כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מיסוי

השכלה רב תחומית

21/04/2008

עד היום בחר המחוקק להכיר בהוצאות לימודים של עצמאי, בעל עסק, דרך נקודות זיכוי שניתנו בגין זכאות לתואר ראשון ושני כאשר לתארים ניתנות נקודה וחצי נקודה בהתאמה, לימודים אקדמאים לא הוכרו לניכוי כלל.

הצעת חוק שהוגשה לאחרונה על שולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת סטס מיס'ניקוב באה לשנות את פני הדברים בדרך של הכרה בהוצאות לימודים אקדמאים בתנאים מסויימים שהם מרחיבים מאוד.

תנאי הבסיס:

1."הוצאות שהוציא יחיד בעל עסק"- רב הנסתר על הגלוי, חלק זה של הצעת החוק כולל בחובו את המילים יחיד בעל עסק. על פניו נראה כי ההצעה נוגעת לבעלי עסקים יחידים ובודדים, גם הצעת החוק מפרשת כי ההצעה באה להטיב עם בעלי העסק העצמאים. אך עם זאת, דעת המיעוט בפסיקה מפס"ד ע"א 2026/92 פקיד שומה פתח תקווה נ' שדות חברה להובלה (1982) בע"מ דנה בשאלה האם שותפות מוגדרת כאוסף יחידים לצורכי מס, שכן זהו הדבר המתפרש מהפסיקה בנוגע לסעיף 63 לפקודה.  אומנם במקרה הנ"ל נמנעו השופטים אהרון ברק ותאודור אור מלהכריע, על מנת לא לכפות את הפסיקה על רצון המחוקק אך הם התוו יסודות להגדרת שותפות בשיטה המצרפית, כאוסף של יחידים, וכי יש לראות כל שותף כיחיד. בנוסף קבעו כי בין שותפות לעסק של אדם פרטי ניתן למצוא מכנה משותף רחב יותר מאשר שותפות לחברה. על כן ייתכן כי ניתן יהיה לטעון כי שותפים, שהם אותם אוסף של יחידים בעלי עסק, זכאים לאותו תשלום בגין הוצאות לימודים כל אחד בנפרד. זאת כמובן בהתאם לזכאותם בכפוף לדרישות הנוספות בהצעת החוק.

2."שפעל בעסקו 5 שנים לפחות" - ההצעה קובעת כי אדם חייב לעסוק לפחות חמש שנים בעיסוקו הנוכחי לפני שהוא עורך "השבחה" של לימודיו על מנת לנכות את הוצאות לימודיו. זאת על מנת למנוע מצב בו אנשים ינצלו את החוק על מנת לפתוח עסק וללמוד חינם.

סוגי הלימודים שיוכרו בניכוי:

1. "ללימודים שיש בהם כדי לשפר את המיומנויות הדרושות לו דרך כלל, בעיסוקו" - תנאי זה מאפשר להכיר בהוצאות הלימודים של עוסק בתחום כלשהו שמבקש להעלות את רמת הידע בתחום עיסוקו בצורה אקדמאית .

2. "ללימודים בהם יש לשפר את המיומנויות הדרושות לו דרך כלל על ידי מי שהוא מעניק לו שירות בעיסוקו"- תנאי זה בעצם מאפשר לימוד רב תחומי לבעל עסק על בסיס כוחות השוק. לדוגמא, רופא מומחה מתבקש לעיתים קרובות, בשל התפתחות תחום הרשלנות הרפואית, ליתן את דעתו בנושאים משפטיים. לכן, יתכן כי תוכר הוצאת לימודי משפטים של רופא המייעץ בנושאים משפטיים אשר דורשים ידיעת מושגים והליכים רפואיים אותם יתקשו להבין וליישם בדיון משפטי עורכי דין. יש לציין כי אף קיום קיימת מגמה בתחום הרפואה בה רופאים רוכשים השכלה בתחום המשפטים על מנת לעסוק בנושאי רשלנות רפואית.

3. "ללימודים בהם יש לשפר את המיומנויות הדרושות לו דרך כלל ללימודים שהוא נדרש להם לפי כל דין"- יתכן כי באם תתקבל ההצעה יוכרו הוצאות לימוד של ראיית חשבון לעוסק המספק שירותים חשבונאים ללקוחותיו שכן על מנת לעסוק בראיית חשבון נדרשת הסמכה של רואה חשבון.  

4. "ללימודים שיש בהם כדי לשפר את המיומנויות הדרושות לו דרך כלל לקיום השירותים הניתנים על ידו"- לפי תנאי זה אדם אשר רוצה לשפר את שירותיו בתחום בו הוא עוסק יהיה מורשה לעשות כן ולנכות את הוצאותיו. מדובר לדוגמא בעורך דין אשר על מנת לשפר את רמת שירותיו ילמד בלימודי תואר שני ואף יותר מכך. תנאי זה דומה מאוד לתנאי מספר 1 ונראה כי ניתן לראות בשני תנאים אלו מקשה אחת.

5. "והכל גם אם יש בהוצאה זו השבחה או שיפור למקצועו הנוכחי" - כלומר עוסק יוכל לשפר את ידיעתו האדמאית גם בתחום עיסוקו שלו ואין מדובר בהצעת החוק רק בתחום שהוא חיצוני לעיסוקו של האדם. כך שאדם העוסק בתחום מסוים יוכל להגיע לדרגה הלימודית הגבוהה ביותר במקצועו ולנכות זאת.

הסדרים פרוצדורלים:
 
1. "ניכוי הוצאות לפי פסקה זו יותר על אף האמור בסעיף 32(15) לחוק זה"- סעיף 32(15) אינו מתיר ניכוי הוצאות לימודים , חלק זה בהצעת החוק בעצם מהווה פסקת התגברות על איסור זה. כיום מורשה אדם בניכוי השתלמות מקצועית וזאת לצורך שמירה על הקיים בלבד ,כלומר, שאדם יערוך קורסים מקצועיים אשר הוא מחוייב לעבור על מנת "לא להישאר מאחור" בעיסוקו. לימודים אקדמאים ורכישת מקצוע אינם מורשים בניכוי כלל גם לפי הפסיקה שקבעה כי כאשר מדובר ביתרון של קבע, אשר כזה הוא תואר, אין הדבר מותר בניכוי.

2. "תחילת חוק זה בשנת הכספים 2009"- האלמנט היחיד בחוק אשר לא מספק מחלוקת בנוגע למשמעותו.

אם כן , הצעת החוק מאפשרת ניכוי הוצאות ללימוד רב תחומי לבעלי מקצועות שונים, וזאת על פי דרישת השוק - "לקוחותיו", דרישת החוק- "על פי כל דין", או רצונו להשתפר בעיסוקו- "מיומנויות הדרושות לו כדרך כלל בעיסוקו".
 נראה כי הצעת חוק זו יכולה להרים את רמת השרות והמקצועיות של בעלי עסקים לרמה גבוה מהקיימת כיום ואף לפתח מקצועיות בתחומי עיסוק בהם עסקו בדרך כלל בסיוע גורם חיצוני. דוגמאות לכך הן הסתייעות  במשפטן או רואה חשבון. הגיוני לחשוב כי אדם יעדיף לשפר את שירותו ואו להרחיב את אופקיו האקדמאים במקום להעביר את כספו לרשות המס.

האם ניתקל בתופעה של ריבוי תארים ואו עליה ברמה האקדמאית הממוצעת של נותני השירותים?

אין ספק כי שתי התוצאות ברוכות וכי הרחבת השכלת המגזר העסקי תוביל לשיפור בטווח הארוך. השאלה אותה צריכה לשאול המדינה היא עד כמה יפגע בסיס המס כאשר אנשים יעידיפו לנכות כנגד הכנסותיהם לימודים אשר אינם מוגבלים בתקרה כספית.

רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´:  03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: eli-doron@taxlawyers.co.il

 

הצעת חוק להכרה בהוצאות לימודים  הצעת חוק להכרה בהוצאות לימודים
הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.