כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מיסוי

מה מעסיק מנהלי חברות לשם הפחתת נטל המס?

4/01/2008

מה מעסיק מנהלי חברות כדי להפחית את נטל המס?
 
"לשלם פחות. כחוק. "  זו לא רק סיסמא -  היא יכולה לעשות משהו בקשר לזה.
 
מהן השאלות המעסיקות מנהלי חברות בכל הקשור לתכנוני מס והפחתת נטל המס?

מנהלי חברות מנסים, בלהט היצירה והעשייה לגדול ולהרחיב פעילות וליצור הכנסות, אך באותה נשימה הם מחפשים אחר דרכים ופתרונות לצמצם את המס.
מדיניות המיסוי בישראל חותרת בשנים האחרונות לצמצם משמעותית את נטל המס על עסקים וחברות והמגמה הרווחת היא להפחית את שיעורי המס על חברות לכדי 25%.
כיום – בשנת 2008 שיעור המס על הכנסותיה של חברה עומד על 27%. בהדרגה ירד שיעור המס מ 29%, ל- 27%, 25%,26% בהתאמה עד שנת 2010.
עדיין יש לחברות עניין רב בגידול ההכנסה אך בד בבד בהפחתת המס שישולם ויצירת עודפים לחלוקה או להשקעות בחברות ובהשקעות חדשות.
איך משלמים פחות מסים?
מהם השיקולים להיכנס להשקעות בחברות או לגבות דמי ניהול? 
מהם המבחנים והצעדים הנחוצים להשיג יתרון מס הנובע מפעילות בתוך קבוצת חברות שלאחת מהן 
יש הפסדים לצרכי מס ולאחרת יש רווחים ?
מכשיר דמי הניהול הוא אחד החשובים בניהול קבוצת חברות. 

להלן סקירה הכוללת את הצעדים והשיקולים בהפעלת המכשיר הזה לצמצום המס:
 
דמי ניהול – משיכתם והתרתם בניכוי בהתאם לכללים שנקבעו על ידי בית המשפט?
דמי ניהול הם תשלומים המשולמים עבור ניהול פעילות, קבוצת חברות הנובעים מיתרון מקצועי שיש לגוף המנהל על פני הגוף המקבל את העזרה. 
דמי ניהול אינו תשלום שכר עבודה. הוא מושתת פעמים רבות על היקף שעות הנחוץ לקדם את המטרה המוגדרת אך לא פעם הוא מחושב על בסיס של היקף פעילות ( מחזור הכנסות) או רווח לתקופת העבודה.
כאשר דמי הניהול מוטלים על חברה על ידי גוף קשור - כמו חברה "אם", חברה "אחות", שותפות ועוד, עולה השאלה לצרכי מס - האם יש טעם כלכלי בחיובי דמי הניהול, מהם המשתנים אותם בוחן פקיד השומה בעת שדמי ניהול מחויבים בחברה א' ונרשמים כהכנסה בחברה ב'. מובן לכל כי די בכך שבתוך קבוצת חברת יש חברה מפסידה - נניח חברה א' ויש חברה מרוויחה – נניח חברה ב', יש עניין רב בלנצל את ההפסדים בחברה א'. הפסדים אלו, כדי שיהיו מותרים בקיזוז מול הכנסות, צריכים לעבור את מחסומי הפקודה ופסיקת בתי המשפט. 
אחת השאלות העולות לעניין קיזוז הפסדים אלו מול הכנסות מדמי ניהול המתקבלות מחברה קשורה הוא האם מדבר בדמי ניהול העומדים בקריטריונים שנקבעו בשורת פסקי דין בנושא. נציין את שמות פסקי הדין הידועים כגון – תחנת שירותי רכב רוממה, ארגורן שירותי ניהול. הם אלו אשר קבעו את אבני היסוד להחלטת פקיד השומה.
מנהלי חברות צריכים להשתמש בכלים הללו כמכשיר שיעזור להם לתכנן נכון את צעדיהם בכל הקשור לדמי ניהול בין חברות בקבוצה ולהכיר את הסיכונים הכרוכים בכך.

נרכז את המבחנים פרי פסיקת בתי המשפט ביחס להתרת דמי ניהול: 
 
קיומו של הסכם ניהול  – בהתאם לחוק החוזים הסכם יכול שיהיה בעל-פה, בכתב ובהתנהגות. בכל הנוגע להסכמי ניהול – עדיף שיהיה מסמך מרכז את ההסכמות בקשר לניהול והגדרת התפקיד, יעדים ועוד ונכון יהיה לעשותו לפני תחילת מתן השירות. פעמים רבות נעשית עבודה במשך שנים על סמך הסכם בעל-פה, ואין חשש עסקי שהשירות לא יינתן. אולם לפקיד השומה יהיה קושי רב לאשר את דמי הניהול בהעדר הסכם שנחתם מבעוד מועד לפני תחילת עבודת הניהול. 
 
מבחן הניהול בפועל – הכוונה לתיעוד צעדים מעשיים שנעשו לניהול כגון: ישיבות דירקטוריון, הסכמים, עבודות ותוכניות עבודה, סימני דרך שנעשה משהו לקידום המטרות שלשמן מונתה החברה המנהלת. 
 
מועד ביצוע פעולת החיוב - בניהול שוטף צריך שדמי הניהול יחויבו באופן חודשי או רבעוני – בהתאם לחוזה הניהול. יחד עם זה פעמים רבות נתקלתי במצבים שבהם חרף קיומו של הסכם ניהול, חיובים נעשו רק בתום שנה או בדיעבד במהלך השנה הבאה – בעת עריכת הדוחות  הכספיים. צריך שחיובים ייעשו און-לין בלא כל דיחוי – זה סממן של דמי ניהול הלכה-למעשה.

עיתוי התשלום בפועל – יש לבצע את הסכם הניהול ככתבו. במילים אחרות- צריך להראות שדמי הניהול חויבו ושלמו בפועל תוך כדי השנה. סגירת יתרות או פתיחת חשבונות בתום השנה יעידו על פעולות מאוחרות שיסכנו את המהלך של דמי הניהול. 
 
סכומי דמי הניהול - סכומי דמי הניהול יהיו מבוססים על ההסכם שנחתם מראש ולא ישונו בו התנאים מעת לעת. לעיתים יש צורך בשינוי התנאים ואולי אף בלוחות הזמנים לביצוע התשלומים. תמיד יש צורך לגבות כל שינוי במסמך עדכני – כזה הכולל את תיאור המצב הקיים ותנאי ההסכם והסיבות לשינוי.
חשוב שיישום השינוי יהיה מכאן ואילך ולא בדיעבד.
כמו כן – ככל שדמי הניהול יחושבו על בסיס שעות - סכום דמי הניהול יהיה בהתאם לשעות שיושקעו בפועל בניהול החברה ויהיו מבוססים כמובן על מחירי שוק הגיוניים ורלוונטיים לענף בו עוסקים.  ככל שהחברה המנהלת מפסידה ויש לה עניין רב לנצל מהר את ההפסדים – והחברה המשלמת תרצה מהר לכלול הוצאות להקטין את ההכנסות החייבות במס, כך פקיד השומה בבואו לבחון את סבירות החיובים - ייעשה כן על סמל מחירים מקובלים בענף. השימוש בשיטה זו יהא על פי רוב כאשר חלה סטייה מהחיובים על ההסכם, או הסכם לא הופעל הלכה למעשה או לשם פשרה בדיוני המס.
 
לסיכום, מכשיר זה חשוב, חיוני ויעיל. כדאי להשתמש בו כדי למנוע מחלוקות בדיוני השומות עם פקיד השומה. במקרים מורכבים מוצע לפנות לרשות המסים ולבקש אישור מראש על מהלך זה או אחר והדרך פתוחה לעשות כן.
 
בנוסף לכללי התרת דמי ניהול, מתלבטים מנהלי חברות בשיקולים ובתנאים לרכישת חברות מפסידות. מנהלי חברות מכירים את הדרך שעליהם לעבור בדיוני המס כאשר עשו פעולת רכישת חברה ופקיד השומה קבע כי הרכישה הינה בלא טעם כלכלי, רכישה מלאכותית ועוד כהנה החלטות ואז כל היתרון המיסוי שהיה צפוי לנבוע מרכישה זו יורד לטמיון. כלומר אותם הפסדים שאושרו כהפסדים לצרכי מס, שנבנו עליהם תוכניות לקזז כנגדם הכנסות חייבות במס, לא מאושרים לקיזוז ואז הכנסות החברה הרוכשת ממוסות אחורה כמה שנים, ועליה לשלם את המס בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. במקרים רבים מגיעים לפרשה עם פקיד השומה אך חשוב לדעת את העקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט.
 
עקרונות ודגשים לרכישת חברה בהפסדים
לאור הלכת בית המשפט העליון המכונה "הלכת רובינשטיין" יותרו בניכוי הפסדי החברה הנרכשת במקרים של: 
רכישת שלד בורסאי ? רכישת חברה לשם שיקומה ? רכישת חברה על מנת להוציא מתחרה מהשוק או כל מקרה אחר בו ישתכנע בית המשפט באמיתות המטרה העסקית שברכישת החברה. 
על פי ניסיון נראה כי רשות המסים לא תאשר פעולת הרכישה במקרים בהם הצדדים המתקשרים בעסקה הינם גופים קרובים וקשורים. המונח "קרוב" הינו מונח המתייחס לקשרים משפטים וכלכליים בין הגופים.
 
נושא נוסף שבו מנהלי חברות מעלים בדיונים הנערכים עימם להערכות לתום שנת הפעילות הוא נושא של מחילת חובות.
העיקרון שנקבע בבית המשפט הוא:
מחילת חוב - אם סיכויי פירעון החוב לא אפסו לא ניתן לראות בכך מחילה!
מחילת חוב הינו מונח שכיח בעסקים. 
חברות אשר רושמות בספרים הוצאה אך לא משלמות אותה, נהנות מהפחתת הכנסה בגובה סכום ההוצאה שנדרש.
נהנות – הכוונה – משלמות פחות מס הכנסה בשיעור 31% מסכום ההוצאה.
דוגמא:
לחברה הכנסה חייבת של 100,000 ₪ בשנה. הכנסה זו הינה לאחר ניכוי ההוצאות המותרות בניכוי וכוללות הוצאות לספק שלא שולם עבור שירותיו.
החוב לספק שנרשם בספרים כהוצאה עומד על סך 20,000 ₪.
בעצם התרת ההוצאה יופחת המס ב – 6,200 ₪ משום שאם לא הייתה נדרשת ההוצאה בספרים, הרי שההכנסה של החברה הייתה 120,000 ₪ והמס החל הוא:
 31%X120,000 = 37,200 ₪ ( מתוך זה - 31,000 ₪ זה המס על ה 100,000 ₪ ).
התוצאה של הכללת חוב שלא שולם מפחיתה את המס בסכום המחושב כמתואר לעיל ופקיד השומה אינו מעוניין להפחית מסים במצבים שבהם הוצאה נדרשה בספרים אך ניתן ללמוד כי ההוצאה נמחלה – כלומר – הספק ויתר על התשלום. לאור זאת יש צורך להעמיד בחזרה את ההכנסה בגובה ההוצאה שנרשמה בספרים ולשלם את המס.
עמדתו נסמכת על הוראה בפקודת מס הכנסה. ההוראה מנוסחת באופן בעייתי ולאחרונה ניתן פסק דין בנושא.
עובדות המקרה – פקיד השומה מיסה הוצאות שרשמה חברה בגין ריהוט שקנתה אך טרם שילמה עליו ביום הוצאת השומה. הואיל וחלף זמן רב והתשלום לא בוצע נראה היה לפקיד השומה כי החוב נמחל. במצב כזה ראה צורך להוסיף את סכום ההוצאה להכנסות ולמסותו.
יחד עם זה בדיון נדרשו לדון בשאלה – האם הספק – זה שנתן את השרות – רשם אצלו בספרים כי החוב הזה - הוא חוב "רע", היינו חוב מלקוח שניתן לראותו שלא ישולם.
לאור זאת מתוך פסק הדין אנו למדים כי מחילת חוב - אם סיכויי פירעון החוב לא אפסו - לא ניתן לראות בכך מחילה!
 
נושאי מס שונים מעסיקים את מנהלי החברות והם שלובים, לא אחת, בפתרונות לבעיות חדשות לאור גידול ועליה בפעילות, התרחבות וכניסה לעסקים חדשים בארץ ובעולם, ואף לבעיות הקשורות לנושאי מס הנובעים ממתן אופציות לעובדים בעבר ותכנונים להענקתם לעתיד.
המס הוא מרכיב חשוב בשיקולים של ביצוע עסקים. המס מגיע לאחר שזיהינו את העיסקה ואת החלום. יחד עם זה אין מנוס מלתכנן את המהלכים, לקבל לעיתים את אישור רשות המסים לצעדים שתוכננו ולהמשיך קדימה.
 
ניתן לפנות בשאלות ויעוץ:
 
רח' מנחם בגין 7, בית גיבור ספורט, רמת-גן 52521  טל': 03-6128358 פקס: 03-7510645
 
doritmas@netvision.net.il    
 
©כל הזכויות שמורות לדורית גבאי

מקור המאמר:  Reader - מאגר המאמרים הישראלי

פרטים אודות מחבר המאמר:
רואת חשבון ויועצת מס.יועצת לעסקים, חברות ואנשים פרטיים בתכנוני מס ומציאת פתרונות ומניעת טעויות - ליצירת מערכת יחסים טובה עם רשות המסים.  בוגרת רשות המסים - לשעבר עוזרת בכירה לנציב מס הכנסה וסגנית למנהלת מיסוי מקרקעין חיפה.  מחברת הספר " כלכלת נדל"ן בישראל" מהדורת 1998, 2005

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.