כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מיסוי

נכסים והכנסות בחו"ל שטרם דווחו לרשויות המס. מהן ההשלכות ומה ניתן לעשות?

1/03/2010

כידוע, שיטת המס בישראל עברה רפורמה מקיפה שנכנסה לתוקף בשנת 2003. עיקר הרפורמה התמצה במעבר משיטת על בסיס טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו בישראל בלבד, לשיטת מס על בסיס פרסונלי, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושב ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה. התוצאה של שינוי שיטת המס והמעבר למיסוי על בסיס פרסונלי פירושה הרחבה, הלכה למעשה, של בסיס המס בישראל.

כיום, ההוראות העיקריות בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") באשר להכנסות שיחויבו במס בישראל (בסיס המס) הן כדלקמן:

מיסוי הכנסה פירותית- סעיף 2 לפקודה קובע כי מס הכנסה ישתלם על  "הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל" (מיסוי על בסיס פרסונלי) מהמקורות הבאים: עסק ומשלח יד, עבודה, דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה, גמלאות, דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם במקרקעין, השתכרות או רווח מנכסים שאינם מקרקעין, חקלאות, פטנט וזכויות יוצרים, והשתכרות או רווח מכל מקור אחר.

מיסוי רווח הון -  לפי סעיף 89 לפקודה, הרי ש- "תושב ישראל חייב במס על רווח הון שנצמח או שהופק בישראל או מחוץ לישראל" (מיסוי על בסיס פרסונלי).

נוכח האמור, הכנסות שהופקו ו/או נצמחו בחו"ל חייבות, החל משנת המס 2003, בדיווח ובתשלום מס הכנסה בישראל.
תושבי ישראל אשר להם הכנסות הנובעות מפעילות בחו"ל ומאז 2003 ועד היום טרם דיווחו עליהן או דיווחו דיווחים "לא מדויקים" מסתכנים בכך, כי רשויות המס ינקטו בהליכים פליליים כנגדם. יחד עם זאת, קיים מעין פתח מילוט למי שמתחרט ומוכן להסיר את מחדלו, הלא הוא "הליך גילוי מרצון".

ההליך של גילוי מרצון (Volontary Disclosure), הנו הליך, מוכר ומושרש במס הכנסה. יחד עם זאת, עד לפני כמה שנים ספורות לא היה נוהל מסודר המפרט מי זכאי להשתמש בהליך ומהם הקריטריונים.

רשות המסים פרסמה "נוהל גילוי מרצון" בשנת 2005. מטרתו של הנוהל היא לעודד נישומים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם בצוע מטרה זו, רשות המסים, בתאום עם הפרקליטות מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים, נגד הנישום הבוחר, שיבצע גילוי מרצון בתנאים מסוימים.

במסגרת נוהל זה יטופלו עבירות כגון השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל.

קריטריונים להליך גילוי מרצון:

1. פניה כנה, כלומר כזו שלא נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לגורמים קשורים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

4. לא פורסם מידע באמצעי התקשורת, שאם לא כן, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים.

5. המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.

דרישה נוספת להליך של גילוי מרצון הינה כי הפונה הגיש הצהרת אמת, תיקן את שדווח והסיר את המחדל, היינו, שילם מלוא המס הנדרש הימנו בדין.

אמנם, הליך גילוי מרצון הנה יוזמה יפה של רשויות המס המעניקה סיכוי נוסף לנישום שבחר לתקן את דרכיו, אלא שהכניסה לד' אמות הנוהל מחייבת עמידה במספר תנאים, שהעיקרי שבהם הנו כי רשות המסים טרם החלה בחקירה סמויה או גלויה כנגד הנישום המבקש להסיר את מחדליו. במילים אחרות, הליך גילוי מרצון הנו הליך המגלם בתוכו חוסר וודאות לנישום המבקש לנקוט בו. נוכח האמור, לדעתנו, ראוי לה לרשות המסים לבחון מחדש הקריטריונים העומדים בבסיס ההליך ואולי להגמישם, וזאת במטרה להרחיב את קהל הנישומים המבקשים לנקוט בהליך דנו, וכתוצאה מסתברת להגדיל את קופת המדינה.

שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: www.taxlawyers.co.il  eli-doron@taxlawyers.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.