכלים יישומים להשגת המטרות כגון: בניית תוכנית עסקית, הלכה למעשה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
לכתבות נוספות
המדריך לפתיחת חשבון עסקי – חלק ב', 17/06/2010
המדריך לפתיחת חשבון עסקי – חלק א', 16/06/2010
10 הבעיות שעומדות בדרך לניהול העסק, 6/05/2010
מהי המציאות החדשה הממתינה לעתודת הניהול הבכיר בישראל?, 29/04/2010
ייעוץ עסקי – גיוס משקיע / שותף , מתי וכיצד? , 28/04/2010
עסקים עושים לאט , 22/04/2010
כללים לזיהוי עוקץ עסקי מתקרב, 21/02/2010
למה לתרומות קטנות יש ערך גדול לעמותות?, 19/01/2010
"הכן עצמך" ליציאה ליזמות , 13/01/2010
כלכלה ישנה מול כלכלה חדשה: עולמות שונים, תוכניות עסקיות שונות, 12/01/2010
[1-5]  Previous Page 10 Next Page  [11-15]...[21-23]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.